פסוק א:לַמְנַצֵּחַ עַל הניגון שחיבר יְדוּתוּן, מראשי המשוררים במקדש, ושמא זהו כינוי לכלי נגינה שיוחס לידותון, מִזְמוֹר לְדָוִד.
פסוק ב:אַךְ, רק אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה, שותקת בהקשבה ובציפייה נַפְשִׁי, כי מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי.
פסוק ג:אַךְ הוּא ולא אחר צוּרִי, תוקפּי וִישׁוּעָתִי, מִשְׂגַּבִּי, מעוז ומפלט לי שלֹא אֶמּוֹט, אתמוטט בעת צרה רַבָּה, או: שלא אתמוטט הרבה.
פסוק ד:פנייה לרשעים: עַד אָנָה, עד מתי תְּהוֹתְתוּ, תתנפלו או תאיימו עַל אִישׁ; תְּרָצְּחוּ, תהיו רוצחים כֻלְּכֶם, אם בפועל ממש או מבחינת רצונכם?! מסוכן להיות במחיצתכם כְּקִיר נָטוּי, שעלול ליפול בכל רגע, וגָדֵר הַדְּחוּיָה, המטה ליפול.
פסוק ה:אַךְ מִשְֹּאֵתוֹ, מהתנשאותו של אדם בעלותו לגדולה, אותם שונאים יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ, לסלק, להפיל; וכשאינם יכולים להילחם בו בגלוי, יִרְצוּ כָזָב, הם בוחרים בשקרים. בְּפִיו, בפיותיהם, כלפי חוץ, יְבָרֵכוּ, ואילו בְקִרְבָּם יְקַלְלוּ. סֶלָה.
פסוק ו:ושוב: אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי, עמדי וצפי, נַפְשִׁי, כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי.
פסוק ז:אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי, מִשְׂגַּבִּי שהודות לו לֹא אֶמּוֹט.
פסוק ח:עַל, בגלל אֱלֹהִים יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי. הוא המושיע אותי והמעניק לי חיים ומקום בעולם, והוא צוּר עֻזִּי, מקור התוקף שלי. מַחְסִי בֵּאלֹהִים.
פסוק ט:בִּטְחוּ בוֹ בְכָל עֵת, עָם. רק עליו אפשר לסמוך. שִׁפְכוּ לְפָנָיו את לְבַבְכֶם. ספרו לו את שמציק לכם, כי רק אֱלֹהִים הוא מַחֲסֶה לָּנוּ. סֶלָה.
פסוק י:לעומת זאת, אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם. הם חולפים מהר מאוד, ואין לבטוח בהם. כָּזָב, שווא ושקר הם בְּנֵי אִישׁ. אם באים לשקול את שוויים בְּמֹאזְנַיִם – לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד, כולם יחד קלים מהבל. הכף שעליה בני האדם תעלה וכף ההבל תכריע.
פסוק יא:אַל תִּבְטְחוּ בְעֹשֶׁק, ניצול ושוד, וּבְגָזֵל אַל תֶּהְבָּלוּ. אין לבנות את החיים על גזל, לא רק משום שהוא אינו מוסרי ואסור, אלא גם משום שהוא הבל ואי-אפשר לסמוך עליו. חַיִל, עושר כִּי יָנוּב, שלכאורה הוא מניב פֵּרות – אַל תָּשִׁיתוּ, תשימו אליו לֵב, כי הוא זמני, וסופו להשחית את בעליו ולעבור מן העולם.
פסוק יב:כל הדברים הללו הם צו עליון – אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים כשציווה עלינו ללכת בדרכיו, שְׁתַּיִם, שתי פנים זוּ, אשר שָׁמָעְתִּי: צד החיוב, לעשות את רצון ה' לנהוג בדרך הטוב; וצד השלילה, שלא לעשות את ההפך. תמציתה של התורה היא סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, כִּי עֹז לֵאלֹהִים. בידו הכוח, ולכן כדאי שדבריו ינחו אותנו.
פסוק יג:ונוסף על כך, לְךָ, אֲדֹנָי, חָסֶד, אתה הוא הנותן והמשפיע לעולם, כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, אם רע ואם טוב.