מי מ"לל לאברהם. בגי' ק' רמז שאברהם היה בן מאה כשהוליד יצחק ואז הניקה בנים שרה:
פסוק ח:
ביום הגמל. ביום ה"ג מ"ל את יצחק:
פסוק טז:
אל אראה במות הילד. וא"ת היכי סבורה שימות והלא אמר לו המלאך על פני כל אחיו ישכון. י"ל שמא מקטני אמנה היתה שהרי נמי חזרה אל גלולי אביה כדכתיב ותלך ותתע:
פסוק יז:
וישמע אלהים את קול הנער. מכאן שתפלת החולה נשמעת תחלה. וא"ת והא אין החבוש מתיר עצמו מבית האסורין. וי"ל תפלה שאני:
פסוק ל:
כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה. ובשביל שכרת ברית למלך פלשתים נענש שהרגו מבניו פלשתים שבעה שמשון חפני ופנחס שאול ושלשת בניו. וי"ל שהחריבו שבע משכנות משכן שילה נוב וגבעון בית עולמים בית ראשון ושני: