כה וגו'. שב הנביא להוכיח הרשעים:השמים כסאי. ידענו כי כבוד השם מלא השמים והארץ, והטעם כי מן השמים תבאנה הגזרות על כל העולם כולו, כאשר תצאנה מלפני המלך בשבתו על כסאו:הדום רגלי. כי ברשותי הוא ושלי, ואחר שהכל שלי, אי זה בית:ואי זה מקום. כפול בטעם:ואת וגו'. והנה טעם אחר כי הוא ברשותי ושלי, כי זה הכסא וההדום אני עשיתים:ויהיו כל אלה. דבק עם ידי עשתה:ואל זה אביט. הטעם אף על פי שהשמים כסאי, אביט אל עני ונכה רוח וטעם אביט אשים עיני עליו, והנה הפך אעלים עיני מכם (ישעיהו א' ט"ו):שוחט וגו'. הטעם כי אביט אל חרד אל דברי, לא אל המקריבים עולה, ומעשיהם רעים, והנה שוחט השור כאילו יכה איש, הטעם דם יחשב, כי אין העולה קרבן כהוגן, או יהיה מכה איש לא מכת מות רק מכת פצע וחבורה:זובח השה. לפני, כאילו הורג כלב:והנה עורף שהוא מלרע פועל, וטעם לכרות העורף וכן וערפו שם (דברים כ"א ד'), וכאשר הוא שם הנה [צ"ל הנו מלעיל]:מעלה מנחה. כאילו העלה דם חזיר:מזכיר לבונה. מגזרת אזכרה (ויקרא ב' ב'), כאלו מברך און:וטעם גם המה, תחסר מלת אבותיכם וכן הוא, כי אבותיכם גם המה:גם אני. בתעלוליהם מגזרת עלילות דברים (דברים כ"ב י"ז), והטעם בעלילו' שיבא עליהם, או מגזרת ויתעללו בה (שופטים י"ט כ"ה), להתעולל (שמואל א' ו' ו'):ומגורתם. יראת', כמו ויגר מואב (במדבר כ"ב ג'):מנדיכם. מרחיקים אתכם, ומתבל ינידוהו (איוב י"ח י"ח), ויש אומרים שאתם חשובים מנודים בעיניהם:וטעם אחיכם. שהוא יותר קשה:יכבד יי. אמר רבי משה הכהן כי הוא מלשון כבדות, והטעם כי הוא כבד עליו לזכרו ולשמר חוקיו, וראייתו כי לא ימצא מלשון כבוד כי אם מבנין נפעל, כמו נכבדת (ישעיהו נ"ו ט"ו), והנה שכח יכבדו בניו (איוב י"ד כ "א) והעד יצערו [שם], והנה על פירושו הטעם ידוע, ותחס' מלת זמן, כאילו אמר עוד אביא זמן שנראה בשמחתכם והם יבושו, דברי המנדים, וכן פירוש הפסוק, אמרו אחיכם למען שמי יכבד השם מי יתן ויכבד השם מגזרת כבוד ונראה בשמחתכם ונבוש אנחנו, וזה הוא טעם והם יבושו, והטעם שיאמרו שהשם לא יוכל להראות כבודו, והנה יהיה זה הכתוב דבק עם הבא אחריו, והמפרשים אמרו שאיננו לשון המנדים, ואמרו כי הוא דבר השם, כדרך נעשה אדם (בראשית א' כ"ו) ואחיכם אמרו השם והנביא:קול שאון מעיר. ציון:קול מהיכל. השם, הוא בית השם, או השמים כי יקראו היכל הקודש, וטעם קול שישמע בכל העולם נקמת השם בהם:לאויביו. הם המנדים:בטרם תחיל. מגזרת חיל כיולדה (תהלים מ"ח ז'), הטעם שיבואו בני ציון בלא טורח, כיולדה שילדה בנים בלי טורח:והמליטה. כטעם ילדה, וכמוהו שמה קננה קפוד ותמלט (ישעיהו ל"ד ט"ו), ואם הם שנים בנינים, והטעם שיבואו בני ציון בלי טורח מארבע רוחות פתאום, כאילו חלה וילדה בנים ביום אחד, והוא דבר פלא:האני אשביר. מגזרת במשבר בנים (הושע י"ג י"ג), הטעם שיש לי כח לעשות כאלה, כאילו אני אגיע היולדה על המשבר ולא אוכל להוליד, או אני שהייתי מוליד כל העולם, ועצרתי:שמחו וגו'. כל המתאבלים, בגלות, עליה:משוד. כמו ושוד מלכים תינקי (ישעיהו ס' ט"ז), והנה הטעם, שובע שמחות, כי התנחומים הפך האבלות:תמוצו. כמו מיץ חלב (משלי ל' ל"ג), ואם הם שנים שרשים:מזיז כבודה. אמר יונתן בן עוזיאל מחמד, אמר רבי משה הכהן כמו וזיז שדי (תהלים נ' י"א) והוא מעט רחוק, והנכון שאין רע לו:כי וגו'. כנהר אטה אל ציון שלום, וכנחל שוטף יבוא חיל גוים, כמו עשה לי את החיל הזה (דברים ח' י"ז):על צד תנשאו. בעת בואכם מהגלות:תשעשעו. כמו ושעשע יונק (ישעיהו י"א ח'), ובא העין בקמץ חטף בעבור היותו סוף פסוק:כאיש וגו'. לאשה רחמנות על הבן:וראיתם ושש לבבכם [צ"ל לבכם]. רמז לנשמה כי היא המרכבת הראשונה:[ועצמותיכם]. כי הם המוסדות:וזעם. פועל, ולעולם הפ"א קמוץ והעי"ן פתוח, אם היה מלעיל הנו שם, ושניהם פתוחים:באש. [דרך משל] לחרות האף, והטעם הגזירות ההוות פתע פתאום:וכסופה מרכבותיו. על דרך מלך:להשיב בחמה. כאשר יש תשובת חרון דבק עם מ"ם הוא לשבח, ועם בי"ת לגנאי:כי וגו'. דרך משל, שיבוא במשפט עמם, או הוא כמו פועל, כדרך נשבע:המתקדשים. שיתקדשו ללכת לע"ז:המטהרים. חסר תי"ו התפעל והוא מבלע בטי"ת:אל הגנות. כמו האשרות:אחר אחת/ אשרה אחת, וכתיב אחד והנה הוא עץ, כי כל אשרה עץ:וטעם בתוך שהיו סובבים את האשרה מפה ומפה, והנה הוא בתוך, או בתוך הגן:ואוכלי בשר החזיר, הטעם שהן יקדשו, וגופם מלא טומאה:ואנכי. כטעם על יי ועל משיחו (תהלים ב' ב'):באה. תחסר מלת עם [צ"ל עת] והטעם, כאשר יחשבו שיוסדו עלי, אז תבא עת לקבץ כל הגוים סביב ירושלם:וראו את כבודי. שאעשה בהן דין עד שיראו כבודי בכל העולם, וזה מלחמת גוג ומגוג:ושמתי בהם אות. זה האות לגנאי בחסרון עין, והאות חדוש שלא נראה כמוהו:וטעם פלטים שימותתו רובם, כאשר הוא מפורש בספר יחזקאל (יחזקאל ל"ח, כ"א כ"ב, ל"ט, י"א וכולי) ובספר זכריה (זכריה י"ד י"ב י"ח):והביאו. ליי, לכבוד יי שיפחדו:ברכב. ברזל:בצבים. הם העגלות, שש עגלות (במדבר ז' ג') צב:ובכרכרות. כמו שלחו כר (ישעיהו ט"ז א'), והוא מין נכבד מהגמל, והמלה כפולה:כאשר. היו מביאים ישראל את המנחה שלא תתגאל:וגם. אלה שיבואו, אקח להיות כהנים לפני ולוים:החדשים. פירשתיו (ישעיהו ס"ה י"ז):עומדים לפני. שלא יבלו כקדמונים, וטעם לפני בעבור כי השם עיקר כל עמידה:כן יעמד זרעכם ושמכם. שלא ימחה, או שמכם (שלא ימחה) כמו זרעכם, והטעם כפול והטעם [צ"ל וכמוהו] כעת יאמר ליעקב ולישראל (במדבר כ"ג כ"ג):והיה מדי. קרוב מטעם כל עת שיהיה החדש, וכמוהו, מדי עברו (מלכים ב' ד' ח'):וחדש בחדשו כמו דבר יום ביומו (שמות ה' י"ג), והטעם, כל יום ויום בעתו, ומזה הכתוב למדו הקדמונים ז"ל שמשפט רשעים בגיהנם י"ב חדש, וטעם מדי שנה (זכריה י"ד ט"ז), [וטעם מדי שבת בשבתו] בפרשת ז' שבתות (ויקרא כ"ג, ט' כ"ב, כ"ה, א' י"ג):ויצאו וגו'. סביב ירושלם כי שם תופת, וזה הכתוב למדו כל החכמים שיהיה יום דין בירושלם, ורבים אמרו כי ואשם לא תכבה רמז לנשמה בהפרדה מעל גוויתה, אם לא היתה זוכה לעלות אל מלאכי השם, תשאר אצל גלגל האש, והקדמונים אמרו כי זה אחר תחיית המתים, וראייתם שאמר דניאל על הרשעים אחר שיקיצו, שיהיו לדראון עולם, והכל אמת אמרו:ומלת לדראון כמו גדוף, ויש אומרים שהם שתי מלות, ויפרשו ראון מגזרת הוי מראה ונגאלה [צפניה ג' א'], ומלת לדראון עולם (דניאל י"ב ב') יכחישם:נשלם ספר ישעיה הנביא / והודות לאין מספר לאלהי אבי / שלמדני ספר נביאו והחכים לבבי / יתמך ימיני להשלים מכתבי / באייר שנת ת'ת'ק'ה' לעולם בלוקא עיר מושבי:
