פסוק ג:מעוז. בזיי"ן ובמזמור ע"א מעון בנו"ן כמ"ש שם בסיעתא דשמיא. וכן מצאתי במסרה כ"י סימן קדמאה לצור מעוז תניינא לצור מעין וחד פסוק סימן מפיקים מזן אל זן:
פסוק ד:ותנהלני. במאריך בוא"ו בספרי ספרד:
פסוק ה:מעוזי. נכתב בוא"ו עם הדגש:
פסוק ו:בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי. כן הוא ברוב ספרי ספרד:
פסוק ט:העמדת במרחב רגלי. הבי"ת רפויה בספרים מדוייקי' כ"י וכן דינה כפי הכלל שכתבתי בראש הספר:
פסוק י:עששה בכעס. הבי"ת רפה ופליגי בה ספרי:
פסוק יא:ביגון. אין בבי"ת געיא:
פסוק יא:כשל בעונו כחי. הכ"ף רפה:
פסוק יב:ולשכני. במאריך הלמ"ד בס"ס:
פסוק יב:למידעי. במאריך הלמ"ד בס"ס:
פסוק יד:מָגוֹר מסביב. כן כתוב:
פסוק טו:ואני | עליך בטחתי. יש פסיק בין ואני ובין עליך כדי שיהיו דבריו של אדם ברורים כלפי מעלה ואל ימהר להוציא מפיו בבהלה ואני עליך כי האלהים בשמים ואדם עלי ארץ:
פסוק טז:בידך עתתי. חסר וא"ו:
פסוק יז:הושיעני. מלא יו"ד:
פסוק יח:יהוה אל אבושה. בגעיא:
פסוק כג:נגרזתי. סימן תלים נגרזתי קינות נגזרתי יונה נגרשתי:
פסוק כג:מנגד עֵינֶיךָ. כן כתיב:
פסוק כד:אהבו. האל"ף בסגו"ל ובספרים אחרים בחטף סגול וטעות נפל בחילופים שלנו מב"א וב"נ: