פסוק א:ויסע משם אברהם ארצה הנגב, נסמכה פרשה זו לפרשת בנות לוט, במדרש פנה ממקומו מפני ריח רע שהיו אומרים לוט בן אחי אברהם בא על בנותיו, ופירוש ויסע משם, משם רע. ועוד פירשו ש"ם בלשון ערבי ריח. דבר אחר לפי שחרב מקומה של סדום אמר אברהם אפסיק צדקה מביתי הלך ונטע לו אהל בגרר, ולזה ויסע מש"ם אותיות שמם, אחר שחרב המקום נסע משם, ולזה אמר ארצה הנגב תרגום חרבו המים נגיבו מיא, רוצה לומר שהיה אברהם מבקש מקומות היבשים מצדקה ומגמילות חסדים ונוטה אהלו שם, ולזה היה אברהם יושב בארץ סדום שנאמר אברם ישב בארץ כנען ובבני חם נאמר ויהי גבול הכנעני מצידון באכה גררה עד עזה באכה סדומה, ולפי שלא היו. עושים צדקה רצה ללמדם, כשחרבה בא לגרר שהיא גם כן מנחלתם והיא ג"כ נגובה, כמו שאמר גררה ארצה הנגב כי היה לו לומר ארץ גרר מה לנו אם היא בנגב או בצפון ולא אמר גם כן ארצה דרום וכו' שכן אמרו במדרש ז' שמות נקראו לו דרום נגב ים תימנה ימין חדר וסינים, אלא לרמוז למה שאמר שהיה אברהם מבקש מקומות נגובים מצדקה ונוטה אהלו שם ובית מדרשו ללמדם מעשה הצדקה:
פסוק ב:ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וכו' רבינו בחיי ז"ל שאל אחר שנלקחה שרה במצרים אצל פרעה ונעשה לו נס גדול שהוצרך לו להחזירה בעל כרחו על ידי נגעים גדולים מה חוזר עתה בגרר ואומר לכל אחותי היא וכי היה סומך על הנס בכל פעם שמא אין עושין לו נס. והוא השיב בשם רבינו חננאל ז"ל כאשר תמצא בספרו. ואחוה דעי אף אני כי א"א כוונתו לפרסם יחודו ב"ה כמו שעשה עד עתה על ידי אכילה ושתיה, ועתה בגרר היא מדינת מלך אולי יחרה אפו שגנאי הוא לו שהדיוט יאכיל וישקה מה שלא עשה המלך, לזה אמר צריך להשלים עם המלך תחילה כדי שאוכל לעשות מה שאני צריך ורגיל, לכך עשה הדבר הזה כי בטח בה' הואיל וכוונתו לשמים, ולא אמר לה כשם שאמר לה בבואו למצרים אמרי נא אחותי את אלא ויאמר אברהם אל שרה אחותי וכו', קרא לה כן בפני כל העם והיא גם כן אמרה אדוני אחי התרצה, ולזה אחותי הוא כתיב שהיא אמרה ג"כ אחי, וכן אמר אבימלך הלא הוא אמר וכו' והיא גם היא אמרה אחי הוא וכו', וכשראה כן וישלח אבימלך מלך גרר וכו' לפי שהוא מלך ראויה לו, ומכאן ואילך לא נאמר מלך כי אחר שהכיר מעלתו של אברהם אמר שאין ראוי להזכיר מלך בפניו:
פסוק ד:ואבימלך לא קרב אליה ויאמר הגוי גם צדיק תהרוג, יאמר שאם הוא חטא יוצאי חלציו מה חטאו ואפילו שעתידין הפלשתים להרע לישראל מכל מקום באשר הם. שם הם צדיקים אם כן הגוי שהם כל יוצאי חלציו היינו גוי רב יהרגו בהריגתו, וכשבא האלהים בחלום והודיעו מעלתו של אברהם ואמר השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך, אז ידע מעלתו ואמר לו הנה ארצי לפניך כטוב בעיניך שב וכרת עמו ברית ואמר לו השבעה לי אם תשקור לי ולניני וכו', ונעשה רצונו של א"א שנאמר רצון יראיו יעשה תאות צדיקים יתן, אחר כך כתיב ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם בפומבי בלא פחד והלך בכל ארץ פלשתים, ראיה לזה שאברהם היה בגרר ונאמר ויהי בעת ההיא וכו' ויקם אבימלך וישובו אל ארץ פלשתים ונאמר ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים:
פסוק ז:עוד ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא מה לנו בנבואה עתה, פירש"י ז"ל והוא מהמדרש א"ל אל תהא סבור שתתגנה בעיניו ולא יקבלנה נביא הוא וידע שלא. קרבת אליה, ושמא תאמר שישנאך לא אדרבא הוא יתפלל בעדך, להודיעו זה קרא לאברהם ואמר לו מה חטאתי לך כי הבאת וגו'. ויקח אבימלך צאן ובקר וכו' וישבע לו וגו', כדי להרחיק מעל אברהם לזות שפתים, שיאמרו אשה כזאת שהיה אורה מבהיק בכל הארץ והוא משיבה ולא די זה אלא שנותן לו מתנות כדי שיקבלנה ודאי לא נגע בה, ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך, למה אמר לה ולמה לא נתן לה הכסף, אלא אמר לה אם הייתי נותן לך היו אומרים שבאתנן נתתים לך אבל עכשיו שנתתים לאחיך ולך לא נתתי שום דבר בזה יהיה לך כסות עינים לכסות עיניהם ולהוכיחם שלא קרבתי אליך שליך היה ראוי ליתן, זהו ואת כל ונוכחת, ונתן לו אלף לא פחות ולא יותר, לומר שהוא מאמין ביחודו ית' כי אלף היינו א' שהוא אחד ב"ה, ועוד א' היינו אדה"ר, ולזה נתן לאברהם ולא לשרה, ולזה כרת עמו ברית:
פסוק ז:עוד נוכל לומר ויאמר אברהם אל שרה אשתו, אמר לה אכסנאי אסור בתשמיש המטה אם כן לא ננהוג אישות אלא כשני אחים, וידע אבימלך באצטגנינות כמו שאמרו בזוהר על פסוק וישכם אבימלך כו', ובזה לא נצטרך לפירוש רש"י ז"ל שפירש ויאמר אברהם אל שרה אל כמו על אלא אל ממש:
פסוק יב:וגם אמנם אחותי בת אבי היא, א"ל אם תבא לדעת האמת היא אחותי באמת, למה לפי שממעלה מבטן העליון יצאנו שנינו, כאומרו זכר ונקבה, ז"ש אחותי בת אבי, אבל כשבאנו לזה העולם היא נפרדה ממני והלכה למקום אחר, ז"ש אך לא בת אמי, ותהי לי לאשה שחזרה לזוגתי. ויהי כאשר התעו אותי אלהים, עיקר הזווג הוא בא"י שם הזווג והייחוד, וכאשר התעו אותי אלהים שהן השרים ושרי חוצה לארץ לשבת תחת ממשלתם אמרתי לה זה חסדך כל מקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא:
