תנ"ך על הפרק - תהילים צו - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

תהילים צו

663 / 929
היום

הפרק

שִׁ֣ירוּ לַ֭יהוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ שִׁ֥ירוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל־הָאָֽרֶץ׃שִׁ֣ירוּ לַ֭יהוָה בָּרֲכ֣וּ שְׁמ֑וֹ בַּשְּׂר֥וּ מִיּֽוֹם־לְ֝י֗וֹם יְשׁוּעָתֽוֹ׃סַפְּר֣וּ בַגּוֹיִ֣ם כְּבוֹד֑וֹ בְּכָל־הָֽ֝עַמִּ֗ים נִפְלְאוֹתָֽיו׃כִּ֥י גָ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃כִּ֤י ׀ כָּל־אֱלֹהֵ֣י הָעַמִּ֣ים אֱלִילִ֑ים וַֽ֝יהוָ֗ה שָׁמַ֥יִם עָשָֽׂה׃הוֹד־וְהָדָ֥ר לְפָנָ֑יו עֹ֥ז וְ֝תִפְאֶ֗רֶת בְּמִקְדָּשֽׁוֹ׃הָב֣וּ לַ֭יהוָה מִשְׁפְּח֣וֹת עַמִּ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃הָב֣וּ לַ֭יהוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ שְׂאֽוּ־מִ֝נְחָ֗ה וּבֹ֥אוּ לְחַצְרוֹתָֽיו׃הִשְׁתַּחֲו֣וּ לַ֭יהוָה בְּהַדְרַת־קֹ֑דֶשׁ חִ֥ילוּ מִ֝פָּנָ֗יו כָּל־הָאָֽרֶץ׃אִמְר֤וּ בַגּוֹיִ֨ם ׀ יְה֘וָ֤ה מָלָ֗ךְ אַף־תִּכּ֣וֹן תֵּ֭בֵל בַּל־תִּמּ֑וֹט יָדִ֥ין עַ֝מִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃יִשְׂמְח֣וּ הַ֭שָּׁמַיִם וְתָגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִֽרְעַ֥ם הַ֝יָּ֗ם וּמְלֹאֽוֹ׃יַעֲלֹ֣ז שָׂ֭דַי וְכָל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ אָ֥ז יְ֝רַנְּנ֗וּ כָּל־עֲצֵי־יָֽעַר׃לִפְנֵ֤י יְהוָ֨ה ׀ כִּ֬י בָ֗א כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בֶּאֱמוּנָתֽוֹ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
שירו לה' שיר חדש - פעמים, והטעם תמיד. כל הארץ - כל יושבי הארץ, וכל הארץ באו מצרימה.שירו - שמו הנכבד שהוא שם העצם. בשרו - אתם עם ה' אלה לאלה.ספרו - בעבור שהזכיר בגוים, על כן כל הארץ הוא ארץ ישראל.כי - אף על פי שתספרו כבודו ונפלאותיו, הוא יותר גדול ומהולל מאד על כל אלהים - הם המלאכים, כי הוא אלהי האלהים.כי, אלילים - שוא ושקר כמו רופאי אליל והוא מגזרת אל, אל יש בו או אל יש הוא והלשון תקצר לדבר, כמו וטוב משניהם את אשר עדן לא היה. וטעם שמים – מעונות המלאכים שהזכיר והוא השם הנורא על הנשמות, שהם צורות נכבדות והוא עשה הגופות.הוד, לפניו - לבדו, לא לפני אלילי העמים. במקדשו - השמים משמי קדשו, או הארון שנקרא עוז בבית המקדש והוא הנכון. והטעם: כי השמים מעונות הכוכבים ובית המקדש בית זבול לו:הבו - שתודו בפה כי הכבוד והעוז לו לבדו הם.הבו - טעם כבוד שמו - הוא הארון שהוא נקרא שם, על כן ובואו לחצרותיו.השתחוו - בבואם במנחה אל החצר ותהיה השתחוייתכם בחיל ופחד.אמרו - ידבר עם המביאים המנחה שיאמרו הגוים בשובם, כי השם מלך. והטעם כי השם ישב את האדם על הארץ. וטעם אף תכון – כי השם מלך צדק הפך פור, התפוררה ארץ ימוטו כל מוסדי ארץ.ישמחו - בתת טלם והארץ תתן יבולה והשדה יתן פריו וזהו יעלוז. וטעם ירעם – העננים העולים מהים או הכל דרך משל, כי כל העולם יהיה בהשקט ובטח בהראות צדק השם בארץ, או על דרך צאת השרים והמנגנים לפני המלך בבואו ממקום רחוק. וטעם כי בא – השני פירוש הראשון, כמו: אל החצר החיצונה אל העם.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך