פסוק א:לא תראה את שור. אפי' אתה יוצא למלחמה וזה דרך דרש:
פסוק א:והתעלמת. דבק עם לא תראה והזכיר שור ושה וכבר הזכיר החמור וכן משפט כל בהמה:
פסוק ב:ואספתו. אם היית שב או בצווי שתפקדנו ביד נאמן:
פסוק ד:נופלים. כמו רובץ. ומלת נופלים כלל:
פסוק ד:הקם תקים עמו. ולא לבדך כמו עזוב תעזוב עמו:
פסוק ה:לא יהיה כלי גבר. נסמכה בעבור צאת למלחמה כי האשה לא נבראת כי אם להקים הזרע ואם היא תצא עם אנשים למלחמה תבא בדרך לידי זנות וכן לא ילבש גבר והטעם זכר שלא נתמלא זקנו יתערב עם הנשים וינאף הוא והן ואינו יודע וזה יורה כי מנהג ישראל היה וכן ברובי המלכיות להיות מלבוש האנשים איננו כמלבוש הנשים רק הפרש ביניהם וי״א על חוץ לדרך ואין צורך רק השם יתעב מי שישנה מעשה השם:
פסוק ו:כי יקרא. נסמכה זאת הפרשה בעבור בדרך:
פסוק ו:יקרא. כמו נקרא נקראתי והם מגזרת מקרה וקרוב מפגע:
פסוק ו:אל״ף אפרוחים נוסף כמו אל״ף ובאזרועך והטעם כי אכזריות הוא בלב להיות אם על בנים רוטשה וכן שור או שה:
פסוק ז:ייטב לך. שהשם יחמול עליך וייטיב לך:
פסוק ז:והארכת ימים. כאשר לא תכרת כל הקן שעזבת העיקר:
פסוק ח:כי תבנה בית חדש. נדבקה זאת הפרשה אחר שנלחמו והם בארץ החל במצות הבית:
פסוק ח:מעקה. טעמו ידוע מהקום (ס״א מהמקום) ואין ריע לו ומדקדק הוציאו מגזירת עקת רשע והביא עצמו בעקה:
פסוק ח:הנופל. נקרא על שם סופו וכן יומת המת וכן ובגדי ערומים תפשיט ויתרוצצו הבנים ומלות רבות לאין מספר נקראו על שם סופם ולא נדע אם כן דרך הלשון. או הוא דברי נבואה כמו וירדוף עד דן עד נחל אשכול על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ואחר מצות הבית מצות הזרע והנטע כי אחר שהוא בארץ ובנה בית וזרע:
פסוק ט:לא תזרע כלאים. פירוש פן תקדש כבר פירשו מנחם בן סרוק הספרדי במחברתו והוא מגזרת קדש בעבור שיתערב זה עם זה:
פסוק י:לא תחרוש בשור ובחמור. דבק עם הזריעה והשם חמל על כל מעשיו כי אין כח החמור ככח השור ובעבור הזריעה אמר שעטנז וכבר הזכירו על דרך כלל ובכאן פרט שהוא הצמר והפשתים לא אחרים:
פסוק יב:גדלים תעשה לך. אמרו המכחישים שהוא מצוה בפני עצמה בלילה כמו הציצית ביום על כן כתוב אשר תכסה והמעתיקי' העתיקו כי זאת מצות הציצית ביום ופירוש גדלים כמו בבנינה גדלים מעשה שרשרות. והמכחישים הוציאוה מגזרת גדולה ואנחנו מאמינים בדברי קדמונינו לבדם והזכיר זה הכתוב לבאר על ארבע כנפות ונסמך לשעטנז בעבור הציצית שהוא מותר:
פסוק יג:כי יקח איש אשה. נסמכה הפרשה לדעת המכחישים בעבור תכסה בה והאמת על דרך דרש שנסמכה בעבור הבית ואחר כן הבגד ואחר כן בעלת הבית:
פסוק יד:עלילות. כמו סבות:
פסוק יד:דברים. הן אמת או שקר:
פסוק יד:בתולים. לשון רבים ולא יתפרדו וכן בחרות וזקונים ועלומים:
פסוק טו:אבי הנערה ואמה. אם הם בחיים או ממונה בית דין:
פסוק יט:וטעם כל ימיו. כי לעולם תהיה ברשותו עד יום מותו:
פסוק כא:וסקלוה. שיתכן שאחר שארסה שכב איש אותה כי המארס לא ארם אותה רק היא אומרת שהיא בתולה ומעתיקי הדת בארו הדבר באר היטב ואלה הבתולים ימצאו עד זמן קצוב וכפי תולדת הנערות ובעבור וסקלוה נסמכה פרשת הבעולה והמאורסה:
פסוק כב:גם פירושו זה כמו זה והנה פירוש זה עוד:
פסוק כג:כי יהיה. כאשר יארע זה הדבר:
פסוק כד:שער. מקום שבת זקני העיר הנה הכתוב קרא המאורסה אשת רעהו ולא נוכל לדעת האריסות כי אם בדברי קבלה:
פסוק כו:כי. יתכן שלא הסכימה היא ולא ידעה עד שבא ואנסה על כן משל הרוצח:
פסוק כז:צעקה. יתכן שצעקה:
פסוק כח:אשר לא אורשה. זאת אנוסה לא מפותה:
