פסוק א:הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, ומקהלת הקהל עונה: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק ב:הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק ג:הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק ד:הודו לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, לַיחיד שיכול לעשות נפלאות גדולות, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק ה:תיאור הנפלאות הללו: הודו לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק ו:הודו לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם, למי שכיסה את תהומות המים בארץ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק ז:הודו לְעֹשֵׂה אוֹרִים, מאורות גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק ח:הודו לעושה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק ט:הודו לעושה אֶת הַיָּרֵחַ וְהכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק י:כמו קודמו גם מזמור זה עובר מתיאור גדולת ה' בעולם לתיאור גדולתו במעשיו בהיסטוריה: הודו לְמַכֵּה מִצְרַיִם בּאמצעות הכאת בְכוֹרֵיהֶם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק יא:וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם – מתוך המצרים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק יב:בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, בגבורה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק יג:הודו לְגֹזֵר, לקורע את יַם סוּף לִגְזָרִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק יד:והנס השני באותו הקשר: וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק טו:והנס השלישי: וְנִעֵר, טלטל, זרק את פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק טז:הודו לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר, שסיפק להם שם את כל צורכיהם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק יז:הודו לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים על סף הכניסה לארץ כנען ובתוכה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק יח:וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק יט:הודו למי שהרג לְסִיחוֹן, את סיחון מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק כ:וכן הודו למי שהרג לְעוֹג, את עוג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק כא:וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק כב:נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. חֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק כג:וכאן באים דברים שאינם שייכים למאורע היסטורי מסוים: שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ, בזמן ירידתנו והשפלתנו זָכַר לָנוּ, אותנו להושיענו, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק כד:וַיִּפְרְקֵנוּ, הציל אותנו מִצָּרֵינוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק כה:והעניין הקבוע והמתמיד ביותר: הודו למי שנֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, למפרנס את כל יצורי העולם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
פסוק כו:והמשורר מסכם ברינה: הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.