פסוק א:לא תראה את שור אחיך סמך השבת אבדה לקבורה שאם הוא כהן והוא בבית הקברות על זה נאמר והתעלמת. נותן לך. וסמיך ליה והתעלמת לומר לך כל שבשלו מחזיר אף בשל חבירו מחזיר:
פסוק ב:ואספתו ב' במסו' דין ואידך ואספתו מצרעתו זהו שדרשו נגעים באים על צרי עין שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר אין לי ולמחר נגעים באים על ביתו וצוה הכהן ופנו את הבית ומוציאין הכלים ורואין הכל שיש לו. וזהו ואספתו אל תוך ביתך שמאסף כליו אל תוך ביתו ואינו משאילם ואספתו מצרעתו שצרעת באה עליו ד"א החושד בכשרים לוקה בגופו ומי שאבדה לו אבדה חושד בכל אף בכשרים ולוקה בגופו בצרעת ונמצא כשתאסוף האבדה לביתך ותחזירנה לו אז לא יחשוד עוד באחרים ותאסוף אותו מצרעתו:
פסוק ב: עד דרוש אחיך אותו פי' שידרוש האות שלו שיתן לו סימן בו וזה שדרז"ל דרשהו אם הוא רמאי אם לאו מאי לאו בסימנים שעליה:
פסוק ד:והתעלמת לומר שפעמים אתה מתעלם כגון זקן ואינו לפי כבודו:
פסוק ה:כלי גבר על אשה בגימ' כלי תורה רמז שלא ילמד אדם לבתו תורה:
פסוק ה: על אשה ב' כלי גבר על אשה. אם נפתה לבי על אשה זהו שאמרו שמיירי באשה שלובשת כלי גבר כדי להתנכר ולזנות כדכתיב אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי:
פסוק ו:כי יקרא קן צפור לומר שלא יסתכל בעופות כשנזקקין זה לזה:
פסוק ו: יקרא קן בגימ' פרט למזומן:
פסוק ו: אפרוחים או ביצים בגימ' בצריכין לאמן:
פסוק ז:והארכת ימים בגימ' בעולם שכולו ארוך:
פסוק ז: והארכת ימים וסמיך ליה כי תבנה בית חדש. לומר אם בנית בית חדש עשה לו מעקה כדי שיאריכו בו ימים ולא יפלו ממנו ועוד עיקר אריכות ימים הוא בשביל בנין בית חדש שהוא בית המקדש ועל כן אף דבכיבוד אב ואם הקדים והארכת ימים ללמען ייטב לך לא כן הכא כדי להסמיך והארכת ימים לכי תבנה בית חדש. לעיל כתיב למען ייטב לך וסמך כאן כי יפול הנופל ממנו רמז למה שדרשו הרי שעלה באילן כדי לשלח את האם ונפל ומת היכן אריכות ימים של זה:
פסוק ח:כי יפול הנופל וסמיך ליה לא תזרע. רמז לדברי ר' יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד:
פסוק ט:המלאה ב' במס' פן תקדש המלאה כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר וזהו שאמרו שצריך להרחיק בכלאים כמלא צמד בקר ושניהם רפויין שצריך למדוד בד"א שוחקות וא' יש דגש בעצמם בבטן המלאה:
פסוק י:לא תחרוש בשור ובחמור טהור וטמא רמז שלא ישתתף צדיק עם רשע:
פסוק י: תחרוש ב' דין ואידך לא תחרוש על רעך רעה זהו שמפרש טעם שלא לחרוש בשור ובחמור לפי שהשור מעלה גרה והחמור אינו מעלה גרה וכשיראה שהשור מעלה גרה יהיה סבור שהוא אוכל ומצטער וזהו אל תחרוש על רעך רעה שגורם לחמור שחורש על רעהו רעה:
פסוק יא:לא תלבש בגימטריא אסורה להנות. שאפילו בגד ארוך ובו כלאים מצד אחד אסור להתכסות בה מצד השני:
פסוק יב:גדלים ב' הכא ואידך גדלים מעשה שרשרת וזה שאמרו ב"ה גדיל שנים דתרי גדלים כתיב ופתלהו מתוכו כדכתיב מעשה שרשרות כדרך שעושים שרשרות:
פסוק יב: אשר תכסה בגימ' להביא בכסות סומא שהוא חייב:
פסוק יב: אשר תכסה בה כי יקח רמז להא דאיתא בנדרים ר"א מגלה טפח ומכסה טפח בעת ביאה. ד"א אשר תכסה כי יקח רמז לת"ח שמאפיל בטליתו. ד"א רמז כי יקח אשר תכסה מלמד שמכסים לו על כל עונותיו:
פסוק יג:ובא אליה ב' דין ואידך ובא אליה מלך גדול ודרשו אותו על יצה"ר גם בכאן בשביל שהלך אחרי יצרו הרע סופו לשנאתה ולהוציא עליה שם רע:
פסוק יד:והוצא עליה שם רע חסר יו"ד כאלו עבר על י' הדברות וכן לא נחתם גזר דין על אבותינו עד שהוציאו י' המרגלים דבה:
פסוק טו:אבי הנער כתיב חסר ה"א שהלכה כנער לכך הוציא עליה ש"ר:
פסוק טז:את בתי נתתי בגימ' הפה שאסר הוא הפה שהתיר:
פסוק כא:אל פתח בית אביה וסקלוה בגימ' זהו ראו אלו הגדולין שגידלתם:
פסוק כא: כי עשתה נבלה וסמיך ליה כי ימצא איש שוכב רמז לאיש שהטיח באשתו תחת התאנה וסקלוהו:
פסוק כד:אשר לא צעקה ואף אם יראה ממנו היתה יכולה לומר מחמת צער בתולים צועקת:
