פסוק א:וַה׳ פָּקַד וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר אָמָר. פֵּרוּשׁ: לֹא לְצַד שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל אֲבִימֶלֶךְ וּמִטַּעַם כָּל הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ וְכוּ׳, וְזוּלַת זֶה לֹא הָיָה נִפְקָד, וְזֶה יְמַעֵט חָס וְשָׁלוֹם הַהַבְטָחָה שֶׁאֲמוּרָה בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר אָמָר.
פסוק א:עוֹד לְעוֹלָם, כִּי תְּפִלָּתוֹ עַל אֲבִימֶלֶךְ הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד לִפְקִידַת שָׂרָה, וְהַבְטָחָתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיְתָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֵּן, וְהִזְמִין לוֹ הַשֵּׁם מִצְוָה שֶׁסְּגֻלָּתָהּ שֶׁיִּפָּקֵד, וּבָזֶה נִתְקַיְּמָה הַבְטָחָתוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר אָמָר, פֵּרוּשׁ: וּלְצַד הָאֲמִירָה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם הוּא שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ הַדָּבָר וְנִפְקְדָה, כִּי כְּשֶׁיִּרְצֶה הַשֵּׁם לְהֵיטִיב יַזְמִין הַמִּצְוָה שֶׁסְּגֻלָּתָהּ הִיא הַטּוֹבָה הַמְבֻקֶּשֶׁת. וְתִמְצָא שֶׁקּוֹדֶם הַבְטָחַת הַפְּקִידָה כְּבָר נִזְדַּמֵּן לְאַבְרָהָם מַעֲשֵׂה פַּרְעֹה שֶׁהוּא בְּדוֹמֶה לְמַעֲשֵׂה אֲבִימֶלֶךְ, וְלֹא עֲצָרוֹ הַשֵּׁם לְפַרְעֹה כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלָיו אַבְרָהָם, וְזֶה לְךָ הָאוֹת לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
פסוק א:וַיַּעַשׂ ה׳ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר ״וַיַּעַשׂ״ וְגוֹ׳, יְכַוֵּן לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) בְּפָסוּק ״כָּעֵת חַיָּה״, שֶׁשָּׂרַט לָהּ הַמַּלְאָךְ שְׂרִיטָה בַּכּוֹתֶל כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַשֶּׁמֶשׁ לְמָקוֹם זֶה וּלְשָׂרָה בֵּן, וְהוּא שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁנִּתְקַיֵּם מַאֲמַר הַמַּלְאָךְ הַדּוֹבֵר אֵלֶיהָ בְּדִקְדּוּק הַזְּמַן.
פסוק א:עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית י״ח:י׳) ״בֵּן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ״ שֶׁבָּא מִצַּד הַנְּקֵבָה, וּלְסִבָּה זוֹ הֻצְרַךְ לָעֲקֵדָה. וְיָדוּעַ הוּא כִּי זוֹ הִיא סִבַּת מִיתַת שָׂרָה, וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי כִּי הִקְפִּיד ה׳ עַל צְחִיקַת שָׂרָה וְקִיֵּם הַגְּזֵרָה שֶׁלֹּא תֵּלֵד שָׂרָה אֶלָּא בֵּן מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא, כְּאָמְרוֹ (בראשית י״ז:י״ט) ״אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יוֹלֶדֶת״. לָזֶה אָמַר וַיַּעַשׂ ה׳ לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, וְיָדוּעַ הוּא כִּי הַדִּבּוּר קָשֶׁה, וְהוּא שֶׁלֹּא יְלָדַתּוֹ שָׁלֵם בַּשְּׁלֵמוּת הַצָּרִיךְ, וְנִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְנִפְטְרָה שָׂרָה מִסִּבָּה זוֹ. וּלְדֶרֶךְ זֶה קִיּוּם הַהַבְטָחָה עַל הַשְּׂרִיטָה שֶׁשָּׂרַט לָהּ הַמַּלְאָךְ נִרְמְזָה בַּפָּסוּק שֶׁאַחֲרֵי זֶה דִּכְתִיב ״לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ״ וְגוֹ׳.
פסוק ב:וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן. אָמַר ״וַתַּהַר״ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נג:ה) בֵּית מַטְרִין לֹא הָיָה לָהּ, לָזֶה מוֹדִיעַ כִּי הָיָה נֵס גַּם בַּהֵרָיוֹן. וְאָמְרוֹ לְאַבְרָהָם רָמַז בֵּן זֶה לְאַבְרָהָם וְלֹא יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָהָם, כִּי לֹא יִקָּרֵא שְׁמוֹ בֶּן אַבְרָהָם, דִּכְתִיב (בראשית כא:יב) ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית טז:טו) ״וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן״, שָׁם נִקְרָא שְׁמוֹ אַבְרָם, אֲבָל אַחַר שֶׁנֶּעֱקַר שֵׁם אַבְרָם שֶׁלֹּא יִזָּכֵר עוֹד שֵׁם זֶה עָלָיו אֶלָּא אַבְרָהָם, יִשְׁמָעֵאל אֵין לוֹ לִיקָּרֵא בֶּן אַבְרָהָם. וְאוּלַי כִּי לָזֶה הַקּוֹרֵא לְאַבְרָהָם אַבְרָם עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה (ברכות י״ג), טַעַם הַקְפָּדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי כְּשֶׁיִּקָּרֵא לוֹ אַבְרָם מְיַחֵס אֵלָיו יִשְׁמָעֵאל לְבֵן, וַה׳ אָמַר ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״, וְאֵין זֶה אֶלָּא כְּשֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם אַבְרָם. וְטַעַם זֶה אֵינוֹ בְּיַעֲקֹב, לָזֶה הֲגַם שֶׁנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל אֵין קְפֵידָא שֶׁיִּקָּרֵא יַעֲקֹב. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית לה:י) ״לֹא יִקָּרֵא״ וְגוֹ׳ וְתִמְצָא טַעַם אַחֵר:
פסוק ב:לִזְקֻנָיו. טַעַם הַהוֹדָעָה, גַּם אָמְרוֹ לִזְקֻנָיו וְלֹא אָמַר לְזִקְנָתוֹ, לְמַה שֶׁכָּתַבְנוּ כִּי הָיָה חָסֵר בְּעֵת הַלֵּידָה נֶפֶשׁ מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְהוֹלִיד, וְלֹא הָיְתָה לוֹ אֶלָּא מֵעָלְמָא דְּנוּקְבָּא. יְכַוֵּין הַכָּתוּב כִּי יָלְדָה אָז, וְגַם יָלְדָה בּוֹ הֲכָנַת לֵידָה אַחֶרֶת לְזִקְנָה שֵׁנִית שֶׁל אַבְרָהָם, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי מִן הַהֶחְלֵט הוּא לְהַשִּׂיג אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר חָדָשׁ אִם לֹא יַקְדִּים הֲכָנַת הַמְקַבֵּל, כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי אֱמֶת. וְאִם לֹא הָיְתָה לְיִצְחָק אֶלָּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁמֵּעָלְמָא דְּנוּקְבָּא וְהָיָה חָסֵר הֲכָנַת הַקַּבָּלַת נֶפֶשׁ מֵעָלְמָא דִּדְכוּרָא, לֹא תוֹעִיל לוֹ הָעֲקֵדָה. וְזֶה הוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר וַתֵּלֶד וְגוֹ׳, הוֹדִיעַ שֶׁיָּלְדָה לִשְׁנֵי זְמַנֵּי זִקְנָתוֹ: הָא׳ הוּא עֵת לֵידָתוֹ, וְהַב׳ הִיא הֲכָנָה לְעֵת זִקְנָה אַחֶרֶת שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהוּא זְמַן הָעֲקֵדָה.
פסוק ב:אוֹ יִרְמוֹז לִזְקֻנָיו – זִקְנָתוֹ וְזִקְנַת אִשְׁתּוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״אַחֲרֵי בְלוֹתִי וְגוֹ׳ וַאדֹנִי זָקֵן״ (בראשית יח:יב).
פסוק ג:בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אַחֵר שֶׁהוּא יִשְׁמָעֵאל, לָזֶה אָמַר ״הַנּוֹלַד לוֹ״ לְדָבָר הַנָּאוֹת לוֹ לְהִקָּרְאוֹת עָלָיו לְתַכְלִית תַּאֲוָתוֹ, מַה שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב כֵּן בְּלֵידַת יִשְׁמָעֵאל. וְאוֹמֵר אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה, רָמַז לְמַה שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִין תָּמִיד: אַבְרָהָם הָיָה אוֹמֵר, כָּל הַזֶּרַע שֶׁלִּי יִהְיֶה מִצַּדֶּקֶת זוֹ, וְשָׂרָה גַּם הִיא וְכוּ׳, כְּנֶגֶד תְּפִלָּתָהּ אָמַר ״יָלְדָה לּוֹ״, וּכְנֶגֶד תְּפִלָּתוֹ אָמַר ״שָׂרָה״.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לִקְרִיאַת שְׁמוֹ יִצְחָק, לְצַד שֶׁיָּלְדָה הַזְּקֵנָה לַזָּקֵן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית כא:ו) ״צְחֹק עָשָׂה לִי״ וְגוֹ׳:
פסוק יא:עַל אוֹדוֹת בְּנוֹ. פֵּירוּשׁ: לְבַל יֵצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְיִשְׁתַּקַּע בֶּאֱמוּנוֹת רָעוֹת בְּצֵאתוֹ מִבֵּית אָבִיו, וְסוֹף כָּל סוֹף בְּנוֹ הוּא.
פסוק יא:עוֹד יִרְצֶה עַל אוֹדוֹת בְּנוֹ – אֲשֶׁר יִחֲסָה אוֹתוֹ שָׂרָה לְהָגָר, כְּאָמְרָהּ ״הָאָמָה וְאֶת בְּנָהּ וְגוֹ׳ בֶּן הָאָמָה״. וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִצְדִּיק דִּבְרֵי שָׂרָה וְאָמַר לוֹ ״כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ שְׁמַע בְּקוֹלָהּ״, וְאַל תַּחְשׁוֹב אוֹתוֹ בִּנְךָ. וְהוּא אָמְרוֹ עַל הַנַּעַר וְגוֹ׳, עָקַר לוֹ שֵׁם בְּנוֹ וְאָמַר לוֹ ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ״ וְגוֹ׳ וּבֵן זֶה עַל שֵׁם אִמּוֹ יִקָּרֵא, וְהוּא אָמְרוֹ וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה וְגוֹמֵר. וְתִמְצָא שֶׁחָזַר אַבְרָהָם וְהוֹדָה לִדְבָרֶיהָ, דִּכְתִיב ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם וְגוֹ׳ וְאֶת הַיֶּלֶד״ וְגוֹ׳ וְלֹא אָמַר ״וְאֶת בְּנוֹ״, כִּי הֵעִיד הַכָּתוּב עַל אַבְרָהָם.
פסוק יד:עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד. פֵּירוּשׁ: גַּם אוֹתוֹ שָׂם עַל שִׁכְמָהּ, לֶהֱיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה לָצֵאת מִבֵּית אָבִיו, לָזֶה עֲקָדוֹ כְּיֶלֶד וְשָׂמוֹ עַל שִׁכְמָהּ וְגֵרְשָׁהּ.
פסוק כד:וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: יֵשׁ לַהֲשִׁיבְךָ עַל טַעֲנָתְךָ שֶׁאָמַרְתָּ ״כַּחֶסֶד״ וְגוֹ׳, אֶלָּא שֶׁאֲנִי חָפֵץ בַּדָּבָר – אִשָּׁבַע.
פסוק כד:עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁרָצָה לְהוֹכִיחוֹ עַל אוֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ (בראשית כא:כה), חָשׁ שֶׁיַּחְשׁוֹב שֶׁמְּשִׁיבוֹ לִסְתּוֹר חַסְדּוֹ וּלְבִלְתִּי יִשָּׁבַע, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ וְאַחַר כָּךְ הוֹכִיחוֹ עַל וְגוֹ׳.
פסוק כד:עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ, פֵּירוּשׁ: עַל עַצְמוֹ, לֹא אָרַע לְךָ וְגוֹ׳, וְנִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל חִיּוּב בְּנוֹ.
פסוק כד:אוֹ יִרְצֶה כִּי הוּא יִשָּׁבַע וְיַשְׁבִּיעַ בָּנָיו עַל שְׁלוֹשָׁה דּוֹרוֹת אֵלּוּ, וְהַנִּקּוּד יוֹכִיחַ:
פסוק כו:וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וְגוֹ׳ וְגַם אָנֹכִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר ״וְגַם אָנֹכִי״. וְיֵרָאֶה בְּדִקְדּוּק עוֹד אָמְרוֹ לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה וְגוֹ׳, לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״לֹא יָדַעְתִּי״ וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁחוֹזֵר לְדִבְרֵי אַבְרָהָם?
פסוק כו:אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁהוּא יָדַע שֶׁגָּזְלוּ מֵאַבְרָהָם בְּאֵר הַמַּיִם, אֲבָל לֹא יָדַע מִי וָמִי הַגּוֹזְלִים. וּמֵעַתָּה יֹאמַר אַבְרָהָם שֶׁעָלָיו הָיָה לְבַקֵּשׁ מִי וָמִי עוֹשֵׂי רִשְׁעָה, לָזֶה הֵשִׁיב שֶׁגַּם אַבְרָהָם עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן שֶׁלֹּא הוֹדִיעַ הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה קַבָּלַת אַבְרָהָם וְאָז הָיָה עוֹשֶׂה לוֹ דִּין. וּלְצַד שֶׁאַבְרָהָם לֹא הֶחְשִׁיבוֹ גַּם הוּא לֹא יָדַע, וְהוּא אָמְרוֹ וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: לֹא בִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת וְנִשְׁאַר מְשֻׁלָּל הַיְדִיעָה עַד הַיּוֹם שֶׁהוֹדַעְתַּנִי אַתָּה.
