לך אתננה ולזרעך
מה ראוי היה שיאמר ה' ליעקב אבינו
אחת ההתגלויות המכוננות שנגלה ה' לאדם, היא ההתגלות ליעקב אבינו בעת שהגיע לבית אל. "וישכב במקום ההוא, ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. והנה ה' ניצב עליו ויאמר: אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק" (בראשית כח, יא-יג). וכאן אנו מצפים לשמוע מהו הדבר החשוב, המכונן, המהותי, שיאמר ה' ליעקב.
אם נעצור לרגע ונשאל את בני החוגים השונים בזמננו, מה לדעתם ראוי שיאמר ה' ליעקב, מן הסתם נקבל תשובות שונות. הליטאים היו אומרים: "תלמד גמרא בעיון עד שתהיה בן תורה". החסידים היו אומרים: "תתחזק באמונה ובעבודת ה' בשמחה". אנשי ש"ס היו אומרים: "תלמד הלכה למעשה על פי שיטת מרן". חניכי בני עקיבא היו אומרים: "ואהבת לרעך כמוך". הדתיים המודרניים היו אומרים: "דרך ארץ קדמה לתורה". אישי רוח מהאקדמיה היו אומרים: "הקפד להיות פלורליסט ולהטיל ספק בכל עמדה ודאית", ופמיניסטיות היו אומרות: "העצימו את הנשיות ותפסיקו לדכא את הנשים".
ומה אמר ה' ליעקב
אולם הקב"ה אמר: "הארץ אשר את שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה". ומתוך כך "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך". זה הגילוי האלוקי. ואכן יעקב אבינו הכיר על ידי כך את גודל קדושת הארץ, וזהו שאמר: "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. ויירא ויאמר: מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים" (בראשית כח, יג-יז).
ואולי עוד יטענו בני החוגים השונים שאמנם הפעם דיבר ה' על ארץ ישראל, אבל יש עוד גילויים ועוד פסוקים. אז הנה, גם בגילוי שנתגלה ה' ליעקב אחר חזרתו לארץ, שהיה אף הוא בבית אל, נאמר ליעקב: "פרה ורבה, גוי וקהל עמים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו. ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק - לך אתננה, ולזרעך אחריך אתן את הארץ" (בראשית לה, יא-יב). וכך בכל הגילויים אל יעקב, תמיד דיבר ה' על ארץ ישראל. כך בחרן (בראשית לא, ג), וכך בעת שעמד לרדת למצרים (בראשית מו, ב-ד).
ומה יאמרו היום
ומה אומרים על כך כתבי 'יתד נאמן' ו'יום ליום'? אם לא היו הדברים כתובים במפורש, היו פשוט מדווחים שהקב"ה אמר ללמוד גמרא בעיון או ללמוד הלכה למעשה. אלא שהפסוקים כתובים, ולכן הם אומרים שהעיקר הוא לשמוע ל'גדוילים' שאומרים על שמאל שהוא ימין. ולכתבי 'המודיע' החסידיים אין בעיה: 'ארץ' בחינת 'רצון', ו'ישראל' בחינת 'דבקות', הם מפרשים, וממילא אין צורך בארץ ישראל. ויש עסקנים חשובים שסוברים שרמז גדול יש כאן, שנתן ה' את הארץ לאברהם יצחק ויעקב כדי שצאצאיהם 'הקדושים' יוכלו לוותר עליה ולמוכרה בהסכמים קואליציוניים, ולקבל תמורתה כסף לתלמודי תורה ומקוואות.
ובוגרי בני עקיבא מתלבטים, שאולי משום אחדות ישראל יש לוותר לשמאל. והדתיים המודרניים אומרים שאי אפשר לעמוד נגד כל העולם. ואישי הרוח מהאקדמיה אומרים שספק גדול אם גם היום ישנה מצווה לישב את הארץ, ויש בזה דעות שונות וגרסאות שונות, ושבעים פנים לתורה. וגם הפמיניסטיות מסכימות לכך.
אולם האנשים הישרים - דתיים, חרדים ומסורתיים, יודעים את גודל ערכה וקדושתה של ארץ ישראל, ומתאמצים במסירות נפש ליישב אותה.
רביבים גיליון 370 - ה'תש"ע