פסוק א:אל תשחת. כך קרא שם המזמור על שם שהיה קרוב למות ולהיות נשחת מבקש רחמים על הדבר:
פסוק א:וישמרו את הבית. כשאמרה להם מיכל חולה הוא (ש"א י"ט) והבריחו בלילה:
פסוק ד:יגורו עלי. לנים בביתי לשמרני:
פסוק ה:בלי עון. לא חטאתי להם:
פסוק ה:ויכוננו. מזומנים להרוג:
פסוק ו:הקיצה לפקד כל הגוים. ואת הרשעים שפוט כמשפטי הגוים ועליהם אל תחון:
פסוק ז:ישובו לערב וגו', הנה יביעון בפיהם. פתרון שני מקראות הללו נופל זה על זה, ישובו לערב לא דים מה שעשו ביום אלא אף לערב ישובו על רעתם לשמור שלא אברח ואצא מן העיר ומה עשו ביום הנה כל היום יביעו בפיהם לרגל עלי אל שאול:
פסוק ח:חרבות בשפתותיהם. ואומרים בלבם מי שומע:
פסוק ט:ואתה ה'. אשר תלעג תשחק גם לרשעי' הללו:
פסוק י:עוזו אליך אשמרה. עזו ותקפו של אויבי החזק עלי, אליך אשמורה ואצפה לעזרני הימנו:
פסוק יא:יקדמני. יקדים לי עזרתי קודם שתשלוט בי יד שונאי:
פסוק יא:יראני בשוררי. מה שאני תאב לראות:
פסוק יב:אל תהרגם. שאין זו נקמה הנכרת:
פסוק יב:פן ישכחו עמי. כי כל המתים משתכחים אלא הניעמו מנכסיהם שיהיו עניים והיא נקמה שתזכר לאורך ימים:
פסוק יג:חטאת. של פיהם הוא דבר שפתימו ונלכדים בגאונם העניים הנרדפים על ידיהם מפני האלה והכחש שהם מספרים:
פסוק יד:כלה. אותם בחמתך מלך השופט וידעו כי אתה מושל ביעקב:
פסוק טו:וישובו לערב. מחובר למקרא העליון חטאת פימו הם מדברים ביום ולערב הם שבים לארוב אותם שהלשינו עליהם:
פסוק טז:המה יניעון לאכול. כאשר עשו הכלבי' כל הלילה אם אינם שבעים שילינו מתוך שבעם וישנו:
פסוק יז:ואני. כשאמלט מהם לבקר אשיר עזך:
פסוק יח:עזי אליך. אליך שאתה עוזי ומעוזי אליך אזמרה: