תנ"ך על הפרק - תהילים כב - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים כב

589 / 929
היום

הפרק

לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃אֵלִ֣י אֵ֭לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי רָח֥וֹק מִֽ֝ישׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַׁאֲגָתִֽי׃אֱ‍ֽלֹהַ֗י אֶקְרָ֣א י֭וֹמָם וְלֹ֣א תַעֲנֶ֑ה וְ֝לַ֗יְלָה וְֽלֹא־דֽוּמִיָּ֥ה לִֽי׃וְאַתָּ֥ה קָד֑וֹשׁ י֝וֹשֵׁ֗ב תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃בְּ֭ךָ בָּטְח֣וּ אֲבֹתֵ֑ינוּ בָּ֝טְח֗וּ וַֽתְּפַלְּטֵֽמוֹ׃אֵלֶ֣יךָ זָעֲק֣וּ וְנִמְלָ֑טוּ בְּךָ֖ בָטְח֣וּ וְלֹא־בֽוֹשׁוּ׃וְאָנֹכִ֣י תוֹלַ֣עַת וְלֹא־אִ֑ישׁ חֶרְפַּ֥ת אָ֝דָ֗ם וּבְז֥וּי עָֽם׃כָּל־רֹ֭אַי יַלְעִ֣גוּ לִ֑י יַפְטִ֥ירוּ בְ֝שָׂפָ֗ה יָנִ֥יעוּ רֹֽאשׁ׃גֹּ֣ל אֶל־יְהוָ֣ה יְפַלְּטֵ֑הוּ יַ֝צִּילֵ֗הוּ כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בּֽוֹ׃כִּֽי־אַתָּ֣ה גֹחִ֣י מִבָּ֑טֶן מַ֝בְטִיחִ֗י עַל־שְׁדֵ֥י אִמִּֽי׃עָ֭לֶיךָ הָשְׁלַ֣כְתִּי מֵרָ֑חֶם מִבֶּ֥טֶן אִ֝מִּ֗י אֵ֣לִי אָֽתָּה׃אַל־תִּרְחַ֣ק מִ֭מֶּנִּי כִּי־צָרָ֣ה קְרוֹבָ֑ה כִּי־אֵ֥ין עוֹזֵֽר׃סְ֭בָבוּנִי פָּרִ֣ים רַבִּ֑ים אַבִּירֵ֖י בָשָׁ֣ן כִּתְּרֽוּנִי׃פָּצ֣וּ עָלַ֣י פִּיהֶ֑ם אַ֝רְיֵ֗ה טֹרֵ֥ף וְשֹׁאֵֽג׃כַּמַּ֥יִם נִשְׁפַּכְתִּי֮ וְהִתְפָּֽרְד֗וּ כָּֽל־עַצְמ֫וֹתָ֥י הָיָ֣ה לִ֭בִּי כַּדּוֹנָ֑ג נָ֝מֵ֗ס בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי׃יָ֘בֵ֤שׁ כַּחֶ֨רֶשׂ ׀ כֹּחִ֗י וּ֭לְשׁוֹנִי מֻדְבָּ֣ק מַלְקוֹחָ֑י וְֽלַעֲפַר־מָ֥וֶת תִּשְׁפְּתֵֽנִי׃כִּ֥י סְבָב֗וּנִי כְּלָ֫בִ֥ים עֲדַ֣ת מְ֭רֵעִים הִקִּיפ֑וּנִי כָּ֝אֲרִ֗י יָדַ֥י וְרַגְלָֽי׃אֲסַפֵּ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑י הֵ֥מָּה יַ֝בִּ֗יטוּ יִרְאוּ־בִֽי׃יְחַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם וְעַל־לְ֝בוּשִׁ֗י יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל׃וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה אַל־תִּרְחָ֑ק אֱ֝יָלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה׃הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב יְחִידָתִֽי׃ה֭וֹשִׁיעֵנִי מִפִּ֣י אַרְיֵ֑ה וּמִקַּרְנֵ֖י רֵמִ֣ים עֲנִיתָֽנִי׃אֲסַפְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לְאֶחָ֑י בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל אֲהַלְלֶֽךָּ׃יִרְאֵ֤י יְהוָ֨ה ׀ הַֽלְל֗וּהוּ כָּל־זֶ֣רַע יַעֲקֹ֣ב כַּבְּד֑וּהוּ וְג֥וּרוּ מִ֝מֶּ֗נּוּ כָּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל׃כִּ֤י לֹֽא־בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י וְלֹא־הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ׃מֵ֥אִתְּךָ֗ תְֽהִלָּ֫תִ֥י בְּקָהָ֥ל רָ֑ב נְדָרַ֥י אֲ֝שַׁלֵּ֗ם נֶ֣גֶד יְרֵאָֽיו׃יֹאכְל֬וּ עֲנָוִ֨ים ׀ וְיִשְׂבָּ֗עוּ יְהַֽלְל֣וּ יְ֭הוָה דֹּ֣רְשָׁ֑יו יְחִ֖י לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד׃יִזְכְּר֤וּ ׀ וְיָשֻׁ֣בוּ אֶל־יְ֭הוָה כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִֽשְׁתַּחֲו֥וּ לְ֝פָנֶ֗יךָ כָּֽל־מִשְׁפְּח֥וֹת גּוֹיִֽם׃כִּ֣י לַ֭יהוָה הַמְּלוּכָ֑ה וּ֝מֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם׃אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ לְפָנָ֣יו יִ֭כְרְעוּ כָּל־יוֹרְדֵ֣י עָפָ֑ר וְ֝נַפְשׁ֗וֹ לֹ֣א חִיָּֽה׃זֶ֥רַע יַֽעַבְדֶ֑נּוּ יְסֻפַּ֖ר לַֽאדֹנָ֣י לַדּֽוֹר׃יָ֭בֹאוּ וְיַגִּ֣ידוּ צִדְקָת֑וֹ לְעַ֥ם נ֝וֹלָ֗ד כִּ֣י עָשָֽׂה׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
אקרא יומם ולא תענה. אפשר דהכונה דיש לתמוה כי כל המזכיר נסים שעשה הקב"ה עושים לו נס אחר כמ"ש רז"ל בשוחר טוב על פסוק מזמור לדוד להזכיר וא"כ אני תמיה שלא תענה כי אתה קדוש יושב תהלות ישראל שהם מזכירים הנסים שעשית ומהללים על זה א"נ אפרש מתחילת המזמור על פי הקדמות רז"ל והמפרשים אך בקצור וברמז. למנצח על ניצוח אסתר להמן. על אילת מסיבה שקבלו תורה שבע"פ דהמודעא היתה על תורה שבע"פ כמ"ש בתנחומא ותורה שבעל פה היא כנגד השכינה הנקראת אילת וזה שאמר למנצח על אילת הנצוח היה על אילת השחר שקבלו תורה שבעל פה הרמוזה לאילת מזמור לדוד שאמר דוד להקב"ה הזכירני בנס מרדכי כמשרז"ל בשוחר טוב. ואסתר המלכה כשהלכה אצל אחשורוש שנסתלקה ממנה שכינה אז אמרה אלי אלי למה עזבתני אלי כשנלקחתי באונס אלי עתה שבאתי ברצון ותמיד כונתי לשמים להציל ישראל וזהו אלי אלי כי תמיד שויתי ה' לנגדי ולמה עזבתני דנסתלקה ממני שכינה. רחוק מישועתי דברי שאגתי אשר שאגתי על ישראל שיקבלו התורה. אלהי אקרא יומם כשהיתי קורא תורה שבכתב הנמשלה ליום עד שלא בטלו המודעא ולא תענה אז בדין היה שלא תענה שהיו אומרים דיש להם מודעא. אך ולילה שקוראים תורה שבעל פה שבטלה המודעא ולא דומיה לי שאין אתה שומע גם עתה זה תימה. ואתה קדוש יושב תהלות ישראל שנתת התורה ליעקב כמשז"ל. והאמת בך בטחו אבותינו אברהם אע"ה כמ"ש במדרש תלפיות דבזכות אברהם ניצולו. ובלקח טוב דבזכות יעקב ניצולו. וז"ש בך בטחו אבותינו והם אברהם ויעקב שנקראו אבות סתם כמ"ש בפרק קמא דר"ה בתשרי נולדו אבות והם אברהם ויעקב וכמו שפירשו הראשונים מ"ש רש"י ז"ל וארא אל האבות. בטחו ותפלטמו הם דברי דוד ע"ה אשר ידע ברוח הקדש ורוח ה' דיבר בו שתקובל תפלתם וז"ש בטחו ותפלטמו אליך זעקו מרדכי ואסתר ונמלטו. בך בטחו ולא בושו דהנס היה בזכותם וראו במפלת אויביהם ולא בושו שיאמרו דהנס אינו בזכותם:הצילה מחרב נפשי. ר"ת המן. מיד כלב יחידתי כתב בשערי בינה כ"י לרבינו מהר"ר אלעזר מגרמיזא ז"ל ר"ת מכ"י עכ"ד. ואפשר במשז"ל דשררת המן שחיק ומחיק לא היה אלא ע' יום וזהו גימטריא מכ"י והכונה דבע' יום לא ישלוט בה. והוא נתלה ביום אחד ושבעים. ואפשר הצילה מחרב נפשי התפללה אסתר הצילה מחרב נפשי שלא יהרגוני על שבאתי שלא ברשות ואחר כך תן בי כח להפריד הרע כאשר הייתי עושה בתחילה וז"ש מיד כלב יחידתי. וגם שצד הרע יהיה לו קולי כאשר ידבר הושיעני מפי אריה. כאשר מקרני רמים הסט"א עניתני עד הנה. אספרה שמך לאחי קריאת המגילה. וקריאתה זו הלילא כמ"ש בש"ס וז"ש בתוך קהל אהללך. ור"ת אספרה שמך לאחי אשל כי נצולה בזכות אברהם כמש"ל ובזכות שרה כמשז"ל שזכתה למלוך על קכ"ז כחיי שרה:זרע יעבדנו יסופר לאדני. היא השכינה שקבלו תורה שבעל פה הרומזת לשכינה לדור ר"ל לדורות עולם יבואו ויגידו לעם נולד דהו"ל שנולד עתה דעשו תשובה והו"ל כנולד עתה דנתכפרו עונותיהם וגם ניצולו והרי הוא כאלו נולד כי עשה תשובה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך