פסוק ג:מצודות. פלי"ישיץ בלע"ז:
פסוק ד:תנחני. מונאראש"מוי בלע"ז כמו (שמות ל"ב) לך נחה את העם וגו':
פסוק ו:בידך אפקיד רוחי. קומנ"דריה בלע"ז, אפקיד רוחי תמיד לפי שאתה פדיתה אותי מצרה:
פסוק ז:השומרים הבלי שוא. המצפים לתשועת ע"א:
פסוק ט:הסגרתני. ליבראש"מווי ומנחם חבר אותו לשון סגירה וכן כל לשון סגר:
פסוק י:עששה. כהתה לשון עששית שאדם נותן זכוכית לנגד עיניו לראות לעבר הזכוכית דבר, אין אותה מראה ברורה:
פסוק יא:ועצמי עששו. לשון רקב כאלו אכלם עש:
פסוק יב:מכל צוררי. מאת כל צוררי, הייתי חרפה לגדוף:
פסוק יב:ולשכני. אני חרפה מאד ופחד למיודעי אמישקטיישנ"ץ. מתפחדים על קורותי:
פסוק יג:ככלי אובד. ההולך לאבד כל לשון אבידה אין הלשון נופל על בעל אבידה לומר הוא אבד אותה אלא האבידה אובדת ממנו כד"א אשר תאבד ממנו (דברים כ, 'ב) האובדת לא בקשתם (יחזקאל ל״ד:ד׳):
פסוק יד:דבת רבים. עצת רבים, דבת לשון דובב שפתי ישנים (שיר השירים ז׳:י׳) וכן כל דבה שבמקרא פרלר"יץ בלע"ז:
פסוק יד:מגור מסביב. שמייראין ומפחדין אותי:
פסוק יד:זממו. לשון מחשבה:
פסוק טז:בידך עתותי. עתים העוברים עלי על פיך הם ובגזרותיך:
פסוק יח:אל אבושה וגו'. אחרי שקראתיך אין נאה שאבוש:
פסוק יח:ידמו לשאול. ישתתקו ויאלמו למות:
פסוק יט:הדוברות על צדיק עתק. שאומרות לשאול עלי דוד מבקש רעתך:
פסוק יט:עתק. סרה דבר שאינו כמו ויעתק משם (בראשית י״ב:ח׳), ודונש פתר אותו לשון דבר גדול וקשה כמו עתקו וגם גברו חיל (איוב כ״א:ז׳), הון עתק (משלי ח׳:י״ח), ולמכסה עתיק (ישעיה כ"ג) (סא"א):
פסוק כ:מה רב טובך. ידעתי לעולם הבא יש שכר טוב ליראיך ומכל מקום בעולם הזה שהרשעים מקיפים אותם אני מתפלל עליהם שתסתירם בסתר פניך:
פסוק כא:מרוכסי איש. מחבורי רשעים המתקשרים יחד להרע להם:
פסוק כב:בעיר מצור. בקעילה, כשאמר שאול עלי נסגר לבא בעיר דלתים ובריח (שמואל א כ״ג:ז׳):
פסוק כג:ואני אמרתי בחפזי. כשיצאתי מקעילה ובאתי אל מדבר מעון והייתי נחפז ללכת מפני שאול כי השיגני, ושאול ואנשיו עוטרים אלי ואל אנשי לתפשם:
פסוק כג:נגרזתי. נכרתתי לשון גרזן הכורת את העץ על שם גזירתו נקרא גרזן כך פי' דונש ומנחם חברו כמו נגרשתי ואין לו דמיון בתורה (סא"א):
פסוק כד:אמונים נוצר ה'. שומר ה' את המאמינים בישועתו וסומכים עליו:
פסוק כד:על יתר. מדה במדה מכוונת כחץ על יתר הקשת (סא"א), או יש לפתור על יתר, חבל כנגד חבל קו כנגד קו, ל"א יתר הוא לשון גאוה כמו (ישעיהו ט״ו:ז׳) יתרה עשה פירוש ומשלם על יתר בגאוה לעושי גאוה (סא"א):
פסוק כה:חזקו ויאמץ לבבכם. כמו שראיתם שעשה לי להושיעני שהוחלתי לו: