פסוק ב:וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה. כָּאן לֹא צִוָּה לָהּ שֶׁתַּקְדִּים לוֹמַר הִיא, כְּמַעֲשֵׂהוּ בְּרִדְתּוֹ לְמִצְרַיִם, כִּי שָׁם מְקוֹם הַכִּעוּר וְהִיא פֶּלֶא בֵּינֵיהֶם בְּיָפְיָהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּגְרָר. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר לוֹ אֲבִימֶלֶךְ ״מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה״, מַה שֶׁלֹּא שְׁאָלוֹ בְּסֵדֶר זֶה פַּרְעֹה, כִּי מְקוֹמוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ לֹא הָיוּ כְּעוּרִים וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם יֹפִי וְלֹא תִּתְפָּלֵא שָׂרָה בְּיָפְיָהּ כָּל כָּךְ, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁהִסְכִּים עָלָיו שֶׁיָּגוּר בִּמְגוּרָתוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן פַּרְעֹה.
פסוק ג:הִנְּךָ מֵת עַל וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: חַיָּב אַתָּה מִיתָה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִיא וְכוּ׳, פֵּירוּשׁ אַחַר שֶׁאֲנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁהִיא בְּעוּלַת בַּעַל. אֲבָל אִם לֹא הוֹדִיעוֹ, הֲגַם שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, לֹא יִתְחַיֵּב מִיתָה, כִּי בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ בְּשׁוֹגֵג בְּחָשְׁבוֹ כִּי הִיא פְּנוּיָה פָּטוּר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק י׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים.
פסוק ג:עוֹד יִסְבֹּל הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הִנְּךָ מֵת וְגוֹ׳ אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִיא בְּעֻלַת בָּעַל – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיָּדַעְתָּ שֶׁהִיא בְּעוּלַת בַּעַל, וּכְפִי זֶה יִתְחַיֵּב כְּפִי הַדִּין. אֶלָּא שֶׁאַחַר הָאֱמֶת מֵהָאָמוּר בָּעִנְיָן נִרְאֶה כִּי לֹא יָדַע שֶׁהִיא בְּעוּלַת בַּעַל.
פסוק ד:וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים: בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ פָּטוּר, וְעַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ חַיָּב. לָזֶה נִתְחַכֵּם מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיִּהְיֶה דִּין שָׂרָה דִּין אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא קָרַב כָּל עִקָּר.
פסוק ד:הֲגוֹי גַּם צַדִּיק וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ הֲגוֹי, עוֹד אָמְרוֹ גַּם צַדִּיק, עוֹד אָמְרוֹ תַּהֲרֹג, וְלֹא כֵן מַשְׁמַע מִדִּבְרֵי ה׳, שֶׁאִם יָשִׁיב הָאִשָּׁה וְלֹא יִקְרַב עָלֶיהָ אֵינוֹ בֶּן מָוֶת.
פסוק ד:אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סד.) בְּפָסוּק (מלכים א כב:יז) ״יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם״, שֶׁאָמַר ״בְּשָׁלוֹם״ כְּאָמְרוֹ עַל הַמֵּת, וַהֲגַם שֶׁלֹּא מֵת אָדָם זוּלַת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לְשׁוֹן מִיתָה עַל כָּל הָעָם, הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי צָרַת הַמֶּלֶךְ הִיא צָרַת כָּל הָעָם, וּמִן הָרָאוּי לְצַדֵּד שֶׁלֹּא תָּבֹא רָעָה עַל הַמֶּלֶךְ הֲגַם שֶׁיִּתְחַיֵּב עַל מַעֲשֵׂהוּ לְצַד הַגָּעַת הָרַע לִכְלָלוּת הָעָם. וְהוּא מַה שֶׁמַּתְמִיהַּ בְּאָמְרוֹ ״הֲגוֹי״, פֵּרוּשׁ יִחֵס עַצְמוֹ לְגוֹי לַטַּעַם הַנִּזְכָּר, ״גַּם צַדִּיק״, שֶׁבְּעֵרֶךְ הֱיוֹתוֹ צַדִּיק אֲפִלּוּ פְּרָט אֶחָד לֹא יְעַוֵּת הָאֵל מִשְׁפָּט לַהֲרֹג צַדִּיק אֶחָד. וְטַעַם אָמְרוֹ כֵּן, לֶהֱיוֹת שֶׁהֵבִין בְּדִבְרֵי ה׳ כִּי נֶחְלְטָה הַגְּזֵרָה עָלָיו לָמוּת כְּאָמְרוֹ ״הִנְּךָ מֵת״ בְּהֶחְלֵט ״עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ״, פֵּרוּשׁ שֶׁכְּבָר לָקַחְתָּ, עַל הַלְּקִיחָה לְבַד. וְטָעַן הֲלֹא הוּא צַדִּיק כִּי אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה עַל הַלְּקִיחָה כֵּיוָן שֶׁלֹּא קָרַב אֵלֶיהָ וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ כְּמִשְׁפַּט עֲרָיוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדִינוֹ. וְהוֹסִיף עוֹד לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה בָּא עָלֶיהָ הוּא פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ שׁוֹגֵג פָּטוּר, וְהוּא שׁוֹגֵג הוּא כְּאָמְרוֹ ״הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִיא״.
פסוק ד:אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהֵבִין בְּמַאֲמַר ה׳ כִּי הוּא יָדַע שֶׁהִיא בְּעוּלַת בַּעַל, וְאָמַר כִּי לֹא כֵן הוּא, ״הֲלֹא הוּא אָמַר לִי״ וְגוֹ׳:
פסוק ה:וְאָמְרוֹ בְּתָם לְבָבִי וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב לַחֲשָׁשַׁת שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ וּבַעְלָהּ הוּא אָדָם אַחֵר, וּמַה הִרְוִיחַ בְּאָמְרוֹ אַבְרָהָם עָלֶיהָ ״אֲחוֹתִי הִיא״? לָזֶה אָמַר בְּתָם לְבָבִי וְגוֹ׳, חָשַׁבְתִּי שֶׁפְּנוּיָה הִיא וְאֵין לִי מִשְׁפַּט מָוֶת. וְאָמְרוֹ וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי נִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל מִשְׁפַּט מָוֶת מִדִּין גָּזֵל, דְּאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין נז.) וּפְסָקָהּ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בֶּן נֹחַ חַיָּב עַל הַגָּזֵל וְכוּ׳ וְאֶחָד הַגּוֹזֵל וְכוּ׳ אוֹ גּוֹנֵב נֶפֶשׁ, עַד כָּאן. וְלָאו דַּוְקָא גּוֹנֵב וְהוּא הַדִּין גּוֹזֵל, דְּבִיפַת תּוֹאַר נֶאֱמַר דִּין גּוֹנֵב נֶפֶשׁ בַּבְּרַיְתָא (שָׁם), וִיפַת תּוֹאַר גְּזוּלָה הִיא לֹא גְּנוּבָה, וְלִרְבוּתָא כָּתַב רַמְבַּ״ם גּוֹנֵב, וְכֵן כָּתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְאִם כֵּן מֵעֵת שֶׁלְּקָחָהּ אֲבִימֶלֶךְ נִתְחַיֵּב מִיתָה, לָזֶה אָמַר וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי כִּי בִּרְצוֹנָם חָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר וּלְמַעֲלָה תֵּחָשֵׁב לְאָחִיהָ שֶׁנְּשָׂאָהּ מֶלֶךְ.
פסוק ו:וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. הִסְכִּים לוֹ עַל דְּבָרָיו כִּי לֹא נִתְחַיֵּב מִיתָה עַל אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי בְּתֹם לְבָבוֹ, אַךְ עַל נִקְיוֹן כַּפַּיִם לֹא הִסְכִּים. וְאוּלַי שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא לֹא גָּזַל, עִם כָּל זֶה אַלָּמוּת הַמַּלְכוּת הָיָה בָּאֶמְצָעוּת, וַהֲגַם שֶׁאֵינָהּ גְּזֵלָה שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלֶיהָ, עִם כָּל זֶה נִקְיוֹן כַּפַּיִם אֵינוֹ. אוֹ לְצַד שֶׁבְּדִבְרֵי ה׳ לֹא הָיָה מָקוֹם לִטְעוֹת בּוֹ, אֶלָּא אֲבִימֶלֶךְ הָיָה מְצַדֵּד כָּל צִדְדֵי הַסְּפֵקוֹת, לָזֶה לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר לוֹ ״וּבְנִקְיוֹן״ וְגוֹ׳.
פסוק ו:וְאָמְרוֹ וָאֶחְשֹׂךְ וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לְפָרֵשׁ לוֹ כַּוָּנָתוֹ, כִּי מַה שֶׁאָמַר לוֹ ״הִנְּךָ מֵת״ וְגוֹ׳ לֹא עַל מַה שֶׁעָבַר, אֶלָּא אִם לֹא יַחְזִיר וְיִקְרַב אֵלֶיהָ יָמוּת, וְלָזֶה הִתְרָה בּוֹ קוֹדֶם וְחָשַׂךְ אוֹתוֹ בְּמַה שֶׁהוֹדִיעוֹ כִּי הִיא בְּעוּלַת בַּעַל.
פסוק ו:מֵחֲטוֹא לִי. וּפֵרוּשׁ לִי שֶׁהֲגַם שֶׁאִם לֹא הָיָה מוֹדִיעוֹ וְהָיָה נִכְשָׁל לֹא הָיָה הַחֵטְא מְחַיְּבוֹ מִיתָה לַאֲבִימֶלֶךְ, אַף עַל פִּי כֵן לְגַבֵּי הָאֱלֹהִים יֵשׁ לוֹ דְּבַר הַקְפָּדָה, בֵּין לְסִבַּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיִּשְׁכַּב אֵשֶׁת אִישׁ וְהִיא זִמָּה, וְעוֹד לְצַד שָׂרָה וְאַבְרָהָם שֶׁגְּנַאי הוּא לָהֶם וְהֵם יְדִידֵי עֶלְיוֹן, לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּבַת לִי.
פסוק ו:וְאָמְרוֹ עַל כֵּן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: לְצַד הֱיוֹת הַדְּבָרִים בְּסֵדֶר זֶה הוּא שֶׁבָּאתִי לְהוֹדִיעֲךָ לִמְנוֹעַ עַצְמְךָ מִמֶּנָּה, אֲבָל זוּלַת זֶה פֵּרֵשׁ שֶׁאִם הָיִיתָ יוֹדְעָהּ בְּעוּלַת בַּעַל וְלָקַחְתָּ אוֹתָהּ הָיִיתִי הוֹרֶגְךָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן עַל מַחְשֶׁבֶת גּוֹיִם הָרָעָה וּמְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נב:יג) שֶׁאָמְרוּ מַלְאָךְ דְּחָפוֹ מֵעָלֶיהָ, יְדֻיַּק הַכָּתוּב עַל נָכוֹן אָמְרוֹ לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ.
פסוק ז:וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת וְגוֹ׳. אָמְרוֹ כִּי נָבִיא הוּא פֵּרוּשׁ כִּי נָבִיא הוּא הָאִישׁ שֶׁזּוֹ אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲדַיִן לֹא יָדַע בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֵשֶׁת אַבְרָהָם הָיְתָה, כִּי בְּדִבְרֵיהֶם לֹא הֻזְכַּר הַבַּעַל וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, וּבְאָמְרוֹ ״נָבִיא הוּא״ יָדוּעַ שֶׁהוּא אַבְרָהָם, כִּי אֵין נָבִיא זוּלָתוֹ בַּיָּמִים הָהֵם.
פסוק ז:עוֹד יִרְצֶה כִּי נָבִיא הוּא וְיָדַע שֶׁהֲגַם שֶׁנִּסְתְּרָה הִיא, לֹא נִטְמְאָה.
פסוק ז:עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי נָבִיא הוּא וּבָזֶה יִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וְתוֹעִיל תְּפִלָּתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וֶחְיֵה.
פסוק ט:וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ מֶה עָשִׂיתָ, וְאִם רוֹצֶה לוֹמַר מָה הַמַּעֲשֶׂה הָרַע שֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים ״מֶה חָטָאתִי לָךְ״. אוּלַי שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ״ קוֹדֶם ״מֶה חָטָאתִי לָךְ״ לִרְמוֹז לוֹ מָה טוֹבָה עָשִׂיתָ לָנוּ וּגְמַלְתִּיךָ רָעָה שֶׁבְּעַד זֶה הֵבֵאתָ וְגוֹ׳, וְהַכַּוָּנָה לֶהֱיוֹת שֶׁאֵין אָדָם מִתְחַיֵּב רַע בָּעוֹלָם כִּמְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה, לָזֶה רָמַז לוֹ שֶׁלֹּא יַסְפִּיק עֲשׂוֹתָם לוֹ לְאַבְרָהָם רָעָה לַעֲשׂוֹת לָהֶם מַה שֶׁעָשָׂה שֶׁרָצָה לְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם, וְאֵין מְצִיאוּת רַע בָּעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה זֶה תַּשְׁלוּמוֹ, כְּאָמְרוֹ ״מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ״ וְגוֹ׳ זוּלַת אִם קָדַם לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבָה וְהֵם גְּמָלוּהוּ רָעָה, וְכָל הַכָּתוּב הוּא דִּבְרֵי תוֹכֵחָה עַל מַה שֶׁעָשָׂה.
פסוק י:וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ. לֶהֱיוֹת שֶׁפָּסוּק רִאשׁוֹן הוּא תּוֹכָחָה וְקָבְלָנוּת, וְדִבּוּר זֶה הוּא שְׁאֵלָה לָדַעַת טַעְמוֹ, כִּי וַדַּאי לֹא נִתְכַּוֵּן לְהָרַע אֶלָּא טַעְמוֹ כָּמוּס עִמּוֹ, לָזֶה יִחֵד אֲמִירָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁשְּׁאָלוֹ ״מָה רָאִיתָ״ וְגוֹ׳:
פסוק יא:כִּי אָמַרְתִּי וְגוֹ׳. זוֹ תְּשׁוּבָה לְאָמְרוֹ ״מָה רָאִיתָ״, וְאוֹמֵר רַק וְגוֹ׳ לְצַד שֶׁאָמַר אֵלָיו אֲבִימֶלֶךְ: וְאִם חָשַׁשְׁתָּ לָהֶם שֶׁאֵין לָהֶם יִרְאַת אֱלֹהִים, אִם כֵּן לֹא תָחוּשׁ שֶׁיַּהַרְגוּ אוֹתְךָ וְיִקְחוּ אֶת אִשְׁתְּךָ מִמְּךָ וְלֹא יָחוּשׁוּ לְאִסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ? לָזֶה אָמַר ״רַק״ – מִעוּט, לוֹמַר שֶׁחוֹשְׁשִׁים הֵם לְיִרְאַת אֱלֹהִים לְהָקֵל חוֹמֶר הַדָּבָר עַל יְדֵי שֶׁיַּהַרְגוּנִי. פֵּרוּשׁ, כִּי אִם לֹא יַהַרְגוּהוּ עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה יִתְחַיְּבוּ מִיתָה וְיֵשׁ עֹנֶשׁ מְרֻבֶּה, וְגַם יָמוּתוּ כָּל הַבָּא עָלֶיהָ. לָזֶה יִתְחַכְּמוּ לַהֲרֹג אֶת אַבְרָהָם וְאֵין כָּאן אֶלָּא עֹנֶשׁ עָוֹן אֶחָד וְאָדָם אֶחָד. וּמַה גַּם אִם יַהַרְגוּהוּ הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד יֵשׁ בָּזֶה צַד פְּטוֹר. וְלָזֶה חָשׁ וְאָמַר ״אֲחוֹתִי״. וּבָזֶה הֵשִׁיב עַל שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ.
פסוק יב:וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי וְגוֹ׳. כָּאן חִיֵּב אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ וּמִלֵּט עַצְמוֹ גַּם מֵהַתַּרְעוֹמֶת שֶׁנִּתְרַעֵם וְקָבַל עָלָיו ״מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ״ וְגוֹ׳, וְאָמַר וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי וְגוֹ׳, וְכִי אָמַרְתִּי שֶׁאֵינָהּ אִשְׁתִּי לְהִתְרַעֵם עָלַי שֶׁהִתְעֵיתִי יִרְאֵי אֱלֹהִים? אֲנִי אָמַרְתִּי אֲחוֹתִי, וִיכוֹלָה לִהְיוֹת אֲחוֹתִי וְאִשְׁתִּי, וַעֲלֵיכֶם לִשְׁאוֹל אִם הִיא אִשְׁתִּי הֲגַם שֶׁאָמַרְתִּי אֲחוֹתִי, שֶׁיָּכוֹל אֲנִי לִקְרֹא לָהּ אֲחוֹתִי וְאֵין בָּזֶה הֶחְלֵט שֶׁאֵינָהּ אִשְׁתִּי לְמִי שֶׁיִּהְיֶה יָרֵא וְחָרֵד מֵחֲטֹא לֵאלֹהִים. וְאוּלַי לְצַד טַעֲנָה זוֹ הִרְגִּישׁ אֲבִימֶלֶךְ כִּי הָאֱמֶת עִם אַבְרָהָם וַיִּתֵּן לוֹ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת. גַּם נִתְכַּוֵּן לְבַל יַחְשְׁדוּהוּ בְּמוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו, וְהַצַּדִּיקִים חוֹשְׁשִׁין לַכִּעוּר וְלַדּוֹמֶה לוֹ.
פסוק יג:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. כָּאן בָּא לָתֵת טַעַם לִדְבָרוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר ״אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים״, כִּי יֹאמַר אֵלָיו אֲבִימֶלֶךְ: מָה רָאִיתָ בַּמָּקוֹם שֶׁחָשַׁדְתָּ אוֹתָם שֶׁאֵין לָהֶם יִרְאַת אֱלֹהִים? לָזֶה אָמַר כִּי תַּקָּנָה זוֹ שֶׁתִּקֵּן לוֹמַר ״אֲחוֹתִי״ – לֹא לְסִבַּת הַמָּקוֹם הַהוּא לְבַד, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל תִּקֵּן זֶה לַחֲשַׁשׁ מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאַת אֱלֹהִים, וְסָפֵק זֶה לֹא יָצְתָה מִמֶּנּוּ גְּרָר, שֶׁהֲגַם שֶׁאֵין לָהּ חֶזְקַת ״אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים״, יוֹדֶה שֶׁאֵין לְאַבְרָהָם בָּהּ חֲזָקָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִרְאַת אֱלֹהִים. וּמֵעַתָּה נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹת אֲבִימֶלֶךְ.
פסוק יח:כִּי עָצֹר וְגוֹ׳ עַל דְּבַר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה, הֲרֵי שֶׁעָקָר הָיָה בַּיָּמִים הָהֵם. וְגַם לְגַלּוֹת כִּי תּוֹעִיל תְּפִלַּת אַבְרָהָם לִפְקֹד עֲקָרוֹת, וְהוֹעִילָה גַּם עַל עַצְמוֹ וְנִפְקַד. גַּם לְהוֹדִיעַ, כָּל הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ וְכוּ׳ הוּא נַעֲנֶה וְכוּ׳, וְלָזֶה סָמַךְ לְפָסוּק זֶה פָּסוּק ״וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה״. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר קָדְמָה הַהַבְטָחָה, אִם אֵינוֹ עִנְיָן הַסְּמִיכוּת לְגוּפוֹ תְּנֵהוּ לְעִנְיָן לְזוּלַת, וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה:
