פסוק א:זה המזמור יראה שנאמר על זמן הגאולה ואמ׳ שירו לה׳ שיר חדש ר״ל שתפליגו בהודו׳ וזמירו׳ לפניו ולא יספיקו לכם השירים והמזמורים והתהלות שנעשו אבל שתוסיפו בחדש כמה וכמה לרוב החסדים והנפלאות אשר יעשה ה׳ לכם. וכל הארץ ר״ל כל יושבי הארץ וכמוהו כל הארץ ישתחוו לך (תה׳ סו ד) וכל הארץ באו מצרימה (ברא׳ מא נז) ורבים כמוהו.
פסוק ב:ואמ׳ בשרו מיום ליום ישועתו ר״ל שהנביאים ינבאו הגאולה בעתה ויבשרו איש את אחיו בחקל פיהם. מיום ליום ר״ל תמיד
פסוק ג:וכן אמ׳ ספרו בגוים וגו׳ וכל אלו הצווים הם דרך העתיד כלו׳ שהענין יהיה כן שיבשרו איש את אחיו ויספרו בגוים וכן שהענין יתפרסם מאליו ויתיחס אליהם כאילו הם סיפרוהו
פסוק ד:והוא ענין כי גדול ה׳ וגו׳ על כל אלהים פי׳ על כל צבא השמים
פסוק ה:והוא אומרו כי כל אלהי העמים אלילים כידוע מאז הקטירם לשמש ולירח ולצבא [השמים] בכפירת מציאותו ית׳ ומהם בהודאת מציאותו עם כפירת יכלתו וה׳ הוא אלהים שעשה אותם והם נבראיו ומושפעיו והוא וה׳ שמים עשה.
פסוק ו:הוד והדר לפניו ר״ל בעולם המלאכים ועוז ותפארת במקדשו ר״ל בעולם הגלגלים.
פסוק ז:ואמ׳ על כלל כל האומות שאחר שיראו הישועה הגדולה הזאת ישובו לאל ויהפך לכל עמים שפה ברורה ולכן אמר לשון צווי שבמקום עתיד הבו לה׳ משפחות עמים הבו לה׳ כבוד ועוז ושובו אליו במנחה רצויה
פסוק ח:ובואו לחצרותיו והשתחוו לו שם [בהדרת קדש] כי המקדש נקרא הדרת קדש.
פסוק ט:ואמ׳ חילו מלפניו כלומ׳ שיהיה מכאן ואילך מוראו על פניכם כי תקבלו מלכותו
פסוק י:יאמרו כל אומה לחברתה ה׳ מלך כלומ׳ שתודו במציאותו ויכלתו וכן שתודו בהשגחתו ובגמול ועונש והוא אמרו אף תכון תבל בל תמוט ר״ל שכולם ייראו לנפשם ויזהרו מחטוא איש באחיו והוא ענין ידין עמים במישרים ויהיה אז שלום גדול בארץ.
פסוק יא:ולהפלגת השלום אמ׳ כי ישמחו השמים ותגל הארץ וכן ירעם הים ומלואו ר״ל כל מה שבתוכו
פסוק יב:וכן יעלוז שדי והוא כמו מדבר ור״ל שדה וכן אז ירננו עצי היער הכל משל לשמחה גדולה לרוב השלוה הפך אמרו שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם (יואל ד טו) אבלה נבלה הארץ (ישע׳ כד ד) ואקדיר עליו לבנון (יחזק׳ לא טו).
פסוק יג:ואמ׳ שזאת השמחה תהיה לפני ה׳ בבואו לעת הישועה להעמיד תבל בשלוה בשפטו תבל בצדק ועמים באמונתו. ויש מפרשים כי בא לשפוט הארץ ליום הדין ולא יראה כן כי הכל נמשך לזמן המשיח. ומ״מ בספר דברי הימים (דה״א טז) נצטרף מזמור זה עם מזמור הודו לה׳ קראו בשמו כשהעלה הארון מבית עובד אדום לירושלם אלא שאיפשר שאעפ״כ נתנבא בו על הגאולה על הדרך שביארנו ליעד הכבוד הנצחי למקום המקדש והוא שסיים שם הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך.