ערף כלב. קריאתו בשני טעמים והוא פועל (עבר) כי השם הוא מלעיל ערף ולא פנים רד"ק ועיין מה שאכתוב ביחזקאל כ"ב על פסוק גדר גדר ומה שכתבתי בפרשת קרח על ויוצא פרח:
פסוק ג:
מברך און. בשני טעמים ועיין מה שכתבתי בישעיה מ"ט ובפרשת ואתחנן סימן ד' על השמע עם:
פסוק ז:
חבל לה. החי"ת בצירי וכל שארא בסגול בכל לישן מסורת ורד"ק בשרשים ורב פעלים:
פסוק ח:
מי ראה כאלה. במקרא ישנה מויניציאה נדפס מבחוץ ומי בוא"ו ולא ידעתי מי הכניס בלב המדפיס זה הספק לולא שמצא בתרגום ומן חזא כאילין ולא שמעתי ולא ראיתי כן בשום ספר ובמקרא הנזכרת עצמה מתורגם מן הוא בלא וא"ו:
פסוק ח:
אם יולד גוי. בשני טעמים והלמ"ד בצירי כן הוא בספרים כתובי יד מדוייקים ובספר הדפוס בטעם אחד לבד בוא"ו והלמ"ד בסגול:
פסוק יא:
מזיז כבודה. בזי"ן כמו מזיו לאפוקי מי שכתוב מזיו בוא"ו:
פסוק יז:
אחד בתוך. אחת ק':
פסוק יט:
תובל. במקצת ספרים תבל בשלש נקודות:
פסוק כ:
והביאו את כל אחיכם. (אמר רפאל חיים המגיה במקרא גדולה נמצא בפסוקא הדין תרי פסיקתא חד בתר תיבת הגוים וחד בתר מנחה ואילו בדפוסי ויניציאה נמצאו תלת תרי כמה דכתיבנא וחליתאה בחר תיבת אחיכם ולכאורה הוא אמינא דדילמא חדא מינייהו משבשתא היא אבל כדחזינא במסרא רבתא בערך אות פ"א בפסיקתא (נדפסה בשנת רכ"ו) אשכחנא דלא כנסחא דדין ולא כנסחא דדין דהרי התם ליתו אלא תרי חד בתר אחיכם וחד בתר מנחה ותו לא ע"כ):
פסוק כג:
יבא כל בשר להשתחות. במסורת סוף פרשת שמיני חשיב ליה עם י"ד דסבירין יבואו וקרינן יבוא ויונתן שתרגם ייתון הוא למאי דסבירין כפשטא דקרא וכן דרכו ברוב המקומות: ד' ספרים נגמרים בפסוק שלמעלן וסימנהון יתק"ק*): *)ועיין בבלי וירושלמי ריש פ' אין עומדין ויפה מראה שם ואגדת תילים מזמור ד' וסיפרי ריש פ' וזאת הברכה: