א כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הַשָּׁמַ֣יִם כִּסְאִ֔י וְהָאָ֖רֶץ הֲדֹ֣ם רַגְלָ֑י אֵי־זֶ֥ה בַ֙יִת֙ אֲשֶׁ֣ר תִּבְנוּ־לִ֔י וְאֵי־זֶ֥ה מָק֖וֹם מְנוּחָתִֽי׃ ב וְאֶת־כָּל־אֵ֙לֶּה֙ יָדִ֣י עָשָׂ֔תָה וַיִּהְי֥וּ כָל־אֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהוָ֑ה וְאֶל־זֶ֣ה אַבִּ֔יט אֶל־עָנִי֙ וּנְכֵה־ר֔וּחַ וְחָרֵ֖ד עַל־דְּבָרִֽי׃ ג שׁוֹחֵ֨ט הַשּׁ֜וֹר מַכֵּה־אִ֗ישׁ זוֹבֵ֤חַ הַשֶּׂה֙ עֹ֣רֵֽף כֶּ֔לֶב מַעֲלֵ֤ה מִנְחָה֙ דַּם־חֲזִ֔יר מַזְכִּ֥יר לְבֹנָ֖ה מְבָ֣רֵֽךְ אָ֑וֶן גַּם־הֵ֗מָּה בָּֽחֲרוּ֙ בְּדַרְכֵיהֶ֔ם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶ֖ם נַפְשָׁ֥ם חָפֵֽצָה׃ ד גַּם־אֲנִ֞י אֶבְחַ֣ר בְּתַעֲלֻלֵיהֶ֗ם וּמְגֽוּרֹתָם֙ אָבִ֣יא לָהֶ֔ם יַ֤עַן קָרָ֙אתִי֙ וְאֵ֣ין עוֹנֶ֔ה דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָפַ֖צְתִּי בָּחָֽרוּ׃ ה שִׁמְעוּ֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה הַחֲרֵדִ֖ים אֶל־דְּבָר֑וֹ אָמְרוּ֩ אֲחֵיכֶ֨ם שֹׂנְאֵיכֶ֜ם מְנַדֵּיכֶ֗ם לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ יִכְבַּ֣ד יְהוָ֔ה וְנִרְאֶ֥ה בְשִׂמְחַתְכֶ֖ם וְהֵ֥ם יֵבֹֽשׁוּ׃ ו ק֤וֹל שָׁאוֹן֙ מֵעִ֔יר ק֖וֹל מֵֽהֵיכָ֑ל ק֣וֹל יְהוָ֔ה מְשַׁלֵּ֥ם גְּמ֖וּל לְאֹיְבָֽיו׃ ז בְּטֶ֥רֶם תָּחִ֖יל יָלָ֑דָה בְּטֶ֨רֶם יָב֥וֹא חֵ֛בֶל לָ֖הּ וְהִמְלִ֥יטָה זָכָֽר׃ ח מִֽי־שָׁמַ֣ע כָּזֹ֗את מִ֤י רָאָה֙ כָּאֵ֔לֶּה הֲי֤וּחַל אֶ֙רֶץ֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד אִם־יִוָּ֥לֵֽד גּ֖וֹי פַּ֣עַם אֶחָ֑ת כִּֽי־חָ֛לָה גַּם־יָלְדָ֥ה צִיּ֖וֹן אֶת־בָּנֶֽיהָ׃ ט הַאֲנִ֥י אַשְׁבִּ֛יר וְלֹ֥א אוֹלִ֖יד יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אִם־אֲנִ֧י הַמּוֹלִ֛יד וְעָצַ֖רְתִּי אָמַ֥ר אֱלֹהָֽיִךְ׃ י שִׂמְח֧וּ אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם וְגִ֥ילוּ בָ֖הּ כָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ שִׂ֤ישׂוּ אִתָּהּ֙ מָשׂ֔וֹשׂ כָּל־הַמִּֽתְאַבְּלִ֖ים עָלֶֽיהָ׃ יא לְמַ֤עַן תִּֽינְקוּ֙ וּשְׂבַעְתֶּ֔ם מִשֹּׁ֖ד תַּנְחֻמֶ֑יהָ לְמַ֧עַן תָּמֹ֛צּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּ֖ם מִזִּ֥יז כְּבוֹדָֽהּ׃ יב כִּֽי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֣י נֹטֶֽה־אֵ֠לֶיהָ כְּנָהָ֨ר שָׁל֜וֹם וּכְנַ֧חַל שׁוֹטֵ֛ף כְּב֥וֹד גּוֹיִ֖ם וִֽינַקְתֶּ֑ם עַל־צַד֙ תִּנָּשֵׂ֔אוּ וְעַל־בִּרְכַּ֖יִם תְּשָׁעֳשָֽׁעוּ׃ יג כְּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר אִמּ֖וֹ תְּנַחֲמֶ֑נּוּ כֵּ֤ן אָֽנֹכִי֙ אֲנַ֣חֶמְכֶ֔ם וּבִירֽוּשָׁלִַ֖ם תְּנֻחָֽמוּ׃ יד וּרְאִיתֶם֙ וְשָׂ֣שׂ לִבְּכֶ֔ם וְעַצְמוֹתֵיכֶ֖ם כַּדֶּ֣שֶׁא תִפְרַ֑חְנָה וְנוֹדְעָ֤ה יַד־יְהוָה֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו וְזָעַ֖ם אֶת־אֹיְבָֽיו׃ טו כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ בָּאֵ֣שׁ יָב֔וֹא וְכַסּוּפָ֖ה מַרְכְּבֹתָ֑יו לְהָשִׁ֤יב בְּחֵמָה֙ אַפּ֔וֹ וְגַעֲרָת֖וֹ בְּלַהֲבֵי־אֵֽשׁ׃ טז כִּ֤י בָאֵשׁ֙ יְהוָ֣ה נִשְׁפָּ֔ט וּבְחַרְבּ֖וֹ אֶת־כָּל־בָּשָׂ֑ר וְרַבּ֖וּ חַֽלְלֵ֥י יְהוָֽה׃ יז הַמִּתְקַדְּשִׁ֨ים וְהַמִּֽטַּהֲרִ֜ים אֶל־הַגַּנּ֗וֹת אַחַ֤ר אחד (אַחַת֙) בַּתָּ֔וֶךְ אֹֽכְלֵי֙ בְּשַׂ֣ר הַחֲזִ֔יר וְהַשֶּׁ֖קֶץ וְהָעַכְבָּ֑ר יַחְדָּ֥ו יָסֻ֖פוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ יח וְאָנֹכִ֗י מַעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם בָּאָ֕ה לְקַבֵּ֥ץ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֖ם וְהַלְּשֹׁנ֑וֹת וּבָ֖אוּ וְרָא֥וּ אֶת־כְּבוֹדִֽי׃ יט וְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם ׀ פְּ֠לֵיטִים אֶֽל־הַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־שָׁמְע֤וּ אֶת־שִׁמְעִי֙ וְלֹא־רָא֣וּ אֶת־כְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶת־כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם׃ כ וְהֵבִ֣יאוּ אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶ֣ם מִכָּל־הַגּוֹיִ֣ם ׀ מִנְחָ֣ה ׀ לַֽיהוָ֡ה בַּסּוּסִ֡ים וּ֠בָרֶכֶב וּבַצַּבִּ֨ים וּבַפְּרָדִ֜ים וּבַכִּרְכָּר֗וֹת עַ֣ל הַ֥ר קָדְשִׁ֛י יְרוּשָׁלִַ֖ם אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֣ר יָבִיאוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־הַמִּנְחָ֛ה בִּכְלִ֥י טָה֖וֹר בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ כא וְגַם־מֵהֶ֥ם אֶקַּ֛ח לַכֹּהֲנִ֥ים לַלְוִיִּ֖ם אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ כב כִּ֣י כַאֲשֶׁ֣ר הַשָּׁמַ֣יִם הַ֠חֳדָשִׁים וְהָאָ֨רֶץ הַחֲדָשָׁ֜ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י עֹשֶׂ֛ה עֹמְדִ֥ים לְפָנַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה כֵּ֛ן יַעֲמֹ֥ד זַרְעֲכֶ֖ם וְשִׁמְכֶֽם׃ כג וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחָדְשׁ֔וֹ וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ יָב֧וֹא כָל־בָּשָׂ֛ר לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְפָנַ֖י אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ כד וְיָצְא֣וּ וְרָא֔וּ בְּפִגְרֵי֙ הָאֲנָשִׁ֔ים הַפֹּשְׁעִ֖ים בִּ֑י כִּ֣י תוֹלַעְתָּ֞ם לֹ֣א תָמ֗וּת וְאִשָּׁם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וְהָי֥וּ דֵרָא֖וֹן לְכָל־בָּשָֽׂר׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
הדום. ענין שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי האדם כשהוא יושב וכן והשתחוו להדום רגליו (תהילים צ״ט:ה׳):
פסוק ב:
ונכה. ענין שבור וכתות כמו ונכאה לבב (תהלים קט):
פסוק ב:
וחרד. ענין מהירות רב וכן ויחרדו זקני העיר לקראתו (ש״א טו):
פסוק ג:
עורף. ר״ל כורת עוף והוא אחורי הצואר כמו ואם לא תפדה וערפתו (שמות י״ג:י״ג) מזכיר. כן נקרא הקטרת הלבונה כמ״ש והיתה ללחם לאזכרה (ויקרא כ״ד:ז׳):
פסוק ג:
מברך. הוא ענין תשורה הבאה להקבלת פנים וכן קח נא את ברכתי (בראשית לג):
פסוק ג:
און. ענין דבר שאינו ראוי והגון:
פסוק ג:
ובשקוציהם. מלשון שקץ ותעוב:
פסוק ד:
בתעלוליהם. ענין לעג והתול כמו כי התעללת בי (במדבר כ״ב:כ״ט):
פסוק ד:
ומגורתם. ענין פחד כמו ויגר מואב (שם):
פסוק ה:
החרדים. הממהרים:
פסוק ה:
מנדיכם. מל׳ הנדה והנעה:
פסוק ו:
שאון. ענין המייה:
פסוק ז:
תחיל. היא כאב הלידה וכן לא חלתי ולא ילדתי (לעיל כג):
פסוק ז:
חבל. צירים ומכאובי לידה כמו חבלי לידה (הושע יג):
פסוק ז:
והמליטה. כן נקרא לידת הולד כמו ותמלט ובקעה (לעיל לד) (ח) היוחל. חלה. הם מלשון חיל:
פסוק ט:
אשביר. מקום מושב היולדת נקרא משבר כמו לא יעמוד במשבר בנים (הושע י״ג:י״ג) ועצרתי. ענין עכוב ומניעה כמו עצרני ה׳ מלדת (בראשית יז):
פסוק י:
המתאבלים. מלשון אבלות וצער:
פסוק יא:
תינקו. מלשון יניקה:
פסוק יא:
משד. כמו משד בפת״ח וכן ושד וכו׳ (לעיל ס):
פסוק יא:
תנחומיה. מלשון נחמה:
פסוק יא:
תמצו. מלשון מציצה כמו שתית מצית (לעיל נא):
פסוק יא:
והתענגתם. מלשון תענוג:
פסוק יא:
מזיז. מלשון הזזה ממקום למקום וכן וזיז שדי ירענה (תהילים פ׳:י״ד):
פסוק יב:
שוטף. ענין רדיפה ומהירות המשיכה:
פסוק יב:
כבוד. ענין עושר כמו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה (בראשית ל״א:א׳):
פסוק יב:
תנשאו. מלשון משא וסבל:
פסוק יב:
תשעשעו. ענין התעסקות לשמחה:
פסוק יד:
כדשא. כעשב:
פסוק יד:
תפרחנה. מל׳ הפרחה וגדול:
פסוק יד:
וזעם. ענין כעס:
פסוק טו:
וכסופה. רוח סופה וסערה:
פסוק טו:
וגערתו. ענין צעקת נזיפה:
פסוק טז:
נשפט. ענין ויכוח וכן הנני נשפט אותך (ירמיהו ב׳:ל״ה):
פסוק יז:
המתקדשים. ענין הזמנה כמו קדשו עליה מלחמה (שם ו׳):
פסוק יז:
בתוך. באמצע וכן ויבתר אותם בתוך (בראשית ט״ו:י׳):
פסוק יז:
והשקץ. ר״ל כל מין שקץ והוא שם כולל לכל השרצים:
פסוק יז:
והעכבר. שם שרץ מה:
פסוק יז:
יסופו. ענין כליון כמו אסוף אסיפם (ירמיה ח׳):
פסוק יח:
והלשונות. כן יקראו אומות חלוקות שיש לכל אחד שפת לשון בפני עצמו:
פסוק יט:
אות. סימן:
פסוק יט:
פליטים. ענין שארית כמו אל יהי לה פליטה (שם נ׳) תרשיש וגו׳. שמות ארצות:
פסוק כ:
ברכב. במרכבות:
פסוק כ:
ובצבים. עגלות מכוסות וכן עגלות צב (במדבר ז׳):
פסוק כ:
ובפרדים. הם הנולדים מן הסוס והחמור:
פסוק כ:
ובכרכרות. ברקודים של שמחה וכן ודוד מכרכר בכל עוז (שמואל ב׳ י):
פסוק כג:
מדי. ענינו כמו מתי וכן מדי עברו (לעיל כ״ח):
פסוק כג:
הדש. כן יקרא ראש החדש וכן מחר חדש (ש״א כ׳):
פסוק כד:
בפגרי. כן יקראו גופות ההרוגים וכן כפגר מובס (לעיל י״ד) תולעתם. מלשון תולעת ורימה:
פסוק כד:
ואשם. מלשון אש:
פסוק כד:
תכבה. מלשון כבוי:
פסוק כד:
דראון. ענין בזיון וכן לדראון עולם (דניאל י״ב):
פסוק כד:
לכל בשר. לכל אדם: