תנ"ך על הפרק - תהילים נט - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

תהילים נט

626 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֮ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל וַֽיִּשְׁמְר֥וּ אֶת־הַ֝בַּ֗יִת לַהֲמִיתֽוֹ׃הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹיְבַ֥י ׀ אֱלֹהָ֑י מִּמִתְקוֹמְמַ֥י תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃הַ֭צִּילֵנִי מִפֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן וּֽמֵאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים הוֹשִׁיעֵֽנִי׃כִּ֤י הִנֵּ֪ה אָֽרְב֡וּ לְנַפְשִׁ֗י יָג֣וּרוּ עָלַ֣י עַזִ֑ים לֹא־פִשְׁעִ֖י וְלֹא־חַטָּאתִ֣י יְהוָֽה׃בְּֽלִי־עָ֭וֺן יְרוּצ֣וּן וְיִכּוֹנָ֑נוּ ע֖וּרָה לִקְרָאתִ֣י וּרְאֵה׃וְאַתָּ֤ה יְהוָֽה־אֱלֹהִ֥ים ׀ צְבָא֡וֹת אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל הָקִ֗יצָה לִפְקֹ֥ד כָּֽל־הַגּוֹיִ֑ם אַל־תָּחֹ֨ן כָּל־בֹּ֖גְדֵי אָ֣וֶן סֶֽלָה׃יָשׁ֣וּבוּ לָ֭עֶרֶב יֶהֱמ֥וּ כַכָּ֗לֶב וִיס֥וֹבְבוּ עִֽיר׃הִנֵּ֤ה ׀ יַבִּ֘יע֤וּן בְּפִיהֶ֗ם חֲ֭רָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶ֑ם כִּי־מִ֥י שֹׁמֵֽעַ׃וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה תִּשְׂחַק־לָ֑מוֹ תִּ֝לְעַ֗ג לְכָל־גּוֹיִֽם׃עֻ֭זּוֹ אֵלֶ֣יךָ אֶשְׁמֹ֑רָה כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים מִשְׂגַּבִּֽי׃אֱלֹהֵ֣יחסדוחַסְדִּ֣ייְקַדְּמֵ֑נִי אֱ֝לֹהִ֗ים יַרְאֵ֥נִי בְשֹׁרְרָֽי׃אַל־תַּהַרְגֵ֤ם ׀ פֶּֽן־יִשְׁכְּח֬וּ עַמִּ֗י הֲנִיעֵ֣מוֹ בְ֭חֵילְךָ וְהוֹרִידֵ֑מוֹ מָֽגִנֵּ֣נוּ אֲדֹנָֽי׃חַטַּאת־פִּ֗ימוֹ דְּֽבַר־שְׂפָ֫תֵ֥ימוֹ וְיִלָּכְד֥וּ בִגְאוֹנָ֑ם וּמֵאָלָ֖ה וּמִכַּ֣חַשׁ יְסַפֵּֽרוּ׃כַּלֵּ֥ה בְחֵמָה֮ כַּלֵּ֪ה וְֽאֵ֫ינֵ֥מוֹ וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי־אֱ֭לֹהִים מֹשֵׁ֣ל בְּיַעֲקֹ֑ב לְאַפְסֵ֖י הָאָ֣רֶץ סֶֽלָה׃וְיָשׁ֣וּבוּ לָ֭עֶרֶב יֶהֱמ֥וּ כַכָּ֗לֶב וִיס֥וֹבְבוּ עִֽיר׃הֵ֭מָּהינועוןיְנִיע֣וּןלֶאֱכֹ֑ל אִם־לֹ֥א יִ֝שְׂבְּע֗וּ וַיָּלִֽינוּ׃וַאֲנִ֤י ׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֮ וַאֲרַנֵּ֥ן לַבֹּ֗קֶר חַ֫סְדֶּ֥ךָ כִּֽי־הָיִ֣יתָ מִשְׂגָּ֣ב לִ֑י וּ֝מָנ֗וֹס בְּי֣וֹם צַר־לִֽי׃עֻ֭זִּי אֵלֶ֣יךָ אֲזַמֵּ֑רָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מִ֝שְׂגַּבִּ֗י אֱלֹהֵ֥י חַסְדִּֽי׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
הצילני, תשגבני - אתה משגבי, כי הייתי במקום שפל.הצילני - טעם ומאנשי דמים כנגד להמיתו.כי, יגורו - כמו יתקבצו, וכמוהו: העוד הזרע במגורה. ויש אומרים: ישכנו סביב הבית.בלי - הטעם כי לא פשעתי ולא חטא לי ולא עון, שבעבור זה ירוצו להנקם ממני. וטעם עורה – כנגד וישמרו את הבית.ואתה - טעם אלהים צבאות – כי אתה אלהי צבאות מעלה בשמים ואלהי צבאות מטה, שהם ישראל. אל תחון כל בוגדי און - באי זה גוי יהיו.ישובו - דמה אותם לכלבים שהם נובחים בלילה לשמור המדינה, ככה אלה שומרי הבית.הנה יביעון - כמו: הכלבים נובחים. כי מי - יחשבו כי אין אלהים שומע סודם.ואתה - דרך משל, כי תוכל לאבדם בכל עת, על כן אל תהרגם בהביעם.עוזו - אתה האל שהעוז לו בעצמו. אליך אשמורה - כטעם ליל שמורים הם כנגד וישמרו את הבית, על כן אמר: הקיצה.אלהי - הוא סבת חסדי שידע שלא פשעתי להם, הוא יקדמני לשלם להם כפעלם. יראני בשוררי - תאותי.אל - יתפלל לשם שלא יהרגם רגע אחד פן ישכחו עמי מעשי השם ברשעים. הניעמו - לבקש לחם כאשר הזכיר בכלבים, הם יניעון לאכל. וטעם בחילך – הם ישראל. והורידמו - ממעלת עשרם. מגננו - הוא מלכנו באמת רמז, בעבור שאול המלך שצוה להמיתו.חטאת - קשור עם והורידמו, בעבור חטאת פימו. וילכדו בגאונם - כנגד כי מי שומע. ומאלה - ומקצת האלות והכחש שעשו, יספר זה לזה.כלה - פעמים מעט מעט ובסוף ואינמו. וטעם מושל ביעקב – כאשר הזכיר אלהי ישראל, והטעם כי אלהי העמים אלילים ואלהי ישראל שופט צדק.וישובו - הנשארים, אז יהיו ככלבים לבקש לחם על כן.המה, לא - ישרת בעבור שנים, אם לא ישבעו לא ילינו.ואני, עזך - כנגד עוזו אליך אשמורה. וחסדך - כנגד אלהי חסדי.ולבקר - הפך הכלבים כי ביום ינומו. כי היית משגב לי - ששמעת תפלתי ממתקוממי תשגבני.הזכיר בתחלה עזו שהעוז בעצמו וחסד השם סבת חסדי, ובעבור זה אמר אחר: אשיר עזך, כי אתה עוזי, כמו: עזי וזמרת יה. וכנגד חסדך – אמר אלהי חסדי.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך