ועמך כולם צדיקים
כמו בנבואות נחמה רבות, גם בזו מתוארים גורמים רבים הפועלים כל אחד בתחומו להעצים את הגאולה. ראש וראשון הוא כמובן הקב"ה "כי בא אורך וכבוד ה עליך זרח"(ישעיה ס א), אבל מכאן ואילך פועלים שליחיו: גויים ומלכים, בנים ובנות, חיל גויים, שפעת גמלים, בכרי מדין, צאן קדר, אוניות; ושוב חיל גויים ומלכים, כבוד הלבנון, בני מעניך ובני מנאציך. ולקראת סיום נוספו גם השמש והירח. בסוף הנבואה משמיע הנביא דברי עידוד וחיזוק "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ, נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". האם גם פסוק זה הוא חלק מנבואה שעתידה להתממש בעקבות רצון ה' באיתערותא דלעילא, או שמא מביע הנביא בפסוק זה את הסיבה לגאולה. שתבוא בעקבות מצב רוחני נלבב מצד העם באיתערותא דלתתא.
חז"ל הורונו ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"(ברכות לג.) וכן לימדונו חכמים ש"אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו: רבש"ע טיפה זו מה תהא עליה, גיבור או חלש? חכם או טיפש? עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק לא קאמר כדר' חנינא דאמר הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"(נידה טז:). מכאן ניתן ללמוד שהפסוק "ועמך כולם צדיקים" משמש סיבה לכל ההבטחות הנהדרות שקדמו לו; שהרי אין הקב"ה כופה על אדם להיות צדיק, והדבר מסור לבחירתו החופשית.
בדרך זו פירש המלבי"ם. הוא קושר את הפסוק שלנו בפסוקים הקודמים, ומסביר שההבטחה "וירחך לא יאסף"(ישעיה ס כ) משמעה "שהנביאים והצדיקים שמקבלין אור ה' ("ולא יבוא עוד שמשך") ומשפיעים אותו כמו הירח, לא יאסף אורם". ומדוע לא ייאסף אור ה'? כי תמיד יהיו צדיקים. "בל תאמר שיאסף הירח הזה מפני שלא יהיו צדיקים כי עמך כולם צדיקים". וכן כתב דעת מקרא: "העם היושב בציון כולם יהיו צדיקים, לעולם ירשו ארץ - כמו שמובטח לצדיקים 'צדיקים ירשו ארץ וישבו לעד עליה'(תהילים לז כט)". וראה יחזקאל(לז כד).
אולם ניתן להסביר שההבטחה "ועמך כולם צדיקים" אינה מקושרת לתנועת תשובה המונית של העם בעת הגאולה, אלא היא תוצאה של פעילות א-להית "מלמעלה", בדומה לתופעות הגאולה האחרות. לשיטה זו אפשר להסביר את הפסוק בשתי פנים.
ההסבר הפחות נעים הוא שההבטחה "ועמך כולם צדיקים" תתממש בעקבות העונש הקשה שייענשו הרשעים, כך מבאר מצודת דוד, "העם הנשאר בך יהיה כולם צדיקים כי הרשעים יכלו בחבלי משיח", וביתר פירוט הרד"ק: "ועמך כולם צדיקים - שיצרף אותם האל כמו שכתוב 'וצרפתים כצרוף את הכסף'(זכריה יג ט) והנשארים יהיו כולם צדיקים וקדושים כמו שכתוב 'והיה כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו'(ישעיהו ד ג)". על היחס בין הרשעים המומתים לבין הצדיקים שיוותרו לפלטה נוכל ללמוד מהפסוק "ועוד בה עשיריה ושבה והייתה לבער"(ישעיהו ו יג), ופירש רש"י: "גם אותה השארית אשיב ידי עליה כצרוף אחר צרוף והייתה לבער שלא ישארו אלא צדיקים גמורים".
ויש שמציעים פן שלם יותר. אנו נציע תחילה את דברי המהר"ל מפראג בביאור הכורח של "כפה עליהם הר כגיגית"(שבת פח.) במעמד הר סיני. וכך כתב המהר"ל: אבל מה שכפה עליהם ההר שלא יאמרו ישראל אנחנו קבלנו התורה מעצמנו, ואם לא היינו רוצים לא היינו מקבלים התורה. ודבר זה לא היה מעלת התורה כי התורה כל העולם תלוי בה... ולפיכך אין ראוי שתהיה קבלת התורה בבחירת ישראל... ולפיכך כפה ה' יתברך עליהם החבור הזה הכרחי... וכל דבר שהוא מוכרח ומחויב אין כאן הפרה וביטול"(תפארת ישראל פרק לב). וכן כתב המשך חכמה: "ויתיצבו בתחתית ההר - מלמד שכפה עליהן הר כגיגית(שבת פח:), פירוש, שנראה להם כבוד ה' בהקיץ ובהתגלות נפלאה עד כי ממש בטלה בחירתם הטבעי..."(משך חכמה שמות יט יז). גם בעתיד בני ישראל יועלו לדרגה כזו שלא שייך בה בחירה כמו במתן תורה.
ואכן כך מתאר הרמב"ן את ימות המשיח:
"ומל ה' א-להיך את לבבך"(דברים ל ו), אבל לימות המשיח תהיה הבחירה בטוב, להם, טבע. לא יתאווה הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל. והיא המילה הנזכרת כאן. כי החמדה והתאווה עולה ללב. ומול הלב הוא שלא יחמוד ולא יתאווה וישב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות... וכן נאמר ביחזקאל "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם... ועשיתי את אשר בחוקי תלכו"(יחזקאל לו כו-כז).
[על השאלה אם טבעו של אדם הראשון היה לעשות טוב, ולא הייתה לו בחירה כיצד צווה וכיצד חטא, עיין פירוש הרב שוועל, רמב"ן בראשית ב ט; נפש החיים שער א פ"ו]
"ועמך כולם צדיקים" - כולם יהיו בצל ההשגחה. כי הבחירה באותם ימים נפלאים שיאמר בהם "כי ה' יהיה לך לאור עולם" תהיה מאוד מצומצמת. כך בעת ההיא וכך גם בעולם הזה, "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר"(סנהדרין פ.). והוסיף מהר"ל: "שהם צדיקים בעצמם בלא צד מצוות ומעשים טובים יש להם חלק לעולם הבא, והיינו מפני שהשי"ת ברא את ישראל כסולת הנקיה בלא פסולת"(הקדמה לדרך החיים). מעשה ידי להתפאר!