מדרש תנחומא על בראשית ו

רבותינו זכרונם לברכה

🔗 שתף
פסוק ב:
תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי דָּחַק אַבְרָהָם לְהַשִּׂיא אִשָּׁה לְיִצְחָק בְּנוֹ, וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ וְגוֹ' (בראשית כד, ב). וּכְתִיב: וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' (בראשית כד, ג). וּכְתִיב: כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְגוֹ' (בראשית כד, ד). הֲרֵי אַבְרָהָם דָּחַק עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וְכֵן יִצְחָק אָמַר לְיַעֲקֹב, קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם וְגוֹ' (בראשית כח, ב), לִשָּׂא אִשָּׁה הַהוֹגֶנֶת לוֹ. וְלֹא כְּדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִין בַּזְּנוּת וְהוֹלְכִין וְנִזְקָקִין לְשֶׁאֵינָן מִינָן. רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהֶן, וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים וְגוֹ', וּלְכָךְ אָבְדוּ מִן הָעוֹלָם.
פסוק ד:
הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ רוֹאִין חַמָּה וּלְבָנָה וְעוֹשִׂין כְּשָׁפִים. עֲלֵיהֶם הוּא שֶׁאָמַר, הֵמָּה הָיוּ בְּמֹרְדֵי אוֹר (איוב כד, יג). הֵמָּה הַגִּבֹּרִים, שֶׁהָיוּ קָשִׁין וּמוֹרְדִין וּמְכַשְּׁפִין. וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפַצְנוּ, מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ (איוב כא, יד-טו).
פסוק ה:
‎וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, בַּעֲוֹן זִמָּה אַנְדַּרְלָמוּסְיָא בָּאָה לָעוֹלָם וְסָפָה הַטּוֹבִים וְהָרָעִים. וְרַבִּי עֲזַרְיָה אוֹמֵר, הַכֹּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְוַתֵּר חוּץ מִן הַזִּמָּה. רְאֵה, עַד שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ מַה כְּתִיב: וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי. וְכֵן בִּסְדוֹמִיִּים, טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ (בראשית יט, ד), וְכָל אוֹתוֹ הָעִנְיָן. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט וְגוֹ' כִּי מַשְׁחִיתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת פְּנֵי ה' וַיְשַׁלְּחֵנוּ ה' לְשַׁחֲתָהּ (בראשית יט, יג). לָמָּה ה' ה' שְׁתֵּי פְעָמִים? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי הוּא שֶׁפָּרַעְתִּי מִזִּמְרִי וּמִשִּׁמְשׁוֹן וּמֵאַמְנוֹן, וַאֲנִי עָתִיד לָתֵת שָׂכָר טוֹב לְמִי שֶׁהוּא גוֹדֵר עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵרָה, כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתִּי לְיוֹסֵף וּלְיָעֵל וּלְפַלְטִי.
פסוק ה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יוֹסֵף מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לוֹ, הַפֶּה שֶׁלֹּא נָשַׁק בְּזִמָּה, נֶאֱמַר לוֹ: וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי (בראשית מא, מ). צַוָּאר שֶׁלֹּא הִרְכִּין לַעֲבֵרָה, וַיָּשֶׂם רְבִיד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ (בראשית מא, מב). הַיָּד שֶׁלֹּא נָגְעָה בַעֲבֵרָה, וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ וְגוֹ' (בראשית מא, מב). הַגּוּף שֶׁלֹּא נִדְבַּק לַעֲבֵרָה, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ (בראשית מא, מב). רֶגֶל שֶׁלֹּא עָלָה עָלֶיהָ, וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה (בראשית מא, מג). הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא חָשַׁב, נִקְרָא נָבוֹן וְחָכָם. לֵב שֶׁלֹּא הִרְהֵר, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְצָפְנַת פַּעְנֵחַ. אֲבָל הַסְּדוֹמִיִּים הִמְטִיר עֲלֵיהֶן אֵשׁ וְגָפְרִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הִמְטִיר עַל סְדוֹם וְגוֹ', וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְגוֹ' (בראשית יט, כד-כה). לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן, אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם וְגוֹ'.
פסוק ה:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לָמָּה הָיוּ מוֹרְדִין, שֶׁהָיוּ זוֹרְעִין שָׁנָה אַחַת וְעוֹשִׂין מָזוֹן לְאַרְבָּעִים שָׁנָה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָךְ אַתֶּם עוֹשִׂים? עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר. וְרַבִּי
פסוק ה:
שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אָמַר, לָמָּה הָיוּ מוֹרְדִין, שֶׁהָיוּ רוֹאִין לְעַצְמָן בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת וְלֹא הָיוּ מֵתִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָךְ אַתֶּן מוֹרְדִין? מִכָּאן וָאֵילָךְ, עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר, שֶׁתִּהְיוּ מוֹלִידִין וְקוֹבְרִין. וְקֹר וָחֹם, שֶׁתִּהְיוּ מִתְיַסְּרִין בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת. וְקַיִץ וָחֹרֶף, שֶׁתִּהְיוּ מִתְקַיְּצִין וּפְנֵיכֶם מִתְחָרְפִין, וְהַיִּסּוּרִין אֵינָן פּוֹסְקִין וְתִהְיוּ מִצְטַעֲרִין בְּגוּפֵיכֶם, אֵין אַתֶּם שׁוֹבְתִין יוֹמָם וָלַיְלָה, וְתִהְיוּ נִדּוֹנִין בָּאֵשׁ וּבַשָּׁלֶג.
פסוק ט:
‎אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ. כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַנְחוּמָא בַּר אַבָּא וְאָמַר, פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם (משלי יא, ל). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי, בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם בְּלֹא בָנִים, הוּא מֵצֵר וּבוֹכֶה. אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָמָּה אַתָּה בוֹכֶה? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶעֱמַדְתָּ פְרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ לְךָ פְּרִי יָפֶה מִן הַבָּנִים. אוֹמֵר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵיזֶה פְרִי שֶׁהֶעֱמַדְתִּי. אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ, פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים. בָּנִים אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא פְּרִי צַדִּיק. וְכֵן תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים.
פסוק ט:
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָאַחֲרוֹנִים בִּזְכוּת הָרִאשׁוֹנִים. וּמִנַּיִן שֶׁאַף לָרִאשׁוֹנִים בִּזְכוּת הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'. וּבְאֵיזֶה זְכוּת, בִּזְכוּת תּוֹלְדוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ.
פסוק ט:
וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם (משלי יא, ל), זֶה הַזָּן וּמְפַרְנֵס הֶעָנִי, כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לֹא מֵת נֹחַ עַד שֶׁרָאָה הָעוֹלָם בְּיִשּׁוּבוֹ וְעַד שֶׁרָאָה ע' אֻמּוֹת יוֹצְאִים מֵחֲלָצָיו וּמִשָּׁם לֹא נִזְכָּר אֶלָּא צִדְקוֹ.
פסוק ט:
וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם, זֶה נֹחַ שֶׁזָּן וּמְפַרְנֵס אֶת הַבְּהֵמָה. וּמֶה הָיָה מַאֲכִילָן? אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, דְּבֵלָה הָיוּ כֻלָּן אוֹכְלִין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, לֹא, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכָּל מִין וָמִין הֶאֱכִיל מַה שֶּׁלָּמֵד. הַגָּמָל, תֶּבֶן. וְהַחֲמוֹר שְׂעוֹרִים. וְכֵן כֻּלָּם מַה שֶּׁלָּמֵד הָיָה אוֹכֵל, הֱוֵי וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם.
פסוק ט:
יֵשׁ בְּהֵמָה שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בְּשָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם, וְיֵשׁ בִּשְׁתַּיִם וְיֵשׁ בְּשָׁלֹשׁ, וְיֵשׁ בִּשְׁלִישׁ הַלַּיְלָה וְיֵשׁ בְּאֶמְצָעוֹ, וְיֵשׁ בִּקְרוֹת הַגֶּבֶר. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁהָיָה נֹחַ בַּתֵּבָה לֹא רָאָה שֵׁנָה לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה, שֶׁהָיָה עוֹסֵק וְזָן הַבְּרִיּוֹת שֶׁעִמּוֹ, הֲרֵי וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם.
פסוק ט:
‎אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ. יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ (דברים לב, ט), וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה בִּכְתָב, רִשּׁוּמוֹ בְּרֶמֶז צְפוּנוֹת וּסְתוּמוֹת וּפֵרְשׁוּם בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְגִלָּה אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כְּלָלוּת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה פְּרָטוּת. וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הַרְבֵּה, וְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מְעַט. וְעַל שֶׁבְּעַל פֶּה נֶאֱמַר: אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה וּרְחָבָה מִנִּי יָם (איוב יא, ט).
פסוק ט:
אוֹר גָּדוֹל, אוֹר שֶׁנִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, שֶׁגְּנָזוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲמֵלֵי תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁבִּזְכוּתָן הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי (ירמיה לג, כה). אֵי זֶה הוּא בְרִית שֶׁנּוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, זוֹ תַּלְמוּד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כֹּה אָמַר ה' אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי וְגוֹ' (ירמיה לג, יט). וְאוֹמֵר: כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה (תהלים א, ב).
פסוק ט:
וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּרַת בְּרִית עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא תִשָּׁכַח תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִפִּיהֶם וּמִפִּי זַרְעָם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ וְגוֹ' (ישעיה נט, כא). וְלֹא כְתִיב מִמְּךָ, אֶלָּא מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ (ישעיה נט, כא).
פסוק ט:
וּלְפִיכָךְ קָבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי יְשִׁיבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ הוֹגִין בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה וּמִתְקַבְּצִין שְׁתֵּי פְעָמִים בַּשָּׁנָה בַּאֲדָר וּבֶאֱלוּל מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה עַד שֶׁמַּעֲמִידִין דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַהֲלָכָה לַאֲמִתָּהּ וּמְבִיאִין רְאָיָה מִן הַמִּקְרָא וּמִן הַמִּשְׁנָה וּמִן הַתַּלְמוּד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁלוֹם רַב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל (תהלים קיט, קסה). ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם (תהלים כט, יא). וְאוֹתָן שְׁתֵּי יְשִׁיבוֹת, לֹא רָאוּ שְׁבִי וְלֹא שְׁמַד וְלֹא שָׁלָל, וְהוֹצִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה קֹדֶם חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, בְּתוֹרָתָן וּבְתַלְמוּדָם, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וְהִגְלָה אֶת כָּל יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גּוֹלֶה וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר וְלֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ (מלכים ב כד, יד). וְכִי מַה גְּבוּרָה יֵשׁ בִּבְנֵי אָדָם הַהוֹלְכִים בַּגּוֹלָה? אֶלָּא אֵלּוּ גִּבּוֹרֵי תוֹרָה, שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר בָּהּ, עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' (במדבר כא, יד).
פסוק ט:
וּמִתּוֹכָן, הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר. חָרָשׁ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֶחָד מֵהֶן מְדַבֵּר, נַעֲשׂוּ הַכֹּל כְּחֵרְשִׁין. מַסְגֵּר, כֵּיוָן שֶׁאֶחָד מֵהֶן סוֹגֵר דִּבְרֵי טֻמְאָה וְטָהֲרָה אוֹ אִסּוּר וְהֶתּר, אֵין בְּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לִפְתֹּחַ לְטַהֵר וּלְהַתִּיר, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי מַפְתֵּחַ בֵּית דָּוִד עַל שִׁכְמוֹ וּפָתַח וְאֵין סֹגֵר וְסָגַר וְאֵין פֹּתֵחַ (ישעיה כב, כב).
פסוק ט:
וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח (יחזקאל יז, יג), אֵלּוּ חוֹרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן שֶׁעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר, כֹּה אָמַר ה' וְגוֹ' כַּתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת הָאֵלֶּה כֵּן אַכִּיר אֶת גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶרֶץ כַּשְׂדִּים לְטוֹבָה (ירמיה כד, ה). וּכְתִיב: (דניאל ט, יד) וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ, וְכִי מִשּׁוּם דְּצַדִּיק וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה וַיָּבֵא אֶת הָרָעָה. אֶלָּא צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְדִּים וְהִגְלָה אֶת גָּלוּת יְכָנְיָה לְגָלוּת צִדְקִיָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח מֵהֶן תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְיָשְׁבוּ בְּתוֹרָתָן בְּבָבֶל מִן אוֹתָהּ שָׁעָה עַד הַיּוֹם, וְלֹא שָׁלַט בָּהֶן לֹא אֱדוֹם וְלֹא יָוָן וְלֹא גָזְרוּ עֲלֵיהֶם שְׁמָד. וְאַף לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֵין רוֹאִין חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹי צִיּוֹן הִמָּלְטִי (זכריה ב, יא), מֵאֱדוֹם וּמִיָּוָן וּמִגְּזֵרוֹתֵיהֶן.
פסוק ט:
וּכְתִיב: חוּלִי וָגֹחִי בַּת צִיּוֹן כַּיּוֹלֵדָה כִּי עַתָּה תֵּצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה (מיכה ד, י), וְשָׁכַנְתִּי כְּתִיב. בַּשָּׂדֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָדָם גּוֹלֶה בַשָּׂדֶה, שְׁכִינָתִי לֹא זָזָה מִמֵּךְ. וּבָאת עַד בָּבֶל שָׁם תִּנָּצְלִי שָׁם יִגְאָלֵךְ ה' מִכַּף אֹיְבָיִךְ (מיכה ד, י). שָׁם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּשָּׁם מַתְחֶלֶת הַגְּאֻלָּה וּמִשָּׁם עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן וְגוֹ' (עובדיה א, כא). אוֹתָהּ שָׁעָה, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה (עובדיה א, כא). וְכֵן יְהִי רָצוֹן.
פסוק ט:
‎אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ וְגוֹ', אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. שָׁלֹש פְּעָמִים בַּפָּסוּק נֹחַ לָמָּה, זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁרָאוּ שְׁלֹשָה עוֹלָמוֹת, נֹחַ וְדָנִיֵּאל, וְאִיּוֹב. נֹחַ, רָאָה עוֹלָם בְּיִשּׁוּבוֹ וְרָאָהוּ בְּחֻרְבָּנוֹ וְחָזַר וְרָאָהוּ בְּיִשּׁוּבוֹ. דָּנִיֵּאל, רָאָה בִנְיַן בַּיִת רִאשׁוֹן וְרָאָהוּ חָרֵב וְחָזַר וְרָאָהוּ בָנוּי בְּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי. אִיּוֹב, רָאָה בִּנְיַן בֵּיתוֹ וְחֻרְבָּנוֹ וְחָזַר וְרָאָה בְּיִשׁוּבוֹ. אִישׁ צַדִּיק, עַל שֶׁזָּן בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא צַדִּיק. שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִקְרְאוּ צַדִּיקִים עַל שֶׁזָּנוּ אֶת הַבְּרִיוֹת, נֹחַ וְיוֹסֵף. שֶׁכָּךְ כְּתִיב בּוֹ, עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק (עמוס ב, ו). וּכְתִיב בּוֹ, וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף (בראשית מז, יב).
פסוק ט:
תָּמִים, זֶה אֶחָד מִשִּׁבְעָה מְהוּלִים שֶׁנּוֹלְדוּ בָעוֹלָם, אָדָם הָרִאשׁוֹן נִבְרָא מָהוּל, וְשֵׁת בְּנוֹ נוֹלַד מָהוּל, דִּכְתִיב: וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ (בראשית ה, ג). נֹחַ נוֹלַד מָהוּל, דִּכְתִיב: תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו. יַעֲקֹב נוֹלַד מָהוּל, דִּכְתִיב: וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם (בראשית כה, כז). וְיוֹסֵף נוֹלַד מָהוּל, דִּכְתִיב: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף (בראשית לז, ב), שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְאָבִיו. מֹשֶׁה נוֹלַד מָהוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא (שמות ב, ב). וְאִיּוֹב נוֹלַד מָהוּל, דִּכְתִיב: אִישׁ תָּם וְיָשָׁר (איוב א, ח).
פסוק ט:
בְּדֹרֹתָיו, וְלֹא בְדוֹרוֹת אֲחֵרִים. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. חַד אָמַר, תָּמִים הָיָה בְּדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפַּלָּגָה, שֶׁאִלּוּ הָיָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, לֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו. מָשָׁל לְחָבִית שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת בְּמָקוֹם הַמְטֻנָּף. בִּמְקוֹמָהּ, רֵיחָה נוֹדֵף. שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָהּ אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף. וְחַד אָמַר, תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, כָּל שֶׁכֵּן בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים. מָשָׁל לִצְלוֹחִית שֶׁל פַּלְיָטוֹן שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת בִּמְקוֹם הַטִּנֹפֶת רֵיחָהּ נוֹדֵף, כָּל שֶׁכֵּן אִם הָיְתָה מֻנַּחַת בִּמְקוֹם הַבֹּשֶׂם.
פסוק ט:
אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹמְכוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּקַּע בְּמַעֲשֵׂה דוֹר הַמַּבּוּל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵן וְהָיָה הוֹלֵךְ בִּשְׁלִיחוּת אָבִיו, וְהָיָה לְפָנָיו דֶּרֶךְ מְשֻׁקָּע בְּטִיט, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ סוֹמְכוֹ שֶׁלֹא יִשְׁקַע בַּטִּיט. אֲבָל אַבְרָהָם כְּתִיב בּוֹ, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי (בראשית מח, טו), וּבָאָבוֹת כְּתִיב: הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבוֹתַי לְפָנָיו שֶׁהָיוּ מְרַוְּחִין לַשְּׁכִינָה, וְהָיוּ מַקְדִּימִין וְהוֹלְכִין לְפָנָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ.
פסוק יב:
אָמַר רַב אַחֲוָה בַּר רַב זְעִירָא, אַף בְּנֵי נֹחַ שֶׁנִּכְנְסוּ בַתֵּבָה וְהַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה וְהָעוֹפוֹת, כֻּלָּן צַדִּיקִים הָיוּ, לְפִי שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ כְּתִיב בָּהֶן, שֶׁהִרְבִּיעוּ בְּהֵמָה עַל חַיָּה וְחַיָּה עַל בְּהֵמָה וְהַכֹּל עַל אָדָם וְאָדָם עַל הַכֹּל, לְפִיכָךְ כְּתִיב בָּהֶן, הִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ. וּמִנַּיִן שֶׁמִּמַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית נִצְטַוּוּ הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת וָרֶמֶשׂ שֶׁלֹּא לְהִדָּבֵק עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, דִּכְתִיב: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְגוֹ' (בראשית א, כה). אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל מִין וָמִין יִדְבַּק בְּמִינוֹ, וְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ אָסוּר.
פסוק יב:
וְאַף הַבְּהֵמָה קִלְקְלוּ לְשֶׁאֵינָן מִינָן, הַסּוּס עַל הַחֲמוֹר, וְהַחֲמוֹר עַל הַסּוּס, וְהַנָּחָשׁ עַל הַצִּפּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר (בראשית ו, יב). כָּל אָדָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא כָּל בָּשָׂר, לְפִיכָךְ וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה וְגוֹ'. וְלֹא נִכְנְסוּ לַתֵּבָה אֶלָּא אוֹתָן שֶׁלֹּא קִלְקְלוּ לִשֶׁאֵינָן מִינָן, שֶׁנֶּאֱמַר: מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה (בראשית ז, ח), לְפִי שֶׁאֵין הַתֵּבָה קוֹלֶטֶת אֶלָּא כְשֵׁרִים. וּמֵאֲלֵיהֶן בָּאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ.
פסוק יג:
‎שְׁאֵלְתָּא. דַּאֲסִיר לְהוֹן לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִגְזַל וּלְמֶחְטַף מִדִּי חַד מִן חַבְרֵהּ, דְּאֵין לְךָ חָמוּר בְּכָל הָאִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה מֵעֹנֶשׁ הַגָּזֵל, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה עָבְרוּ דוֹר הַמַּבּוּל עֲלֵיהֶן וְלֹא נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּינָן לִמְחוֹת אֶת זִכְרָם בְּמֵי הַמַּבּוּל, עַד שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגָזֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס. וּכְתִיב: הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע וְגוֹ' (יחזקאל ז, יא). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מְלַמֵּד שֶׁזָּקַף הֶחָמָס וְעָמַד כְּמַקֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹחַ בָּהֶם (יחזקאל ז, יא).
פסוק יג:
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, שְׁלֹשָה אֵין הַפַּרְגּוֹד נִנְעָל בִּפְנֵיהֶם, אוֹנָאָה וְגָזֵל וַעֲבוֹדָה זָרָה. אוֹנָאָה, דִּכְתִיב בָּהּ, כֹּה הִרְאַנִי וְהִנֵּה אֲדֹנָי נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ (עמוס ז, ז). גָּזֵל, דִּכְתִיב: חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל פָּנַי תָּמִיד (ירמיה ו, ז). עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: הָעָם הַמַּכְעִסִים אֹתִי עַל פָּנַי תָּמִיד זֹבְחִים בַּגַּנּוֹת וְגוֹ' (ישעיה סה, ג).
פסוק יג:
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל הַגּוֹזֵל שְׁוֵה פְרוּטָה מֵחֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח (משלי א, יט).
פסוק יג:
וּמָאן דְּגָזַל וְעָבַד תְּשׁוּבָה וּמַהְדַּר גְּזֵלָה לְמָרָהּ, מִכְפַּר לֵיהּ. וְאִי מָאִית נִגְזָל, מַהְדַּר לְיוֹרְשָׁיו וּמִכְפַּר לֵהּ. וְכִי מַהְדַּר לַנִּגְזָל, מִבָּעֵי לֵהּ לַאֲחוּלֵי עַל גַּבֵּהּ, כִּי הֵיכִי דְלָא לִמְנַע מִלְּמֶעְבַּד תְּשׁוּבָה, דְּתָנוּ רַבָּנָן, הַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי רִבִּית שֶׁהֶחֱזִירוּ, אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן. וְכָל הַמְּקַבֵּל מֵהֶן, אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, הַנֵּי מִלֵּי, שֶׁאֵין גְּזֵלָה חוֹזֶרֶת בְּעֵינָהּ. אֲבָל חוֹזֶרֶת בְּעֵינָהּ, מְקַבְּלִין, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בִּימֵי רַבִּי נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ, מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, רֵיקָה, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה תְשׁוּבָה, אֲפִלּוּ אַבְנֵט שֶׁאַתָּה חוֹגֵר אֵינוֹ שֶׁלְּךָ, וְנִמְנַע וְלֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ, הַגַּזְלָנִים וּמַלְוֵי בָרִבִּית שֶׁהֶחֱזִירוּ אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן, וְהַמְקַבֵּל מֵהֶן אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
פסוק יג:
שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, מִפְּנֵי מַה הֶחֱמִירָה תוֹרָה בַּגַּנָּב יוֹתֵר מִן הַגַּזְלָן, שֶׁהַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְהַגַּזְלָן כְּתִיב בֵּהּ וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה וְגוֹ' (ויקרא ה, כג). אָמַר לָהֶן, זֶה הִשְׁוָה כְּבוֹד הָעֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ, וְזֶה לֹא הִשְׁוָה כְּבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ. כִּבְיָכוֹל עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַעְלָה כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֶה, וְאֹזֶן כְּאִלּוּ אֵין שׁוֹמַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וְגוֹ' (ישעיה כט, טו). וּכְתִיב: וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ וְגוֹ' (תהלים צד, ז). וּכְתִיב: עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ וְאֵין ה' רוֹאֶה (יחזקאל ח, יב).
פסוק יג:
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר, מָשְׁלוּ מָשָׁל מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ בָּעִיר וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה. אֶחָד זִמֵּן כָּל בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאֶחָד לֹא זִמֵּן לֹא אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. אֵיזֶה מֵהֶן עָנְשׁוֹ מְרֻבֶּה, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שֶׁזִּמֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.
פסוק יג:
אָמַר רַבִּי מֵאִיר, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גְדוֹלָה כֹּחָהּ שֶׁל מְלָאכָה, שׁוֹר שֶׁבִּטְּלוֹ מִמִּלַאכְתּוֹ, חֲמִשָּׁה. שֶׂה שֶׁלֹּא בִטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ, אַרְבָּעָה. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר, בֹּא וּרְאֵה, שֶׁחָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת אֲפִלּוּ עַל גַּנָּב. שׁוֹר שֶׁהָלַךְ בְּרַגְלָיו, חֲמִשָּׁה. וְשֶׂה שֶׁהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ, אַרְבָּעָה.
פסוק יג:
וְהֵיכָא דְגָזַל וְאָמַר, אִשְׁקוּל הַשְׁתָּא דְּצָרִיךְ לִי וַהֲדַר אֲשַׁלֵּם, רָשָׁע מִקְרֵי, דִכְתִיב, חֲבֹל יָשִׁיב רָשָׁע גְּזֵלָה יְשַׁלֵּם (יחזקאל לג, טו), אַף עַל פִּי שֶׁמֵּשִׁיב, רָשָׁע הוּא. בְּרַם, צָרִיךְ אַתְּ לְמֵילַף, הַנֵּי מִלֵּי, הֵיכָא דְקָא גָזִיל אַדַּעְתָּא לְמִשְׁקְלֵהּ לְנַפְשֵׁהּ? אֲבָל הֵיכָא דְקָא בָעֵי לְמִתַּן מַתָּנָה לְהַהוּא נִגְזָל וְלָא בָעֵי לְקַבּוּלֵי וְאָמַר אִגְנוּב מִנֵּהּ כִּי הֵיכִי דַּאֲהַנֵּי לֵהּ וַאֲשַׁלֵּם לֵהּ תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, אִי נַמִּי שָׁבַק מָאנֵי בְּדֻכְתָּא דְלָא מִנְטַר אוֹ זוּזֵי וּפָשַׁע וְאַשְׁכְּחִנְהוּ אֱנִישׁ אַחֲרִינָא וְאָמַר, אַקְנִיטֶנּוּ עַד דְּיִתְבָּעֵהוּ וְיִזְדְּהַר בְּמָאנֵהּ זִמְנָא אַחֲרִינָא וְלָא לִפְשַׁע, מַאי, כֵּיוָן דְּלַהֲנָאָתוֹ קָא מְכַוֵּן וְשָׁרֵי, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּעַד מַהְדַּר לֵהּ אִית לֵהּ צַעְרָא, מַאי.
פסוק יג:
תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא, לֹא תִגְנֹב, עַל מְנַת לְמֵיקַט. לֹא תִגְנֹב, עַל מְנַת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. מַאי טַעֲמָא, קְרָא יְתֵרָא הוּא, דִּכְתִיב: לֹא תִגְזֹל. וְכֵן הֲלָכָה.
פסוק יד:
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה מַתְרֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה, אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר. עָמַד נֹחַ וְעָשָׂה תְשׁוּבָה וְנָטַע אֲרָזִים. וְהָיוּ אוֹמְרִין לוֹ, אֲרָזִים אֵלּוּ לָמָּה? אָמַר לָהֶן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, וְאָמַר לִי לַעֲשׂוֹת תֵּבָה, כְּדֵי שֶׁאִמָּלֵט בָּהּ אֲנִי וּבֵיתִי. וְהָיוּ מְשַׂחֲקִין מִמֶּנּוּ וּמַלְעִיגִין בִּדְבָרָיו. וְהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָן אֲרָזִים וְהֵן גְּדֵלִין. וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? וּמֵשִׁיב לָהֶן כָּעִנְיָן הַזֶּה, וְהָיוּ מַלְעִיגִין עָלָיו. לְסוֹף יָמִים קִצְּצָן וְהָיָה מְנַסְּרָן, וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה. וְאוֹמֵר לָהֶן כָּךְ, וְהָיָה מַתְרֶה בָהֶן. כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה, מִיָּד הֵבִיא עֲלֵיהֶן מַבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם.

בראשית ו - הדרדרות הבריאה, נח והציווי על התיבה

א וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃ ב וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הא-להים אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃ ג וַיֹּ֣אמֶר ה' לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃ ד הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הא-להים אֶל־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ ה וַיַּ֣רְא ה' כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיּֽוֹם׃ ו וַיִּנָּ֣חֶם ה' כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ׃ ז וַיֹּ֣אמֶר ה' אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃ ח וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י ה'׃ ט אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הא-להים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃ י וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃ יא וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הא-להים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃ יב וַיַּ֧רְא א-להים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כָּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכּ֖וֹ עַל־הָאָֽרֶץ׃ יג וַיֹּ֨אמֶר א-להים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃ יד עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃ טו וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃ טז צֹ֣הַר ׀ תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ׃ יז וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֙יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע׃ יח וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ יט וּמִכָּל־הָ֠חַי מִֽכָּל־בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל־הַתֵּבָ֖ה לְהַחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ כ מֵהָע֣וֹף לְמִינֵ֗הוּ וּמִן־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ מִכֹּ֛ל רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל יָבֹ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ לְהַֽחֲיֽוֹת׃ כא וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֗ מִכָּל־מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃ כב וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹת֛וֹ א-להים כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק