פסוק א:ואם אין מתה אנכי. א"ר יהושע בן לוי, כל אדם שאין לו בנים חשוב כמת, שנאמר הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי .
(נדרים ס"ד ב')
פסוק יד:בימי קציר חטים מאי נפקא מינה, אמר רבא בר רב יצחק אמר רב, מכאן לצדיקים שאין פושטים ידיהם בגזל .
(סנהדרין צ"ט ב')
פסוק יד:וימצא דודאים. מאי דודאים, אמר רב – יברוחי, לוי אמר סיגלי, ור' יונתן אמר סביסקי .
(שם שם)
פסוק טז:ותצא לאה לקראתו. אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן, כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הוויין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן, דאלו בדורו של משה כתיב (ר"פ דברים) הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים, וכתיב (שם) ואקח וגו' אנשים חכמים וידועים, ואלו נבונים לא אשכח, אבל בלאה דכתיב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תביא, כתיב בזרעה (דברי הימים א י״ב:ל״ג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל .
(עירובין ק' ב')
פסוק טז:בלילה הוא. א"ר יוחנן, מאי דכתיב וישכב עמה בלילה הוא, מלמד שהקב"ה סייע באותו דבר, שנאמר (פ' ויחי) יששכר חמור גרם – חמור גרם לו ליששכר .
(נדה ל"א א')
פסוק טז:בלילה הוא. א"ר אבהו, מאי דכתיב וישכב עמה בלילה הוא, כביכול היה במחשבה, הוא לבדו היה יודע שלא עלה על דעתה אלא בשביל להעמיד שבטים .
(ירושלמי סוטה פ"ג ה"ד)
פסוק כא:ואחר ילדה בת. מאי ואחר, לאחד שדנה לאה דין בעצמה ואמרה, י"ב שבטים עתידים לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני, וארבעה מן השפחות, הרי עשרה, ואם זה זכר הרי לא תהא אחותי רחל כאחת מן השפחות, מיד נהפכה לבת, שנאמר ותקרא את שמה דינה .
(ברכות ס' א')
פסוק כב:ומכר אלהים את רחל. כתיב הכא ויזכר וכתיב בר"ה זכרון תרועה, מכאן שבר"ה נפקדה רחל .
(ר"ה י"א א')
פסוק כב:ויפתח את רחמה. א"ר יוחנן, מפתח של חיה בידו של הקב"ה הוא ולא נמסר לשליח, דכתיב ויזכר אלהים את רחל דשמע אליה אלהים ויפתח את רחמה .
(תענית ב' א')
פסוק כד:בן אחר. בנים אחרים לא אמרה אלא בן אחר, מכאן שאמנו רחל מנביאות הראשונות היתה, שאמרה עוד אחד יהיה ממנה .
(ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה)
פסוק כה:כאשר ילדה וגו'. מאי שנא כי אתיליד יוסף, א"ר שמואל בר נחמני, מפני שראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף, שנאמר (עובדי' א' י"ח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש .
(ב"ב קכ"ג ג')
פסוק כז:ויברכני ה' בגללך. אמר אביי, תיכף לתלמידי חכמים ברכה, שנאמר נחשתי ויברכני ה' בגללך .
(ברכות מ"ב א')