פסוק ט:וילך עשו אל ישמעאל. אמר לי' רבא לרבה בר מרי, מנא הני מילי דאמרי אינשי, מטייל ואזיל דקלא בישא גבי קינא דשרכי , אמר לי', דבר זה כתוב בתורה, וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל לו לאשה .
(ב"ק צ"ב ב')
פסוק ט:ויקח את מחלת. וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה, אלא מלמד שנמחלו לו כל עונותיו, מכאן לחתן שמוחלין לו עונותיו .
(ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג)
פסוק ט:אחות נביות. ממשמע שנאמר מחלת בת ישמעאל איני יודע שהיא אחות נביות, ומה ת"ל אחות נביות, מלמד שקדשה ישמעאל ומת והשיאה נביות אחיה .
(מגילה י"ז א')
פסוק יא:ויפגע במקום. תניא, יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש, אין פגיעה אלא תפלה, שנאמר (ירמיהו ז׳:ט״ז) ואתה אל תתפלל וגו' ואל תפגע בי .
(ברכות כ"ו ב')
פסוק יא:ויפגע במקום. ת"ר, יעקב אבינו קפצה לו הדרך, שנאמר ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וכתיב ויפגע במקומ . כי מטי לחרן, אמר, אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ואני לא התפללתי, בעי למיהדר, כיון שהרהר בדעתו למיהדר קפצה לו הדרך, מיד – ויפגע במקום .
(סנהדרין צ"ה ב')
פסוק יא:כי בא השמש. בתר דצלי בעי למיהדר, אמר הקב"ה, צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה, מיד בא השמש .
(שם שם)
פסוק יא:מאבני המקום. ולהלן (פ' י"ח) כתיב ויקח את האבן, הא כיצד, א"ר יצחק, מלמד שנתקבצו כל אותן האבנים אל מקום אחד וכל אחד אמר עלי יניח צדיק ראשו, ותני, וכולן נבלעו באחד .
(חולין צ"א ב')
פסוק יב:עולים ויורדים. תניא, כמה רחבו של סולם שמונת אלפים פרסאות, דכתיב והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, עולים שנים ויורדים שנים, וכי פגעו בהדדי הוו להו ארבעה , וכתיב במלאך (דניאל י׳:ו׳) וגויתו כתרשיש, וגמירי דתרשיש תרי אלפי פרסי הוו [שם שם]
פסוק יב:עולים ויורדים. תניא, עולים ומסתכלים בדיוקנו של מעלה ויורדים ומסתכלים בדיוקנו של מטה, בעו לסכוני', מיד והנה ה' נצב עליו, אמר רשב"ל, אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו, כאדם שמניף על בנו .
(שם שם)
פסוק יג:אלהי אברהם וגו'. תניא, מפני מה מתפללין שמונה עשרה ברכות בכל יום, א"ר חנינא בשם ר' פינחס, כנגד י"ח פעמים שאבות כתובים בתורה, אברהם יצחק ויעקב , ואם יאמר לך י"ט הם, אמור לו אני ה' אלהי אברהם ואלהי יצחק אינו מן המנין .
(ירושלמי ברכות פ"ד ה"ג)
פסוק יג:אשר אתה שוכב עליה. מאי רבותי', א"ר יצחק, מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו כדי שתהא נוחה לכבש לבניו .
(חולין צ"א ב')
פסוק יג:לך אתננה. תניא, אמר לי' הקב"ה למשה, חבל על דאבדין ולא משתכחין, כמה פעמים נגליתי על האבות ולא הרהרו אחר מדותי, אמרתי ליעקב הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה, ובקש לנטוע אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה ולא הרהר אחר מדותי .
(סנהדרין קי"א א')
פסוק יד:ימה וקדמה וגו'. א"ר יוחנן משום רבי יוסי, כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, דכתיב (ישעי' נ"ח) אז תתענג על ה' והאכלתיך נחלת יעקב אביך, כיעקב דכתיב בי' ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה .
(שבת קי"ח ב')
פסוק יז:מה נורא וגו'. מלמד שראה יעקב אבינו את ביהמ"ק בנוי וחרב ובנוי ומשוכלל לעתיד לבא, מה נורא המקום – הרי בנוי, אין זה – הרי חרב, כי אם בית אלהים – הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא .
(ספרי דברים סי' שנ"ד)
פסוק יז:בית אל. א"ר אלעזר, מאי דכתיב (ישעיהו ב׳:ג׳) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב, ולמה לא אלהי אברהם ויצחק, אלא לא כאברהם שכתוב בו הר, דכתיב (ס"פ וירא) בהר ה' יראה, ולא כיצחק שכתוב בו שדה, דכתיב (ס"פ חיי) ויצא יצחק לשוח בשדה, אלא כיעקב שקראו בית, דכתיב ויקרא את שם המקום ההוא בית אל .
(פסחים פ"ח א')
פסוק כ:נדר לאמר. מהו לאמר – לאמר לדורות שיהיו נודרין בעת צרה [תוס' חולין ב' ב' בשם מ"ד].
פסוק כ:אם יהיה וכו'. פסק רבינו מאיר, דנדר ושבועה ותקיעת כף מהני אפילו באסמכתא, משום דרובן ע"י דאי הן, אם יהיה אלהים עמדי, וכן (פ' חקת) אם נתן תתן את העם הזה בידי [מרדכי פ"ד דב"ק].
פסוק כב:וכל אשר תתן וגו'. יראה לי, דאע"פ שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם, אבל אם אמר הרי עלי להקדישו חייב להקדישו כשיבא לעולם משום נדר, וראיה לדבר מיעקב, שאמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, וכתיב (פ' וישלח) אשר נדרת לי שם נדר [רמב"ם פ"ו מערכין הלכה ל"א – ל"ג].
פסוק כב:עשר אעשרנו. תניא, המבזבז לצדקה אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצטרך לבריות, אמר רב נחמן, מאי קרא, דכתיב וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך .
(כתובות ג' א')