פסוק א:וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ. קִנְּאָה בְּדָבָר שֶׁרָאֲתָה לַאֲחוֹתָהּ שֶׁיָּלְדָה אַרְבָּעָה בָנִים לְיַעֲקֹב וְהִיא לֹא יָלְדָה אֲפִלּוּ אֶחָד.
פסוק ב:אֲשֶׁר־מָנַע מִמֵּךְ. הוּא מָנַע מִמֵּךְ וְלֹא אָנִי, וּמִמֶּנּוּ תְּבַקֵּשׁ שֶׁיִּתֵּן לָךְ בָּנִים, כִּי אֲנִי נוֹתֵן לָךְ הָעוֹנָה שֶׁעָלַי לָתֵת, וְאִם אַתְּ עֲקָרָה מֵהָאֵל תְּבַקְשִׁי שֶׁיִּפְתַּח אֶת רַחְמֵךְ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לַאֲחוֹתֵךְ בְּבַקָּשָׁה מִמֶּנּוּ, וְהַמְּנִיעָה הִיא מִלָּתֵת הַהֵרָיוֹן בִּפְתוֹחַ הָרֶחֶם, לְפִיכָךְ חָרָה אַף יַעֲקֹב לְפִי שֶׁתָּלְתָה הַכֹּחַ בּוֹ וְלֹא בָּאֵל אֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַיְכֹלֶת ״עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה״ (שמואל א ב:ה), וְהִיא אָמְרָה ״הָבָה לִּי בָנִים״ (בראשית ל:א) אֲבָל אִם אָמְרָה בַּקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי, צָדְקָה בְּמַאֲמָרָהּ וְלֹא חָרָה אַפּוֹ בּוֹ.
פסוק ג:וַתֹּאמֶר. אַחַר שֶׁאֵין בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת בִּי דָּבָר וְהָאֵל מָנַע מִמֶּנִּי.
פסוק ג:בֹּא אֶל אֲמָתִי וְתֵלֵד עַל־בִּרְכַּי. מַה שֶּׁתֵּלֵד יִהְיֶה עַל בִּרְכַּי וְאֶהְיֶה לוֹ לְאוֹמֶנֶת וְאֶחְשֹׁב שֶׁיִּהְיֶה בְּנִי כֵּיוָן שֶׁיִּהְיֶה מִשְׁפַּחְתִּי.
פסוק ג:וְאִבָּנֶה גַם־אָנֹכִי מִמֶּנָּה. גַּם, רוֹצֶה לוֹמַר כְּמוֹ אֲחוֹתִי, וְאִם לֹא מֵאִתִּי יִהְיֶה מִמֶּנָּה.
פסוק ד:וַתִּתֶּן לוֹ וְגוֹ׳ לְאִשָּׁה. יִחֲדָה לוֹ לְמִשְׁכָּבוֹ.
פסוק ה:וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב. זָכַר בְּאַרְבָּעָה בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת לְיַעֲקֹב, לְהוֹדִיעַ כִּי הֵם נֶחְשָׁבִים לְיַעֲקֹב כִּבְנֵי נָשָׁיו, וְכֵן הָיוּ בִּבְרָכָה וּבִירֻשָּׁה, גַּם הָיָה בָּהֶם רָאשִׁים וְשׁוֹפְטִים כְּמוֹ בִּבְנֵי הַנָּשִׁים.
פסוק ו:דָּנַנִּי אֱלֹהִים. שָׂמַנִי בְּדִינוֹ עִם אֲחוֹתִי וְרָאָה כִּי גַם אֲנִי רְאוּיָה לְבָנִים כָּמוֹהָ, וּלְפִי שֶׁזָּכְרָה הַדִּין זָכְרָה שֵׁם אֱלֹהִים שֶׁפֵּרוּשׁוֹ דַּיָּן.
פסוק ו:וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי. שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי לְפָנָיו עַל זֶה, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיִיתִי רְאוּיָה לְכָךְ שָׁמַע בְּקוֹלִי.
פסוק ו:וַיִּתֶּן־לִי בֵּן. כִּי אֲנִי חוֹשֵׁב אוֹתוֹ כְּמוֹ אִם הָיָה בְּנִי, כֵּיוָן שֶׁהוּא מִשְׁפַּחְתִּי.
פסוק ח:נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים. חִזּוּקִים גְּדוֹלִים נִתְחַזַּקְתִּי עִם אֲחוֹתִי, כְּאָדָם הַנִּתְפָּשׂ עִם חֲבֵרוֹ וּמִתְחַזֵּק עִמּוֹ לִרְאוֹת מִי יָכוֹל מֵחֲבֵרוֹ וּמִי יַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ, וּמְסִיעִים וּמְסַבְּבִים זֶה אֶת זֶה, לְפִיכָךְ אָמְרָה בָּזֶה הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ הַפְּתִיל שֶׁהוּא מְדֻבָּק מִשְּׁנֵי חוּטִים וּכְשֶׁיִּכָּפֵל וְיִהְיֶה שָׁזוּר הוּא יוֹתֵר חָזָק.
פסוק ח:וְאָמְרָה אֱלֹהִים לְהַגְדִּיל הַנַּפְתּוּלִים, כִּי כָּל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהַגְדִּיל סוֹמֵךְ אוֹתוֹ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ ״עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים״ (יונה ג:ג), ״כְּהַרְרֵי אֵל״ (תהלים לו:ז), ״אַרְזֵי אֵל״ (תהלים פ:יא).
פסוק ט:וַתֵּרֶא לֵאָה. חָשְׁבָה כִּי לֹא תּוֹלִיד עוֹד וְנָתְנָה שִׁפְחָתָהּ לְיַעֲקֹב לְהִבָּנוֹת מִמֶּנָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ לָהּ בָּנִים רָצְתָה לְהַרְבּוֹת בָּנִים, כִּי כָּל כַּוָּנָתָם הָיְתָה לְהַרְבּוֹת בָּנִים.
פסוק יא:בָּגָד. כָּתוּב מִלָּה אַחַת בְּלֹא אָלֶ״ף, וּפֵרוּשׁ בְּמַזָּל טוֹב בָּא זֶה, וּקְרִי שְׁתֵּי מִלּוֹת, רוֹצֶה לוֹמַר בָּא מָזָל, וְהָעִנְיָן אֶחָד. וְכֵן ״הָעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן״ (ישעיה סה:יא) לְמַזָּל. וְאוֹמֵר רַבִּי מֹשֶׁה הַכֹּהֵן, כִּי הוּא כּוֹכַב צֶדֶק, כִּי כֵן נִקְרָא בִּלְשׁוֹן קֵדָר וְהוּא מַזָּל שֶׁיּוֹרֶה עַל כָּל דָּבָר טוֹב; וְאִם נְפָרֵשׁ גָּד עִנְיַן גְּדוּד יִתְפָּרֵשׁ גַּם כֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ בָּא גָד, גּוֹדֵד הַגְּדוּד, כְּלוֹמַר עִם זֶה הָיוּ לִי גְּדוּד בָּנִים.
פסוק יג:בְּאָשְׁרִי. מָקוֹר מִן הַקַּל, יֵאָמֵר כָּל הַבִּנְיָן מִמֶּנּוּ. אָמְרָה בְּאָשְׁרִי שֶׁאָמַרְתִּי: כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת, כִּי הַנָּשִׁים אוֹמְרוֹת עָלַי אַשְׁרֵי, שֶׁהָיָה לִי כַּמָּה בָּנִים בֵּין מִמֶּנִּי בֵּין מִשִּׁפְחָתִי.
פסוק יד:וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן. וּרְאוּבֵן הָיָה אָז כְּבֶן שֶׁבַע שָׁנִים וְיָצָא אֶל הַשָּׂדֶה בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וּמָצָא דּוּדָאִים וּלְקָטָם וֶהֱבִיאָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ, וְהַדּוּדָאִים הֵם עֵשֶׂב שֶׁשָּׁרְשָׁם הוּא מְצֻיָּר צִיּוּר טִבְעִי כִּדְמוּת אָדָם, אוּלַי שָׁמַע רְאוּבֵן מַה שֶּׁאוֹמְרִים הֶהָמוֹן כִּי הֵם מוֹעִילִים לְהֵרָיוֹן הָאִשָּׁה, וּלְפִי שֶׁעָמְדָה אִמּוֹ מִלֶּדֶת הֱבִיאָם אֵלֶיהָ; אֲבָל הַדָּבָר הַזֶּה אֵינוֹ אֱמֶת, כִּי אִלּוּ הָיָה כֵן לָמָּה לֹא הָרְתָה רָחֵל שֶׁלָּקְחָה מֵהֶם, וְגַם לֵאָה לֹא הָרְתָה בְּסִבָּתָם שֶׁהֲרֵי אָמַר ״וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה״ (בראשית ל:יז).
פסוק יד:וַתֹּאמֶר רָחֵל. חָשְׁבָה כִּי דִּבְרֵי הֶהָמוֹן אֱמֶת.
פסוק טו:הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת־אִישִׁי. כִּי בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא הָיוּ בָנִים לְרָחֵל הָיָה יַעֲקֹב שׁוֹכֵב עִם רָחֵל כְּדֵי לְהָפִיס דַּעְתָּהּ.
פסוק טו:אֶת אִישִׁי. כִּי אִישִׁי הוּא כְּמוֹ אִישֵׁךְ.
פסוק טו:וְלָקַחַת. מָקוֹר, רוֹצֶה לוֹמַר ״וְתִרְצִי לָקַחַת״, וְאִלּוּ הָיָה כְּדִבְרֵי הַמְתַרְגֵּם שֶׁתִּרְגֵּם ״וּתְסַבִּין״ הָיְתָה הַתָּי״ו דְּגוּשָׁה כַּמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ ״וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ״ (מלכים א יד:ג).
פסוק טו:לָכֵן. בַּעֲבוּר כֵּן.
פסוק טז:וַיָּבֹא יַעֲקֹב. כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה לְהוֹדִיעַ כִּי כָּל הָאִמָּהוֹת כַּוָּנָתָם לְהוֹלִיד בָּנִים מִיַּעֲקֹב לְפִי שֶׁהָיָה צַדִּיק וְטוֹב, לֹא לַהֲנָאַת מִשְׁגָּל, וְרָחֵל כְּשֶׁלְּקָחָהּ יַעֲקֹב הָיָה עִמָּהּ תָּמִיד כִּי אָמַר אוּלַי בְּאַחַת הַפְּעָמִים תִּפָּקֵד וְתַהַר, וְכָל פַּעַם וּפַעַם הָיְתָה מִתְפַּלֶּלֶת לָאֵל שֶׁיִּתֵּן לָהּ הֵרָיוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים״ (בראשית ל:כב), וְכֵן לֵאָה כְּשֶׁבִּקְשָׁה אוֹתוֹ מֵאֲחוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁתֵּלֵד מִמֶּנּוּ הִתְפַּלְּלָה לָאֵל שֶׁיִּתֵּן לָהּ הֵרָיוֹן בְּאוֹתָהּ בִּיאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה״ (בראשית ל:יז). וּמַה שֶׁיָּצְאָה לֵאָה לִקְרָאתוֹ מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר עָשְׂתָה זֹאת לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב לֹא יָדַע בַּדָּבָר וְהָיָה הוֹלֵךְ כְּדַרְכּוֹ לְבֵית רָחֵל וְלֹא הָיָה מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ לֵאָה מִבֵּית אֲחוֹתָהּ אַחַר שֶׁנִּכְנַס שָׁם.
פסוק טז:אֵלַי תָּבוֹא. אֶל אָהֳלִי, כִּי לְכָל אַחַת הָיְתָה אֹהֶל בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
פסוק טז:בַּלַּיְלָה הוּא. בִּידִיעַת הַמְּתֹאָר וְחֶסְרוֹן יְדִיעַת הַתֹּאָר, וְכֵן ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד״ (במדבר כח:ד), ״אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה״ (שמואל ב ו:ג), וְרַבִּים כָּמוֹהֶם.
פסוק יז:בֵּן חֲמִישִׁי. בְּאָמְרוֹ בֵּן חֲמִישִׁי וּ״בֵן שִׁשִּׁי״ (בראשית ל:יט), לְהוֹדִיעַ כִּי בְּצִדְקָתָהּ וּבִתְפִלָּתָהּ יָצְאוּ חֲצִי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִמֶּנָּה.
פסוק יח:נָתַן שְׂכָרִי. לְפִי שֶׁעָמְדָה מִלֶּדֶת וְנָתְנָה בִּמְקוֹמָהּ שִׁפְחָתָהּ, חָשְׁבָה שֶׁקִּבְּלָה בָּזֶה שָׂכָר מֵאֵת הָאֵל, לְפִיכָךְ קָרְאָה שֵׁם הַבֵּן הַזֶּה יִשָּׂשכָר, כְּלוֹמַר יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתִי.
פסוק כ:זְבָדַנִי. עִנְיָנוֹ לְפִי מְקוֹמוֹ: נָתַן לִי אֱלֹהִים מַתָּן טוֹב; וּמַה שֶּׁאָמַר אֹתִי אַחַר שֶׁאָמַר זְבָדַנִי, כֶּפֶל הַכִּנּוּי הוּא לְתוֹסֶפֶת בֵּאוּר. אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁ אֹתִי כְּמוֹ מִמֶּנִּי, כְּמוֹ ״הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר״ (בראשית מד:ג) וְזוּלָתוֹ, כְּלוֹמַר מִמֶּנִּי עַצְמִי נָתַן לִי מַתָּן טוֹב שֶׁלֹּא הָיָה זֶרַע בַּעֲלִי בִּי לְבַטָּלָה וְנָתַן לִי בֵּן הֵרָיוֹן וְיָלַדְתִּי בֵּן, הִנֵּה כִּי הַמַּתָּן הָיָה מִמֶּנִּי וּבִי אֶלָּא שֶׁרְצוֹנוֹ הָיָה מְשֻׁתָּף בּוֹ.
פסוק כ:הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי. שֶׁאֶהְיֶה בֵּית זְבוּלוֹ וּמְגוּרוֹ וְיִהְיֶה עִמִּי יוֹתֵר תָּמִיד מִמַּה שֶׁהָיָה וְיוֹסִיף בִּי אַהֲבָה, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים, וְעַל שֵׁם זְבוּל קָרְאָה אוֹתוֹ זְבֻלוּן.
פסוק כא:וְאַחַר יָלְדָה בַּת. נִרְאֶה כִּי דִּינָה תְּאוֹמָה הָיְתָה עִם זְבוּלוּן, לְפִיכָךְ אָמַר וְאַחַר יָלְדָה בַּת, וְלֹא אָמַר ״וַתֵּלֶד עוֹד״. וְלֹא זָכַר לָמָּה קָרָא שְׁמָהּ דִּינָה, וְיֵשׁ דְּרָשׁ (ברכות ס) שֶׁדָּנָה לֵאָה בְּעַצְמָהּ וְאָמְרָה: אִם זֶה זָכָר לֹא תְּהֵא רָחֵל אֲחוֹתִי כְּאַחַת הַשְּׁפָחוֹת, וְהִתְפַּלְּלָה וְנֶהֶפְכָה לִנְקֵבָה.
פסוק כב:וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים. אַחַר שֶׁנִּרְאָה כְּנִשְׁכַּחַת, שֶׁכֻּלָּן יָלְדוּ וְהִיא לֹא יָלְדָה, רָאָה הָאֵל בְּעֶלְבּוֹנָהּ וּפְקָדָהּ.
פסוק כב:וַיִּשְׁמַע. אֶל כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלְּלָה, וְהִגִּיעַ עַתָּה הָעֵת שֶׁנַּעֲתָר הָאֵל לִתְפִלָּתָהּ.
פסוק כג:אָסַף אֱלֹהִים. עַל דֶּרֶךְ ״אָסְפוּ נָגְהָם״ (יואל ד:טו), אוֹ יִהְיֶה לְשׁוֹן כְּלָיָה כְּמוֹ ״וְאָסַפְתָּ נַפְשֶׁךָ״ (שופטים יח:כה), ״פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ״ (שמואל א טו:ו).
פסוק כד:בֵּן אַחֵר. לְפָחוֹת יִהְיֶה לִי בֵּן אַחֵר אִם לֹא יִהְיֶה לִי בֵּן יוֹתֵר.
פסוק כה:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל. כֵּיוָן שֶׁיָּלְדָה רָחֵל שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה, אָמַר יַעֲקֹב אֵין לוֹ טַעֲנָה לְלָבָן שֶׁיְּעַכְּבֵנִי עוֹד, כִּי כְבָר יָלְדוּ בְּנוֹתָיו וְשִׁפְחוֹתָיו שֶׁנָּתַן לִי. וְיֵשׁ דְּרָשׁ (בבא בתרא קכג) כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף בָּטַח מֵרָעָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו, כִּי נֶאֱמַר לוֹ בִּנְבוּאָה כִּי זֶרַע שֶׁל עֵשָׂו עָתִיד לִיפֹּל בְּיַד זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף, לְפִיכָךְ רָצָה לָלֶכֶת אֶל אַרְצוֹ.
פסוק כה:שַׁלְּחֵנִי. כְּלוֹמַר תֵּן לִי רְשׁוּת לָלֶכֶת.
פסוק כו:תְּנָה. כִּי בְּבֵיתְךָ וּבִרְשׁוּתְךָ כָּל אֲשֶׁר לִי.
פסוק כו:אֲשֶׁר עָבַדְתִּי. כְּלוֹמַר לֹא תוּכַל לְעַכְּבָם לִי כִּי עֲבַדְתִּיךָ בָּהֵן, וְאוֹלִיךְ אוֹתָם אֶל אַרְצִי.
פסוק כו:בָּהֵן. שָׁב אֶל נָשַׁי.
פסוק כז:נִחַשְׁתִּי. כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּלוֹמַר יְשִׁיבָתְךָ עִמִּי הָיְתָה לִי נַחַשׁ וְסִימָן טוֹב וְאֶרְצֶה שֶׁתֵּשֵׁב עִמִּי עוֹד.
פסוק כח:נָקְבָה. כְּתַרְגּוּמוֹ, וְכֵן ״אֲשֶׁר פִּי ה׳ יִקֳּבֶנּוּ״ (ישעיה סב:ב), ״נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם״ (עמוס ו:ג), כְּלוֹמַר: כָּל מַה שֶּׁתְּפָרֵשׁ עָלַי שֶׁאֶתֵּן בִּשְׂכָרְךָ אֶתֵּן.
פסוק כט:וְאֵת אֲשֶׁר־הָיָה. פֵּרוּשׁוֹ כִּי מְעַט, כְּלוֹמַר אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עֲבַדְתִּיךָ בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעְתָּ כִּי אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי, וֵאלֹהִים שָׁלַח בְּרָכָה בְּמִקְנְךָ.
פסוק ל:לְרַגְלִי. בִּשְׁבִילִי, רוֹצֶה לוֹמַר מִזְּמַן שֶׁהָלַכְתִּי בַּעֲבוֹדָתְךָ, נִתְבָּרַכְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּנֵי אָדָם, ״רֶגֶל טוֹבָה לִפְלוֹנִי״.
פסוק ל:מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם־אָנֹכִי לְבֵיתִי. כְּלוֹמַר מָתַי אֶטְרַח לְצָרְכֵי בֵיתִי כְּמוֹ שֶׁטָּרַחְתִּי בַּעֲבוּרְךָ. וְרַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה פֵּרֵשׁ: עַד עַתָּה אֵין עוֹשִׂין לְצָרְכֵי בֵיתִי אֶלָּא בָּנַי, מָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אָנֹכִי.
פסוק לא:וַיֹּאמֶר מָה אֶתֶּן־לָךְ. כְּלוֹמַר, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתֵּשֵׁב עוֹד עִמִּי, וְעַתָּה אֱמֹר מָה אֶתֶּן־לָךְ בִּשְׂכָרְךָ.
פסוק לא:לֹא־תִתֶּן־לִי מְאוּמָה. לֹא תִתֵּן לִי שׁוּם דָּבָר קָצוּב בִּשְׂכָרִי, אֶלָּא יִהְיֶה שְׂכָרִי דֶּרֶךְ מִקְרֶה וְטוֹבַת הָאֵל כְּמוֹ שֶׁיַּזְמִין לִי, וּבָזֶה אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹֽאנְךָ אֶשְׁמֹר כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי.
פסוק לב:אֶעֱבֹר. פֵּרַשׁ: אֶעֱבֹר עִמְּךָ.
פסוק לב:הָסֵר. מָקוֹר, אוֹ פֵּרַשׁ הָסֵר אַתָּה מִשָּׁם שֶׁלֹּא תֹאמַר הַיּוֹם אוֹ מָחָר שֶׁנִּשְׁאַר שָׁם שׁוּם נָקֹד וְטָלוּא שֶׁיּוֹלִידוּ דְּמוּתָן.
פסוק לב:כָּל־שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא. מִן הַתְּיָשִׁים שֶׁהֵם זְכָרִים, וְכֵן מִן הָעִזִּים הַנְּקֵבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים, וְהַתְּיָשִׁים לֹא זְכָרָם בִּמְפֹרָשׁ כִּי כֵן הֵבִינוּ כָּל אֶחָד מֵהֶם, וּבְסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה זְכָרָם בְּפֵרוּשׁ. וּמַה שֶּׁאָמַר שֶׂה לְפִי שֶׁהוּא כּוֹלֵל זָכָר וּנְקֵבָה, כְּמוֹ ״בֵּין שֶׂה בִרְיָה בֵּין שֶׂה רָזָה״ (יחזקאל לד:כ), ״שׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ (ויקרא כב:כח). חוּם. אֲבָל חוּם לֹא יִהְיֶה רֻבָּם שְׁחֹרוֹת.
פסוק לב:נָקֹד. בִּשְׁחֹרֹת אוֹ בִּצְהֻבּוֹת שֶׁבָּהֶם נְקֻדּוֹת לְבָנוֹת.
פסוק לב:וְטָלוּא. הוּא שֶׁכְּתָמִיהֶם רְחָבִים כְּמוֹ ״מְטֻלָּאוֹת״ (יהושע ט:ה), וְכֵן בִּדְבָרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיד) ״טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי״.
פסוק לב:חוּם. שָׁחֹר. וְכֵן אָמַר בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי בְּמִי שֶׁהוּא שָׁחֹר הָרֹאשׁ וְהַגָּרוֹן מִן הַצֹּאן, יֹאמְרוּ לוֹ חוּם.
פסוק לב:וְהָיָה שְׂכָרִי. כָּאֵלֶּה יִהְיֶה שְׂכָרִי, כְּמוֹ שֶׁיּוֹלִידוּ מִכָּאן וָאֵילָךְ הַצֹּאן.
פסוק לג:וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי. כִּי בְצֶדֶק הִנְהַגְתִּי עִמְּךָ וְאֶתְנַהֵג, וְצִדְקָתִי תָּעִיד בִּי שֶׁיּוֹלִידוּ הַצֹּאן רַבִּים כָּאֵלֶּה וְיִהְיוּ לְחֶלְקִי, וְכֹל שֶׁתִּמְצָא בְּחֶלְקִי שֶׁאַפְרִיד מִצֹּאנְךָ וְתִמְצָא שֶׁאֵינוֹ כָּאֵלֶּה תֹּאמַר כִּי גָּנוּב הוּא אִתִּי. וּמִלַּת לְפָנֶיךָ דְּבוּקָה עִם וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי, כְּלוֹמַר אַתָּה תִּרְאֶה שֶׁתָּעִיד בִּי צִדְקָתִי כְּשֶׁתָּבוֹא אֵלַי עַל שְׂכָרִי לִרְאוֹת מַה הוּא.
פסוק לד:וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן. טוֹב הוּא, אֲנִי רוֹצֶה בָּזֶה הַשָּׂכָר אֲשֶׁר פֵּרַשְׁתָּ. לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ, הַלְוַאי שֶׁתִּהְיֶה כִּדְבָרֶךָ שֶׁלֹּא תַּחֲזֹר בְּךָ, כִּי חָשַׁב בְּלִבּוֹ כֵּיוָן שֶׁהַמּוֹלִידִים לֹא הָיוּ כֵּן, הַנּוֹלָדִים נָקֹד וְטָלוּא וְחוּם לֹא יִהְיוּ אֶלָּא מְעַטִּים.
פסוק לה:וַיָּסַר. לָבָן הֵסִירָם מִן הַצֹּאן כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ יַעֲקֹב.
פסוק לה:הָעֲקֻדִּים. זָכַר עֲקֻדִּים בִּמְקוֹם נְקֻדִּים, כִּי עֲקֻדִּים הֵם נְקֻדִּים, אֶלָּא שֶׁעֲקֻדִּים רוֹצֶה לוֹמַר נְקֻדּוֹת הַיָּד וְהָרֶגֶל לְבַד, מֵעִנְיַן ״וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק״ (בראשית כב:ט), כִּי כְּשֶׁרוֹצִים לִגְזֹז הַצֹּאן קוֹשְׁרִים אוֹתָם בַּיָּד וּבָרֶגֶל, וּנְקֻדִּים כּוֹלֵל נְקֻדּוֹת כָּל הַגּוּף. וּבָא לְהוֹדִיעַ בְּאָמְרוֹ עֲקֻדִּים, כִּי לָבָן דִּקְדֵּק בַּהֲסָרַת הַנְּקֻדִּים, כִּי אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁלֹּא הָיוּ נְקֻדָּתָם אֶלָּא בָּרַגְלַיִם לְבַד הֵסִיר לָבָן מִן הַצֹּאן, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר אוֹתָם שֶׁנְּקֻדָּתָם בְּכָל הַגּוּף. וְאַחַר כָּךְ כָּלַל וְאָמַר כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ, כָּל מִי שֶׁיִּהְיֶה שׁוּם לַבְנוּנִית בּוֹ, בֵּין מְעַט בֵּין הַרְבֵּה. וְלָבָן יִהְיֶה תֹּאַר כַּחֲבֵרָיו, וּפֵרוּשׁוֹ כָּל מִי שֶׁהָיָה צֶמֶר לָבָן בּוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר בְּחֵלֶק מִמֶּנּוּ, וְיֶחְסַר הַמְתֹאָר, כְּמוֹ ״כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת״ (שיר השירים ד:ב) וְהַדּוֹמִים לוֹ.
פסוק לה:וַיִּתֵּן בְּיַד־בָּנָיו. לָבָן נָתַן אוֹתָם שֶׁהֵסִיר בְּיַד בָּנָיו לִרְעוֹתָם.
פסוק לו:וַיָּשֶׂם. צִוָּה לָבָן אֶת בָּנָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאנוֹ שֶׁהָיוּ הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים רָחוֹק שְׁלֹשֶׁת יָמִים מִמָּקוֹם שֶׁהָיָה רוֹעֶה יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב הָיָה רֹעֶה הַנּוֹתָרֹת בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה רָגִיל לִרְעוֹת, וְעָשָׂה זֶה לָבָן מִיִּרְאָתוֹ שֶׁמָּא יֵלְכוּ מִן הַנְּקֻדִּים אֲשֶׁר בְּיַד בָּנָיו אֶל הַצֹּאן שֶׁהָיָה רוֹעֶה יַעֲקֹב וְיִתְעָרְבוּ עִמָּהֶם וְיֹאמַר יַעֲקֹב כִּי שֶׁלּוֹ הֵם.
פסוק לז:וַיִּקַּח וְגוֹ׳. לֹא עָשָׂה יַעֲקֹב זֶה בַּשָּׁנָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא מִמֶּנָּה וָאֵילָךְ, וְהַמַּקְלוֹת לֹא הָיָה מֵשִׂים לְצֹאן לָבָן, כִּי אִם לְחֶלְקוֹ הַמַּגִּיעוֹ מִן הַנּוֹלָדִים בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵם עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלוּאִים, וּלְאוֹתָם שֶׁהָיוּ שֶׁלּוֹ הָיָה מֵשִׂים הַמַּקְלוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹלִידוּ אֶלָּא כִּדְמוּת הַפְּצָלוֹת, שֶׁאִם הָיוּ מוֹלִידִים צֹאן יַעֲקֹב עִזִּים שֶׁלֹּא הָיוּ נְקֻדִּים וּטְלֻאִים יַחְשְׁדֶנּוּ לָבָן כִּי גְּנָבָם יַעֲקֹב מֵהַצֹּאן שֶׁלּוֹ. כֵּן פֵּרֵשׁ אֲדֹנִי אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי רַבִּים תְּמֵהִים עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהָיָה צַדִּיק אֵיךְ הָיָה עוֹשֶׂה דְּבַר רְמָאוּת בְּצֹאן לָבָן לְהַרְבּוֹת חֶלְקוֹ.
פסוק לז:לִבְנֶה. הוּא עֵץ שֶׁגִּזְרָתוֹ לָבָן, וְלָקַח אוֹתוֹ כְּדֵי לִפְצֹל הַפְּצָלוֹת בְּעוֹדוֹ לַח, וְכֵן לָקַח מַקְּלוֹת לוּז וְעַרְמוֹן לַחִים, כִּי אֵלּוּ יִהְיֶה מַחְשׂוֹפָם לָבָן יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים, וְכַאֲשֶׁר הָיָה מֵסִיר הַקְּלִפּוֹת נִשְׁאֲרוּ מְקוֹמוֹתֵיהֶם חֲשׂוּפוֹת וְהֵם לְבָנוֹת, וְהַפִּצּוּל הוּא הֲסָרַת הַקְּלִפָּה. וְלוּז וְעַרְמוֹן יְדוּעִים.
פסוק לח:וַיַּצֵּג אֶת־הַמַּקְלוֹת. הֶעֱמִידָם בְּשִׁקְתוֹת הַמַּיִם בִּשְׁעַת שֶׁבָּא לְהַשְׁקוֹת הַצֹּאן.
פסוק לח:זֶהוּ שֶׁאָמַר אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן פֵּרוּשׁ: כַּאֲשֶׁר תָּבֹאןָ. וְכֵן ״אֲשֶׁר רְאִיתֶם״ (שמות יד:יג) כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם, ״תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ״ (שמות לד:יח) כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ.
פסוק לח:לְנֹכַח הַצֹּאן. הֶעֱמִידָם לְנֹכַח הַצֹּאן.
פסוק לח:וַיֵּחַמְנָה. כִּי דֶּרֶךְ הַצֹּאן לְהִתְחַמֵּם בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת.
פסוק לח:וּפֵירוּשׁ בָּרְהָטִים. תַּרְגּוּם ״וַיָּרָץ״ – ״וּרְהַט״, וּפֵרוּשׁ: מְקוֹם מְרוּצַת מַיִם בִּבְרֵכוֹת הָעֲשׂוּיוֹת בָּאָרֶץ לְהַשְׁקוֹת שָׁם הַבְּהֵמוֹת. וּמִלַּת וַיֵּחַמְנָה, בָּאָה בְּסִימָן אֶחָד מִשְּׁנֵי סִימָנֵי הַנְּקֵבוֹת, וְכֵן ״וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת״ (שמואל א ו:יב).
פסוק לט:וַיֶּחֱמוּ. עַל הַזְּכָרִים אָמַר, וְכֵן הַנְּקֵבוֹת כְּאֶחָד מִתְחַמְּמִים.
פסוק לט:אֶל־הַמַּקְלוֹת. כְּנֶגֶד הַמַּקְלוֹת.
פסוק לט:וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן. כִּי כֹּחַ הַדִּמְיוֹן בַּמֹּחַ וְהַזֶּרַע תְּחִלָּתוֹ מֵהַמֹּחַ, לְפִיכָךְ יָלְדוּ לְפִי הַדִּמְיוֹן.
פסוק מ:וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב. הִפְרִידָם מִן הַתְּיָשִׁים, וְהָעִנְיָן שֶׁלֹּא הָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָם עִמָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ עֲקֻדִּים, כִּי אוֹתָם לֹא הָיוּ לְיַעֲקֹב, אֶלָּא הַשְּׁחוֹרִים מִן הַכְּשָׂבִים הָיוּ לוֹ, לְפִיכָךְ הָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָם לְבַדָּם הַכְּשָׂבִים וְהָרְחֵלוֹת, וְלָאוֹתָם לֹא הָיָה מֵשִׂים מַקְלוֹת כִּי לֹא הָיָה לוֹ מַקְלוֹת שְׁחוֹרוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה צוֹבֵעַ אוֹתָם, וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה כֵּן הָיָה נִכָּר הַדָּבָר וְנוֹדָע כִּי בַּמִּדְבָּר לֹא הָיָה יָכוֹל לְצָבְעָם. אֶלָּא הָיָה נוֹתֵן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד, פְּנֵי הָעִזִּים וְהַתְּיָשִׁים מִצֹּאן יַעֲקֹב נָתַן אוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ שׁוֹתִים כְּנֶגֶד הָעָקֹד וְהַטָּלוּא אֲשֶׁר הָיוּ בְּצֹאן לָבָן מִלְּבַד הַמַּקְלוֹת שֶׁהָיוּ כְּנֶגְדָּם, וְכֵן הָיָה נוֹתֵן פְּנֵי הַכְּשָׂבִים וְהָרְחֵלוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ שׁוֹתִים כְּנֶגֶד כָּל חוּם שֶׁהָיָה בְּצֹאן לָבָן כְּדֵי שֶׁיּוֹלִידוּ כְּמוֹתָן; וְזָכַר עָקֹד וּבִכְלָלוֹ נָקֹד וְטָלוּא.
פסוק מ:וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ. מֵהַנּוֹלָדִים לוֹ בְּכָל שָׁנָה שָׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ, כִּי רַבּוּ הַנּוֹלָדִים, וְנָתַן אוֹתָם בְּיַד רוֹעִים וְלֹא רָעָה אוֹתָם עִם צֹאן לָבָן, כִּי לָבָן הָיָה עֵינוֹ רָעָה, וּכְשֶׁהָיָה בָּא לְבַקֵּר אֶת צֹאנוֹ וְהָיָה רוֹאֶה בַּצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים אוֹ טְלוּאִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה תְּנָאוֹ, וּבְכָל שָׁנָה שֶׁהָיָה מַחֲלִיף מַשְׂכּוּרְתּוֹ וְהָיָה רוֹאֶה חֶלְקוֹ שֶׁל יַעֲקֹב רַב מִשֶּׁלּוֹ, הָיָה מֵרִיב עִמּוֹ לְקִנְאָתוֹ בּוֹ.
פסוק מ:עַל־צֹאן לָבָן. כְּמוֹ עִם צֹאן, וְכֵן ״וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים״ (שמות לה:כב).
פסוק מא:וְהָיָה בְּכָל יַחֵם. בְּכָל עֵת שֶׁהָיוּ מִתְחַמְּמוֹת וְהוּא עֵת חִבּוּרָן, וְכֵן הוּא הַתַּרְגּוּם ״בְּכָל עִדָּן דְּמִתְיַחֲמָן״.
פסוק מא:וְיַחֵם. מָקוֹר, וּבַעֲבוּר הִדָּבְקוֹ לְמִלַּת בְּכָל נֶאֱמַר שֶׁהוּא בִּמְקוֹם שֵׁם, וְאִם נֶאֱמַר שֶׁהוּא חָסֵר עֵת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ הוּא מָקוֹר בְּמִשְׁפָּט. הַצֹּאן מוֹלִידוֹת פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה וְעַתָּה מְסַפֵּר בְּאֵיזֶה מִן הַלֵּידוֹת הָיָה מֵשִׂים יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת, וְאָמַר כִּי בַּלֵּידָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא הַמְּעֻטָּה הָיָה מֵשִׂים יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לָבָן מַקְפִּיד בְּאוֹתָהּ לֵידָה לָבֹא לְבַקֵּר אֶת צֹאנוֹ לְפִי שֶׁהִיא מְעֻטָּה, אֲבָל בַּלֵּידָה שְׁנִיָּה שֶׁהִיא מְרֻבָּה לֹא הָיָה מֵשִׂים הַמַּקְלוֹת לְפִי שֶׁהָיָה בָּא לָבָן בְּאוֹתָהּ לֵידָה לְבַקֵּר אֶת צֹאנוֹ, אִם הָיָה מוֹצֵא דְּבַר הַמַּקְלוֹת הָיָה מֵרִיב עִמּוֹ וְגוֹזֵל מִמֶּנּוּ אֶת שֶׁלּוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה מוֹצִיא אוֹתוֹ רַמַּאי, וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲקֹב לֹא הָיָה מֵשִׂים הַמַּקְלוֹת אֶלָּא בְּשֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּשֵׁם אָבִי אֲדֹנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה אוֹמֵר לָבָן, כְּשֵׁם שֶׁמֵּשִׂים בְּשֶׁלּוֹ כָּךְ מֵשִׂים בְּשֶׁלִּי.
פסוק מא:וּפֵרַשׁ הַמְקֻשָּׁרוֹת. הַקְּשׁוּרִים. וְכֵן וּבְהַעֲטִיף וְהָעֲטוּפִים, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס. וַאֲדֹנִי אָבִי פֵּרַשׁ, כִּי שָׁנָה אַחַת הָיָה זֶה הַתְּנַאי בֵּינֵיהֶם, שֶׁהָיוּ הַנּוֹלָדִים בְּלֵדָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יַעֲקֹב וְהַנּוֹלָדִים בְּלֵדָה שְׁנִיָּה שֶׁל לָבָן.
פסוק מא:לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת. לְיַחֵם אוֹתָן בְּעִנְיַן הַמַּקְלוֹת כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְהַהֵ״א לְיַחְמֵנָּה נוֹסֶפֶת, כְּהֵ״א ״אֹתְכֶה״ (שמות כט:לה), וּבָאָה הַנּוּ״ן דְּגוּשָׁה שֶׁלֹּא כְּמִנְהָג, כְּמוֹ הַנּוּ״ן ״עֵינִי תִרְאֶינָּה בָּהּ״ (מיכה ז:ז) וְכֵן נוּ״ן ״תְּעֹגֶינָה לְעֵינֵיהֶם״ (יחזקאל ד:יב), וְהַמִּנְהָג לִהְיוֹת דְּגוּשָׁה, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה וּבָזֶה פָּנִים אֲחֵרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסֵפֶר מִכְלוֹל בְּחֵלֶק הַדִּקְדּוּק מִמֶּנּוּ. וְהָיָה כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה לְהוֹדִיעַ כִּי הַשְׁגָּחַת הָאֵל לַצַּדִּיק לְהַצִּילוֹ מִיַּד רָשָׁע שֶׁלֹּא יוּכַל לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וְגוֹ׳ ה׳ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ״ (תהלים לז:לב-לג).
פסוק מג:וַיִּפְרֹץ. עִנְיַן רִבּוּי הַמָּמוֹן, וְכֵן ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה״ (בראשית כח:יד), כְּאִלּוּ הָרְכוּשׁ פּוֹרֵץ הַגָּדֵר, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יְכִילֶנּוּ מָקוֹם מֵרֻבּוֹ, וְזֶה עַל דֶּרֶךְ הַהַפְלָגָה.
פסוק מג:וְעוֹד אָמַר מְאֹד מְאֹד. לְהַגְדִּיל הָרִבּוּי.
פסוק מג:צֹאן רַבּוֹת. אָמַר רַבּוֹת עַל הַנְּקֵבוֹת, כִּי מֵהֶן יִהְיֶה הָרִבּוּי, וְזָכָר אֶחָד יִהְיֶה לְכַמָּה נְקֵבוֹת; וְלֹא זָכַר הַבָּקָר, כִּי מְלַאכְתּוֹ הָיָה בַּצֹּאן וּבָהֶם הָיָה מִתְעַסֵּק, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ בָּקָר.
