פסוק א:וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳. יֵשׁ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב לְהַקְדִּים הָרוֹאֶה קֹדֶם הַנִּרְאֶה שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בּוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיֵּרָא ה׳ אֵלָיו״, וּכְמוֹ כֵן מָצִינוּ שֶׁדִּבֵּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַקּוֹדְמוֹת (בראשית י״ב:ז׳) ״וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָם וְגוֹ׳ לְזַרְעֲךָ״ וְגוֹ׳, ״וַיֵּרָא ה׳ אֶל וְגוֹ׳ אֲנִי אֵל שַׁדַּי״ (בראשית י״ז:א׳).
פסוק א:עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם בִּנְבוּאָה זוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בבא מציעא פו:) כִּי בָּא לְבַקְּרוֹ מִכְּאֵב מִילָתוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֻזְכַּר רֶמֶז לְדָבָר זֶה בַּכָּתוּב.
פסוק א:וְנִרְאֶה כִּי כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁבָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁהִשְׁרָה ה׳ שְׁכִינָתוֹ עָלָיו וְנַעֲשָׂה מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה, וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מז:ו) שֶׁהָאָבוֹת מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳ שֶׁגִּלָּה ה׳ שְׁכִינָתוֹ אֵלָיו, וְלָזֶה הִקְדִּים תֵּבַת ״אֵלָיו״ לְהַזְכָּרַת ה׳ לוֹמַר שֶׁנִּתְגַּלֵּית עָלָיו הַשְּׁכִינָה, מַה שֶׁלֹּא נִשְׁמָע בְּאָמְרוֹ ״וַיֵּרָא ה׳ אֵלָיו״ כִּי ה׳ יַפְסִיק בֵּין הַגִּלּוּי לַמִּתְגַּלֶּה בּוֹ, וְהָבֵן. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא נֶאֱמַר עוֹד ״וַיֵּרָא״ בְּכָל הַנְּבוּאוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת לְאַבְרָהָם אַחֲרֵי זֹאת אֶלָּא ״וַיֹּאמֶר ה׳״, כִּי מָצוּי הוּא לְפָנָיו עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ.
פסוק א:עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי אַחַר שֶׁמָּל אַבְרָהָם, אָז נִגְלָה בִּבְשָׂרוֹ יוֹ״ד רְשִׁימוּ קַדִּישָׁא (תנחומא צו), וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳, וְהוּא מַאֲמַר הַזֹּהַר (זוהר א:צה) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכָל מַאן דְּשַׁרְיָא בֵּיהּ רְשִׁימָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָא בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא.
פסוק א:עוֹד יִרְצֶה כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַמִּילָה נִרְאָה ה׳ אֵלָיו בִּשְׁלֵמוּת כְּלָלוּת אוֹר עֶלְיוֹן, כִּי יֵשׁ בִּבְחִינַת רְאִיָּה ב״ה הַדְרָגוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וּמַה שֶׁהִשִּׂיג אַחַר הַמִּילָה הִיא נְבוּאָה שְׁלֵמָה. וְזֶה הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳, וְלֹא אָמַר ״וַיֵּרָא ה׳ אֵלָיו״, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מַה שֶׁהִגִּיעַ מֵהָרְאִיָּה אֵלָיו הִיא כָּל בְּחִינַת הֲוָיָ״ה שֵׁם הַנִּכְבָּד, וְלָזֶה הִקְדִּים ״אֵלָיו״ וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר הַמֻּשָּׂג, מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה מַקְדִּים לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם קֹדֶם שֶׁיַּזְכִּיר תֵּבַת ״אֵלָיו״, וְדוֹק:
פסוק א:עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר וַיֵּרָא אֵלָיו – פֵּרוּשׁ: לְצָרְכּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בָּא הָאֱלֹהִים, וְכָאן רָמַז מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְבַקְּרוֹ. וְזֶה לְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא (פו:): אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָיָה וּבָא ה׳ וְשָׁאַל בּוֹ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְצָרִיךְ לָדַעַת טַעְמוֹ מִי הִגִּיד לוֹ כִּי יוֹם שְׁלִישִׁי הָיָה, וְאִם מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית לד:כה) ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם״ וְגוֹ׳, וַהֲלֹא מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דף קלד) מַשְׁמַע בְּפֵרוּשׁ כִּי יוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי הוּא מְסֻכָּן יוֹתֵר מִיּוֹם שְׁלִישִׁי. וַהֲגַם שֶׁחִלֵּק שָׁם בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן, שֶׁהַגָּדוֹל לֹא סָלִיק בִּשְׂרָא הַיָּיא, זֶה דַּוְקָא לְעִנְיַן יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, אֲבָל יוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי לַכֹּל הוּא מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר מִיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי.
פסוק א:וְאַל יִקְשֶׁה לְךָ מִבְּנֵי יַעֲקֹב שֶׁלֹּא בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, כִּי שָׁם לֹא נָתְנוּ לֵב לַזְּמַן הַמְּסֻכָּן בּוֹ יוֹתֵר, אֶלָּא לַזְּמַן שֶׁהֵם חֲלוּשִׁים יוֹתֵר שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ כְּנֶגְדָּן, וּבְעֵרֶךְ זֶה יוֹם שְׁלִישִׁי הֵם יוֹתֵר חֲלוּשִׁים בּוֹ מִיּוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. אֲבָל בְּעִנְיַן הַבִּקּוּר, כֵּיוָן שֶׁיּוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי הֵם בְּחוֹזֶק הַסַּכָּנָה יוֹתֵר מִיּוֹם שְׁלִישִׁי, וּלְפָחוֹת שָׁוִים אֵלָיו, מִי יֹאמַר כִּי לֹא בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים. וְרָאִיתִי בְּגִרְסַת הַטּוּר (טור, יורה דעה של״ה, ה׳) שֶׁלֹּא כָּתַב יוֹם שְׁלִישִׁי, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, אֶלָּא בַּתַּלְמוּד שֶׁלְּפָנֵינוּ גָּרְסִינַן יוֹם שְׁלִישִׁי וְכוּ׳:
פסוק א:וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁכָּתַב הָרַ״ן כִּי יוֹם רִאשׁוֹן הוּא הַמְּסֻכָּן וְיוֹם שְׁלִישִׁי, אֲבָל יוֹם שֵׁנִי הֶעֱלָה שֶׁאֵין מְחַלְּלִין עָלָיו הַשַּׁבָּת, יֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר. כֵּיוָן דְּיוֹם שֵׁנִי אֵין בּוֹ מִיחוּשׁ סַכָּנָה, דָּן בּוֹ ה׳ מִשְׁפָּט שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁבַּיּוֹם שֶׁאֵין מְבַקְּרִין בָּהֶם, וְיוֹם רִאשׁוֹן גַּם כֵּן לֹא בִּקְּרוֹ מִטַּעַם מַה שֶׁאָמְרוּ בִּנְדָרִים (דף מ.) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רָבָא יוֹמָא קַמָּא דְּחָלִישׁ אָמַר לְהוּ לָא תְּגַלּוּ לְאִינִישׁ כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיתְרַע מַזָּלֵיהּ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י כִּי הֵיכִי דְּלָא לִישְׁתָּעֵי מִילֵּי עִילָּוֵיהּ, עַד כָּאן. וְהוּא הַטַּעַם שֶׁלֹּא אָמַר רַב חָמָא שֶׁבִּקְּרוֹ ה׳ בְּיוֹם רִאשׁוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתָּעוּ וְכוּ׳, וּמַה גַּם בְּבוֹא מֶלֶךְ גָּדוֹל אָוְושָׁא מִלְּתָא בְּפִרְסוּם כָּל הָעוֹלָמוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בִּירוּשַׁלְמִי דְּפֵאָה (פרק ג) כִּי הַקְּרוֹבִים נִכְנָסִים מִיָּד לְבַקְּרוֹ, וּפְסָקוֹ מַהֲרִי״ק סִימָן של״ה יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, וְהַטַּעַם הוּא כִּי הַקְּרוֹבִים לָא אָוְושָׁא מִלְּתָא, וְכֵן כָּתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים, אֵין לְהַקְשׁוֹת כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ קָרוֹב לָנוּ מְאֹד, שֶׁעַל כָּל פָּנִים יֶשְׁנוֹ בְּפִרְסוּם וְאָוְושָׁא מִלְּתָא. אֶלָּא לִסְבָרַת הָאוֹמֵר שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בּוֹ בֵּין יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שֵׁנִי וְכֻלָּן מְסֻכָּנִים מִיּוֹם שְׁלִישִׁי, צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר יוֹם שְׁלִישִׁי, וְאוּלַי כִּי הַסּוֹבְרִים כֵּן גּוֹרְסִים כְּגִרְסַת הַטּוּר.
פסוק ב:וַיִּשָּׂא עֵינָיו וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָנוּ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְהִנֵּה, גַּם לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר נִצָּבִים – מִן הַסְּתָם נִצָּבִים הָיוּ, וּמַה יָצָא לָנוּ מֵהוֹדָעָה זוֹ? עוֹד אָמְרוֹ עָלָיו אֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת, וְאִם לוֹמַר שֶׁסְּמוּכִים אֵלָיו, יַכְחִישׁ זֶה אָמְרוֹ ״וַיָּרָץ לִקְרָאתָם״. עוֹד קָשֶׁה אָמְרוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה ״וַיַּרְא״ וְלֹא הִסְפִּיק בָּרִאשׁוֹנָה. עוֹד לְאֵיזֶה עִנְיָן הִשְׁתַּחֲוָה לָאוֹרְחִים אַבְרָהָם קוֹדֶם יָדְעוֹ מֵהֶם כִּי מַלְאָכִים הָיוּ, וְלָמָּה לֹא חָשׁ לְעַרְבִיִּים וְכוּ׳?
פסוק ב:אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְפִי מַה שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּסוֹף הָעִנְיָן כִּי מַלְאָכִים הָיוּ, וּבָאוּ בִּדְמוּת אֲנָשִׁים לְהִתְאַכְסֵן אֵצֶל אַבְרָהָם לְסִבּוֹת יְדוּעוֹת. לָזֶה אָמַר וַיַּרְא וְהִנֵּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מַה שֶׁהוּא נִרְאֶה הוּא אֲנָשִׁים וְאֵינָם כֵּן, וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״וַיַּרְא שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים״ יִהְיֶה דּוֹבֵר שְׁקָרִים חָס וְשָׁלוֹם.
פסוק ב:וְאָמְרוֹ נִצָּבִים לוֹמַר, כִּי אַבְרָהָם לְהַכָּרָתוֹ בִּמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן הִכִּיר בָּהֶם שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עַל דָּבָר, פֵּרוּשׁ: הִכִּיר בָּהֶם שֶׁהָיוּ שְׁלוּחִים אֶל אַבְרָהָם לְצָרְכּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה – אֶחָד לְרַפְּאוֹתוֹ, וְאֶחָד לְבַשֵּׂר ״כָּעֵת חַיָּה״ וְגוֹ׳, וְאֶחָד, הֲגַם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם, אַף עַל פִּי כֵן לְחִבַּת אַבְרָהָם הָיָה עוֹמֵד מְעֻכָּב מִלֶּכֶת עַד אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ אֵלָיו וְהָיָה מַה שֶׁהָיָה, וְאָז פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ. הֲרֵי כִּי כָּל הַעֲמָדָתוֹ הָיְתָה עָלָיו.
פסוק ב:עוֹד יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֲנָשִׁים נִצָּבִים פֵּירוּשׁ עוֹמְדִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, עָלָיו פֵּירוּשׁ עַל סִבָּתוֹ לְצוֹרֶךְ הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְהִכִּיר בָּהֶם כִּי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים הֵם כִּי צוּרַת הַמַּלְאָךְ לֹא תִּתְעַלֵּם. וְצֵא וּלְמַד מֵאֵשֶׁת מָנוֹחַ (שופטים י״ג:י״ג) וּמִכָּל שֶׁכֵּן אַבְרָהָם שֶׁמַּכִּירָם הָיָה לְשֶׁעָבַר. וְאָמְרוֹ וַיַּרְא הָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁרְאִיָּה זוֹ שֵׁנִית הִיא הַכָּרָתָם הֱיוֹתָם מַלְאָכִים, אֶלָּא שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָזֶה וּכְבָר רָמַז הַכָּתוּב שֶׁהִכִּירָם, אֶלָּא שֶׁמּוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁבִּרְאִיָּה שֶׁרָאָה אוֹתָם נִתְרַפֵּא מִמַּכְאוֹבוֹ וְעָמַד וְרָץ לִקְרָאתָם, כִּי הַמַּלְאָךְ יֵרָאֶה מֵרָחוֹק, וְאֵין הֶבְדֵּל לִבְחִינַת הָרוּחָנִיּוּת לִמְנוֹעַ הָרְפוּאָה, וְתֵכֶף וּמִיָּד עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ רְפָאֵל וַיְרַפְּאֵהוּ. וּלְצַד הַרְגָּשָׁה זוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה לִמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן.
פסוק ג:וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא רִצָּה לִשְׁלָשְׁתָּם יַחַד. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בראשית רבה מח:י) לַגָּדוֹל, וְהוּא דֶּרֶךְ דְּרָשׁ, כִּי בַּמֶּה יִוָּדַע כִּי מַזְמִין הוּא אֶת כֻּלָּן?
פסוק ג:אָכֵן טַעַם אַבְרָהָם הוּא, לֶהֱיוֹת שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁהַשְּׁנַיִם הָיוּ מְכַוְּנִים פְּנֵיהֶם לְהִכָּנֵס אֶצְלוֹ, כִּי אֵלָיו בָּאוּ – אֶחָד לְרַפְּאוֹתוֹ וְאֶחָד לְבַשְּׂרוֹ, וּשְׁלוּחִים הֵם אֵלָיו, אֲשֶׁר לֹא כֵן הַשְּׁלִישִׁי וְהוּא גַּבְרִיאֵל שֶׁבָּא לַהֲפֹךְ סְדוֹם, לֹא הָיָה לוֹ שַׁיָּכוּת אֵצֶל אַבְרָהָם. לָזֶה חִלָּה פָנָיו שֶׁלֹּא יַעֲבֹר מֵעָלָיו וְשֶׁיִּכָּנֵס אֶצְלוֹ עִם הַשְּׁנַיִם, וְנִתְרַצָּה לִדְבָרָיו.
פסוק ד:יֻקַּח נָא מְעַט וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁלֹּא רָצָה לְשַׁנּוֹת כְּמִנְהָג הַלָּקוּחַ בָּאוֹרְחִים שֶׁהָיוּ מַקְדִּימִין לִרְחֹץ רַגְלֵיהֶם לְחַשָּׁשַׁת עֲבוֹדָה זָרָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא פ״ו), וְאָמְרוֹ מְעַט זֶה מִנְהָגוֹ לוֹמַר לָאוֹרְחִים לְהַרְאוֹת כִּי אֵין טוֹרַח הַרְבֵּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְבַיְּשָׁם:
פסוק ד:עוֹד יִרְמֹז עִנְיָן הַנּוֹגֵעַ לַמַּלְאָכִים שֶׁיִּקְחוּ מְעַט מַיִם שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, וְלֶהֱיוֹת כִּי הַתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ בְּחִינַת הַפְּשָׁט וּבְחִינַת הַפְּנִימִיּוּת, וְהִנֵּה הַמַּלְאָכִים שֶׁבָּאוּ בִּדְמוּת אֲנָשִׁים הוּא גּוּף שֶׁבָּרָא לָהֶם ה׳ רוּחָנִי מֵהַגְלָדַת הָאֲוִירִים (זהר חלק א׳ נ״ח), וּבְעֵרֶךְ עַצְמוּת הַמַּלְאָךְ יֵחָשֵׁב גּוּף וְיִתְיַחֵס אֵלָיו בְּחִינַת רֶגֶל כַּיָּדוּעַ הַטַּעַם לְיוֹדְעֵי חֵן, וְרָמַז לָהֶם שֶׁיִּקְחוּ מְעַט מַיִם מִפְּשָׁטֵי הַתּוֹרָה וִיטַהֲרוּ בּוֹ רַגְלֵיהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת גּוּף הַנִּכָּר עֲלֵיהֶם. וְיִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת עֵץ חַיִּים, וְלָזֶה אָמַר הָעֵץ בְּה״א הַיְדִיעָה. גַּם אָמַר לָהֶם שֶׁיִּקְחוּ פַּת לֶחֶם הִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, וְיִסְעֲדוּ בּוֹ פְּנִימִיּוּתָם וְהוּא אָמְרוֹ ״לִבְּכֶם״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר פַּת לֶחֶם פַּת שֶׁיֵּשׁ בִּבְחִינָתוֹ לֶחֶם שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוּת הָעוֹלָמוֹת.
פסוק ה:כִּי עַל כֵּן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֵיךְ מַזְמִינָם לֶאֱכוֹל אַחַר שֶׁהִכִּיר בָּהֶם הֱיוֹתָם מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן. כִּי הֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁיְּכַוֵּן בִּדְבָרָיו אֶל הָרוּחָנִיּוּת, עִם כָּל זֶה הַפְּשָׁט אֵינוֹ נֶעֱקָר, וְגַם בַּמַּאֲכָל יֵשׁ סוֹדוֹת מֻפְלָאִים כָּאָמוּר (משלי י״ג:כ״ה) ״צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ״ לִפְנִימִיּוּת הָרוּחָנִיּוּת. לָזֶה אָמַר לָהֶם כִּי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי טַעַם לִדְבָרַי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם, פֵּרוּשׁ כֵּן בְּסֵדֶר זֶה בִּדְמוּת אֲנָשִׁים שֶׁיֶּשְׁנָם בַּמָּזוֹן הַגַּשְׁמִי גַּם כֵּן. וַיֹּאמְרוּ כֵּן, פֵּרוּשׁ כֵּן הוּא כִּדְבָרָיו, שֶׁעַל כֵּן עָבְרוּ עָלָיו בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, וְהִסְכִּימוּ אֵלָיו לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. עוֹד רָמְזוּ לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּדֶּרֶךְ הָאָמוּר בִּדְבָרָיו לְהַטְעִימָם רוּחָנִיּוּת הַנָּאוֹת לָהֶם כָּרָמוּז בִּדְבָרָיו כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
פסוק ט:וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: לֶהֱיוֹת שֶׁבְּשׂוֹרָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ הַמְּבַשֵּׂר הָיָה לְבַשֵּׂר שָׂרָה, וְרָצוּ לְגַלּוֹת לְאַבְרָהָם שֶׁלְּבַשֵּׂר לְשָׂרָה בָּאוּ וְלֹא לוֹ, לָזֶה אָמְרוּ לוֹ אַיֵּה שָׂרָה פֵּרוּשׁ: שֶׁאֵלֶיהָ בָּאנוּ לְבַשֵּׂר, וְהֵשִׁיב אַבְרָהָם הִנֵּה הִיא בָּאֹהֶל לִשְׁמֹעַ כָּל אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ לָהּ.
פסוק י:וַיֹּאמֶר שׁוֹב וְגוֹ׳. דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כִּי אֶחָד הוּא הַמְבַשֵּׂר כִּי הַשְּׁנַיִם כָּל אֶחָד בָּא לִמְלַאכְתּוֹ. וְצָרִיךְ לָתֵת לֵב לָמָּה בַּשְּׁאֵלָה עַל שָׂרָה שָׁאֲלוּ שְׁנַיִם, וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁגַּם נִתְכַּוְּנוּ לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמָהּ עַל יְדֵי בַּעְלָהּ, לָזֶה שָׁאֲלוּ שְׁלָשְׁתָּם מִשּׁוּם הִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
פסוק י:שׁוֹב אָשׁוּב וְגוֹ׳. טַעַם כֶּפֶל שׁוֹב אָשׁוּב, גַּם אָמְרוֹ תֵּיבַת וְהִנֵּה, יְכַוֵּן לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כְּשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק לֹא הָיָה רָאוּי לְהוֹלִיד, כִּי בָּא מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא, וּבְמַעֲשֵׂה הָעֲקֵידָה זָכָה לְנֶפֶשׁ הָרָאוּי לְהוֹלִיד, וְהוּא שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר הַמַּלְאָךְ שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה פֵּרוּשׁ מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא, וְדָיֵּק לוֹמַר ״וְהִנֵּה״, פֵּרוּשׁ הַמִּזְדַּמֵּן קוֹדֵם הוּא גֶּדֶר זֶה, וְאָמַר אָשׁוּב פֵּרוּשׁ פַּעַם שְׁנִיָּה יָשׁוּב אֵלָיו, פֵּרוּשׁ לִבְחִינַת אַבְרָהָם שֶׁהוּא עָלְמָא דִּדְכוּרָא, וְזֶה הָיָה בָּעֲקֵידָה דִּכְתִיב (בראשית כב:יא) ״וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה׳ מִן הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳. וְהֵם שְׁתֵּי פְּקִידוֹת: פְּקִידָה אַחַת שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם יִצְחָק, שְׁנִיָּה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ נֶפֶשׁ הַיּוֹלֶדֶת, וְטַעַם שֶׁעָשָׂה ה׳ כָּכָה לְסִבַּת אָמְרוֹ (בראשית יז:יט) ״לוּ יִשְׁמָעֵאל״ וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם וְיֵשׁ סוֹדוֹת.
פסוק י:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְלְשָׂרָה בֵן לְפִי פְּשׁוּטוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה פי״ד): לְעוֹלָם זְכָרִים תְּלוּיִים בִּנְקֵבוֹת וּנְקֵבוֹת בִּזְכָרִים, דִּכְתִיב (דברי הימים א׳ ד:יח) ״וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד״, (בראשית כב:כד) ״וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ וְגוֹ׳ וַתֵּלֶד״ וְגוֹ׳, (ויקרא יב:ב) ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר״ עַד כָּאן. גַּם אָנוּ מוֹסִיפִין לִמְנוֹת בֵּן לְשָׂרָה וְגוֹ׳.
פסוק י:וְשָׂרָה שֹׁמַעַת. מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַבְּשׂוֹרָה לְשָׂרָה בִּשְּׂרוּ כְּמַאֲמַר ה׳ בַּשְּׁלִיחוּת, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת וְגוֹ׳ וְהוּא הַמְבַשֵּׂר אַחֲרָיו. וְרָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ כִּי אַף עַל פִּי כֵן נִתְיַסֵּר הַמַּלְאָךְ עַל אֲשֶׁר לֹא דִּבֵּר הַבְּשׂוֹרָה מִפִּיו אֵלֶיהָ וְדִבֵּר לְאַבְרָהָם, וְהַמַּלְאָכִים יֵעָנְשׁוּ עַל הַשּׁוֹגֵג וְעַל שִׁנּוּי כָּל שֶׁהוּא:
פסוק יג:וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָהָם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ תֵּיבַת זֶה, עוֹד לָמָּה אָמַר תֵּיבַת לֵאמֹר. גַּם כָּל הַכָּתוּב מְיֻתָּר, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״לָמָּה צָחֲקָה״.
פסוק יג:אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא לֶהֱיוֹת שֶׁמָּצִינוּ בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת כִּי אַבְרָהָם גַּם כֵּן צָחַק כְּשֶׁאָמַר לוֹ ה׳ בְּשׂוֹרַת הַזֶּרַע, דִּכְתִיב (בראשית י״ז:י״ז) ״וַיִּפֹּל אַבְרָהָם וְגוֹ׳ וַיִּצְחָק״, וְלֹא רָאִינוּ שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל שֶׁצָּחַק אַבְרָהָם. וְיֹאמַר הָאוֹמֵר: ״מַה נִשְׁתַּנֵּית צְחִיקַת שָׂרָה מִצְּחִיקַת אַבְרָהָם?״ וּמָצִינוּ לְאוּנְקְלוֹס שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְתָרֵץ זֶה בְּמַה שֶׁתִּרְגֵּם צְחִיקַת אַבְרָהָם ״וַחֲדִי״ וּצְחִיקַת שָׂרָה ״וְחַיֵּכַת״, אֲבָל עַל מִי סָמַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִין שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים מְשֻׁנִּים בְּתֵיבָה אַחַת?
פסוק יג:אָכֵן הַנָּכוֹן הוּא כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּקְדֵּק בִּדְבָרָיו טַעַם הַקְפָּדָתוֹ עַל שָׂרָה וְלֹא עַל אַבְרָהָם, וְתִמְצָא כִּי אַבְרָהָם בְּעֵת הַבְּשׂוֹרָה צָחַק, מַה שֶׁאֵין כֵּן שָׂרָה לֹא צָחֲקָה בְּעֵת שֶׁנִּתְבַּשְּׂרָה אֶלָּא בְּעֵת שֶׁרָאֲתָה עֶדְנָה, כְּאָמְרוֹ ״וַתִּצְחַק שָׂרָה וְגוֹ׳ אַחֲרֵי בְלוֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה״, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי לֹא נִתְאַמֵּת אֶצְלָהּ הַבְטָחַת הַלֵּדָה עַד שֶׁרָאֲתָה הַשִּׁנּוּי, וְעַל זֶה הִקְפִּיד ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ לָמָּה זֶּה צָחֲקָה, פֵּרוּשׁ: עַל צְחוֹק זֶה אֲנִי מַקְפִּיד וְלֹא עַל צְחוֹק שֶׁלְּךָ, וְהַטַּעַם כִּי צְחוֹק זֶה כַּוָּנָתָהּ לוֹמַר ״הַאַף אֻמְנָם״ שֶׁנִּתְאַמֵּת אֶצְלָהּ אַחַר מַעֲשֶׂה שֶׁתֵּלֵד, וְזֶה יַגִּיד כִּי לֹא הֶאֱמִינָה וְלֹא סָמְכָה דַּעְתָּהּ עַל הַבְטָחָתִי אוֹתָהּ כִּי הוּא דְּבַר פֶּלֶא, ״הֲיִפָּלֵא מֵה׳ דָּבָר״ וְגוֹ׳:
פסוק יג:וַאֲנִי זָקַנְתִּי וְגוֹ׳. קָשֶׁה אֵיךְ יוֹצִיא ה׳ דָּבָר מִפִּיו יִתְבָּרַךְ מַה שֶׁלֹּא הָיָה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא פז.) כִּי מִכָּאן שֶׁמְּשַׁנִּים מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן לְעֵרֶךְ רוֹמְמוּת אֲמִתּוּת יִתְבָּרַךְ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצָאוֹת אֱמֶת לֹא יְדַבֵּר חַס וְשָׁלוֹם מַה שֶׁלֹּא הָיָה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁהַהַקְפָּדָה הָיְתָה עַל שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה שֶׁתֵּלֵד לְצַד זִקְנָתָהּ כְּאָמְרוֹ ״אַחֲרֵי בְלוֹתִי״ עַד שֶׁרָאֲתָה שֶׁשָּׁבָה לִימֵי עֲלוּמֶיהָ ה׳ אֱמֶת וּדְבָרָיו אֱמֶת. וְדִיֵּק לוֹמַר טַעַם שֶׁהִקְפִּיד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה קוֹדֶם שֶׁנִּתְעַדְּנָה, וַהֲגַם שֶׁשָּׂרָה הוֹסִיפָה עוֹד לוֹמַר ״וַאדֹנִי זָקֵן״, זֶה הָיָה אַחַר שֶׁהִצְדִּיקָה בַּהַבְטָחָה כִּי הָיְתָה לָהּ עֶדְנָה, צָחֲקָה פֵּרוּשׁ שָׂמְחָה, וְאָמְרָה שִׁיר וְשֶׁבַח לְאֵל עֶלְיוֹן שֶׁאַחַר בְּלוֹתָהּ הָיְתָה לָהּ עֶדְנָה, שֶׁזֶּה יַגִּיד כִּי שָׁבָה לִימֵי עֲלוּמֶיהָ לָלֶדֶת, וְהוֹסִיפָה לְהַגְדִּיל חֶסֶד אֵל בְּאָמְרָהּ ״וַאדֹנִי זָקֵן״, וְאַף עַל פִּי כֵן נִסֵּי אֵל נוֹסְסוּ עָלֶיהָ, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁאַחַר שֶׁרָאֲתָה עֶדְנָה לֹא תְּפַקְפֵּק בַּדָּבָר, וְלֹא אָמְרָה ״וַאדֹנִי זָקֵן״ אֶלָּא לְהוֹדוֹת עַל נִפְלְאוֹתָיו:
פסוק יד:לַמּוֹעֵד אָשׁוּב וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר הַהַבְטָחָה, לְבַל יַחְשׁוֹב אַבְרָהָם כִּי לְצַד הַקְפָּדַת ה׳ עַל שָׂרָה יָשׁוּב ה׳ מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלָיו, לָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי הַבְטָחָתוֹ יִשְׁמוֹר כָּעֵת חַיָּה וְגוֹ׳:
פסוק טו:וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר, גַּם אָמְרוֹ ״כִּי יָרֵאָה״ – לְהוֹדִיעַ צִדְקַת שָׂרָה אִמֵּנוּ הַצַּדֶּקֶת, שֶׁלֹּא אָמְרָה בְּפֵרוּשׁ ״לֹא צָחַקְתִּי״ שֶׁלֹּא תּוֹצִיא מִפִּיהָ דְּבַר שֶׁקֶר, אֶלָּא אָמְרָה עִנְיָן שֶׁמִּמֶּנּוּ מוּבָן שֶׁכַּוָּנָתָהּ לוֹמַר לֹא צָחֲקָה. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וַתֹּאמֶר לֹא צָחַקְתִּי״. וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר הָאוֹמֵר וְהֵיאָךְ הָיָה לָהּ פָּנִים שֶׁתְּכַחֵשׁ בְּדִבְרֵי ה׳, לָזֶה אָמַר כִּי יָרֵאָה – פֵּרוּשׁ: יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן הַיָּרֵא אֶת רַבּוֹ וְשָׁגַג וְעָשָׂה דָּבָר בִּלְתִּי מְתֻקָּן וְיוֹכִיחֶנּוּ רַבּוֹ עַל אֲשֶׁר עָשָׂה, כְּשֶׁיִּגְדַּל בְּלִבּוֹ הַפְלָגַת הַמּוֹרָא עַל אֲשֶׁר עָבַר רְצוֹן אֲדוֹנוֹ, לֹא יַעֲצֹר כֹּחַ לְהוֹדוֹת עַל אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַפְלָגַת הַמּוֹרָא וְיַכְחִישׁ, וּבְהַכְחָשָׁתוֹ עַצְמָהּ יַגִּיד כִּי אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר, אֶלָּא לְצַד הַפְלָגַת הַמּוֹרָא אֵינוֹ עוֹצֵר כֹּחַ לְהָעֵז פָּנָיו כִּי כֵן עָשָׂה. וְהוּא מַה שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב ״כִּי יָרֵאָה״, וְהָבֵן. וְאָמַר לָהּ אַבְרָהָם לֹא כִּי צָחָקְתְּ – פֵּרוּשׁ: הַיּוֹתֵר נָאוֹת הוּא שֶׁתּוֹדֶה כִּי צָחַקְתְּ, כִּי בָּזֶה חָפֵץ ה׳ שֶׁיִּתְוַדֶּה הָאָדָם בְּפִיו בְּפֵרוּשׁ. וְכֵן הוֹכִיחוּ נְבִיאֵנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁדָּבָר הַמְּרֻצֶּה הוּא, ״וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם״ (משלי כ״ח:י״ג).
פסוק יז:וַה׳ אָמָר הַמְכַסֶּה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ לָשׁוֹן זֶה ״הַמְכַסֶּה״, לֶהֱיוֹת כִּי רָאָה אַבְרָהָם מַלְאָךְ הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָא עַל דָּבָר לָעוֹלָם וְלֹא נוֹדַע לוֹ הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁיָּדַע בִּפְעֻלּוֹת שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים: הָאֶחָד בָּא לְרַפְּאוֹת וְאֶחָד לְבַשֵּׂר שָׂרָה. וְעוֹד בְּלֶכְתָּם מֵעִמּוֹ רָאָה כִּי שְׁנַיִם מֵהֶם שָׂמוּ פְּנֵיהֶם דֶּרֶךְ סְדוֹם וְאַבְרָהָם הוֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם, הֲרֵי זֶה רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֲשׂוֹת דָּבָר וּמְכֻסֶּה מִמֶּנּוּ הַמַּעֲשֶׂה. לָזֶה אָמַר ה׳ הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה, פֵּרוּשׁ: קוֹדֶם עֲשׂוֹתוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תנחומא) שֶׁהָיָה בְּלֵב אַבְרָהָם עַל מֵי הַמַּבּוּל, לָמָּה לֹא תָּלָה ה׳ לָהֶם בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בָּהֶם. וּלְפִי דִבְרֵיהֶם יְכַוֵּן לוֹמַר אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה, פֵּרוּשׁ: אֲשֶׁר אֲנִי רָגִיל לַעֲשׂוֹת, כִּי אֵין אֲנִי מְאַבֵּד אוּמָּה אֶלָּא אִם אֵין בָּהּ צַדִּיקִים.
פסוק יז:עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ הַמְכַסֶּה וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת שֶׁאַבְרָהָם הִצִּיל הַסְּדוֹמִיִּים בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ עִם לוֹט כָּאָמוּר בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת, נוֹגֵעַ הַדָּבָר אֵלָיו לָדַעַת מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶם, וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר מְכֻסֶּה מִמֶּנּוּ לְשׁוֹן כִּסּוּי, כִּי הוּא בְּדַעְתּוֹ הָעָם אֲשֶׁר הִצִּיל עוֹדֶנּוּ לָבֶטַח וַה׳ הוּא מְאַבְּדָם מִבְּלִי יְדִיעָתוֹ, לָזֶה אָמַר ״הַמְכַסֶּה״ וְגוֹ׳, וְלֹא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ טַעַם זֶה כִּי הוּא דָּבָר יָדוּעַ:
פסוק יח:וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְצָרִיךְ אֲנִי לְהוֹדִיעוֹ מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הַצֵּל יַצִּילוּ עַצְמָן וּבְנֵי עִירָן, הֵפֶךְ מִמַּה שֶׁחָשַׁב וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, וְהוּא אָמְרוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ שֶׁיָּגֵנּוּ הֵם בַּעֲדָם, וְתֵיבַת ״בּוֹ״ חוֹזֶרֶת אֶל ״גּוֹי גָּדוֹל״.
פסוק יח:וְאִם תֹּאמַר: מַה יוֹעִיל הוֹדָעָה זוֹ לַגּוֹי הַבָּא אַחֲרָיו?, לָזֶה אָמַר כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: יָדַע ה׳ אַבְרָהָם כִּי יִשְׁתַּדֵּל עִם בָּנָיו לְהֵיטִיב, לָזֶה מוֹדִיעוֹ לְמַעַן יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְיוֹדִיעַ אוֹתָם מַעֲשָׂיו יִתְבָּרַךְ, וּבָזֶה וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה׳.
פסוק יח:וְאָמְרוֹ לְמַעַן הָבִיא ה׳ עַל אַבְרָהָם, כָּאן הוֹדִיעַ כִּי עִקַּר הַחִבּוּב לֹא לְזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, אֶלָּא חִבַּת אַבְרָהָם הִיא הָעִקָּר, וְכָל מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם לְהָבִיא עַל אַבְרָהָם אֲשֶׁר דִּבֵּר לְהֵיטִיב אוֹתוֹ וְאֶת זַרְעוֹ עַד עוֹלָם, כִּי אִם לֹא יִשְׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה׳ לֹא יִמְצָא הַמֵּטִיב לְהַשְׁלִים הַבְטָחוֹתָיו לִידִידוֹ לְהֵיטִיב לְבָנָיו.
פסוק כ:וַיֹּאמֶר ה׳ זַעֲקַת וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ כִּי, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר זַעֲקַת סְדוֹם רָבָּה וְגוֹ׳ וְחַטָּאתָם כָּבְדָה. גַּם כֶּפֶל אָמְרוֹ ״זַעֲקַת״ ״וְחַטָּאתָם״ וְאֵין זְעָקָה אֶלָּא מֵהַחֵטְא. גַּם אָמְרוֹ כָבְדָה מְאֹד, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁבַּזְּמַן הַהוּא כָּל הָאֻמּוֹת גַּם כֵּן מַכְעִיסִים הָיוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ הִפְלִיאוּ לַעֲשׂוֹת, וְלָזֶה אָמַר כִּי רָבָּה פֵּרוּשׁ: טַעַם הַקְפָּדָתִי לֹא לְצַד כִּי הֵם לְבַד עָלְתָה זַעֲקָתָם לְפָנַי אֶלָּא כִּי רַבָּה זַעֲקָתָם מִכָּל הָאֻמּוֹת. וְכָפַל ״זַעֲקָתָם״ ״וְחַטָּאתָם״ כְּנֶגֶד שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת: הָאַחַת שֶׁהָיוּ רָעִים לַבְּרִיּוֹת וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קט:) וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁל רִיבָה, וְהַשְּׁנִיָּה רָעִים לַשָּׁמַיִם וּכְמוֹ שֶׁגִּלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁרָצוּ אַחַר מִשְׁכַּב זָכוּר עִם הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּדְמוּת אֲנָשִׁים, וְהֻצְרַךְ ה׳ לְהוֹדִיעוֹ הַפְלָגַת רִשְׁעָם לֶהֱיוֹתָם מַעֲשֵׂה יָדָיו.
פסוק כ:עוֹד נִתְכַּוֵּן ה׳ לְהָפִיג צִנַּת דַּאֲגָתוֹ, כִּי יֹאמַר שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל אוּמָּה רְשָׁעָה כָּל כָּךְ. לָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי רָבָּה כִּי כָבְדָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מֵחָדָשׁ הָיָה הָרֶשַׁע שֶׁעָלָיו מִתְחַיְּבִים, וּמִקּוֹדֶם לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ רְשָׁעִים כְּשֶׁהִצַּלְתָּ אוֹתָם.
פסוק כא:אֵרְדָה נָּא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לְשׁוֹן יְרִידָה, וְעוֹד לָמָּה יִצְטָרֵךְ ה׳ לָרֶדֶת, וַהֲלֹא כָּל הָעוֹלָם כְּגַרְגִּיר שֶׁל חַרְדָּל לְפָנָיו, וְעוֹד אָמְרוֹ הַכְּצַעֲקָתָהּ וְגוֹ׳ וְכִי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יִסְתַּפֵּק בִּידִיעָה? וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ כִּי לְלַמֵּד בָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ בֵּית דִּין לְמַטָּה מִשְׁפָּט אֶלָּא בִּרְאָיָה. וְקָשֶׁה לִדְבָרָיו לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לָזֶה מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דּוֹר הַפַּלָּגָה דִּכְתִיב (בראשית יא:ה) ״וַיֵּרֶד ה׳״ וְגוֹ׳, וּמָצִינוּ לְרַשִׁ״י עַצְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ כֵּן שָׁם?
פסוק כא:אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא כִּי הוֹדִיעַ ה׳ הַסֵּדֶר אֲשֶׁר יִתְנַהֵג בּוֹ עִם הַנִּבְרָאִים לְצַד הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים. הִנֵּה שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת כִּי הַכֹּל כְּפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ, וּכְשֶׁיַּעֲבֹר הָאָדָם עַל אַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה׳ וְיַמְרֶה פִּי עֶלְיוֹן לְצַד מַעֲלַת הָאֵל הַגָּדוֹל, יִתְחַיֵּב לְהֵאָבֵד הוּא וְכָל סְבִיבָיו, כִּי אֶת הַמֶּלֶךְ ה׳ צְבָאוֹת הִכְעִיס וְכָל שֶׁהוּא מֵהַהַמְרָאָה יִתְחַיֵּב עָלֶיהָ. וְיַחְשׁוֹב הָאָדָם כִּי הָאָדוֹן יָדִין אֶת עוֹלָמוֹ בְּמִשְׁפָּט זֶה וְהוּא מִשְׁפַּט צֶדֶק, וּלְעוֹלָם אִם יָבֹא ה׳ בְּמִשְׁפָּט בְּדֶרֶךְ טוֹעֵן וְנִטְעָן לְהִשָּׁפֵט עִם הַנִּבְרָאִים אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִתְחַיְּבוּ, וְגַם דּוֹר הַמַּבּוּל אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁפָּט מִשְׁפַּט מָוֶת. לָזֶה אָמַר ה׳ כָּאן בְּהוֹדָעַת דְּרָכָיו אֶל אַבְרָהָם אֵרְדָה נָּא, פֵּרוּשׁ: לֹא יִשְׁפּוֹט בְּעֵרֶךְ מַעֲלָתוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁוָאָה לַנִּבְרָאִים, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ הַנָּבִיא (ישעיהו מ״ג:כ״ו) ״נִשָּׁפְטָה יָחַד״ בְּהַשְׁוָאָה לַנִּבְרָאִים הַפְּחוּתִים, וּבְעֵרֶךְ זֶה יִשְׁפּוֹט וְיִרְאֶה אִם הוּא בְּעֵרֶךְ הַצְּעָקָה שֶׁבָּאָה אֵלַי. פֵּרוּשׁ: כִּי הַצּוֹעֵק וְתוֹבֵעַ מִשְׁפָּט מֵה׳ יִתְבַּע הַמִּשְׁפָּט לְפִי עֵרֶךְ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא. לָזֶה אָמַר ה׳: וְאִם אַחַר שֶׁאַעֲרִיךְ הַמִּשְׁפָּט בְּעֵרֶךְ שְׁלִילַת מַעֲלָתִי עֲדַיִן שִׁעוּר שֶׁתִּהְיֶה תְּבִיעַת מִדַּת הַדִּין לְחַיְּבָם – כָּלָה, וְאִם לֹא – אֵדָעָה אִם רְאוּיִים לִשְׁפּוֹט בְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ לֹא. וּמֵעַתָּה אֵין פֵּרוּשׁ אֵרְדָה נָּא אֶלָּא הַדְרָגָה בַּדִּין, וּלְעוֹלָם מִמְּקוֹמוֹ יַשְׁקִיף לָדַעַת וְיַבְחִין לְבָבוֹת בְּנֵי אָדָם.
פסוק כא:עוֹד יִרְצֶה שֶׁהֲגַם שֶׁצַּעֲקָתָם בָּאָה, עִם כָּל זֶה רָצָה לְהַבְחִין בָּהֶם אִם בְּעֵת הַמִּשְׁפָּט לֹא חָזְרוּ בָהֶם וְעוֹדָם מַחֲזִיקִים בְּרִשְׁעָם, וְלָזֶה שָׁלַח הַמַּלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי צוּרָה וְתֹאַר יָפֶה לִבְחֹן בָּהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אֵרְדָה נָּא פֵּירוּשׁ עַתָּה וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ עָשׂוּ עוֹד כָּלָה, וְאִם לֹא וְגוֹ׳, וְהֵם הָרְשָׁעִים כְּצַעֲקָתָם עָשׂוּ שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן, וְלָזֶה תֵּכֶף וּמִיָּד הֶחְלִיטוּ הַמַּלְאָכִים וְאָמְרוּ לְלוֹט (בראשית י״ט:י״ג) ״מַשְׁחִיתִים אֲנַחְנוּ״ וְגוֹ׳, אֲבָל קוֹדֶם לָכֵן לֹא אָמְרוּ כְּלוּם. הָא לָמַדְתָּ אִם לֹא הָיוּ מְבַקְשִׁים לִשְׁלוֹחַ יָד בַּמַּלְאָכִים, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה לָהֶם אֲרִיכוּת זְמַן בְּמִדַּת אֶרֶךְ אַפַּיִם. וְאוּלַי נָגַע ה׳ בְּדִין זֶה מִדִּין מוֹרֶדֶת שֶׁאָמְרוּ בִּכְתוּבּוֹת (דף סג:) שֶׁאֲפִילוּ אַחַר שֶׁעָבְרוּ אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת בְּהַכְרָזָה, בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין מוֹדִיעִין אוֹתָהּ אוּלַי תָּשׁוּב, וְלָזֶה שָׁלַח ה׳ הַמַּלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים עַל דַּעַת שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתוּ עַד שֶׁיִּרְאוּ בָהֶם כִּי עוֹדָם בְּרִשְׁעָם. וְלָזֶה סָמַךְ פָּסוּק ״וַיִּפְנוּ מִשָּׁם״ וְגוֹ׳ לְ״אֵרְדָה נָּא״ וְהָבֵן:
פסוק כג:וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר ה׳ ״הַכְּצַעֲקָתָהּ וְגוֹ׳ עָשׂוּ כָּלָה״, מַשְׁמַע כְּשֶׁתִּהְיֶה מַכְרַעַת מִדַּת הַדִּין כָּלָה לַכֹּל, וַהֲגַם שֶׁיֶּשְׁנָם לִקְצָת מֵהֶם צַדִּיקִים, לָזֶה אָמַר ״הַאַף תִּסְפֶּה״ וְגוֹ׳. וְלוּ יִהְיֶה שֶׁכַּוָּנָתְךָ לוֹמַר שֶׁתַּעֲשֶׂה אֹפֶן לְמַלֵּט הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְלוֹט שֶׁהוֹצִיאוֹ הַחוּצָה, עוֹדֶנִּי טוֹעֵן עַל זֶה אוּלַי יֵשׁ שִׁעוּר חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים, הַאַף תִּסְפֶּה הָרְשָׁעִים וְלֹא תִשָּׂא בַּעֲבוּר הַחֲמִשִּׁים, וְלֹא תוֹצִיא הָרְשָׁעִים מִקִּרְבָּהּ, וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. וְאָמְרוֹ חָלִילָה לְךָ וְגוֹ׳ מֵהָמִית צַדִּיק כְּנֶגֶד חֲלֻקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁאָמַר ״הַאַף תִּסְפֶּה״, אֲבָל חֲלֻקָּה שְׁנִיָּה שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַצִּיל צַדִּיק וְרָשָׁע אֵינוֹ אֶלָּא בַּקָּשַׁת רַחֲמִים אוּלַי יִתְעַשֵּׁת ה׳ לוֹ וְלֹא יַעֲמִיד קַו הַדִּין עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן.
פסוק כג:וְאָמְרוֹ וְהָיָה כַצַּדִּיק וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: כְּשֶׁתָּמִית צַדִּיק יִהְיֶה בְּהַשְׁוָאָה אֵצֶל הַנִּבְרָאִים יַחַד, כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע בְּהַדְרָגָה אַחַת, וְלֹא יִשְׁתַּדְּלוּ לְהִצְטַדֵּק.
פסוק כג:וּמַה שֶׁאָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״חָלִילָה לָּךְ״ כְּנֶגֶד חֲלֻקָּה שְׁנִיָּה, אִם לֹא יִתְרַצֶּה לִשָּׂא לַמָּקוֹם בַּעֲבוּר חֲמִשִּׁים וִיאַבֵּד כָּל הָרְשָׁעִים, ״חָלִילָה״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אַחֵר, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע מֵעֲבוֹר מֵי נֹחַ, גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי לֹא יַעֲמִיד קַו הַדִּין עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן. וְעַיֵּן בְּפָרָשַׁת נֹחַ (בראשית ט:יא) מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״וַהֲקִימוֹתִי״, וּמִשָּׁם תַּשְׂכִּיל כַּוָּנַת אַבְרָהָם בְּטַעֲנָתוֹ.
פסוק כו:וַיֹּאמֶר ה׳ אִם אֶמְצָא וְגוֹ׳. הֵשִׁיב עַל שְׁאֵלָה אַחֲרוֹנָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יָמִית צַדִּיק, וְצֵא וּלְמַד מִשְּׁלִיחוּת לוֹט, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה צַדִּיק אֶלָּא לְמַעַן אַבְרָהָם קְרוֹבוֹ.
פסוק כח:אוּלַי יַחְסְרוּן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי הוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם מִצְטָרֵף לָעֲשָׂרָה הַצְּרִיכִים לְכָל כְּרַךְ וּכְרַךְ.
פסוק כט:וַיּוֹסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו. טַעַם אָמְרוֹ ״וַיּוֹסֶף״, גַּם אָמְרוֹ תֵּבַת ״אֵלָיו״. פֵּרוּשׁ: הוֹסִיף לְהִתְפַּלֵּל בַּגֶּדֶר הָרִאשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁהָאָדוֹן הוּא הַמַּשְׁלִים, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה הַצֵּרוּף בְּמִנְיַן הַכְּרָכִים כִּי הוּא יַשְׁלִים כְּרַךְ אֶחָד מֵהֶם, וְלָזֶה דִּיֵּק לוֹמַר אֵלָיו כִּי הַהֲגָנָה זוֹ הוּא בַּהֲגָנָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
פסוק ל:וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁחָשׁ לַחֲרוֹן אַף, כִּי רָצָה שֶׁיָּגֵן הוּא וְחָשׁ לְהַקְפָּדַת הַבּוֹרֵא וְאָמַר ״אַל יִחַר״ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר נָא, פֵּרוּשׁ: לְמָה שֶׁאוֹמֵר בַּפַּעַם הַזֹּאת שֶׁמְּבַקֵּשׁ שֶׁזְּכוּתוֹ יָגֵן אוּלַי יִמָּצְאוּן שְׁלֹשִׁים, שֶׁהָאָדוֹן יָגֵן בְּעַד כְּרַךְ אֶחָד וְאַבְרָהָם בְּעַד כְּרַךְ אֶחָד.
פסוק לא:וַיֹּאמֶר הִנֵּה וְגוֹ׳ אֶל אֲדֹנָי אוּלַי וְגוֹ׳. בִּקֵּשׁ שֶׁיָּגֵן ה׳ בְּעַד עֶשְׂרִים וּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בְּעַד עֲשָׂרָה כִּשְׁאֵלָתוֹ הַקּוֹדֶמֶת, וְלֹא אָמַר ״אַל יִחַר״ כְּאָמְרוֹ בְּשָׁאֳלוֹ אִם יִמָּצְאוּן שְׁלֹשִׁים שֶׁהֵם יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים, מִטַּעַם שֶׁלֹּא הוֹסִיף דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ לְהָגֵן בִּזְכוּתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁשָּׁאַל קוֹדֶם, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֶל אֲדֹנָי פֵּרוּשׁ כִּי תְּפִלָּתוֹ הִיא לְצַד הֲגָנַת הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא שֶׁיָּגֵן בְּעַד עֶשְׂרִים.
פסוק לב:אַל נָא יִחַר וְגוֹ׳ אַךְ הַפַּעַם. כָּאן הִגְדִּיל גַּם כֵּן שֶׁיָּגֵן זְכוּתוֹ בְּעַד עֶשְׂרִים, לָזֶה אָמַר ״אַל יִחַר״, כִּי מִתְפַּלֵּל שֶׁיָּגֵן זְכוּתוֹ, וְעוֹד שֶׁהִשְׁוָה יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר ״וַאֲדַבְּרָה״ וְלֹא אָמַר ״אֶל אֲדֹנָי״, לוֹמַר כִּי תְּפִלָּה זוֹ הִיא בְּעַד זְכוּתִי. וְאָמְרוֹ תֵּיבַת אַךְ מִיעֵט שֶׁלֹּא יַחְזוֹר לְהִתְפַּלֵּל אוּלַי יֶחְסַר אֶחָד מֵהָעֲשָׂרָה כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַל אוּלַי יֶחְסְרוּן הַחֲמִשִּׁים חֲמִשָּׁה. אוֹ לְצַד שֶׁאֶחָד לֹא יְעַכֵּב כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר ה׳ (דברים כ״ה:ג׳) ״אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ״ וְאָתוּ רַבָּנַן וּבָצְרֵי חֲדָא (מכות כב:).
פסוק לג:וַיֵּלֶךְ ה׳ כַּאֲשֶׁר כִּלָּה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: סָמוּךְ לִגְמַר דִּבְרֵי תְשׁוּבָתוֹ לְאַבְרָהָם ״לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה״ הָלַךְ ה׳, וְלֹא נָתַן לוֹ מָקוֹם לְהִתְפַּלֵּל עַל פָּחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה, לְצַד שֶׁכְּבָר אָמַר אַבְרָהָם ״וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם״ וְלֹא יוֹסִיף דַּבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה, אוֹ לְצַד שֶׁיּוֹדֵעַ ה׳ כִּי לֹא תִהְיֶה הֲגָנָה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ לְהָרַשְׁבִּ״י (זהר חלק א׳ פ״ב:) שֶׁאָמַר ״וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם״, אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק מֻפְלָא, וְאֶפְשָׁר שֶׁאִם הָיָה אַבְרָהָם בְּקִרְבָּהּ שֶׁל סְדוֹם הָיָה מְמַלֵּט כָּל הָעִיר.
