לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל־הַמָּיִם – על פי ידיעות המדע של ימינו

לְרֹקַ֣ע הָ֭אָרֶץ עַל־הַמָּ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
(תהילים קלו ו)

המפרשים פירשו את הפסוק לפי סברתם שהארץ ניצבת על המים אשר עד תהום רבה. וכן מצינו בכמה מקומות בחז"ל שהתייחסו למה שהיה מקובל אז, שהארץ עומדת על גבי מי התהום. וכן פירש באלשיך (שמות כ) ובלבוש (או"ח מו) ובאליה רבה (או"ח מו).

[וכמו כן בפסוק "תולה ארץ על בלימה"(איוב כו ז) פירש בתרגום גם כן באופן זה, שהוא על הפלא שהארץ עומדת על המים ואינה שוקעת. ובדורות היותר מאוחרים, שכבר נודע המציאות שאין הארץ עומדת על גבי המים, יש שפירשו שהכוונה לזה שכדור הארץ עומד בחלל האוויר ואינו נופל ממקומו. אמנם כיום ידוע שאין בזה פלא, כי אין שום סיבה שכדור הארץ יפול לאיזה צד שהוא, אלא הכוונה לעצם המציאות שה' ברא יש מאין שהוא הפלא היותר גדול שנעשה ארץ מ"בלי מה"].

יש לציין שאף שלא נודעה בימי קדם מציאות הארצות שמעבר לים אוקיינוס, דהיינו יבשת אמריקה ואוסטרליה, אמנם בתורה שבכתב כתוב מפורש דבר זה, "כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃ לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃"(דברים ל יא-יג). התורה לא כתבה 'ולא בים היא' כפי שכתבה "לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא". הרי מפורש שיש מקום "מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם" שצריך לשלול את המצאות התורה שם. אלא שכל עוד לא נודע הדבר גם לא השכילו להבין את האמור בפסוק זה לאשורו.

והנה לפי מה שידוע כיום, שהארץ היא כדורית, אלא שרוב שטחה הוא ים, נראה לפרש גם את פסוקנו "לְרֹקַ֣ע הָ֭אָרֶץ עַל־הַמָּ֑יִם" כך: מכיוון שרוב שטח הארץ הוא ימים, והיבשה היא מיעוט זה נחשב ש'רֹקַע הָ֭אָרֶץ עַל־הַמָּ֑יִם'.

[ועיין באבודרהם בביאור ברכת "רוקע הארץ על המים"(ברכות השחר) שפירש כעין דברינו, וכן פירש במלבי"ם בפרקנו, ובשו"ת חתם סופר (קובץ תשובות סימן כו), משום שכבר היה ידוע בזמנם שאין הארץ עומדת על גבי המים, אלא מכוסה ברובה במים.]