פסוק א:וַיֵּרָא אֵלָיו לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:א') לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָיָה, וּבָא הקב"ה וְשָׁאַל בּוֹ. "וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים", הַמַּלְאָכִים שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בִּדְמוּת אֲנָשִׁים שְׁלֹשָׁה, אֶחָד לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה, וְאֶחָד לְרַפְּאוֹת אֶת אַבְרָהָם, וְאֶחָד לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם, וּרְפָאֵל שֶׁרִפֵּא אֶת אַבְרָהָם הָלַךְ מִשָּׁם לְהַצִּיל אֶת לוֹט, שֶׁאֵין זֶה שְׁתֵּי שְׁלִיחוּת, כִּי הָיָה בְּמָקוֹם אַחֵר וְנִצְטַוָּה בּוֹ אַחַר כֵּן, אוֹ שֶׁשְּׁתֵּיהֶן לְהַצָּלָה. "וַיֹּאכֵלוּ", נִרְאוּ כְּמִי שֶׁאָכְלוּ. וּבְסֵפֶר מוֹרֶה הַנְּבֻכִים (ב מב) נֶאֱמַר כִּי הַפָּרָשָׁה כְּלָל וּפְרָט, אָמַר הַכָּתוּב תְּחִלָּה כִּי נִרְאָה אֵלָיו הַשֵּׁם בְּמַרְאוֹת הַנְּבוּאָה, וְאֵיךְ הָיְתָה הַמַּרְאָה הַזֹּאת, כִּי נָשָׂא עֵינָיו בַּמַּרְאָה וְהִנֵּה ג' אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, "וַיֹּאמַר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ" זֶה סִפּוּר מָה שֶׁאָמַר בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה לְאֶחָד מֵהֶם, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם. וְאִם בַּמַּרְאָה לֹא נִרְאוּ אֵלָיו רַק אֲנָשִׁים אוֹכְלִים בָּשָׂר, אֵיךְ אָמַר "וַיֵּרָא אֵלָיו ה'", כִּי הִנֵּה לֹא נִרְאָה לוֹ הַשֵּׁם לֹא בְּמַרְאָה וְלֹא בְּמַחְשָׁבָה, וְכָכָה לֹא נִמְצָא בְּכָל הַנְּבוּאוֹת. וְהִנֵּה לִדְבָרָיו לֹא לָשָׁה שָׂרָה עוּגוֹת וְלֹא עָשָׂה אַבְרָהָם בֶּן בָּקָר וְגַם לֹא צָחֲקָה שָׂרָה, רַק הַכֹּל מַרְאָה, וְאִם כֵּן בָּא הַחֲלוֹם הַזֶּה בְּרוֹב עִנְיָן כַּחֲלוֹמוֹת הַשֶּׁקֶר, כִּי מָה תּוֹעֶלֶת לְהַרְאוֹת לוֹ כָּל זֶה. וְכֵן אָמַר (שם) בְּעִנְיַן "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ" (בראשית ל"ב:כ"ה) שֶׁהַכֹּל מַרְאֵה הַנְּבוּאָה, וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה הָיָה צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בְּהָקִיץ, וְלָמָּה אָמַר (בראשית ל"ב:ל"א) "כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי", כִּי הַנְּבִיאִים לֹא יִפְחֲדוּ שֶׁיָּמוּתוּ מִפְּנֵי מַרְאוֹת הַנְּבוּאָה, וּכְבָר רָאָה מַרְאָה גְּדוֹלָה וְנִכְבֶּדֶת מִזֹּאת, כִּי גַּם אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד רָאָה פְּעָמִים רַבּוֹת בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה (עיין להלן כח יג לא ג). וְהִנֵּה לְפִי דַּעְתּוֹ זֹאת יִצְטָרֵךְ לוֹמַר כֵּן בְּעִנְיַן לוֹט, כִּי לֹא בָּאוּ הַמַּלְאָכִים אֶל בֵּיתוֹ וְלֹא אָפָה לָהֶם מַצּוֹת וַיֹּאכֵלוּ, אֲבָל הַכֹּל הָיָה מַרְאָה, וְאִם יַעֲלֶה אֶת לוֹט לְמַעֲלַת מַרְאֵה הַנְּבוּאָה אֵיךְ יִהְיוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם הָרָעִים וְהַחַטָּאִים נְבִיאִים, כִּי מִי הִגִּיד לָהֶם שֶׁבָּאוּ אֲנָשִׁים אֶל בֵּיתוֹ, וְאִם הַכֹּל מַרְאוֹת נְבוּאָתוֹ שֶׁל לוֹט, יִהְיֶה "וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים וְגוֹ' קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ" "וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ" (להלן יט טו יז) וְ"הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ" (שם כא) וְכָל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ – מַרְאָה, וְיִשָּׁאֵר לוֹט בִּסְדוֹם. אֲבָל יַחְשֹׁב שֶׁהָיוּ הַמַּעֲשִׂים נַעֲשִׂים מֵאֲלֵיהֶם, וְהַמַּאֲמָרִים בְּכָל דָּבָר וְדָבָר מַרְאָה. וְאֵלֶּה דְּבָרִים סוֹתְרִים הַכָּתוּב, אָסוּר לְשָׁמְעָם אַף כִּי לְהַאֲמִין בָּהֶם. וּבֶאֱמֶת כִּי כָל מָקוֹם שֶׁהֻזְכַּר בַּכָּתוּב רְאִיַּת מַלְאָךְ אוֹ דִּבּוּר מַלְאָךְ הוּא בְּמַרְאָה אוֹ בַּחֲלוֹם, כִּי הַהֶרְגֵּשִׁים לֹא יַשִּׂיגוּ הַמַּלְאָכִים, אֲבָל לֹא מַרְאוֹת הַנְּבוּאָה, כִּי הַמַּשִּׂיג לִרְאוֹת מַלְאָךְ אוֹ דִּבּוּרוֹ אֵינֶנּוּ נָבִיא, שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁהָרַב גּוֹזֵר (במו"נ ב לד ובהלכות יסוה"ת ז ו), כִּי כָל נָבִיא זוּלַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ נְבוּאָתוֹ עַל יְדֵי מַלְאָךְ. וּכְבָר אָמְרוּ (מגילה ג) בְּדָנִיֵּאל, אִינְהוּ עֲדִיפֵי מִנֵּהּ דְּאִינְהוּ נְבִיאֵי וְאִיהוּ לָאו נָבִיא, וְכֵן לֹא נִכְתַּב סִפְרוֹ עִם סֵפֶר הַנְּבִיאִים מִפְּנֵי שֶׁהָיָה עִנְיָנוֹ עִם גַּבְרִיאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה נִרְאֶה אֵלָיו וּמְדַבֵּר עִמּוֹ בְּהָקִיץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּרְאָה שֶׁל בַּיִת שֵׁנִי "וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל" (דניאל ט כא), וְכֵן הַמַּרְאָה שֶׁל קֵץ הַגְּאֻלָּה (שם י ד) בְּהָקִיץ הָיְתָה, בְּלֶכְתּוֹ עִם חֲבֵרָיו עַל יַד הַנָּהָר. וְאֵין הָגָר הַמִּצְרִית מִכְּלַל הַנְּבִיאוֹת, וּבָרוּר הוּא גַּם כֵּן שֶׁלֹּא הָיָה עִנְיָנָהּ בַּת קוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָרַב (במו"נ שם). וְהַכָּתוּב חִלֵּק נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִנְּבוּאַת הָאָבוֹת כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו ג) "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי", וְזֶה שֵׁם מִשְּׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ לַבּוֹרֵא, אֵינֶנּוּ כִּנּוּי לְמַלְאָךְ. וְרַבּוֹתֵינוּ עוֹד לִמְּדוּ עַל הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם וְאָמְרוּ (ויק"ר א יד), מָה בֵּין מֹשֶׁה לְכָל הַנְּבִיאִים, רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל הַנְּבִיאִים רָאוּ מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְצֻחְצַחַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב יא) "וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה", וּמֹשֶׁה רָאָה מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָא מְצֻחְצַחַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר יב ח) "וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט", כְּמוֹ שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ בְּוַיִּקְרָא רַבָּה (שם) וּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (יבמות מט), וְלֹא נָתְנוּ בְּשׁוּם מָקוֹם נְבוּאָתָם לְמַלְאָךְ. וְאַל תִּשּׁוֹמֵם בַּעֲבוּר שֶׁכָּתוּב (מלכים א יג יח) "גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר ה' לֵאמֹר", כִּי פֵּרוּשׁוֹ גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַמַּלְאָךְ שֶׁדִּבֵּר אֵלַי בִּדְבַר ה' הוּא, וְזוֹ מַדְרֵגָה מִמַּדְרֵגוֹת הַנְּבוּאָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר אִישׁ הָאֱלֹהִים "כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר ה'" (שם יג ט), וְאָמַר "כִּי דָבָר אֵלַי בִּדְבַר ה'" (שם יג יז) וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (במד"ר כ ג) בְּעִנְיַן בִּלְעָם שֶׁאָמַר "וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִּי" (במדבר כב לד), אֲנִי לֹא הָלַכְתִּי עַד שֶׁאָמַר לִי הקב"ה "קוּם לֵךְ אִתָּם" (שם שם כ), וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֶחְזֹר, כָּךְ הוּא אֻמָּנוּתוֹ, לֹא כָּךְ אָמַר לְאַבְרָהָם לְהַקְרִיב אֶת בְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ "וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר" (בראשית כ"ב:י"ב), לָמוּד הוּא לוֹמַר דָּבָר וּמַלְאָךְ מַחְזִירוֹ וְכוּ'. הִנֵּה הַחֲכָמִים מִתְעוֹרְרִים לוֹמַר שֶׁאֵין הַנְּבוּאָה בַּדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁהִזְכִּיר בּוֹ הַשֵּׁם שָׁוָה לַדִּבּוּר הַשֵּׁנִי שֶׁאָמַר בּוֹ שֶׁהוּא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, אֶלָּא שֶׁהוּא דֶּרֶךְ בַּנְּבִיאִים שֶׁיְּצַוֶּה בִּנְבוּאָה וִיבַטֵּל הַצַּוָּאָה בְּמַלְאָךְ, כִּי הַנָּבִיא יוֹדֵעַ כִּי דְבַר ה' הוּא. וּבִתְחִלַּת וַיִּקְרָא רַבָּה (א ט) אָמְרוּ, "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", לֹא כְּאַבְרָהָם, בְּאַבְרָהָם כָּתוּב "וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם" (בראשית כ"ב:ט"ו), הַמַּלְאָךְ קוֹרֵא וְהַדִּבּוּר מְדַבֵּר, בְּרַם הָכָא אָמַר הקב"ה אֲנִי הוּא הַקּוֹרֵא וַאֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה אַבְרָהָם מַשִּׂיג הַנְּבוּאָה עַד הֲכִינוֹ נַפְשׁוֹ בַּתְּחִלָּה לְהַשָּׂגַת מַלְאָךְ, וְיַעֲלֶה מִן הַמַּדְרֵגָה הַהִיא לְמַעֲלַת דִּבּוּר הַנְּבוּאָה, אֲבָל מֹשֶׁה מוּכָן לַנְּבוּאָה בְּכָל עֵת. הִנֵּה בְּכָל מָקוֹם יִתְעוֹרְרוּ הַחֲכָמִים לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי רְאִיַּת הַמַּלְאָךְ אֵינֶנָּה נְבוּאָה, וְאֵין הָרוֹאִים מַלְאָכִים וְהַמְּדַבְּרִים עִמָּם מִכְּלַל הַנְּבִיאִים, כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי בְּדָנִיֵּאל, אֲבָל הִיא מַרְאָה תִּקָּרֵא "גְּלוּי עֵינַיִם", כְּמוֹ "וַיְגַל הַשֵּׁם אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה'" (במדבר כב לא), וְכֵן "וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר ה' פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה" (מלכים ב ו יז), אֲבָל בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יַזְכִּיר הַמַּלְאָכִים בְּשֵׁם "אֲנָשִׁים" כְּעִנְיַן הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת וּפָרָשַׁת לוֹט, וְכֵן "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ" (בראשית ל"ב:כ"ה) וְכֵן "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ" (שם לז טו) עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (תנחומא וישב ב), הוּא כָּבוֹד נִבְרָא בַּמַּלְאָכִים, יִקָּרֵא אֵצֶל הַיּוֹדְעִים "מַלְבּוּשׁ", יֻשַּׂג לְעֵינֵי בָּשָׂר בְּזַכֵּי הַנְּפָשׁוֹת כַּחֲסִידִים וּבְנֵי הַנְּבִיאִים, וְלֹא אוּכַל לְפָרֵשׁ. וְהַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּמְצָא בּוֹ רְאִיַּת ה' וְדִבּוּר מַלְאָךְ אוֹ רְאִיַּת מַלְאָךְ וְדִבּוּר ה', כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה בִּתְחִלַּת נְבוּאָתוֹ, (שמות ג ב-ד) וּבְדִבְרֵי זְכַרְיָה (ג א-ב), עוֹד אֲגַלֶּה בּוֹ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים בִּרְמִיזוֹת (עיין שמות ג ב). וְעִנְיַן "וַיֹּאכֵלוּ" אָמְרוּ חֲכָמִים (ב"ר מח יד) רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מִסְתַּלֵּק. וְעִנְיַן הַהִסְתַּלְּקוּת תָּבִין אוֹתוֹ מִדְּבַר מָנוֹחַ אִם תִּזְכֶּה אֵלָיו. וְהִנֵּה פֵּרוּשׁ הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת אַחֲרֵי שֶׁאָמַר כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם (בראשית י"ז:כ"ו), אָמַר שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו הַשֵּׁם בִּהְיוֹתוֹ חוֹלֶה בְּמִילָתוֹ יוֹשֵׁב וּמִתְקָרֵר בְּפֶתַח אָהֳלוֹ מִפְּנֵי חֹם הַיּוֹם אֲשֶׁר יַחֲלִישֶׁנּוּ. וְהִזְכִּיר זֶה לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִנְבוּאָה, לֹא נוֹפֵל עַל פָּנָיו וְלֹא מִתְפַּלֵּל, וְאַף עַל פִּי כֵן בָּאָה אֵלָיו הַמַּרְאָה הַזֹּאת.
פסוק א:בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא לְהוֹדִיעַ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נִמּוֹל, וְזֶה גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה אֵלָיו לְמַעֲלָה וְכָבוֹד לוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁבָּא בַּמִּשְׁכָּן "וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם" (ויקרא ט כג), כִּי מִפְּנֵי הִשְׁתַּדְּלוּתָם בְּמִצְוַת הַמִּשְׁכָּן זָכוּ לִרְאִיַּת הַשְּׁכִינָה. וְאֵין גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה כָּאן וְכָאן לְצַוּוֹת לָהֶם מִצְוָה אוֹ לְדִבּוּר כְּלָל, אֶלָּא גְּמוּל הַמִּצְוָה הַנַּעֲשֵׂית כְּבָר, וּלְהוֹדִיעַ כִּי רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יז טו) "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ", וְכֵן בְּיַעֲקֹב אָמַר (בראשית ל"ב:ב') "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים", וְאֵין שָׁם דִּבּוּר וְלֹא שֶׁחִדְּשׁוּ בּוֹ דָּבָר רַק שֶׁזָּכָה לִרְאִיַּת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן וְיָדַע כִּי מַעֲשָׂיו רְצוּיִים. וְכֵן הָיָה לְאַבְרָהָם בִּרְאִיַּת הַשְּׁכִינָה זְכוּת וְהַבְטָחָה. וְכֵן אָמְרוּ (מכילתא שירתא ג) בְּיוֹרְדֵי הַיָּם שֶׁאָמְרוּ "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ", רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מָה שֶׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא, זְכוּת לָהֶם בְּעֵת הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ. וּפְעָמִים יָבֹא בִּשְׁעַת הַקֶּצֶף, "וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יד י), וְיִהְיֶה זֶה לְהָגֵן עַל עֲבָדָיו הַצַּדִּיקִים וְלִכְבוֹדָם. וְאַל תָּחוּשׁ לְהֶפְסֵק הַפָּרָשָׁה, כִּי הָעִנְיָן מְחֻבָּר, וְלָכֵן אָמַר "וַיֵּרָא אֵלָיו" וְלֹא אָמַר "וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָהָם", אֲבָל בַּפָּרָשָׁה רָצָה לְסַדֵּר כָּבוֹד הַנַּעֲשֶׂה לוֹ בְּעֵת שֶׁעָשָׂה הַמִּילָה, וְאָמַר כִּי נִגְלֵית עָלָיו הַשְּׁכִינָה וְשָׁלַח אֵלָיו מַלְאָכָיו לְבַשֵּׂר אֶת אִשְׁתּוֹ וְגַם לְהַצִּיל לוֹט אָחִיו בַּעֲבוּרוֹ, כִּי אַבְרָהָם נִתְבַּשֵּׂר בְּבֵן מִפִּי הַשְּׁכִינָה כְּבָר, וְשָׂרָה מִפִּי הַמַּלְאָךְ שֶׁדִּבֵּר עִם אַבְרָהָם כְּדֵי שֶׁתִּשְׁמַע שָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת", וְזוֹ כַּוָּנָתָם שֶׁאָמְרוּ (סוטה יד) לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, שֶׁלֹּא הָיָה לְדִבּוּר אֶלָּא לְכָבוֹד לוֹ, וְעוֹד אָמְרוּ (ב"ר מח ד) "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" (שמות כ כד), וּמָה אִם זֶה שֶׁבָּנָה מִזְבֵּחַ לִשְׁמִי הֲרֵינִי נִגְלֶה עָלָיו וּמְבָרְכוֹ, אַבְרָהָם שֶׁמָּל עַצְמוֹ לִשְׁמִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְשֶׁמָּא כִּוְּנוּ עוֹד בָּזֶה לוֹמַר שֶׁהָיָה לוֹ בְּמַרְאֶה הַשְּׁכִינָה רִפּוּי לְמַחֲלַת הַמִּילָה, כִּי כֵן רָאוּי לִהְיוֹת, כְּדִכְתִיב (משלי טז טו) "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים":
פסוק ב:וְטַעַם נִצָּבִים עָלָיו שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ מִסְתַּכְּלִים, כִּלְשׁוֹן "הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים" (רות ב ה), "מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים" (מלכים א ה ל), וּלְפִי שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְהֵם הָיוּ עוֹמְדִים וְרוֹאִים בּוֹ אָמַר "עָלָיו", וְזֶה טַעַם "וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם", כִּי כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָם עוֹמְדִים נֶגְדּוֹ וְלֹא הָיוּ הוֹלְכִים לְדַרְכָּם, רָץ לִקְרָאתָם לַהֲבִיאָם אֶל בֵּיתוֹ. וְטַעַם "מִפֶּתַח הָאֹהֶל", לְהַגִּיד שֶׁהָיָה עֲדַיִן יוֹשֵׁב שָׁם אַחֲרֵי הִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ מַרְאֶה הַשְּׁכִינָה. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "עָלָיו" עַל הָאֹהֶל, שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים אֵלָיו מִן הַצַּד הָאַחֵר שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, וְהָיוּ שָׁם נִצָּבִים וְלֹא הָיוּ מִתְקָרְבִין אֶל אַבְרָהָם, כְּטַעַם "חוֹנִים עַל הַיָּם" (שמות יד ט):
פסוק ג:אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ מָצִינוּ אוֹתוֹ בַּסְּפָרִים קָמוּץ, וְהִנֵּה קְרָאָם בְּשֵׁם רַבָּם בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת, כִּי הִכִּיר בָּהֶם שֶׁהֵם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, כַּאֲשֶׁר יִקָּרְאוּ אֱלֹהִים וְאֵלִים, וְלָכֵן הִשְׁתַּחֲוָה לָהֶם אַרְצָה:
פסוק ג:אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ עִם כָּל אֶחָד יְדַבֵּר כְּדֶרֶךְ כָּל הַתּוֹרָה, "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת (כל) חֻקֹּתַי (ועשיתם אותם) עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה" (ויקרא יח ה ז), "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה" (שם יט ט), "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (דברים ד כט), וְרֹב מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה כֵּן, וְהֶפֶךְ מִזֶּה "רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם" (שם יא כו). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ב"ר מח ו), לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם אָמַר. וְגַם זֶה יִתָּכֵן, שֶׁאָמַר לַגָּדוֹל אַל נָא תַּעֲבֹר, וְאַתָּה וְרֵעֶיךָ אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ עִמְּךָ תִּרְחֲצוּ רַגְלֵיכֶם. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁקָּרָא אֶת כֻּלָּם אֲדוֹנִים וּפָנָה אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, לָרִאשׁוֹן אָמַר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר, וְכֵן אָמַר לַשֵּׁנִי, וְכֵן אָמַר לַשְּׁלִישִׁי, לְכָל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ יִתְחַנֵּן, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ וְיֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם כֻּלְּכֶם. וְזֶה דֶּרֶךְ מוּסָר וְכָבוֹד מֵרֹב חֶפְצוֹ לְהִתְנַדֵּב עִמָּהֶם. וְהִנֵּה הִכִּיר בָּהֶם שֶׁהֵם עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ וְאֵין חֶפְצָם לָלוּן שָׁם, וְלָכֵן לֹא בִּקֵּשׁ מֵהֶם רַק שֶׁיֻּקַּח מְעַט מַיִם לִרְחֹץ רַגְלֵיהֶם מְעַט מִפְּנֵי הַחֹם, לָתֵת מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, וְיִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ לְרוּחַ הַיּוֹם, לֹא יָבוֹאוּ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן:
פסוק ה:כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם כִּי אַחֲרֵי שֶׁדַּרְכְּכֶם עָלַי אֵינֶנּוּ נָכוֹן שֶׁלֹּא תָּנוּחוּ מְעַט אֶצְלִי. "כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ", דֶּרֶךְ מוּסָר, שֶׁבְּפַת לֶחֶם דַּי, לְשׁוֹן רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית י"ח:ה'). אוֹ יֹאמַר, כֵּן תַּעֲשֶׂה לָנוּ לְהִשָּׁעֵן תַּחַת הָעֵץ וְלַעֲבֹר מִיָּד, כִּי שְׁלוּחִים אֲנַחְנוּ, וְאַל תְּעַכְּבֵנוּ לָבֹא בְּאֹהֶל אוֹ לָלוּן עִמְּךָ:
פסוק ו:קֶמַח סֹלֶת סֹלֶת לְעֻגוֹת, קֶמַח לַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים לְכַסּוֹת אֶת הַקְּדֵרָה לִשְׁאֹב אֶת הַזֻּהֲמָא, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:ו'). וְכָךְ הוּא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מ"ח:י"ב), וְשָׁם פֵּרְשׁוּ שֶׁהָיוּ שָׁלֹשׁ סְאִים לְכָל אֶחָד. וְלֹא יָדַעְנוּ לָמָּה הִרְבָּה בַּלֶּחֶם כָּל כָּךְ לִשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, אוּלַי יָדַע הִסְתַּלְּקוּת הַמַּאֲכָל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְהוּא כְּמַרְבֶּה עוֹלוֹת לַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁסָּעֲדוּ גְּדוֹלֵי בֵּיתוֹ עִמָּהֶם לִכְבוֹדָם. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח לַעֲשׂוֹת מֵהֶן סֹלֶת, וְהִנֵּה הוֹצִיאָה מִכָּל הַשָּׁלֹשׁ סְאִין סֹלֶת נְקִיָּה מְעַט:
פסוק ז:וְטַעַם וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם לְהַגִּיד רֹב חִשְׁקוֹ בִּנְדִיבוּת, כִּי הָאָדָם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הָיוּ בְּבֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב, וְהוּא זָקֵן מְאֹד וְחָלוּשׁ בְּמִילָתוֹ, הָלַךְ הוּא בְּעַצְמוֹ אֶל אֹהֶל שָׂרָה לְזָרֵז אוֹתָהּ בַּעֲשִׂיַּת הַלֶּחֶם, וְאַחֲרֵי כֵן רָץ אֶל מְקוֹם הַבָּקָר לְבַקֵּר מִשָּׁם בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב לַעֲשׂוֹת לְאוֹרְחָיו, וְלֹא עָשָׂה כָּל זֶה עַל יַד אֶחָד מִמְּשָׁרְתָיו הָעוֹמְדִים לְפָנָיו:
פסוק י:שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:י'), לֹא בִּשְּׂרוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו אֶלָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ, כְּמוֹ "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ" (בראשית ט"ז:י'), וְהוּא אֵין בְּיָדוֹ לְהַרְבּוֹת, אֶלָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ, אַף כָּאן בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ. וְהֻצְרַךְ הָרַב לֵאמֹר כֵּן מִפְּנֵי שֶׁהקב"ה אָמַר לוֹ בְּכָאן לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, וּבֵין בַּמַּלְאָךְ אוֹ בְּהקב"ה לֹא מָצִינוּ שֶׁשָּׁב אֵלָיו לְמוֹעֲדוֹ. אוּלַי נִכְלַל בִּלְשׁוֹן "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר" (בראשית כ"א:א'). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית כ"א:ב') כִּי "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם" הוּא דְּבַר הַמַּלְאָךְ בְּשֵׁם שׁוֹלְחוֹ, וְשָׁב אֵלָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ וְאִם לֹא נִכְתַּב. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁהוּא מִן "לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה" (שמואל ב יא א), יֹאמַר כִּי שׁוּב אָשׁוּב אֵלֶיךָ עֵת כָּעֵת הַזֹּאת שֶׁתִּהְיוּ בּוֹ חַיִּים וְיִהְיֶה בֵּן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ, וְזֶהוּ כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם (בראשית י"ז:כ"א) "לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת", וְיִהְיֶה "אָשׁוּב" כְּמוֹ "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ" (דברים ל ג):
פסוק יא:בָּאִים בַּיָּמִים הָאָדָם בִּימֵי בְּחוּרוֹתָיו יִקָּרֵא "עוֹמֵד בַּיָּמִים", וְיִקָּרְאוּ "יָמָיו", כִּי הֵם שֶׁלּוֹ, כִּלְשׁוֹן "אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא" (שמות כג כו), אֲבָל כַּאֲשֶׁר יַזְקִין וְיִחְיֶה יָמִים רַבִּים מֵרֹב בְּנֵי הָאָדָם בְּדוֹרוֹ, יִקָּרֵא "בָּא בַּיָּמִים", מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּבָא בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת נוֹסֵעַ מֵעִיר וּבָא אֶל עִיר מִיּוֹם אֶל יוֹם:
פסוק יא:חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים הוּא הַזְּמַן לְהֵרָיוֹן, כִּי אַחֲרֵי הֶפְסֵק הָאֹרַח מֵחֲמַת זִקְנָה לֹא תֶּהֱרֶינָה:
פסוק יג:וַאֲנִי זָקַנְתִּי הוּא פֵּרוּשׁ "אַחֲרֵי בְלוֹתִי", וּדְבָרָיו אֱמֶת אַךְ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם לֹא רָצָה לְגַלּוֹת מָה שֶׁאָמְרָה "וַאדֹנִי זָקֵן", כִּי הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר "וַאֲנִי וַאֲדוֹנִי זְקֵנִים" כִּי שָׂרָה בִּשְׁנֵיהֶם תִּצְחַק:
פסוק יד:הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר אִם דָּבָר נִפְלָא וְרָחוֹק הוּא שֶׁיִּהְיֶה מֵאֵת ה' כָּכָה, כִּלְשׁוֹן "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דהי"א כט יד), וְדוֹמֶה לָזֶה "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ" (בראשית מ"ט:כ'), מֵאֵת אָשֵׁר תָּבֹא לֶחֶם שְׁמֵנָה. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית י"ח:י"ד) תִּרְגֵּם "הֲיִתְכַּסֵּי", עֲשָׂאוֹ כִּלְשׁוֹן "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט" (דברים יז ח), וְאִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ סוֹד נֶעֱלָם. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:י"ד), "הֲיִפָּלֵא" – הֲיִתְכַּסֵּי, וְכִי שׁוּם דָּבָר מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה מִמֶּנִּי מִלַּעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי. הִרְכִּיב בּוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים:
פסוק טו:וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר אֲנִי תָּמֵהַּ בַּנְּבִיאָה הַצַּדֶּקֶת, אֵיךְ תְּכַחֵשׁ בַּאֲשֶׁר אָמַר הַשֵּׁם לַנָּבִיא, וְגַם לָמָּה לֹא הֶאֱמִינָה לְדִבְרֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי כִּי הַמַּלְאָכִים הָאֵלֶּה הַנִּרְאִים כַּאֲנָשִׁים בָּאוּ אֶל אַבְרָהָם, וְהוּא בְּחָכְמָתוֹ הִכִּיר בָּהֶם, וּבִשֵּׂר אוֹתוֹ "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְשָׂרָה בֵן", וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת וְלֹא יָדְעָה כִּי מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן הֵם, כָּעִנְיָן בְּאֵשֶׁת מָנוֹחַ (שופטים יג ו), וְאוּלַי לֹא רָאֲתָה אוֹתָם כְּלָל. וַתִּצְחַק בְּקִרְבָּהּ, לְלַעַג, כְּמוֹ "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ" (תהלים ב ד), כִּי הַשְּׂחוֹק לְשִׂמְחָה הוּא בַּפֶּה, "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ" (שם קכו ב), אֲבָל הַשְּׂחֹק בַּלֵּב לֹא יֵאָמֵר בַּשִּׂמְחָה. והקב"ה הֶאֱשִׁים אוֹתָהּ לְאַבְרָהָם, לָמָּה הָיָה הַדָּבָר נִמְנָע בְּעֵינֶיהָ, וְרָאוּי לָהּ שֶׁתַּאֲמִין אוֹ שֶׁתֹּאמַר "אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה'". וְהִנֵּה אַבְרָהָם אָמַר אֵלֶיהָ, לָמָּה צָחַקְתְּ, הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר, וְלֹא פֵּרֵשׁ אֵלֶיהָ כִּי הַשֵּׁם גִּלָּה אֵלָיו סוֹדָהּ, וְהִיא מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם תְּכַחֵשׁ, כִּי חָשְׁבָה שֶׁאַבְרָהָם בְּהַכָּרַת פָּנֶיהָ יֹאמַר כֵּן, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁשָּׁתְקָה וְלֹא נָתְנָה שֶׁבַח וְהוֹדָאָה בַּדָּבָר וְלֹא שָׂמְחָה. וְהוּא אָמַר "לֹא כִּי צָחָקְתְּ", אָז הֵבִינָה כִּי בִּנְבוּאָה נֶאֱמַר לוֹ כֵּן, וְשָׁתְקָה וְלֹא עָנְתָה אוֹתוֹ דָּבָר. וְרָאוּי שֶׁנֹּאמַר עוֹד כִּי אַבְרָהָם לֹא גִּלָּה לָהּ הַנֶּאֱמָר לוֹ מִתְּחִלָּה (בראשית י"ז:י"ט) "אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן", אוּלַי הִמְתִּין עַד שְׁלֹחַ הַשֵּׁם אֵלֶיהָ הַבְּשׂוֹרָה בְּיוֹם מָחָר, כִּי יָדַע "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים" (עמוס ג ז), אוֹ מֵרֹב זְרִיזוּתוֹ בַּמִּצְוֹת הָיָה טָרוּד בְּמִילָתוֹ וּמִילַת עַם רַב אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְאַחַר כֵּן בְּחֻלְשָׁתוֹ יָשַׁב לוֹ פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהַמַּלְאָכִים בָּאוּ טֶרֶם שֶׁהִגִּיד לָהּ דָּבָר:
פסוק יז:וַה' אָמַר אֶל צְבָא הַשָּׁמַיִם הָעוֹמְדִים עָלָיו אוֹ אֶל הַמַּלְאָכִים הַשְּׁלוּחִים. וְיִתָּכֵן שֶׁהוּא הַמַּחְשָׁבָה, כִּי חָשַׁב שֶׁלֹּא יִתְכַּסֶּה מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי הַטְּעָמִים הַלָּלוּ, וְכֵן "וַאֲנִי אָמַרְתִּי בִּדְמִי יָמַי" (ישעיהו לח י), וְכֵן "וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד" (שמואל ב כא טז), וְכֵן כָּל אֲמִירָה עִם הַלֵּב – מַחְשָׁבָה:
פסוק יח:וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה מִדְרַשׁ אַגָּדָה, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, הוֹאִיל וְהִזְכִּירוֹ בֵּרְכוֹ. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, וְכִי מִמֶּנּוּ אֲנִי מַעֲלִים, וַהֲלֹא חָבִיב לְפָנַי לִהְיוֹת לְגוֹי עָצוּם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:י"ח). וְהַנָּכוֹן כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דִּבֵּר בִּכְבוֹד אַבְרָהָם, אָמַר, הִנֵּה הוּא עָתִיד לִהְיוֹת לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְיִהְיֶה זִכְרוֹ בְּזַרְעוֹ וּבְכָל גּוֹיֵי הָאָרֶץ לִבְרָכָה, לָכֵן לֹא אֲכַסֶּה מִמֶּנּוּ, כִּי יֹאמְרוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֵיךְ כִּסָּה מִמֶּנּוּ, אוֹ אֵיךְ נִתְאַכְזֵר הַצַּדִּיק עַל שְׁכֵנָיו הַחוֹנִים עָלָיו וְלֹא רִחֵם וְלֹא הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל. וְהַגִּלּוּי אֵלָיו טוֹב וְיָפֶה, כִּי יָדַעְתִּי בּוֹ שֶׁהוּא מַכִּיר וְיוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי ה' אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, כְּלוֹמַר שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט רַק בִּצְדָקָה, וּלְכָךְ יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וּבֵיתוֹ אַחֲרָיו לֶאֱחֹז דַּרְכִּי. וְהִנֵּה אִם בְּדֶרֶךְ צְדָקָה וּמִשְׁפָּט יִפָּטְרוּ, יִתְפַּלֵּל לְפָנַי לְהַנִּיחָם וְטוֹב הַדָּבָר, וְאִם חַיָּבִין הֵם לְגַמְרֵי, גַּם הוּא יַחְפֹּץ בְּמִשְׁפָּטָם, וְלָכֵן רָאוּי שֶׁיָּבֹא בְּסוֹד ה':
פסוק יט:כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:י"ט), "אֲרִי יְדַעְתִּנֵּיהּ" כְּתַרְגּוּמוֹ, לְשׁוֹן חִבָּה, כְּמוֹ "מוֹדָע לְאִישָׁהּ" (רות ב א), "וָאֵדָעֲךָ" (שמות לג יז). אָמְנָם עִקַּר כֻּלָּם לְשׁוֹן יְדִיעָה, שֶׁהַמְחַבֵּב אֶת הָאָדָם וּמְקָרְבוֹ אֶצְלוֹ יוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ. וְאִם תְּפָרְשֵׁהוּ יוֹדֵעַ אֲנִי בּוֹ שֶׁיְּצַוֶּה אֶת בָּנָיו, אֵין "לְמַעַן" נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "יְדַעְתִּיו", גִּדַּלְתִּיו וְרוֹמַמְתִּיו בַּעֲבוּר אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו אַחֲרָיו לַעֲשׂוֹת אֶת הַיָּשָׁר לְפָנַי, וּלְכָךְ אֲשִׂימֶנּוּ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם שֶׁיַּעַבְדוּנִי, וְכָמוֹהוּ "יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם" (שמות לג יב), "מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ" (תהלים קמד ג). אוֹ יֹאמַר יְדַעְתִּיו שֶׁיְּצַוֶּה, וְכֵן "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ" (שמות כג יב), שֶׁיָּנוּחַ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁהִיא יְדִיעָה בּוֹ מַמָּשׁ, יִרְמֹז כִּי יְדִיעַת הַשֵּׁם שֶׁהִיא הַשְׁגָּחָתוֹ בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הִיא לִשְׁמֹר הַכְּלָלִים, וְגַם בְּנֵי הָאָדָם מֻנָּחִים בּוֹ לַמִּקְרִים עַד בֹּא עֵת פְּקֻדָּתָם, אֲבָל בַּחֲסִידָיו יָשׂוּם אֵלָיו לִבּוֹ לָדַעַת אוֹתוֹ בִּפְרָט, לִהְיוֹת שְׁמִירָתוֹ דְּבֵקָה בּוֹ תָּמִיד, לֹא תִּפָּרֵד הַיְּדִיעָה וְהַזְּכִירָה מִמֶּנּוּ כְּלָל, כְּטַעַם "לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו" (איוב לו ז). וּבָאוּ מִזֶּה פְּסוּקִים רַבִּים, כְּדִכְתִיב (תהלים לג יח) "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו" וְזוּלַת זֶה:
פסוק כ:וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:כ'), וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר, שֶׁלֹּא יְכַסֶּה מִמֶּנּוּ. וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית י"ח:י') כִּי נִכְנַס פָּסוּק "וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים" בֵּנְתַיִם, לְהוֹדִיעַ כִּי בְּעֵת שֶׁבָּאוּ לִסְדוֹם אָז אָמַר הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה". וְכֵן דַּעַת כָּל הַמְּפָרְשִׁים כִּי עִם אַבְרָהָם יְדַבֵּר, וּלְפִי זֶה הַנָּכוֹן בַּפָּסוּק "וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים" לוֹמַר כִּי כַּאֲשֶׁר אָמַר הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם בִּנְסֹעַ הָאֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה", עָמַד אַבְרָהָם בִּתְפִלָּה וּתְחִנָּה לְפָנָיו לִמְחֹל לָהֶם וְלָתֵת לוֹ רְשׁוּת לְדַבֵּר, וְהֶאֱרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ עַד שֶׁבָּאוּ הָאֲנָשִׁים סְדֹמָה, וְאָז נִגַּשׁ אַבְרָהָם וְאָמַר, "הַאַף תִּסְפֶּה". אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁשָּׁב לְבָאֵר "עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'", כִּי נִגַּשׁ אַבְרָהָם וְאָמַר "הַאַף תִּסְפֶּה". וְהִנֵּה הֶאֱרִיךְ בִּתְחִנָּה לְפָנָיו בְּכָל פַּעַם לֵאמֹר "אַל יִחַר אַף ה'", וְהָיָה עוֹד מְכַוֵּן דַּעְתּוֹ בְּכָל פַּעַם לִנְבוּאָה עַד שֶׁשָּׁמַע תְּשׁוּבָה לִדְבָרָיו מִפִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהֶאֱרִיכוּ כָּל הַיּוֹם בָּזֶה, וַיֵּלֶךְ ה' בָּעֶרֶב כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם, וּבָאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה:
פסוק כ:זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה הִיא זַעֲקַת עֲשׁוּקִים יִזְעֲקוּ וִישַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רִשְׁעָתָם. וְהָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה שָׁמַעְתִּי כִּי רָבָּה, אוֹ שֶׁיֹּאמַר זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה רָבָּה וְחַטָּאתָם כָּבְדָה מְאֹד, אֲבָל עִנְיַן הַכָּתוּב, זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה וְחַטָּאתָם שֶׁגָּדְלוּ מְאֹד אֵרֵד וְאֶרְאֶה אִם כֻּלָּם חָטְאוּ בָּהֶם, וְאִם לֹא אֵדָעָה מִי הַחוֹטְאִים. וְעִנְיַן הַיְּרִידָה וְהָרְאִיָּה אָמַר רַשִׁ"י בְּדֶרֶךְ הַדְּרָשׁ, לִמֵּד שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בִּרְאִיָּה. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, מִפְּנֵי שֶׁרָצָה הקב"ה לְגַלּוֹת לְאַבְרָהָם עִנְיַן סְדוֹם וּלְהוֹדִיעוֹ כִּי אֵין בָּהֶם עֹשֶׂה טוֹב, אָמַר אֵלָיו זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, אֵרֵד לִרְאוֹת, כְּלוֹמַר בָּאתִי לִשְׁפֹּט, אִם חָטְאוּ אֶעֱשֶׂה בָּהֶם כָּלָה, וְאִם לֹא אֵדָעָה מָה אֶעֱשֶׂה בָּהֶם, וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם, הוֹדִיעוֹ כִּי אֵין עוֹד נִגְמַר דִּינָם, וְכִי עַתָּה יִפְקֹד עֲוֹנָם וְיִשְׁפֹּט אוֹתָם. וְזֶה כִּלְשׁוֹן "ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים הַכֹּל סָר יַחְדָּיו נֶאֱלָחוּ" (תהלים יד ב ג). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר בּוֹ סוֹד מִיַּלְדֵי נָכְרִים יַסְפִּיקוּ בּוֹ. וַאֲנִי אֶרְמֹז לְךָ דַּעַת מְקַבְּלֵי הָאֱמֶת, דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (ירושלמי תענית פ"ב) בַּפָּסוּק "כִּי הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ וְיָרַד וְדָרַךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ" (מיכה א ג), יוֹצֵא וּבָא לוֹ מִמִּדָּה לְמִדָּה, יוֹצֵא מִמִּדַּת רַחֲמִים וּבָא לוֹ לְמִדַּת הַדִּין. וְכֵן הָעִנְיָן הַזֶּה, וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, אֵרֵד מִמִּדַּת רַחֲמִים אֶל מִדַּת הַדִּין (זהר קה), וְאֶרְאֶה בְּרַחֲמִים אִם כְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי בְּמִדַּת הַדִּין עָשׂוּ כָּלָה (שם קו), וְאִם לֹא אֵדָעָה וַאֲרַחֵם, כְּדֶרֶךְ "וַיֵּדַע אֱלֹהִים" (שמות ב כה). וְאַחַר שֶׁסִּפֵּר הַכָּתוּב דַּעַת הָעֶלְיוֹן, חָזַר אֶל הָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן וְסִפֵּר בְּמַעֲשֶׂה כִּי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִשְׁקִיפוּ עַל פְּנֵי סְדוֹם לָלֶכֶת שָׁמָּה וְשִׁלְּחָם אַבְרָהָם, הִגִּיעוּ שָׁמָּה, וְאַבְרָהָם מֵעֵת הִפָּרְדָם מִמֶּנּוּ וְעַד הַגִּיעָם שָׁם עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לְפָנָיו, כִּי קְרָאוֹ וְהִגִּיד לוֹ כִּי הַמַּלְאָכִים הֵם הַשְּׁלוּחִים הָאֵלֶּה לְהַשְׁחִית הַמָּקוֹם כַּאֲשֶׁר אָמַר. וְלֹא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ מָתַי עָמַד לְפָנָיו, כִּי מֵעֵת שֶׁאָמַר "הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם" נוֹדַע שֶׁהִגִּיד לוֹ:
פסוק כג:וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע אַפּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִיא מִדַּת דִּינוֹ, וְחָשַׁב אַבְרָהָם שֶׁהִיא תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע, לֹא יָדַע מַחְשְׁבוֹת ה' אֲשֶׁר חָשַׁב עֲלֵיהֶם בְּרַחֲמָיו כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי, וְלָכֵן אָמַר כִּי הָגוּן וְטוֹב הוּא שֶׁיִּשָּׂא לְכָל הַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִים. אֲבָל לֹא יִתָּכֵן גַּם בְּמִדַּת הַדִּין לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, שֶׁאִם כֵּן יִהְיֶה כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע וְיֹאמְרוּ "שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים" (מלאכי ג יד), וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִדַּת רַחֲמִים שֶׁהוּא שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וְהוּא הָעֹשֶׂה מִשְׁפָּט, כְּעִנְיַן "וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט" (ישעיהו ה טז), וְאָמְרֵנוּ (ברכות יב) "הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט". וְזֶהוּ עִנְיַן הַכֶּפֶל "חָלִילָה לָךְ". וְהקב"ה הוֹדָה שֶׁיִּשָּׂא לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם, כִּי בְּמִדַּת רַחֲמִים יִתְנַהֵג עִמָּהֶם. וּמָה שֶׁיּוֹדִיעַ אֵלֶיךָ כָּל הָעִנְיָן הֱיוֹת "וַיֹּאמֶר ה'" כָּתוּב יוּ"ד הֵ"א, וְכָל אֲשֶׁר הִזְכִּיר אַבְרָהָם אָלֶ"ף דָּלֶ"ת. וְהִנֵּה זֶה מְבֹאָר:
פסוק כד:חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:כ"ד), עֲשָׂרָה לְכָל כְּרַךְ וּכְרַךְ, "הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה", תִּשְׁעָה לְכָל כְּרַךְ וּכְרַךְ, וְאַתָּה צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם תִּצְטָרֵף עִמָּהֶם, "אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים", וְיִמָּלְטוּ אַרְבָּעָה כְּרַכִּים, וְכֵן שְׁלֹשִׁים יַצִּילוּ שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יַצִּילוּ שְׁנַיִם וַעֲשָׂרָה יַצִּילוּ אֶחָד. וְלֹא בִּקֵּשׁ עַל פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ שְׁמֹנָה צַדִּיקִים וְלֹא הִצִּילוּ עַל דּוֹרָן, וְתִשְׁעָה עַל יְדֵי צֵרוּף כְּבָר בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא. כָּל אֵלּוּ דִּבְרֵי הָרַב זַ"ל. וַאֲנִי תָּמֵהַּ, אִם כֵּן מָה הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר הָיָה מִתְחַנֵּן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם, "אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי", וְ"הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי", וַהֲלֹא רָאוּי הוּא שֶׁיִּהְיוּ אַרְבָּעִים מַצִּילִין אַרְבָּעָה, וּשְׁלֹשִׁים וְהָעֶשְׂרִים יַצִּילוּ לְפִי חֶשְׁבּוֹן כַּאֲשֶׁר הַחֲמִשִּׁים יַצִּילוּ חָמֵשׁ. וְכֵן מָה שֶׁאָמַר כִּי תִּשְׁעָה עַל יְדֵי צֵרוּף כְּבָר בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא, וַהֲלֹא לְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה הָיָה מְבַקֵּשׁ הַצֵּרוּף וְלֹא הָיוּ שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אֲבָל תִּשְׁעָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם. וְהִנֵּה דַּעַת הָרַב לוֹמַר שֶׁהָרַבִּים רְאוּיִין לְהַצָּלָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יַצִּילוּ הַמּוּעָטִים אֲפִלּוּ הַצָּלָה מוּעֶטֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ת"כ בחקותי) אֵינוֹ דּוֹמֶה מוּעָטִין הָעוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה לִמְרֻבִּים הָעוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה. וְהִנֵּה הוֹדָה הקב"ה שֶׁיַּצִּילוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה בְּצֵרוּף צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּל הַכְּרַכִּין כְּאִלּוּ הָיוּ חֲמִשִּׁים שְׁלֵמִין, וּמֵעַתָּה כְּשֶׁיִּהְיוּ מ' צַדִּיקִים מַצִּילִין אַרְבָּעָה אַף בְּצֵרוּף הַצַּדִּיק יִתְעַלֶּה יִנָּצְלוּ, וְכֵן הַשְּׁלֹשִׁים וְהָעֶשְׂרִים וְהָעֲשָׂרָה, שֶׁכְּבָר הוֹדָה בַּצֵּרוּף הַזֶּה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהוֹדָה בּוֹ עִם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה שֶׁהֵם רַבִּים, וְשֶׁמָּא לֹא יוֹדֶה בַּצֵּרוּף עִם הַמּוּעָטִין כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, צִדְקַת ה' רְאוּיָה הִיא לְהִצְטָרֵף וּלְהַצִּיל, כֵּיוָן שֶׁהוֹדָה שֶׁלֹּא יַבְדִּיל בֵּין רַב לִמְעָט. זֶה דַּעַת הָרַב. וְדֶרֶךְ פְּשַׁט הַכְּתוּבִים סְלוּלָה, שֶׁאָמַר תְּחִלָּה חֲמִשִּׁים לָתֵת חֶשְׁבּוֹן שָׁלֵם שֶׁל עֲשָׂרָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְחָזַר וּפָחַת כְּמוֹ שֶׁיָּכוֹל, וּלְהַצִּיל הַכֹּל הָיָה אוֹמֵר. וְלֹא יָדַעְתִּי מִי הִכְנִיסוֹ לָרַב בַּמֶּה שֶׁאָמַר:
פסוק כו:בְּתוֹךְ הָעִיר פֵּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁיִּהְיוּ יְרֵאִים אֶת הַשֵּׁם בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵן "שׁוֹטְטוּ בְּחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם" (ירמיהו ה א). וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי אַבְרָהָם אָמַר "בְּתוֹךְ הָעִיר", לֵאמֹר שֶׁאֲפִלּוּ יִהְיוּ נָכְרִים בְּתוֹכָהּ רָאוּי שֶׁיַּצִּילוּהָ. וְאָמַר זֶה בַּעֲבוּר לוֹט, וְחָשַׁב אוּלַי יֵשׁ אֲחֵרִים שָׁם:
פסוק כח:לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם יַבְטִיחַ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַשְׁחִית אִם יִמָּצְאוּן שָׁם כֵּן. וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לוֹ "דַּע שֶׁאֵין שָׁם כַּמִּסְפָּר הַזֶּה שֶׁאָמַרְתָּ", לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמַר דִּינָם, כַּאֲשֶׁר אָמַר "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה". וְהִנֵּה אַבְרָהָם לֹא יָדַע מָה יֵעָשֶׂה בָּהֶם, וְלָכֵן הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהִשְׁקִיף עַל פְּנֵי סְדוֹם, וּבִרְאוֹתוֹ כִּי נִשְׁחֲתוּ יָדַע שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם כֵּן:
