השמים כסאי. עתה שב להוכיחם ואמר הלא השמים הוא מקום המכון לשבתי והארץ היא הדום רגלי ואחז במשל מבן אדם היושב על הכסא ורגליו יורדות לנוח על השרפרף: אי זה בית. מהו הבית אשר תוכלו לבנות לי שיהיה הגון לי לפי רוב גדולתי: ואי זה מקום מנוחתי. כפל הדבר במ״ש:
ואת כל אלה. אף השמים והארץ אינם קדומים כמוני כי ידי עשתה אותם: ויהיו כל אלה. ואח״ז היו כל אלה אבל אינם קדומים כמוני: ואל זה אביט. ועם שאני רם על רמים עכ״ז אביט ואשגיח בשפלים אל העני ואל מי שרוחו נשברת בעבור הצער והיגון ואל החרד על דברי לעשותם וכאומר אבל לא על המקריבים קרבנות ולבם רחוק ממני:
שוחט השור. ר״ל כי קרבנות הרשעים אינם מקובלים לפני והשוחט את השור הרי הוא כאילו מכה איש כי דם יחשב ולא לרצון: עורף כלב. נמאס בעיני כאילו ערף את הכלב: דם חזיר. נתעב בעיני כאילו זרק דם חזיר: מזכיר לבונה. המקטיר לבונה הוא מביא תשורה דבר שאינו הגון וראוי: גם המה בחרו. רצה לומר הואיל והמה גם בחרו בדרכיהם ולא הלכו בהם כדרך קרי והזדמן ונפשם חפצה לעשות לשקוצים הנראה להם ולא בלא דעת ובלא לב יעשוה:
לכן גם אני אבחר. לכן גם אני אבחר להתעולל בהם בהבאת הרעות ולא אעזבם אל המקרה כ״א אבחר בהבאת הרעות: ומגורותם. מהדבר אשר הם יראים זה בעצמו אביא עליהם: יען. בעבור כי קראתי אליהם ע״י הנביאים להזהירם ליישר דרכם ואין מי משיב לומר איישר דרכי מעתה: דברתי וכו׳. כפל הדבר במ״ש: הרע בעיני. הדבר הרע בעיני: ובאשר. בהדבר אשר לא חפצתי אני בחרו הם:
שמעו וכו׳. אתם הצדיקים החרדים אל דבר ה׳ לעשותם שמעו דבר ה׳: אמרו וכו׳. פושעי ישראל: אחיכם. השונאים אתכם המנדים להרחיק אתכם כמ״ש האומרים קרב אליך וכו׳ (לעיל סה) הנה הם אמרו למען שמי יכבד ה׳ ר״ל בעבור פירסום שמי בא כבוד לה׳ כי אנו קרובים אליו ומתכבד הוא עמנו: ונראה. אבל לא כן הוא כדבריהם כי בעינינו נראה בשמחתכם והרשעים ההם יבושו על כי הלכו אחר ההבל:
קול שאון מעיר. אז יצא קול שאון מעיר ציון וחוזר ומפרש שיצא הקול מן היכל ה׳ העומד בציון ולתוספת ביאור אמר שזהו קול ה׳ היוצא לאיים על עכו״ם לשלם גמול לאויביו הם גוג ומגוג כמ״ש ויצא ה׳ ונלחם בגוים (זכריה יד):
בטרם תחיל. על ציון יאמר בטרים תחיל חיל היולדה תלד ר״ל יתקבצו בניה לתוכה כאלו ילדה אותם עכשיו מבלי חיל וחבלי לידה: בטרם יבוא וכו׳. כפל הדבר במ״ש והמליטה זכר. ילדה זכר ולפי שתרבה השמחה בלידת זכר מלידת נקבה אמר והמליטה זכר לפי גודל השמחה:
מי שמע כזאת. מי שמע פלא כזאת ומי ראה פלא כאלה האם מעולם בא חיל יולדה לכל נשי הארץ ביום אחד האם מעולם נולדה אומה שלימה בפעם אחת: כי חלה. ר״ל כי זה הפלא נעשה בציון כי חלה מכל בניה וגם ילדתם בפעם אחת ר״ל כולם כאחד יצאו ממקום גלותם ובאו לציון באין שטן ובאין פגע רע:
האני אשביר. האני אביא את אשה על המשבר ולא אפתח רחמה שתלד ר״ל שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור: אם אני המוליד. אם אמנם אני הוא המוליד את כל היולדות ושמא עכשיו אעצור אותך בתמיה ר״ל הלא לכל האומות אני הוא הנותן כח בידם ואיך לא אתן הכח בידכם:
שמחו. אתם הבאים מן הגולה שמחו את ירושלים בבואכם אליה: כל אוהכיה. כל מי שאהב אותה ותאב לראותה בבניינה: כל המתאבלים עליה. בעת חורבנה:
למען תינקו. התאבלתם עליה למען שתראו בשמחתה ותינקו ותשבעו משדי תנחומיה כי ידעתם אשר זה יהיה גמולכם: למען תמוצו. למען תהיו מוצצים ומתענגים מן הכבוד הזו והמשמש לבוא לה והוא כפל ענין במ״ש לומר שהרבה טובה תקבלו בבוא עת בניינה:
נוטה אליה. אטה אל ירושלים שלום הרבה כמי נהר וכבוד הגוים ועשרם אטה לה לבוא במרוצה כנחל שוטף: וינקתם. אתם המתאבלים עליה תהיו יונקים את העושר הזה והוא דרך משל לומר כמו התינוק יונק חלב מאין עמל כן תאכלו כבוד העכו״ם אשר לא יגעתם בה: על צד תנשאו. ר״ל תהיו מכובדים מאד ולפי שהמשילם לתינוק היונק אמר לשון הנופל בתינוק היונק שנושאים אותו על הזרוע בצד הגוף ומשעשעים אותו על הברכים לשמחו:
אשר אמו תנחמנו. דרך האם לנחם את בנה יותר מן האב: ובירושלים תנוחמו. כל התנחומין שלכם תהיה בירושלים כי שם תקבלו הרבה טובה וזה יחשב לתנחומין על הצרות שעברו עליכם:
וראיתם. כאשר תראו ירושלים בבניינה ישיש לבכם: כדשא תפרחנה. יפרחו כעשב השדה ר״ל יתחזקו בבריאות ולפי שהדאגה והיגון מייבשים העצמות כמ״ש ורוח נכאה תייבש גרם (משלי יז) אמר בעת השמחה יתחזקו העצמות: ונודעה יד ה׳. אז ידעו עבדיו כח גבורת ה׳: וזעם. גם ידעו הזעם אשר זעם את אויביו:
באש יבוא. לאבד בו את חיל גוג ומגוג: וכסופה. כרוח סופה יבוא מרכבותיו ר״ל יבוא בחימה שפוכה: להשיב בחמה אפו. להשיב לצריו גמול אף בחימה רבה: וגערתו. הגערה אשר יגער עליהם תהיה בלהבות אש:
נשפט. יהיה מתווכח עמהם בהבאת אש ובחרבו יהיה מתווכח את כל בשר ויתרבו החללים אשר יהרג ה׳ וזה יחשב לויכוח כי בזה יודיע שפשעו לו:
המתקדשים. המזדמנים יחד ומטהרים עצמם ללכת אל העכו״ם העומדות בגנות: אחר אחת בתוך. סיעה אחר סיעה אחר שגמרה הראשונה את עבודתה נכנסת השניה באמצע הגנה מקום מעמד העכו״ם: אוכלי. בני ישראל האוכלים בשר החזיר וכו׳: יחדיו. כולם יחד יתמו מן העולם:
ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם. רצה לומר ואנכי עם מעשיהם ומחשבותיהם כלומר הן ידעתי כל מעשיהם ומחשבותיהם כאלו נמצאתי עמהם: באה. ר״ל לכן באה העת לקבץ את כל העכו״ם והלשונות כלומר אני אסבב שיבואו כל העכו״ם עם גוג ומגוג למען יראו את כבודי שאתכבד בהם בעשות בהם נקם ויכירו שהבל נתלו:
ושמתי בהם אות. בכל הבאים אשים אות וזהו מ״ש ועיניו תמקנה בחוריהן וכו׳ (זכריה יד): ושלחתי מהם פליטים. כי רובם ימותו סביב ירושלים ופליטים מהם אשלח לנפשם ללכת אל העכו״ם היושבים בתרשיש וכו׳: מושכי קשת. המלומדים לירות חיצים בקשת ולפי שהדרך למשוך יתר הקשת למותחו לכן אמר מושכי קשת: האיים הרחוקים. ואל היושבים בהאיים הרחוקים: אשר לא שמעו. אשר לא שמעו מעולם שמועת ה׳ ומעולם לא ראו כבוד ה׳: והגידו. אלה הפליטים אשר בהם האותות יבואו בכל המקומות ההם ויגידו את כבודי בין העכו״ם כי יראו את האותות ההושם בהם:
והביאו את כל אחיכם. בני ישראל הרחוקים שלא עלו עם אחיהם אותם העכו״ם שישראל הם בתוכם כשישמעו הפלא הגדול שיעשה המקום במחנה גוג ומגוג יביאו את ישראל בסוסים וברכב וכו׳ למנחה לה׳: על הר קדשי. אל הר קדשי ולתוספות ביאור אמר ירושלים: כאשר יביאו וכו׳. בכלי טהור כמו שמביאים ישראל את המנחה בית ה׳ בכלי טהור כן יביאו העכו״ם את ישראל בבגדים טהורים ונאים ובמרכבות נאות ומכובדות:
וגם מהם. גם מהמובאים אקח להיות כהנים ולוים מאותם שיהיו ממשפחת כהונה ולויה עם כי נשכחת זכרם בהיותם בארץ רחוקה והיו מחזיקים עצמם בחזקת ישראל הנה לפני גלוי הכל:
אשר אני עושה. בימים ההם: עומדים לפני. אשר יהיו עומדים וקיימים לפני ר״ל שיהיה עמידתם לעולם על ידי ולא יכלו עוד כקדמונים: כן יעמוד. כן יתקיים לעולם זרעכם ושמכם כי לא ימחה שם ישראל עד עולם:
והיה מידי חדש בחדשו. מתי שיהיה ראש חדש והוסיף לומר בחדשו ר״ל בראש חדש עצמו ולא יעבור הזמן וכן ומדי שבת בשבתו: יבוא כל בשר. ר״ל כל בני אדם אפילו שאר העמים: להשתחות לפני. בבית המקדש:
ויצאו. העכו״ם הבאים להשתחות לפני ה׳ יצאו מירושלים לעמק יהושפט לראות בפגרי מחנה גוג ומגוג שפשעו באל יתברך וחשבו להגלות את ישראל וזה יהיה בתוך אותם שבעה חדשים בעוד שלא קברו אותם וכמ״ש וקברום וכו׳ שבעה חדשים (יחזקאל לט): כי תולעתם. הרימה האוכלת בשר ההרוגים ההם לא תמות והאש הבוער בהם לא תכבה: והיו דראון. פגרי מחנה גוג ומגוג יהיו לחרפה ולבזיון בעיני כל בשר הבאים להשתחות לפני ה׳:
