פסוק ב:הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי. לְפִי שֶׁרָחֵל אָמְרָה הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל עָלַי, וְיַעֲקֹב הֵשִׁיב לָהּ וְכִי בַּעֲבוּר זֶה אָמַרְתְּ ״הָבָה לִּי בָנִים״, מַשְׁמָע עַל כָּל פָּנִים, וְכִי בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁיְּקַבֵּל ה׳ תְּפִלָּתִי? כִּי אוּלַי יִגְרֹם הַחֵטְא שֶׁיָּסֵךְ ה׳ בֶּעָנָן לוֹ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה, כִּי כָּל מִי שֶׁנִּתְקַבְּלָה תְּפִלָּתוֹ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ עוֹמֵד תַּחַת אֱלֹהִים מַמָּשׁ וְאֵין שׁוּם דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין אֱלֹהִים, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יֵשׁ מָסָךְ מַבְדִּיל וְחוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג, מד) ״סַכּוֹתָ בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה״, וְעָנָן זֶה הוּא הַחוֹמֶר הָאָפֵל אֲשֶׁר עַל פִּיו יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נט, ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִין בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם״, וּלְכָךְ אָמַר ״אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן״, כִּי מֵאַחַר שֶׁמָּנַע מִמֵּךְ וְלֹא מִמֶּנִּי, אִם כֵּן וַדַּאי יוֹדֵעַ ה׳ שֶׁיֵּשׁ בָּךְ אֵיזוֹ עָוֹן אֲשֶׁר גָּרַם לִמְנוֹעַ מִמֵּךְ פְּרִי בֶּטֶן, וְאוֹתוֹ עָוֹן יָסֵךְ בְּלִי סָפֵק מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה. מִיָּד נָתְנָה רָחֵל אֶל לִבָּהּ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיהָ אֵיזוֹ עָוֹן גָּרַם לָהּ, וְלֹא מָצְאָה כִּי אִם מִדַּת הַקִּנְאָה שֶׁהָיְתָה בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, א) ״וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ״, וְחָשְׁבָה שֶׁעָוֹן זֶה גָּרַם לָהּ שֶׁלֹּא הוֹעִילָה תְּפִלַּת יַעֲקֹב, עַל כֵּן נָתְנָה אֶל לִבָּהּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לְהַטּוֹת אֶל קָצֶה הָאַחֵר בַּדָּבָר שֶׁחָטְאָה בּוֹ, וְהוּא שֶׁמִּתְּחִלָּה נִתְקַנְּאָה אֲפִלּוּ בַּאֲחוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ לֹא נִתְקַנְּאָה אֲפִלּוּ בְּשִׁפְחָתָהּ, עַל כֵּן אָמְרָה שֶׁבִּזְכוּת שֶׁאַכְנִיס צָרָתִי לְבֵיתִי אִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה.
פסוק ו:עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן. כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״עַל כֵּן״ הָיָה מְרֻבֶּה בְּאוֹכְלוּסִין, חוּץ מִן שֵׁבֶט לֵוִי, לְפִי שֶׁהָיָה הָאָרוֹן מְכַלֶּה בָּהֶם. וְתֵדַע, שֶׁלְּשׁוֹן ״עַל כֵּן״ לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם בְּלֵוִי וִיהוּדָה וְדָן, כִּי ״בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ״ (משלי יד:כח), וִיהוּדָה גּוּר אַרְיֵה (בראשית מט:ט) מִמֶּנּוּ הוֹד מַלְכוּת, וְ״דָן יָדִין עַמּוֹ״ (בראשית מט:טז) יִקַּח נִקְמוֹת עַמּוֹ ״כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל״, הַיְינוּ כְּדָוִד הַמֶּלֶךְ הַמְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, וְהַלּוֹקֵחַ נִקְמוֹת עַמּוֹ צָרִיךְ גַּם כֵּן אוֹכְלוּסִין. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר (דברים לג:כב) ״דָּן גּוּר אַרְיֵה״, הִמְשִׁילוֹ לְדָוִד שֶׁנִּמְשַׁל גַּם כֵּן לְגוּר אַרְיֵה. וְשֵׁבֶט לֵוִי, מִמֶּנּוּ כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, כִּי מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה וְאַהֲרֹן הַכְּהֻנָּה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהָיָה מִן הָרָאוּי שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי יִהְיוּ רַבִּים, כִּי מִמֶּנּוּ מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ וּבְרָב עָם הַדְרָתָם, אַךְ שֶׁהָיָה הָאָרוֹן מְכַלֶּה בָּהֶם. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּצַּד שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים אֶל הָאָרוֹן הָיוּ פְּרוּשִׁים מִנְּשׁוֹתֵיהֶם, וְעַל כֵּן לֹא פָּרוּ וְרָבוּ כָּל כָּךְ. וּמַקְשִׁים עַל זֶה, וַהֲלֹא הָיוּ מְעַטִּים קֹדֶם שֶׁנִּמְסַר לָהֶם מַשָּׂא הָאָרוֹן? עַל כֵּן פֵּרְשׁוּ שֶׁאָרוֹן זֶה הַיְינוּ אֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וְאֵין צֹרֶךְ לָזֶה, כִּי לְעוֹלָם הָאָרוֹן הַקֹּדֶשׁ הַסִּבָּה, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁלֵּוִי עָתִיד לִשָּׂא אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַל כֵּן אָמַר יַעֲקֹב לֵוִי לֹא יִשָּׂא אֲרוֹנוֹ, לְפִי שֶׁלֶּעָתִיד יִשָּׂא אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְעַל כֵּן נָהֲגוּ הַמִּצְרִים כָּבוֹד בְּשֵׁבֶט לֵוִי, כִּי רָאוּ שֶׁיַּעֲקֹב נָהַג בּוֹ כָּבוֹד, וְעַל כֵּן לֹא נִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם הַמִּצְרִיִּים וְלֹא הָיוּ בִּכְלַל ״פֶּן יִרְבֶּה״ (שמות א:י), וְעַל כֵּן לֹא הָיוּ גַם בִּכְלַל ״כֵּן יִרְבֶּה״ (שמות א:יב). וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה בִּכְלַל ״פֶּן יִרְבֶּה״ וּבִקְשׁוּ הַמִּצְרִים לְהַמְעִיטָם מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן, הֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁכָּל חָכְמָתָם לֹא עָמְדָה לָהֶם נֶגֶד רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְהִפְרָם וְהִרְבָּם שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם. אֲבָל שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁלֹּא הָיוּ בְּעִנּוּי מִצְרַיִם וְלֹא בִּקְשׁוּ לְהַמְעִיטָם, לֹא הֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְבּוֹתָם כְּנֶגֶד הַטֶּבַע, עַל כֵּן לֹא הָיוּ מְרֻבִּים בְּאוֹכְלוּסִין כָּל כָּךְ. וְנִרְאֶה שֶׁגַּם מִטַּעַם זֶה הָיוּ שֵׁבֶט לֵוִי עֲנִיִּים וְלֹא הָיָה לָהֶם נַחֲלָה בָּאָרֶץ, כִּי כָּל שֶׁפָּרַע חוֹב ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם״ (בראשית טו:יג), הָיָה בִּכְלַל ״וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל״ (בראשית טו:יד), וְקַל לְהָבִין.
פסוק כה:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגוֹ׳. טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב ״שַׁלְּחֵנִי נָא״ כִּי אִם אַחַר שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף, לְפִי שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מְסֻפָּק אִם יֵצְאוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים אוֹ לֹא, כִּדְמַסִּיק (בבר״ר סח יא) אָמַר יַעֲקֹב: ״אִם הָאֲבָנִים מִתְאַחוֹת זוֹ לָזוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים״ כוּ׳. שְׁמַע מִינָהּ שֶׁהָיָה מְסֻפָּק אִם יֵצְאוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. וּכְשֶׁאָמְרָה רָחֵל בִּנְבוּאָה ״יֹסֵף ה׳ לִי בֵּן אַחֵר״ וְלֹא בִּקְשָׁה בָּנִים הַרְבֵּה, שְׁמַע מִינָהּ שֶׁרוּחַ ה׳ דִּבֶּר בָּהּ שֶׁיֵּצְאוּ מִן יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וְלֹא יוֹתֵר. עַל כֵּן אָמַר יַעֲקֹב ״שַׁלְּחֵנִי נָא״, כִּי אָז הָיָה בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יוּכַל עֵשָׂו לְהָרְגוֹ, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִין, גַּם לֹא הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת עֲדַיִן, שֶׁהֲרֵי עָשָׂה בְּסֻכּוֹת זְמַן רַב בְּעֵרֶךְ שְׁתֵּי שָׁנִים וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד בִּנְיָמִין. וּמִצַּד שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יוּכַל לוֹ עֵשָׂו, עַל כֵּן אָמַר ״שַׁלְּחֵנִי נָא״ עַכְשָׁיו, כִּי וַדַּאי לֹא יַעֲשֶׂה לִי מְאוּמָה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִמֶּנִּי עֲדַיִן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.
פסוק כה:וְרז״ל אָמְרוּ (בראשית רבה עג ז) מִשֶּׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, דְּהַיְנוּ יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א יח) ״וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ״ כוּ׳. אַף עַל פִּי שֶׁמִּקְרָא זֶה נֶאֱמַר לֶעָתִיד, אוּלַי יָדַע יַעֲקֹב בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁסּוֹפוֹ לִפּוֹל בְּיַד יוֹסֵף, וְאַף עַל גַּב שֶׁאִיהוּ לָא חֲזָא, מַזָּלֵיהּ חֲזָא, עַל כֵּן וַדַּאי יִפּוֹל לִבּוֹ שֶׁל עֵשָׂו בִּרְאוֹתוֹ אֶת יוֹסֵף, וְעַל כֵּן לֹא יוּכַל לוֹ לְיַעֲקֹב. וְעוֹד, שֶׁיּוֹסֵף שְׂטָנוֹ, לְפִי שֶׁעֵשָׂו אֵין לוֹ טַעֲנָה עַל יַעֲקֹב כִּי אִם מַה שֶּׁלָּקַח מִמֶּנּוּ הַבְּכוֹרָה, וְלֶעָתִיד יוֹסֵף מֵשִׁיב לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁנִּלְקְחָה הַבְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן עַל יְדֵי חִלּוּל יְצוּעֵי אָבִיו וְנִתְּנָה לְיוֹסֵף, כָּךְ בַּדִּין נִלְקְחָה מֵעֵשָׂו שֶׁהָיָה צָד נָשִׁים תַּחַת בַּעֲלֵיהֶן וְנִתְּנָה לְיַעֲקֹב, וְקַבָּלַת הַבְּרָכוֹת תָּלוּי בַּבְּכוֹרָה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת (בראשית כה לא). טַעַם אַחֵר: קֹדֶם שֶׁיָּלְדָה רָחֵל, הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ לָבוֹא אֶל אָבִיו, שֶׁלֹּא יֹאמַר שֶׁלָּקַח אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר לְשֵׁם תַּאֲוָה, כִּי מִטַּעַם זֶה אָמְרָה רָחֵל ״אָסַף אֱלֹהִים חֶרְפָּתִי״ (בראשית ל לג), כִּי חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ שֶׁלֹּא לְקִיּוּם הַמִּין, חֶרְפָּה הִיא לָנוּ.
