פסוק א:וַה׳ פָּקַד אֶת־שָׂרָה. כַּאֲשֶׁר אָמַר, שֶׁהָרְתָה וְיָלְדָה לַמּוֹעֵד הַהוּא כַּאֲשֶׁר אָמַר, וּלְפִי שֶׁהָיָה פֶּלֶא שָׁנָה הָעִנְיָן וְשִׁלֵּשׁ. וּמִנְהַג הַכָּתוּב בְּכֶפֶל הָעִנְיָן וְשִׁנָּה הַמִּלּוֹת, וְכֵן אָמַר תְּחִלָּה פָּקַד וְאַחַר כֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.
פסוק ב:וַתַּהַר. לְפִי שֶׁלֹּא זָכַר הַהֵרָיוֹן תְּחִלָּה, אָמַר כְּאֶחָד וַתַּהַר וַתֵּלֶד, וְכֵן ״וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן״ (בראשית ד:א).
פסוק ב:לְאַבְרָהָם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה״ (בראשית יז:כא), וְכֵן דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ ״וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָהָם בֵּן״ (בראשית טז:טו), וְזוּלָתָם רַבִּים. כִּי הָאִשָּׁה כְּמוֹ הָאֲדָמָה שֶׁנּוֹתֶנֶת פְּרִי לִבְעָלֶיהָ אַחַר שֶׁזְּרָעָהּ, וְהַיִּלּוֹד נִקְרָא עַל שֵׁם אָבִיו.
פסוק ב:לִזְקֻנָיו. אָמַר זֶה לָמָּה שֶׁצָּחֲקָה הִיא וְאָמְרָה ״וַאדֹנִי זָקֵן״ (בראשית יח:יב), וְעוֹד אָמַר לִזְקֻנָיו, כִּי הִיא שָׁבָה לְעִדּוּן הַבָּשָׂר וּלְדֶרֶךְ הַנָּשִׁים וְאַבְרָהָם עָמַד בִּזְקֻנָיו וְהוֹלִיד. יֵשׁ מִלּוֹת בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בִּלְשׁוֹן רַבִּים לְעוֹלָם וְלֹא יִפָּרְדוּ, כְּמוֹ נְעוּרִים, זְקֻנִים, בְּתוּלִים.
פסוק ב:אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ. כְּמוֹ עִמּוֹ, וְכֵן ״וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ״ (שמות כה:כב).
פסוק ג:וַיִּקְרָא. כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הָאֵל ״וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק״ (בראשית יז:יט).
פסוק ד:וַיָּמָל... כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳. שֶׁאָמַר לוֹ ״וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר״ (בראשית יז:יב), וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ מִלַּת אֹתוֹ, אֹתוֹ וְלֹא אֹתָהּ, מִכָּאן שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מְצֻוָּה לָמוּל אֶת בְּנָהּ (קידושין כט).
פסוק ה:בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ. זֶה לְתוֹסֶפֶת בֵּאֵר לוֹמַר אֵת אַחַר בְּהִוָּלֶד שֶׁהוּא נִפְעַל, וְכֵן ״יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ״ (במדבר כו:נה) ״וְלֹא יָמֵס אֶת לְבַב אֶחָיו״ (דברים כ:ח). וְלָמָּה נֶאֱמַר זֶה הַפָּסוּק וַהֲרֵי יָדַעְנוּ כִּי בֶּן מֵאָה שָׁנָה הָיָה, שֶׁהֲרֵי הָיָה בֶּן תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע כְּשֶׁנִּצְטַוָּה עַל הַמִּילָה וְאָמַר לוֹ ״אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת״ (בראשית יז:כא), וְאֶפְשָׁר כִּי בָּא לְהוֹדִיעַ כִּי בֶּן מֵאָה שְׁלֵמִים הָיָה כְּשֶׁנּוֹלַד לוֹ יִצְחָק וּבְסוֹף תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע נֶאֶמְרָה לוֹ הַנְּבוּאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְהַפָּסוּק הַזֶּה נִכְתַּב לְהוֹדִיעַ יְמֵי הַהֵרָיוֹן.
פסוק ו:וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק. אָמְרָה בֶּאֱמֶת קָרָא אֹתוֹ יִצְחָק, כִּי צְחוֹק דָּבָר הוּא לִי שֶׁאֲנִי יָלַדְתִּי וַאֲנִי זְקֵנָה, וְכָל הַשֹּׁמֵעַ שֶׁיָּלַדְתִּי יִצְחַק בַּעֲבוּרִי כְּמוֹ שֶׁיִּצְחַק אָדָם לִדְבַר הַתִּמָּהּ.
פסוק ז:וַתֹּאמֶר. אָמְרָה עוֹד לְרֹב הַתֵּמַהּ.
פסוק ז:מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם. מִי הָיָה מְדַבֵּר לְאַבְרָהָם שֶׁהֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה, דָּבָר חָדָשׁ כָּזֶה מִי הוּא מִלֵּל, לוּלֵי כִּי הָאֵל עָשָׂה עִמּוֹ פֶּלֶא שֶׁיְּלָדַתּוֹ לוֹ בֵן לִזְקֻנָיו.
פסוק ז:וּמַה שֶּׁאָמְרָה בָנִים. כִּי אִם מֵנִיקָה, אַחֲרֵי כֵן תֵּנִיק בָּנִים אֲחֵרִים אִם תִּרְצֶה; וְיֵשׁ דְּרָשׁ (בבא מציעא פז ע״ב, בראשית רבה נג) כִּי הַנָּשִׁים לֹא הָיוּ מַאֲמִינוֹת שֶׁיָּלְדָה, וְהָיוּ אוֹמְרוֹת אֲסוּפִי הָיָה, וְהֵן מְבִיאוֹת אֶת בְּנֵיהֶן וּמֵנִיקָה אוֹתָן.
פסוק ח:וַיִּגְדַּל וַיִּגָּמַל. נִשְׁלְמָה יוֹנַקְתּוֹ, וְהוּא לְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ מִשֶּׁנּוֹלַד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות ס), כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַתִּינוֹק לִינֹק.
פסוק ח:מִשְׁתֶּה גָדוֹל. אֶפְשָׁר כִּי כֵן הָיָה מִנְהָגָם, אוֹ עָשָׂהוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ זֶה לְיִצְחָק מִשִּׂמְחָתוֹ בּוֹ, וּמִשֶּׁנִּשְׁלְמָה יוֹנֶקֶת הַוָּלָד מַתְחִיל לְדַבֵּר וְרָאוּי לְחַנְּכוֹ בָּאוֹתִיּוֹת, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים לְאוֹתִיּוֹת.
פסוק ט:מְצַחֵק. כְּאִלּוּ מַלְעִיג עַל יִצְחָק שֶׁנּוֹלַד מֵהַזְּקֵנִים.
פסוק י:גָּרֵשׁ הָאָמָה. כִּי לֹא יִתָּכֵן לְגָרֵשׁ הַבֵּן מִבִּלְתִּי הָאֵם, כִּי הִיא לֹא תִשָּׁאֵר אַחֲרָיו.
פסוק י:כִּי לֹא יִירַשׁ. כִּי הוּא סָבוּר לִהְיוֹת שָׁוֶה עִם בְּנִי בַּיְרֻשָּׁה, לְפִי שֶׁהוּא בִּנְךָ, לְפִיכָךְ הוּא מְצַחֵק וּמַלְעִיג עַל בְּנִי.
פסוק י:וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה עִם־יִצְחָק. כְּאִלּוּ אָמְרָה לוֹ: הֲלֹא אָמַר לְךָ הָאֵל ״וְאֶת־בְּרִיתִי אָקִים אֶת־יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה״ (בראשית יז:כא).
פסוק יא:וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בֶּן הָאָמָה, בְּנוֹ הָיָה וְהָיָה אוֹהֵב אוֹתוֹ כִּי הָיָה בְּכוֹרוֹ, וְהָיָה מְרַחֵם עָלָיו כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. וּבְדֶרֶךְ טוֹבָה הָיָה הוֹלֵךְ, כִּי הוּא גָּדַל עִמּוֹ וְלִמְּדֵהוּ דֶּרֶךְ ה׳, כִּי אֲפִלּוּ לַאֲחֵרִים הָיָה מְלַמֵּד וּמַדְרִיךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, כָּל שֶׁכֵּן לִבְנוֹ, וְהָיָה רַע בְּעֵינָיו שֶׁיְּגָרְשֵׁהוּ מִבֵּיתוֹ, וְלֹא גָּעַר בְּאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּדְבַר הָגָר, וְהָיָה מִצְטַעֵר עַל הַדָּבָר, וְהָיָה סוֹבֵל מְרִיבַת אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁבָּא אֵלָיו הַדִּבּוּר.
פסוק יב:עַל־הַנַּעַר וְעַל־אֲמָתֶךָ. כִּי יָדַע כִּי גַּם עַל הָאָמָה רַע בְּעֵינָיו שֶׁשִּׁמְּשָׁה אוֹתוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהָיָה לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא עַל אוֹדוֹת בְּנוֹ, זָכַר בְּנוֹ כִּי הוּא הָעִקָּר וְעָלָיו הָיָה מְרִיב עִם שָׂרָה, לֹא עַל הָאָמָה, אֲבָל הָאֵל שֶׁיָּדַע אֶת לְבָבוֹ אָמַר עַל־אֲמָתֶךָ.
פסוק יב:כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר. בַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי הִיא אוֹמֶרֶת אֱמֶת, כִּי לֹא יִירַשׁ עִם יִצְחָק. כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. כִּי מַה שֶּׁאָמַרְתִּי ״לְךָ וּלְזַרְעֲךָ״ (בראשית יז:ח), לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא עַל יִצְחָק, כִּי הוּא הַזֶּרַע הַמְיֻחָד לְךָ.
פסוק יג:וְגַם אֶת־בֶּן־הָאָמָה. אַל תִּדְאַג עָלָיו אִם יֵצֵא מִבֵּיתְךָ, כִּי לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ, לְפִי שֶׁהוּא זַרְעֲךָ.
פסוק יד:וַיַּשְׁכֵּם. לַעֲשׂוֹת מִצְוַת הָאֵל.
פסוק יד:וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם. נָתַן לָהֶם מָזוֹן לְיוֹם אוֹ לְיוֹמַיִם, כִּי לֹא תוּכַל עוֹד שְׂאֵת, וְגַם מַיִם נָתַן לָהּ, כִּי דַּרְכָּהּ הָיָה דֶּרֶךְ מִדְבָּר לָשׁוּב אֶל מִצְרַיִם אוֹ קָרוֹב לָהּ אֶל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ כִּי מִצְרִית הָיְתָה, וְגַם כֶּסֶף וְזָהָב נָתַן לָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סִפֵּר הַכָּתוּב כִּי לֹא שִׁלְּחָהּ וְאֶת הַנַּעַר רֵיקָם. שָׂם עַל שִׁכְמָהּ. הַלֶּחֶם וְהַחֵמֶת שָׂם עַל שִׁכְמָהּ.
פסוק יד:וְאֶת־הַיֶּלֶד. שֶׁיֵּלֵךְ לְפָנֶיהָ, כִּי בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הָיָה, וּכְשֶׁיִּיעַף תִּשָּׂאֵנּוּ עַל שִׁכְמָהּ אוֹ בְּחֵיקָהּ.
פסוק יד:וַיְשַׁלְּחֶהָ. מִבֵּיתוֹ, אוֹ לִוָּה אוֹתָהּ עַד חוּץ לָעִיר.
פסוק יד:וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע. כִּי לֹא יָדְעָה הַדֶּרֶךְ מִשֶּׁנִּכְנְסָה בַּמִּדְבָּר.
פסוק טו:וַיִּכְלוּ. וְהִנֵּה נִכְפְּלוּ צָרוֹתֶיהָ, וְנִכְתַּב כָּל זֶה לְלַמֵּד שֶׁלֹּא יִבָּהֵל אָדָם לְצָרוֹת אִם יְבֹאֻהוּ וְיִבְטַח בָּאֵל שֶׁיָּשִׂים הָאַחֲרִית לְטוֹב. וְנִכְתַּב גַּם כֵּן לְהוֹדִיעַ מַה עוֹשֶׂה הָאֵל לְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ, כִּי לְשִׁפְחַת אַבְרָהָם נִגְלָה הַמַּלְאָךְ פְּעָמַיִם וְעָשָׂה עִמָּהּ וְעִם בְּנָהּ פֶּלֶא.
פסוק טו:וַתַּשְׁלֵךְ אֶת־הַיֶּלֶד. הִשְׁלִיכַתּוּ מֵחֵיקָהּ שֶׁהָיְתָה נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ, כִּי הָיָה עָיֵף מֵהַדֶּרֶךְ וּמֵהַצָּמָא.
פסוק טז:וַתֵּלֶךְ. אַחַר שֶׁהִשְׁלִיכַתּוּ, הָלְכָה וְיָשְׁבָה לָהּ רָחוֹק מִמֶּנּוּ.
פסוק טז:הַרְחֵק. מָקוֹר בִּמְקוֹם עָבָר, כְּלוֹמַר הִרְחִיקָה עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ כְּשִׁעוּר כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, וְלֹא יוֹתֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְכַּסֶּה מֵעֵינָהּ מִכָּל וָכֹל.
פסוק טז:כִּמְטַחֲוֵי. שָׁרְשׁוֹ טָחָה, וְהוּא בָּנוּי עַל דֶּרֶךְ פֹּעַל הַדָּגוּשׁ. וְהַבֵּינוֹנִיִּים מְטַחֶה מְטַחִים, וּבִסְמוּךְ מְטַחֲוֵי, פֵּרֵשׁ כְּשִׁעוּר מַה שֶּׁמּוֹשְׁכִים קַשְׁתָּם מוֹרֵי חִצִּים, רוֹצֶה לוֹמַר כְּשִׁעוּר הֲלִיכַת הַחֵץ, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מְטַחֲוֵי שֵׁם.
פסוק יז:וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר. כִּי גַּם הוּא נָשָׂא אֶת קוֹלוֹ וּבָכָה.
פסוק יז:מִן־הַשָּׁמַיִם. שָׁמְעָה קוֹלוֹ וְלֹא רָאַתְהוּ, כְּמוֹ בִּבְאֵר לַחַי שֶׁרָאַתְהוּ, לְפִיכָךְ אָמַר מִן־הַשָּׁמַיִם. אֶל־קוֹל הַנַּעַר. קַדְמָאָה ״אֶת״, תִּנְיָנָא ״אֶל״, וְסִימָנָהּ ת״ל.
פסוק יז:בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהִשְׁלַכְתְּ אוֹתוֹ, כִּי חָשַׁבְתְּ שֶׁיָּמוּת שָׁם שָׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹלוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ מִזֶּה (ראש השנה טז) שֶׁאֵין דָּנִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, אִם צַדִּיק הוּא אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפוֹ לִהְיוֹת רָשָׁע דָּן אוֹתוֹ כְּצִדְקוֹ. וּבַהַגָּדָה (בראשית רבה נג) אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שֶׁבָּנָיו עֲתִידִין לְהָמִית בָּנֶיךָ בְּצָמָא אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ בְּאֵר מַיִם לְהַחֲיוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״מַשָּׂא בַּעֲרָב לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם״ (ישעיה כא:יד) כְּשֶׁהָיוּ חֵיל נְבוּכַדְנֶאצַּר מוֹלִיכִים אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה וְהָיוּ קְרוֹבִים לָמוּת בְּצָמָא וְהָיוּ עוֹבְרִים עַל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁנֶּאֱמַר ״יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא״ (ישעיה כא:יד) וּמְבַקְּשִׁים מֵהֶם שֶׁיַּשְׁקוּם מַיִם וְהָיוּ מוֹלִיכִים לָהֶם נוֹדוֹת רֵקִים נְפוּחִים וְהָיוּ סְבוּרִים שֶׁהֵם מְלֵאִים מַיִם וּפָתְחוּ לָהֶם, וְהָרוּחַ נִכְנַס בִּמְעֵיהֶם וְהֵם מֵתִים (מדרש איכה נב).
פסוק יח:קוּמִי וְהַחֲזִיקִי אֶת־יָדֵךְ בּוֹ. אַל תַּרְפִּי יָדֵךְ מִמֶּנּוּ, כִּי לֹא יָמוּת בְּצָמָא, כִּי עוֹד לְגוֹי גָדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ.
פסוק יט:וַיִּפְקַח. אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה הַבְּאֵר שָׁם וְהָיָה מְכֻסֶּה בֵּין הַשִּׂיחִים, אוֹ הָיָה רָחוֹק מִמֶּנָּה.
פסוק יט:כְּמוֹ וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא. וֵאלֹהִים הֵיטִיב רְאוּתָהּ לְפִי שָׁעָה לִרְאוֹתוֹ, אוֹ לֹא הָיָה שָׁם, אֲבָל בָּקַע אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְיָצְאוּ מַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן (שופטים טו:יט).
פסוק יט:וַתַּשְׁקְ אֶת־הַנָּעַר. וּכְבָר הִשְׁקְתָה אוֹתוֹ וְשָׁתְתָה הִיא וְאַחַר כֵּן מִלְּאָה אֶת הַחֵמֶת מַיִם לְהוֹלִיךְ עִמָּהּ. וּכְמוֹ וָי״ו זֶה רַבִּים, כְּמוֹ ״הֵן אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא״ (ישעיה סד:ד), ״וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ״ (שמות יד:כא), ״וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ״ (שמות טז:כ), וְכֵן רַבִּים, וּפֵרוּשׁוֹ כִּי שָׁאֲבָה מַיִם מִן הַבְּאֵר בַּחֵמֶת וְהִשְׁקְתָה אֶת הַנָּעַר.
פסוק כ:וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת־הַנַּעַר. שֶׁהִצְלִיחוֹ בְּמַעֲשִׂים רַבִּים.
פסוק כ:וַיִּגְדָּל. בְּעֹשֶׁר וּבִנְכָסִים. וְנַעַר מְתֻרְגָּם ״רַבְיָא״.
פסוק כ:וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר. וְאַחַר כֵּן פֵּרַשׁ בְּמִדְבַּר פָּארָן.
פסוק כ:וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת. יֵשׁ לְפָרֵשׁ רֹבֶה נַעַר, מִתַּרְגּוּם נַעַר ״רַבְיָא״, וְקַשָּׁת תֹּאַר בְּפֶלֶס ״גַּנָּב״ ״סַלָּח״, רוֹצֶה לוֹמַר עוֹשֶׂה הַקְּשָׁתוֹת. אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁ רֹבֶה כְּמוֹ יוֹרֶה, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהָיָה יוֹרֶה בַּקֶּשֶׁת, וְהָיָה רֹבֶה שֶׁבָּא בְּרֵישׁ וּבְבֵית מִבַּעֲלֵי הַכֶּפֶל ״וַיְמָרְרוּהוּ וָרֹבּוּ״ (בראשית מט:כג), ״הַשְׁמִיעוּ אֶל בָּבֶל רַבִּים״ (ירמיהו נ:כט), ״יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו״ (איוב טז:יג), וְיִהְיֶה חָסֵר בֵּית הַשִּׁמּוּשׁ כְּאִלּוּ אָמַר רֹבֶה בַּקֶּשֶׁת, וְיִהְיֶה קֶשֶׁת שֵׁם בְּשֶׁקֶל שַׁבָּת. וְנִכְתַּב הַסִּפּוּר הַזֶּה כִּי בָּנָיו שֶׁהָיוּ קַשָּׁתִים מִמֶּנּוּ לָמְדוּ, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר ״יָדוֹ בַכֹּל״, כִּי מֵרֹב גְּבוּרָתָם וִידִיעָתָם בְּמִלְחֶמֶת הַקֶּשֶׁת הֵם פּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם בַּכֹּל. וְכֵן רָאִינוּ בְּנֵי קֵדָר שֶׁהָיוּ מִבָּנָיו שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים יוֹדְעִים בַּקְּשָׁתוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ״ (ישעיהו כא:יז). וְרָאוּי לְאָדָם לִלְמֹד מְלֶאכֶת אָבִיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּחִירָם ״וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי וְכוּ׳״. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טז:) מִכָּאן שֶׁחַיָּב אָדָם לִלְמֹד מְלֶאכֶת אָבִיו. וְאָמְרוּ בְּנֵי יַעֲקֹב ״רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ״ (בראשית מז:ג).
פסוק כא:וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ. לָקְחָה לוֹ לְאִשָּׁה מִמִּשְׁפַּחְתָּהּ, כִּי רָאֲתָה כִּי נִפְרָד מִמִּשְׁפַּחַת אָבִיו, וְכֵן רָאוּי לְאָדָם לְהִדָּבֵק בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ וְתִהְיֶה אַהֲבָתוֹ לְאִשְׁתּוֹ יוֹתֵר חֲזָקָה וְיֵצֵא הַזֶּרַע מֵהֶם יוֹתֵר נָכוֹן.
פסוק כב:וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא. בָּעֵת שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק אוֹ שֶׁנִּגְמַל וְעוֹדֶנּוּ בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, בִּגְרָר, זֶהוּ שֶׁאָמַר, וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, וְלֹא אָמַר ״וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ״; וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁנּוֹלַד לוֹ בֵּן לְעֵת זִקְנוּתוֹ וְאִשְׁתּוֹ זְקֵנָה כְּמוֹ שֶׁשָּׁמְעוּ וְרָאוּ אוֹתָהּ יָלְדָה, תָּמְהוּ עַל הַדָּבָר, וְאַחַר שֶׁאֵרַע לוֹ לַאֲבִימֶלֶךְ דְּבַר שָׂרָה וְרָאוּהוּ כֵּן מַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו, רָצָה שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל בְּרִיתוֹ. וּמַה שֶׁאָמַר וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ, כִּי בַּעֲצָתוֹ אָמַר לְאַבְרָהָם מַה שֶּׁאָמַר.
פסוק כג:אִם־תִּשְׁקֹר לִי. עִנְיָנוֹ אוּלַי, כִּי ״אִם״ וְ״אוּלַי״, עִנְיָנָם קָרוֹב; אוּלַי תִּשְׁקֹר לִי אַהֲבָתְךָ הַיּוֹם אוֹ מָחָר אַתָּה אוֹ בָּנֶיךָ אוֹ בְּנֵי בָנֶיךָ. לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי, לְפִיכָךְ שָׁאַלְתִּי מִמְּךָ שְׁבוּעָה, כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַחַר הַשְּׁבוּעָה לֹא תִּשְׁקֹר, גַּם בָּנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ יִרְאוּ מִשְּׁבוּעָתְךָ וְיִשְׁמְרוּהָ.
פסוק כג:לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי. שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת, נִין הוּא הַבֵּן, נֶכֶד הוּא בֶּן הַבֵּן, וְכֵן אָמַר ״וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר נִין וָנֶכֶד״ (ישעיה יד:כב).
פסוק כג:כַּחֶסֶד אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי. שֶׁנָּתַתִּי אַרְצִי לְפָנֶיךָ לָשֶׁבֶת כַּאֲשֶׁר תִּרְצֶה וְכִבַּדְתִּיךָ.
פסוק כג:וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ. כְּלוֹמַר עִם יוֹשְׁבֶיהָ אַחֲרַי, תַּעֲשֶׂה גַּם כֵּן חֶסֶד וְטוֹבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ, כִּי מָצָאתָ בָּהּ וּבַאֲנָשֶׁיהָ רְצוֹנְךָ.
פסוק כד:אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ. וְתִשָּׁבַע גַּם אַתָּה כְּמוֹ כֵן. אִשָּׁבֵעַ הָאָלֶ״ף בְּחִירִיק, וְרֹב אָלֶ״ף אֵיתָ״ן בְּנִפְעַל בְּסֶגוֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב עִם יוֹ״ד אֵיתָן בַּקְּרִיאָה.
פסוק כה:וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם. וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ שְׁנֵיהֶם בִּבְרִית וּבִשְׁבוּעָה, טָעַן עָלָיו עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ לוֹ עֲבָדָיו שֶׁגָּזְלוּ מִמֶּנּוּ הַבְּאֵר שֶׁחָפַר בִּגְבוּל בְּאֵר שֶׁבַע. וּבְאֵר שֶׁבַע סָמוּךְ לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְחָפַר שָׁם אַבְרָהָם בְּאֵר כִּי הוּא מֵהַגְּבוּל בְּאֵר שֶׁבַע, וְעַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ גְּזָלוּהוּ מִמֶּנּוּ כִּי מִגְּבוּל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים הִיא. וְעַל הַטַּעֲנָה שֶׁטָּעַן אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ בָּזֶה, הָלְכוּ אַבְרָהָם וַאֲבִימֶלֶךְ מִגְּרָר לִרְאוֹת שָׁם אֶת הַבְּאֵר הַהִיא אִם הִיא מִגְּבוּל בְּאֵר שֶׁבַע אוֹ מִגְּבוּל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְשָׁם הָיוּ רוֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָהָם, וּלְפִיכָךְ חָפַר שָׁם הַבְּאֵר לְהַשְׁקוֹת מִמֶּנּוּ מִקְנֵהוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּתוּב בָּהּ כֵּן, נִרְאֶה כִּי הָלְכוּ שָׁם מִפְּנֵי הַטַּעֲנָה שֶׁטָּעַן עָלָיו אַבְרָהָם.
פסוק כו:וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי. מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִגַּדְתָּ אַתָּה לִי הַדָּבָר, אִם כֵּן אֵין עָלַי אָשָׁם.
פסוק כז:וַיִּקַּח. מָצָאנוּ שֶׁהָיָה לִקֻּחַ שָׁם צֹאן וּבָקָר, וְנָתַן לַאֲבִימֶלֶךְ לְקִיּוּם הַבְּרִית, וְעִם אוֹתָהּ הַמַּתָּנָה וְהַשְּׁבוּעָה כָּרְתוּ הַבְּרִית בֵּין שְׁנֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם.
פסוק כח:וַיַּצֵּב. מֵהַצֹּאן וְהַבָּקָר שֶׁנָּתַן לוֹ לָקַח שֶׁבַע כְּבָשׂוֹת וְהֵצִיב אוֹתָן לְבַדְּהֶן, וְלָקַח שֶׁבַע, לְפִי שֶׁלְּשׁוֹן הַמִּסְפָּר הַזֶּה וּלְשׁוֹן הַשְּׁבוּעָה אֶחָד, וּלְפִי שֶׁיִּהְיֶה עֵדוּת עַל שֶׁבַע כִּבְשֹׂת וְעַל הַשְּׁבוּעָה כְּאֶחָד לְדוֹרוֹת הַבָּאִים, כִּי בְּשֶׁבַע כְּבָשׂוֹת וְהַשְּׁבוּעָה כָּרְתוּ בְּרִית, לְפִיכָךְ קָרָא הַמָּקוֹם בְּאֵר שָׁבַע.
פסוק ל:תִּהְיֶה־לִּי לְעֵדָה. תִּהְיֶה לִי הַמִּקְנָה הַזֹּאת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְעֵדָה.
פסוק לא:עַל־כֵּן וגו׳ כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם. חָסֵר וי״ו הַשִּׁמּוּשׁ כְּמוֹ ״שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ״ (חבקוק ג:יא), ״רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן״ (שמות א:ב), וְהַדּוֹמִים לָהֶם, רוֹצֶה לוֹמַר, עַל כֵּן עַל שֶׁבַע כְּבָשׂוֹת, וְכִי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם עַל שְׁנֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁבַע, וְנִשְׁתַּתֵּף ״בְּאֵר״ עִם ״שֶׁבַע״ עַל הַבְּאֵר שֶׁחָפַר שָׁם אַבְרָהָם. וְזֶה הָיָה אוֹת גָּדוֹל לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ שֶׁהָיָה מְקֻבָּל כָּל מַה שֶׁהָיָה אוֹמֵר וְקוֹרֵא שֵׁם לַמָּקוֹם, וְהָיָה כֵן.
פסוק לב:וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ. וְאַבְרָהָם נִשְׁאַר שָׁם עִם צֹאנוֹ יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אוֹ יוֹתֵר, וְאַחַר כָּךְ שָׁב אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים אֶל בֵּיתוֹ לִגְרָר.
פסוק לג:וַיִּטַּע אֶשֶׁל. נָטַע שָׁם נְטִיעָה סָמוּךְ לַבְּאֵר שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לְעֵדוּת כִּי נִשְׁאֲרָה הַבְּאֵר לוֹ בְּלֹא מַחֲלֹקֶת. אֶשֶׁל, לְשׁוֹן נְטִיעָה, וְכֵן ״תַּחַת הָאֵשֶׁל בָּרָמָה״ (שמואל א כב:ו). וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה כז) ״דְּתַלְיָא בַּאֲשָׁלֵי רַבְרְבֵי״, פֵּרוּשׁ אִילָנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ נוֹטָרִיקוֹן אֲכִילָה שְׁתִיָּה לְוָיָה, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהִנְהִיג אַנְשֵׁי בְּאֵר שֶׁבַע לְהַכְנִיס אוֹרְחִים וְשֶׁחַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת לָאוֹרֵחַ הַבָּא עָלָיו שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, אֲכִילָה שְׁתִיָּה לְוָיָה.
פסוק לג:וַיִּקְרָא שָׁם. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ; וּלְפִי מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ עִם אֲבִימֶלֶךְ בִּדְבַר אִשְׁתּוֹ, וּבִדְבַר הַבְּאֵר אָסַף אֶת הַבָּנִים שָׁם וְקָרָא לָהֶם בְּשֵׁם ה׳ שֶׁיַּחֲזִיקוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ מֵעֲבֹד זוּלָתוֹ, כִּי נִלְחַם מִלְחַמְתּוֹ; עַד שֶׁאֲבִימֶלֶךְ שֶׁהוּא מֶלֶךְ בָּא אֵלַי וּבִקֵּשׁ אַהֲבָתִי וּבְרִיתִי וְהֶחֱזִיר לִי זֹאת הַבְּאֵר אֲשֶׁר גָּזְלוּ מִמֶּנִּי עֲבָדָיו, וּבָזֶה תּוּכְלוּ לְהַכִּיר כִּי הוּא אֵל עוֹלָם, וְאֵין זוּלָתוֹ וְעוֹשֶׂה בִּיצוּרָיו כִּרְצוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּפַרְעֹה וּבַאֲבִימֶלֶךְ בַּעֲבוּרִי, מִכָּל זֶה תַּכִּירוּ כִּי הוּא אֵל עוֹלָם וְיָכוֹל עַל הַכֹּל.
פסוק לד:יָמִים רַבִּים. עָמַד שָׁם יָמִים רַבִּים, כִּי הָיָה לוֹ בְּרִית עִם אֲבִימֶלֶךְ וְלֹא הָיָה מְפַחֵד מֵאָדָם. וּבְרֹב אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים הִיא אֶרֶץ שֶׁבַע, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בַּשּׁוּנַמִּית שֶׁיָּשְׁבָה שָׁם מִפְּנֵי הָרָעָב שֶׁבַע שָׁנִים.
