רש"י וה' פקד את שרה סמך פרשה זו כו' הקשה הרא"ם ויש לתמוה שכבר בשר השם לאברהם והמלאך לשרה שבניסן הבא תלד שרה ובהכרח היה שיפקדנה בר"ה כו' דאם לא יפקדנה עכשיו בר"ה אימתי כו' עד וא"כ איך אפשר לפקוד את שרה אחר ר"ה עכ"ל: ואני תמיה עליו שאמר איך אפשר לפקוד את שרה אחר ר"ה וכי לא היה אפשר שהיתה שרה נפקדת אפילו אחר י"כ או יום אחד קודם סוכות והיה יצחק נולד ביום ראשון דפסח דהא ק"ל יולדת לשבעה יולדת למקוטעים ואפילו יום אחד בתוך השביעי דיו ואמר הפסוק שנפקדה קודם לכן ונתעברה בר"ה משום כל המבקש רחמים כו' אבל גם בית אבימלך נפקדו ונתרפאו בו ביום בר"ה ואי לאו משום כל המבקש כו' היו בית אבימלך נפקדים בר"ה קודם שרה משום תפילתו של אברהם. ועוד שאמר הרא"ם בית אבימלך לא נתרפאו עד אחר ר"ה מנ"ל שמא ג"כ בו ביום נתרפאו אחר שנפקדה שרה בהריון וצ"ע עיין ברג"א:
פסוק א:
רש"י בא"ד כאשר דיבר לאברהם לשון הרא"ם אבל יש לתמוה למה לא פי' גבי כאשר אמר לאברהם כו' עכ"ל ואני אומר שאין זה קושיא כלל שהרי גבי האמירה כתיב אבל שרה אשתך וגומר הרי שהיתה הבטחת ההריון דווקא על שרה ולא על אשה אחרת וא"כ לא היה צריך רש"י לפרש כאשר אמר לאברהם שיכול להיות פירושו כאשר אמר על שרה באמירה לאברהם ושרה הוזכרה בכאן בפסוק זה אבל גבי דיבור לא כתיב אלא לא יירשך זה כי אם אשר יצא מחלציך והי' יכול להיות ודאי אברהם יהי' לו יורש אבל שיצא אותו היורש מאשה אחרת ולא משרה לכך פרש"י כאן כאשר דבר לאברהם ולא הוזכרה שם שרה אפ"ה אותה הבטחה קיים ג"כ בשרה והוא מה שאמר רש"י בדיבור שקודם זה והביא היורש משרה וסיים מיד אחריו ויעש ה' לשרה כאשר דיבר לאברהם כלומר אעפ"י שלא הוזכרה שם:
פסוק יא:
רש"י וירע הדבר ופשוטו על שאומרת לו לשלחו. לשון הרא"ם ויהיה פירוש מצחק כמשמעו כמנהג הנערים ושרה נתקנאה בו ולפיכך וירע בעיני אברהם לשלחו עכ"ל וזהו דוחק שיחזור רש"י ג"כ מפירוש של מצחק ולא יאמר עליו גם כן ופשוטו כמשמעו כמנהג הנערים כו' לכך נ"ל שאין רש"י חוזר ממה שפי' על מצחק שהוא ג"ע וע"ז וש"ד אלא שקשה לו על פירש על אודות בנו שהוא שיצא לתרבות רעה שזה הוא דבר פשוטו שוודאי שהיה רע ומר בעיניו זה ימים רבים על התרבות רעה על ישמעאל קודם שתאמר לו שרה ולא היה צריך הכתוב לכתוב זה כי וודאי היה משגיח עליו בכל יום וידע רוע מעלליו והוכיח על זה ולא קיבל תוכחה והיה מצטער על זה מאד אבל לא רצה לשלחו כי היה מצפה אולי יחזור בתשובה ע"י שיוכיחנו תמיד ולכך עכשיו שאמרה לו שרה גרש וגו' וירע בעיניו וגו' כי חשש פן יהיה סבה שלא יעשה תשובה לעולם אם לא יהיה אצלו שיוכיחנו:
פסוק כ:
רש"י רובה קשת יורה חצים בקש' אין מלת בקשת שאומ' רש"י פי' של קשת הנאמר בפסוק שהרי קשת שבפסוק פירושו שם התואר על שם האומנות כדבסמוך אלא כל הג' מלות שאמר רש"י יורה חצים בקשת כולם הם פי' של רובה אעפ"י שאין פירש של רובה אלא יורה חצים הוסיף רש"י ואמר שהיה יורה החצים בקשת ויהיה לפי זה שני תוארים בפסוק בתחלה תואר מעשיו ואמר שהיה רובה ר"ל יורה חצי' בקשת ואחר כך תיאר אותו שהי' אומן ומומחה במלאכתו עד שהיה ראוי לקרא קשת ר"ל בעל קשת ומלת ויהי ימשך על שניהם כאלו אמר ויהי רובה וגם ויהי קשת: