פסוק ג:הנך מת. בידי אדם , ואע"פ דכתיב (פ' ו') ואחשך אותך מחטוא לי [אפילו הכי] דינו מסור לאדם. ודכותה ביוסף וחטאתי לאלהים (פ' וישב) אבל דינו מסור לאדם, ומכאן דאומר מותר קרוב למזיד הוא .
(מכות ט' א')
פסוק ג:בעולת בעל. האשה עם בעלה עולה עמו ואינה יורדת עמו, מאי קרא, אמר רב הונא, והיא בעולת בעל – בעלייתו של בעל ולא בירידתו של בעל .
(כתובות ס"א א')
פסוק ג:בעולת בעל. תנא רבי חנינא, והיא בעולת בעל, בעולת בעל יש להם לבני נח, נכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם .
(סנהדרין נ"ז כ')
פסוק ג:בעולת בעל. תנא רבי אבהו בשם רבי אלעזר, והיא בעולת בעל, על הנשואות הוא חייב ואין חייב על הארוסות .
(ירושלמי קדושין פ"א ה"א)
פסוק ז:כי נביא הוא. וכי אי לאו נביא הוא לא בעי למיהדר, אלא הכי קאמר לי', השב אשת האיש, ודקאמרת הלא הוא אמר לי אחותי היא, נביא הוא וממך למד, אכסנאי שבא לעיר, כלום שואלין אותו אשתך או אחותך היא זו, מכאן לבן נח שנהרג על שהיה לו ללמוד ולא למד .
(מכות ט' ב')
פסוק ז:ויתפלל בעדך. החובל בחבירו, אע"פ שהוא נותן לו דמי נזק צער רפוי שבת ובושת, אין נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה, שנאמר ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך .
(ב"ק צ"ב א')
פסוק יב:אחותי בת אבי. [מלמד שאחות מן האם אסורה לבן נח] .
(סנהדרין נ"ח ב')
פסוק יג:התעו אותי אלהים. כל השמות האמורים באברהם קודש, ואף זה כאשר התעו אותי אלהים, והכי קאמר, אלולא אלהים כבר התעו אותי .
(ירושלמי מגילה פ"א ה"ט)
פסוק טז:כסות עינים. א"ר יצחק, לעולם אל תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה, שנאמר הנה הוא לך כסות עינים, אמר לה, הואל וכסית ממני שהוא אישך וגרמת לי הצער הזה, יהי רצון שיהיו לך בני כסויי עינים, ונתקיים בזרעה, שנאמר ביצחק (פ' תולדות) ותכהין עיניו מראות .
(ב"ק צ"ג א')
פסוק יז:ויתפלל אברהם. מניין שהמבקש מחבירו מחילה ואינו מוחל לו שהוא אכזרי, שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים [שם צ"ב א']
פסוק יח:עצר עצר. שתי עצירות הללו למה, א"ר אלעזר, אחת באיש, ש"ז, ושתים באשה – ש"ז ולידה .
(ב"ק צ"ב א')
פסוק יח:בעד כל רחם. אמרי דבי רבי ינאי, מלמד שאפילו תרנגולת של בית אבימלך לא הטילה ביצתה .
(ב"ק צ"ב א')