פסוק ה:הבאיש. בשני נחין האל"ף והיו"ד כמו הגורל ראישונה (יהושע כא):
פסוק ו:עירים. בספרי ספרד כתיב וקרי ביו"ד ובספרים אחרים עורים כתיב עירים קרי:
פסוק ו:חיליהם. יש ספרים שחסר וא"ו בתראה ויש ספרים חסר יו"ד אחר הלמ"ד:
פסוק ו:אוצרותם. יש ספרים שחסר וא"ו קדמאה:
פסוק ח:כתבה על לוח וגו' ועל ספר חקה. ה"א של כתבה ושל חקה במפיק ולדעת יונתן שתיהן בלא מפיק רד"ק בפירוש ושרשים והראב"ע כתב חקה רפה ויש ספרים שהה"א במפיק:
פסוק יא:מני דרך הטו מני ארח. במקצת דפוסים ישנים הנו"ן בחירק בשניהם בשאר דפוסים וגם בכל ספרים כתובי יד שניהם בצירי. וכ"כ רד"ק בפירוש ובשרשים:
פסוק יב:מאסכם. המ"ם בקמץ רחב והאל"ף בקמץ חטוף:
פסוק יד:כשבר נבל. בדפוס ישן הנו"ן בסגול וכן כתב רב פעלים ויש ספרים בשלש נקודות עד כאן. ובשאר ספרים בב' נקודות וכן נראה מהמכלול ושרשים:
פסוק יד:כתות. התי"ו בוא"ו שורק:
פסוק כא:זה הדרך לכו בו. במסורת פרשת ואלה שמות נחשב זה עם ו' דסבירין בה:
פסוק כו:ביום חבש. עיין מה שאכתוב ביחזקאל כ"ד:
פסוק כז:משאה. הה"א רפה רש"י ורד"ק:
פסוק ל:אש אוכלה. במקצת ספרים כתובי יד מדוייקים חסר וא"ו:
פסוק לב:מוסדה. שם וה"א מפיק הכינוי נחה והיחה ראויה במפיק. רד"ק בפירוש ומכלול דף ל"ב והוא חד מן מלין דלא מפקינן ה"א בסוף תיבותא ומטעין בהו וסימן במסרה רבתא:
פסוק לב:נלחם בה. בם קרי ובמסרה גדולה נמנה עם ד' דסבירין בה וקריין בם ועיין מה שאכתוב בסוף סימן ס"ג מזה הספר:
פסוק לג:מאתמול. בשורק. אבן עזרא ורד"ק:
פסוק לג:למלך הוכן. בספרים מדוייקים קמץ מכלול דף קמ"ג:
פסוק לג:העמיק. בספרים כתובי יד מדוייקים בשוא העי"ן ומלא יו"ד:
פסוק לג:הרחב. בספרים מדויקים חסר יו"ד: