א לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הוָה כִּי־גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי־פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃ ג שָׁ֤וְא ׀ יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת־רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ׃ ד יַכְרֵ֣ת יְ֭הוָה כָּל־שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת׃ ה אֲשֶׁ֤ר אָֽמְר֨וּ ׀ לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ׃ ו מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ׃ ז אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם׃ ח אַתָּֽה־יְהוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ ׀ מִן־הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם׃ ט סָבִ֗יב רְשָׁעִ֥ים יִתְהַלָּכ֑וּן כְּרֻ֥ם זֻ֝לּ֗וּת לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר

פסוק ב:
הושיעה ה׳‎. להנצל מיד שאול:
פסוק ב:
כי גמר חסיד. כלה חסיד מן העולם ולא ימצא מי למחות ביד שאול וללמוד עלי זכות בפניו:
פסוק ב:
פסו. כלו אנשי אמונה וידברו עלי כזב בפני שאול:
פסוק ג:
שוא ידברו וגו׳‎. מה שמדברים רכות המה שוא כי לא כן עם מחשבותם:
פסוק ג:
בלב ולב ידברו. כאלו הלשון מדבר בשליחות לב האחד והלב השני בל עמו:
פסוק ד:
יכרת ה׳‎. מתפלל שיכרת ה׳‎ בעל שפתי חלקות והלשון המדברת דברים חשובים ויקרים בכדי לרמות:
פסוק ה:
ללשוננו. המדברת גדולות נגביר על כולם כי נוכל לרמותם שפתינו אתנו הלא שפתינו ברשותינו ונוכל לדבר בהם דברי שקר הפוך מה שבלב כי מי אדון לנו לצוות לבל לדבר כ״‎א הדבר שבלב כי מי יודע מה שבלב:
פסוק ו:
משוד. מחמת השוד שעושים לעניים ע״‎י ערמתם:
פסוק ו:
מאנקת. הצועקים על השוד אקום. להפרע מהם:
פסוק ו:
אשית בישע יפיח לו. כאלו אמר אשית ישע ביפיח לו ר״‎ל אושיע את הבא לאבד את הרשע בהפחת רוח בעלמא:
פסוק ז:
אמרות ה׳‎. הלא אמרות ה׳‎ המה טהורות ככסף הנצרף במקום מגולה במעבה האדמה פעמים רבות שאז היא טהורה מבלי סיג וכן אמרי ה׳‎ לא יפול מה מהם ארצה כי כן יהיה שיתן כח ביד המאבד את הרשע:
פסוק ח:
תשמרם. את האביונים:
פסוק ח:
תצרנו. תשמור כל אחד לעולם מידי אנשי הדור ההוא:
פסוק ט:
סביב. כי הרשעים הולכים סביבות האביון ללכדו כמו הראם הזולל אשר סובב הולך לטרוף בני אדם ולזה אין שמירה להאביון כ״‎א על ידיך: