א רְדִ֣י ׀ וּשְׁבִ֣י עַל־עָפָ֗ר בְּתוּלַת֙ בַּת־בָּבֶ֔ל שְׁבִי־לָאָ֥רֶץ אֵין־כִּסֵּ֖א בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ רַכָּ֖ה וַעֲנֻגָּֽה׃ ב קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת׃ ג תִּגָּל֙ עֶרְוָתֵ֔ךְ גַּ֥ם תֵּרָאֶ֖ה חֶרְפָּתֵ֑ךְ נָקָ֣ם אֶקָּ֔ח וְלֹ֥א אֶפְגַּ֖ע אָדָֽם׃ ד גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ ה שְׁבִ֥י דוּמָ֛ם וּבֹ֥אִי בַחֹ֖שֶׁךְ בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ גְּבֶ֖רֶת מַמְלָכֽוֹת׃ ו קָצַ֣פְתִּי עַל־עַמִּ֗י חִלַּ֙לְתִּי֙ נַחֲלָתִ֔י וָאֶתְּנֵ֖ם בְּיָדֵ֑ךְ לֹא־שַׂ֤מְתְּ לָהֶם֙ רַחֲמִ֔ים עַל־זָקֵ֕ן הִכְבַּ֥דְתְּ עֻלֵּ֖ךְ מְאֹֽד׃ ז וַתֹּ֣אמְרִ֔י לְעוֹלָ֖ם אֶהְיֶ֣ה גְבָ֑רֶת עַ֣ד לֹא־שַׂ֥מְתְּ אֵ֙לֶּה֙ עַל־לִבֵּ֔ךְ לֹ֥א זָכַ֖רְתְּ אַחֲרִיתָֽהּ׃ ח וְעַתָּ֞ה שִׁמְעִי־זֹ֤את עֲדִינָה֙ הַיּוֹשֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָ֔בָהּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י ע֑וֹד לֹ֤א אֵשֵׁב֙ אַלְמָנָ֔ה וְלֹ֥א אֵדַ֖ע שְׁכֽוֹל׃ ט וְתָבֹאנָה֩ לָּ֨ךְ שְׁתֵּי־אֵ֥לֶּה רֶ֛גַע בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד שְׁכ֣וֹל וְאַלְמֹ֑ן כְּתֻמָּם֙ בָּ֣אוּ עָלַ֔יִךְ בְּרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בְּעָצְמַ֥ת חֲבָרַ֖יִךְ מְאֹֽד׃ י וַתִּבְטְחִ֣י בְרָעָתֵ֗ךְ אָמַרְתְּ֙ אֵ֣ין רֹאָ֔נִי חָכְמָתֵ֥ךְ וְדַעְתֵּ֖ךְ הִ֣יא שׁוֹבְבָ֑תֶךְ וַתֹּאמְרִ֣י בְלִבֵּ֔ךְ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֥י עֽוֹד׃ יא וּבָ֧א עָלַ֣יִךְ רָעָ֗ה לֹ֤א תֵדְעִי֙ שַׁחְרָ֔הּ וְתִפֹּ֤ל עָלַ֙יִךְ֙ הֹוָ֔ה לֹ֥א תוּכְלִ֖י כַּפְּרָ֑הּ וְתָבֹ֨א עָלַ֧יִךְ פִּתְאֹ֛ם שׁוֹאָ֖ה לֹ֥א תֵדָֽעִי׃ יב עִמְדִי־נָ֤א בַחֲבָרַ֙יִךְ֙ וּבְרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בַּאֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ מִנְּעוּרָ֑יִךְ אוּלַ֛י תּוּכְלִ֥י הוֹעִ֖יל אוּלַ֥י תַּעֲרֽוֹצִי׃ יג נִלְאֵ֖ית בְּרֹ֣ב עֲצָתָ֑יִךְ יַעַמְדוּ־נָ֨א וְיוֹשִׁיעֻ֜ךְ הברו (הֹבְרֵ֣י) שָׁמַ֗יִם הַֽחֹזִים֙ בַּכּ֣וֹכָבִ֔ים מֽוֹדִיעִם֙ לֶחֳדָשִׁ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ עָלָֽיִךְ׃ יד הִנֵּ֨ה הָי֤וּ כְקַשׁ֙ אֵ֣שׁ שְׂרָפָ֔תַם לֹֽא־יַצִּ֥ילוּ אֶת־נַפְשָׁ֖ם מִיַּ֣ד לֶֽהָבָ֑ה אֵין־גַּחֶ֣לֶת לַחְמָ֔ם א֖וּר לָשֶׁ֥בֶת נֶגְדּֽוֹ׃ טו כֵּ֥ן הָיוּ־לָ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר יָגָ֑עַתְּ סֹחֲרַ֣יִךְ מִנְּעוּרַ֗יִךְ אִ֤ישׁ לְעֶבְרוֹ֙ תָּע֔וּ אֵ֖ין מוֹשִׁיעֵֽךְ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
בתולת בת בבל. הטעם שהיא כמו בתולה, שלא יצאו דמי בתוליה:
פסוק א:
בת. כמו קהלת:
פסוק א:
אין כסא. לא יהיה לך כסא לעולם:
פסוק א:
וענוגה. שם התאר כמו אדומה (במדבר י"ט ב'):
פסוק ב:
קחי רחים. כי כן מנהג השפחו', והטעם שתלך בשביה:
פסוק ב:
קמח. לא יתכן, רק נקרא על שם סופו וכמוהו ובגדי ערומי' (איוב כ"ב י') תפשיט:
פסוק ב:
גלי צמתך. הוא השיער שהוא לפנים בראש:
פסוק ב:
שובל. הוא השיער היורד על הלחיים, ונקר' על דרך משבולת הנהר (ישעיהו כ"ז י"ב) על דעת ר' משה הכהן, והנכון שאין רע לו, ופירושו כפי מקומו בלא ראיה:
פסוק ב:
עברי נהרות. לטחון:
פסוק ג:
תגל. מבנין נפע':
פסוק ג:
ולא אפגע אדם. ולא אקבל פגיע' אדם כמו פיוס כמו ואל תפגע בי (ירמיה ז' ט"ז), והנה אם היה אחר מלת פגיעת בי"ת, יהיה הוא הפועל, ויש אומר נקם אקח ממך ולא אפגע אדם, כמו ויפגעו את משה ואת אהרן (שמות ה' כ') שיעמוד לי בדרך, או שיאמר לי אל תעשה, או לא אפגע אדם שלא אשמח:
פסוק ד:
גואלנו. אז יאמרו ישראל זה הוא גואלנו:
פסוק ה:
שבי. יקראו לך, הקוראים, כמו אשר ילדה אותה (במדבר כ"ו נ"ט), וכן רבים:
פסוק ו:
קצפתי וגו'. הנה הטעם כאשר קצפתי על עמי, לא רחמת אותם:
פסוק ו:
והזכיר הזקן לחסרון כוחו ועבור כבודו:
פסוק ז:
ותאמרי. בלבך:
פסוק ז:
[עד וגו']. והיה ראוי שתשימי אלה שעשיתי לעמי על לבך:
פסוק ז:
לא זכרת אחריתה. של גאותך, או לא זכרת מה היתה אחרית נחלתי כאשר קצפתי עליה:
פסוק ח:
עדינה. שם התואר מגזרת היתה לי עדנה (בראשית י"ח י"ב):
פסוק ח:
ואפסי. היו"ד נוסף כתוספת יו"ד מני אפרי' (שופטים ה' י"ד):
פסוק ח:
[אלמנה]. הבעל הוא המלך:
פסוק ח:
שכול. שם על משקל דק בכפור (שמות ט"ז י"ד) חרב שפוט (דברי הימים כ' ט'):
פסוק ט:
ותבאנה. חסרון המלוכה ומות הבנים:
פסוק ט:
כתומם. כאשר היו הרעות שלמות והוא שם הפועל, וכל זה בעבור כשפיך:
פסוק י:
ותבטחי ברעתך וגו'. ודעתך, רמז לחכמה חיצונה מכחדת השם:
פסוק י:
ונקמץ אל"ף רואני בעבור היותו מהגרון:
פסוק י:
חכמתך. שחשבת שהיא חכמה:
פסוק י:
שובבתך. כנוי לנצוח, ושלא ירצה לשוב מדרכו:
פסוק י:
ואפסי. כחברו, אני חכמה ואין חכם עוד כמוני:
פסוק יא:
ובא עליך רעה. יום רעה:
פסוק יא:
לא תדעי שחרה. כלילה שאין לו שחר, והטעם אור:
פסוק יא:
הוה. מגזרת ואתה הוה להם (נחמיה ו' ו'), לרע שיהיה פתאום, וכמוהו והותי במאזנים (איוב ו' ב'):
פסוק יא:
כפרה. לתת כופר להסירה או לבטלה כמו ואיש חכם יכפרני' (משלי ט"ז י"ד):
פסוק יא:
שואה. כמו שממה:
פסוק יב:
עמדי נא. אתה:
פסוק יב:
בחבריך. שם על לשון רבים ומגזרת וחובר חבר (דברים י"ח י"א):
פסוק יב:
הועיל. שם הפועל:
פסוק יב:
אולי תערוצי. מגזרת עריץ (ישעיהו כ"ט כ'):
פסוק יג:
עצתיך. מלה זרה, כי התחברו יחד סימן היחיד והרבים, וכמוהו והפלא יי את מכותך (דברים כ"ח נ"ט) ואם הוא הפך:
פסוק יג:
הוברי שמים. אין רע לו, וטעמו חכמי שמי', הם חכמי המזלות, ויש מי שהוציאוהו מגזרת ברור, והטעם שלא יוכלו לדעת חלקי השעו' אם לא יהיה אויר השמים ברור וזך, וזאת היא דרך רחוקה, כי ה"א הוא עיקר, והוא על משקל שומרי החומות (שיר השירים ה' ז'):
פסוק יג:
מודיעים לחדשים. כן חכמתם, כי לא יסתכלו לדעת כל התולדות באויר ובמדינות, רק מעת התחברות המאורות, כי הם עיקר אומנותם, וזה טעם לחדשים:
פסוק יג:
(רק) מאשר יבואו עליך. איננו דבק עם לחדשים, רק עם מלת ויושיעוך, ואם היא רחוקה, וכמוהו אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם (דברים י"ב ב'):
פסוק יד:
הנה וגו'. טעם אש מחנה האויב, כמו כי אש יצאה מחשבון (במדבר כ"א כ"ח):
פסוק יד:
לחמם. שם הפועל מפעלי הכפל, והוא שלם על משקל לשכב את בת יעקב (בראשית ל"ד ז') והטעם שימותו הם ולא תשאר להם שארית:
פסוק טו:
כן היו. על אלה החכמים:
פסוק טו:
אשר יגעת. שהיית נותנת להם ממון:
פסוק טו:
וסוחריך. שאינם מארצך, שהיו אוהביך, בבוא רעתך עזבוך: