פסוק א:קומי אורי. אמר כנגד ירושלם, ואורי ציווי וכבר פירשנו כי האורה משל על השמחה ועל הטובה, והחשך בהפכו על הצרה ועל הרעה שיבא:
פסוק א:כי בא אורך. הגיע זמן ישועתך שהוא לך אורה גדולה, וכפל הענין ואמר וכבוד ה' עליך זרח, וכן תרגם יונתן ארי מטא זמן פורקנך, ויש מפרשים כי בא אורך שקע אורך כמו שאמר ובא השמש אמר דרך משל שקע אורך שהוא אור בעולם הזה ויהיה לך תמורתו אור גדול והיא הישועה והשמחה וכן אמר לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם והכל דרך משל:
פסוק ב:כי הנה החשך. חשך וערפל משל על הצרות:
פסוק ב:יזרח ה' וכבודו עליך יראה. כפל ענין במלות שונות כי ה' כבוד ה', ויש מפרשים כמו בכבודו, וכן נראה בכבודו:
פסוק ג: והלכו גוים. כמו שאמר והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו זהו שילכו הגוים לאור ישראל הם ומלכיהם ושריהם:
פסוק ג:זרחך. שם יאמר ממנו זרח על משקל צמח פרח:
פסוק ד:שאי סביב. כולם פירוש בניך ובנותיך, וכת"י כל עם גלותא ובא הידיעה אחר הכנוי כמו וישנו את טעמו ותפתח ותראהו את הילד והדומים להם שכתבנו בספר מכלל:
פסוק ד:תאמנה. מענין כאשר ישא האומן את היונק והיתה הנו"ן ראויה להדגש לחסרון נו"ן השרש כי הנו"ן כתובה לרבות ואדוני אבי ז"ל כתב כי המלה יחידה והנו"ן שרש והה"א נוספת כה"א ותקרבנה ותבאנה ואע"פ שאמר ובנותיך, ר"למ כל אחת ואחת, ופי' על צד תאמנה, על צד המלכות והשרות כמו שכתוב ושרותיהם מניקותיך:
פסוק ה:אז תראי. מן ראה, ורבים טעו בזאת המלה שקראו התי"ו בגעיא, כמו מן ירא, וגם יש ספרים שכתוב ביו"ד וטעות הוא כי מן ראה היא, וכן ת"י בכן תחזין ותנהרין, ופירש תראי בניך שיבאו מכל צד ויצהבו פניך, זהו ונהרת שהוא ענין אורה כמו ואל תופע עליו נהרה הביטו אליו ונהרו:
פסוק ה:ופחד ורחב לבבך. ופחד כאדם הנבהל בבא אליו טובה רבה פתאום ורחב לרוב הטובה ולרוב העם שיבאו בך כי כמו שיצר הלב בעבור הרעה והצרה והאבל כן ירחב לטובה ולשמחה:
פסוק ה:כי יהפך עליו המון ים. כי היית חרבה ושממה ועתה תהיי בהפך כי יבאו עליך עמים רבים כהמון ים ות"י ותידחלין ויפתי לביך וגומר:
פסוק ו:שפעת. ענין רבוי וכן ושפעת מים תכסך כי שפע ימים ינקו:
פסוק ו:בכרי. הם גמלים הקטנים עולי ימים, וכן בכרה קלה:
פסוק ו:ותהלות ה' יבשרו. כתרגומו כלומר הגמלים והסוחרים והזהב והלבונה יביאו אותם בסחורה גם למנחה למלך המשיח ולבית ה', וטעם יבשרו לפי שיהיו אומות העולם חדשים בספור תהלות ה' כי עד אותו הזמן ישראל הוא שיתיחדו בספור תהלות ה' וכל מספר חדשות יקרא מבשר:
פסוק ז:כל צאן קדר. ר"ל רוב כמו וכל הארץ באו מצרימה, קדר ונביות מגדלי צאן לרוב כי הם יושבי אהלים ונוסעים ממקום למקום ומבקשים מקום המרעה:
פסוק ז:אילי נביות ישרתונך. חסר בי"ת השמוש ופי' באילי נביות ישרתונך הגוים שיביאו לך מנחה מהם:
פסוק ז:ישרתונך. מלעיל האתנחתא בתי"ו לפיכך הנו"ן בסגול:
פסוק ז:יעלו על רצון מזבחי. כמו הפוך יעלו על מזבחי לרצון, וכן מקום שם קבר כמו מקום קבר שם ופירוש יביאו מנחה מהם, וכן יעלו מהם על מזבחי שיקריבו מהם קרבן לה' או ישראל יקריבו מהם יש מחלוקת בדבר זה בדברי רז"ל כי רבי אליעזר אומר שאין מקריבין מבהמות העכו"ם לא אנחנו ולא הם לפי שחוששין בהם לרביעה, והקשו זה הפסוק לר' אליעזר ותירץ כולם גרים גרורים הם לעתיד לבא דכתיב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד:
פסוק ז:אפאר. שיביאו שם הגוים מנחה וקרבנות, וטעם אפאר שאתן בלבם לפארו, וכן טעם אהפוך אל עמים:
פסוק ח:מי אלה אמר תעופנה לשון נקבות על קהלות ישראל העולות מהגלות מזה ומזה ותבאנה קל מהרה כמו העב, והמשיל מרוצת הקלות לעופפות כי היא התנועה הקלה שבתנועות וכן מחץ יעוף יומם:
פסוק ח:וכיונים אל ארבותיהם. כי יותר יעופו מהרה בשובם אל קניהם ממה שיעופו בצאתם מהם מפני שממהרות לשוב אל גוזליהם שהניחו להאכילם מאשר בפיהם:
פסוק ח:ארבותיהם. הם חלונות השובך, וכ"ף כיונים פתוחה לידיעה כלומר היונים שיניחו הגוזלים בשובך:
פסוק ט:כי לי איים יקוו. פירוש שוכני האיים יקוו לי כי אני המטיב ומריע לפיכך יביאו בניך ממקומם, ואפילו יהיו רחוק יביאו אותם אל א"י:
פסוק ט:ואניות תרשיש בראשונה. בחסרון כף הדמיון כבראשונה כמו שהיו באות אניות תרשיש בראשונה בימי שלמה:
פסוק ט:כספם וזהבם אתם. אפשר כספם וזהבם של ישראל כלומר עם כל ממונם יבאו לא יניחו ממונם דבר בארצות הגולה, או אפשר כספם וזהבם של העכו"ם כמו שנאמר בעולי בבל ינשאוהו אנשי מקומו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה לשם ה' אלהיך כי ישמעו את שמע כבודו וגדלו שיעשה בהוציאו עמו מהגלות ובעשותו נקמה בשונאיהם:
פסוק ט:פארך. בקמץ הרי"ש לנקבה כמו בכנוי הזכר בעבור כי כאשר מדבר כנגד כנסת ישראל ידבר פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה לשון זכר כנגד העם ולשון נקבה כנגד הכנסה, ופירוש פארך הוא נתן לך הפאר והכבוד הזה שיעבדוך העכו"ם:
פסוק י:ובנו בני נכר. מלבד שיעבדוך במנחות שיביאו לך יעבדוך בארצך שיבנו חומותיך ויעשו מלאכתך:
פסוק י:ישרתונך. מלעיל כמו אשר לפניו:
פסוק י:כי בקצפי. אז תכיר כי כל עניניך בין הטוב בין הרע הוא מאתי ואינו מקרה כלל כי בעת שהיה קצפי עליך היית אמה לעבדים בגלות ובעת רצוני שיהיה עליך יעבדוך אפילו מלכי העכו"ם כל שכן העם:
פסוק יא:ופתחו. מן הדגוש והוא פעל עומד, וכן פתח הסמדר פתחה אזניך, כלומר יהיו נפתחים תמיד יומם ולילה להביא אליך חיל גוים, אמר כנגד העיר ירושלם כמו שהיא כל הפרשה שעריך יהיו נפתחים תמיד בלילה כמו ביום כדי שיכנסו נושאי חיל הגוים אליך למנחה כי יהיה שלום בעולם וילכו בלילה בעת החום, וכן תרגם יונתן להביא אליך לאעלא בגוך נכסי עממיא:
פסוק יא:ומלכיהם נהוגים. יהיו נהוגים אליך שיבאו לפני מלך המשיח כעבדים לפני אדוניהם, ומה שאמר נהוגים כי מנהג המלכים כשילכו בדרך ילכו רוכבים או רגלים ינהגו אותם שרים דרך כבוד, ויונתן תרגם נהוגים זקוקים רוצה לומר אסורים בזיקים:
פסוק יב:והגוים חרוב יחרבו. ענין חרבן, ויש מפרשים ענין חרב כלומר יהרגו:
פסוק יג:כבוד הלבנון. העצים הטובים שבו ואח"כ מפרש מה הם כמו שהיה משלח מלך צור למלך שלמה:
פסוק יג:ברוש תדהר ותאשור. כבר פירשנו בפרשת העניים והאביונים:
פסוק יג:לפאר מקום מקדשי. שיבנו בהם בית המקדש:
פסוק יג:ומקום רגלי אכבד. כי בהמ"ק מכוון כנגד כסא הכבוד ואם כסא הכבוד מושבו בית המקדש הדום רגליו אכבד כי הוא יתן בלבם להביא:
פסוק יד:והלכו שחוח. שם בשקל גבוה קומתו מן תחתיו שחחו:
פסוק יד:בני מעניך. אותם שהיו מעניך בגלות ומתו כבר בזמן הישועה בניהם ילכו אליך שוחחים ומתנפלים לפניך, ור"ל מעניך מעני בניך, כי כנגד ירושלם מדבר:
פסוק יד:על כפות רגליך. ועל כפות רגלי בניך ורוצה לומר על מדרך הכפות כי הכף מתחת:
פסוק יד:עיר ה'. כי כבודו יראה בה:
פסוק יד:ציון קדוש ישראל, סמוך ציון של קדוש ישראל:
פסוק טו:תחת, עזובה. שנגלה כבוד ה' מעליך:
פסוק טו:ואין עובר. בחרבנה:
פסוק טו:משוש דור ודור. לכל דורות העולם תהיה משוש כמו שנקראת יפה נוף משוש כל הארץ:
פסוק טז:וינקת חלב גוים דרך משל כלומר שתאכלי טוב ארץ העכו"ם:
פסוק טז:ושד מלכים. בחולם כמו בפתח כמו חלצו שד, והוא על דרך משל רוצה לומר טובם, וכן תרגם יונתן ותשבעון נכסי עממין ובזת מלכין תתפנקון:
פסוק יז:תחת הנחשת. תחת הנחשת שלקחו העכו"ם ממך אביא זהב, כלומר אתן בלבם לשלם לך כפלים וכפלי כפלים מאשר לקחו ממך הם ואבותיהם:
פסוק יז:ושמתי פקדתך שלום. תחת פקודתך שהיו העכו"ם נותנים פקידים על ישראל לגבות מהם מס אשים לך שלום וצדקה ולא יהיו עוד עליך פקידים ונוגשים:
פסוק יח:לא ישמע עוד חמס. שיעשו לך העכו"ם לא ישמע עוד:
פסוק יח:וקראת. אז תקראי ישועה חומותיך כי לא תצטרכי עוד לעלות על החומות ולסגור השערים מפני האויב, לפיכך תקראי להם ישועה הפך המלחמה שהיתה מקדם בשערים וכן בשערים לא יספרו בהם אלא תהלות ה', ויונתן תרגם ויערעון פורקן על שורך ועל תרעך יהון משבחין:
פסוק יט:לא יהיה. כבר פירשנו כי ימשיל הישועה והטובה לאורה, אמר כל כך יהיה אורך גדול שהוא אור ה' והוא הטובה הגדולה עד שלא יהיה נחשב אור השמש ואור הירח לכלום, והכל דרך משל כמו שאמר ואור החמה יהיה שבעתים:
פסוק יט:לתפארתך. שתתפאר בכבודו וטובו שיגדיל עמך:
פסוק כ:לא יבא. גם זה משל, כתרגומו לא תבטל עוד מלכותך ויקרך לא יעדי:
פסוק כא:ועמך כולם צדיקים. שיצרף אותם האל, כמו שכתוב וצרפתים כצרוף כסף והנשארים יהיו כולם צדיקים וקדושים, כמו שכתוב והיה כל הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו וגו':
פסוק כא:לעולם ירשו ארץ. שלא יגלו עוד ממנה לעולם כי יהיו נצר מטעי שיראו במעשיהם כי אני נטעתים לא כבראשונה שנאמר עליהם מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באושים ולא היה נראה שהיה מטע ה' אלא זמורת זר:
פסוק כא:להתפאר. שאתפאר בהם נקרא להם עם ה' כמו שאמר ישראל אשר בך אתפאר:
פסוק כב:הקטן. אינו אומר על גוף אחד כי מה ענין קטן וצעיר אלא רוצה לומר השבט והמשפחה, הקטן מהם יהיה לאלף פעמים ממה שהוא עתה, וכפל הענין במ"ש כמנהג, ואמר הצעיר לגוי עצום:
פסוק כב:אני ה' בעתה אחישנה. זאת הטובה שאני מבטיחם אני ה' אעשנה שהיכולת בידי, ואמר בעתה ואמר אחישנה אמרו רז"ל זכו אחישנה לא זכו בעתה, ויש לפרש כשיגיע עתה אחישנה, לגמרה מהרה כי לא יארך זמן מעת החל הישועה עד כלותה, וי"ת אנא השם בזמנה אייתינה: