פסוק ד:תנחני ותנהלני. שניהם באו על ההנהגה בנחת (שזה המבדיל בינם ובין נהג) רק פעל נהל מציין שמנהל את היעף והאין כח, וינהלם בחמורים לכל כושל (דה"ב כ"ח), עלות ינהל (ישעיהו מ׳:י״א), נחית בחסדך ומוסיף נהלת בעזך (שמות ט״ו:י״ג):
פסוק ח:אגילה ואשמחה. הגיל הוא בעת התחדש הישועה ואח"כ היא שמחה תמידית (כנ"ל כ"א ב'):
פסוק ח:ראית את עניי, ידעת בצרות נפשי. העוני הוא גלוי ונראה נגד צרות הנפש שהוא דבר פנימי, לכן אמר בו ראית. ובצרת הנפש אמר ידעת:
פסוק י:עששה. נרקבה (כנ"ל ו' ח'):
פסוק יא:ביגון חיי ושנותי באנחה. יגון בלב ואנחה בפועל כמו שכתוב (ישעיה ל"ה), והחיים פנימים נגד השנים, שהוא הזמן המתראה על ידי החיים והשנוים המתהוים ממנו, וכן מגביל כחי, ועצמי, שהכח פנימי:
פסוק יט:עתק. בא על ההעתקה ממקום, ויעתק משם ההרה, ועל לשון חוזק, ולדעתי עקר ענינו בכ"מ לשון העתק, כי כ"מ שבא על דבור שמדברים עתק על ה' היינו הכחשת ההשגחה, כמו (ש"א ב' ג', לקמן ע"ה ז', צ"ד ד') בא על הכחשת השגחת ה', עי' פרושי בכ"מ האלה והוא מענין העתק שהוא מועתק ורחוק מברואיו, וכן פי' חז"ל (ב"ר פ"א), הדוברות על צדיק עתק שהעתיק מבריותיו, ורצונו לומר יאלמו המכחישים השגחת ה' על ידי שרואים צדיק ורע לו ובאמת ה' משגיח עליו אם לשלם לו בעוה"ב, ואם גם בעוה"ז תצפנם בסוכה ויפעל לחוסים בו נגד בני אדם וכולם יראו מזה השגחת ה', וכן מ"ש עתקו גם גברו חיל, הון עתק, היינו דבר הנעתק ומופרש מדרך הטבע:
פסוק כא:בסתר פניך. כמו אסתירה פני מהם, במה שאתה מסתיר פניך מהם.
פסוק כא:תסתירם, תצפנם. הסתר הוא יותר מן הצפון (איוב י"ד י"ג, ולמעלה כ"ז ה'), כי שמירת הנפש מחטא הוא גדול משמירת הגוף:
פסוק כא:מרכסי. כמו והרכסים לבקעה (ישעיהו מ׳:ד׳), רכסים הנמצאים בלב איש המקלקלים יושר הדרך:
פסוק כג:נגרזתי. כמו נגזרתי:
פסוק כד:אמונים. כמו כי פסו אמונים (למעלה י"ב):
פסוק כה:חזקו ויאמץ לבבכם, האימוץ הוא התמדת החיזוק ובא על חיזוק הלב כמ"ש בכ"מ: