פרשנים על הפרק
📜
תרגום אונקלוסאונקלוס25 פסוקים📜
תרגום יונתןיונתן בן עוזיאל25 פסוקים📜
רש"ירש״י38 פסוקים📜
ר' סעדיה גאוןסעדיה גאון23 פסוקים📜
ריב"איהודה בן אליעזר6 פסוקים📜
דעת זקניםתוספות1 פסוקים📜
רשב"םרשב״ם2 פסוקים📜
אבן עזראאבן עזרא47 פסוקים📜
רד"קרד"ק51 פסוקים📜
חזקוניחזקוני62 פסוקים📜
רמב"ןרמב״ן16 פסוקים📜
הדר זקניםתוספות6 פסוקים📜
רא"שרא"ש10 פסוקים📜
קיצור בעל הטוריםיעקב בן אשר18 פסוקים📜
בעל הטוריםיעקב בן אשר16 פסוקים📜
רלב"גרלב"ג8 פסוקים📜
רלב"ג ביאור המלותרלב"ג10 פסוקים📜
פרדס יוסףלא ידוע24 פסוקים📜
שפתי כהןלא ידוע14 פסוקים📜
צרור המוראברהם סבע19 פסוקים📜
מזרחיאליהו בן אברהם מזרחי43 פסוקים📜
תולדות יצחקיצחק בן יוסף קארו13 פסוקים📜
אברבנאלאברבנאל67 פסוקים📜
ספורנוספורנו40 פסוקים📜
מנחת שיידידיה שלמה רפאל נורצי19 פסוקים📜
לבוש האורהר' מרדכי יפה15 פסוקים📜
יריעות שלמהמהרש"ל8 פסוקים📜
עמר נקאלא ידוע4 פסוקים📜
תורת משה (אלשיך)אלשיך77 פסוקים📜
גור אריהמהר"ל44 פסוקים📜
דברי דודדוד הלוי סגל11 פסוקים📜
כלי יקרשלמה אפרים מלונטשיץ9 פסוקים📜
שפתי חכמיםשבתי בס48 פסוקים📜
תפארת יהונתןיהונתן אייבשיץ16 פסוקים📜
אור החייםחיים בן עטר37 פסוקים📜
משכיל לדודדוד פארדו18 פסוקים📜
אדרת אליהואליהו בן שלומו זלמן מווילנה32 פסוקים📜
מיני תרגומאישעיה פיק ברלין3 פסוקים📜
נחלת יעקביעקב בן יעקב משה מליסא5 פסוקים📜
נחל קדומיםר' חיים יוסף דוד אזולאי5 פסוקים📜
חומת אנךר' חיים יוסף דוד אזולאי4 פסוקים📜
נתינה לגרהרב נתן מרקוס אדלר15 פסוקים📜
הכתב והקבלהיעקב צבי מקלנבורג22 פסוקים📜
העמק דברנפתלי צבי יהודה ברלין48 פסוקים📜
הרחב דברנפתלי צבי יהודה ברלין9 פסוקים📜
מלבי"םמלבי"ם36 פסוקים📜
תורה תמימההרב ברוך הלוי אפשטיין46 פסוקים📜
צפנת פענחיוסף רוזין5 פסוקים📜
ברכת אשראשר וסרטיל37 פסוקיםמאמרים על הפרק
רד"ק
רד"ק
פסוק א:
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל־צְבָאָם. צְבָא הַשָּׁמַיִם וּצְבָא הָאָרֶץ, רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹלְדוֹתָם, וְנִגְמְרוּ כֻּלָּם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ אֵין כָּל חָדָשׁ אֶלָּא הַדְּבָרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי מוֹפֵת. וְאַף עַל פִּי כֵן בִּבְרִיאַת הַדְּבָרִים בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַבְּרֵאשִׁית שָׂם הָאֵל בְּטִבְעָם לְהַנִּיחַ טִבְעָם אוֹ לְהִתְחַדֵּשׁ בָּהֶם טֶבַע בְּאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ כָּל אֶחָד בִּזְמַנּוֹ. וְכֵן אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה ה): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תְּנַאי הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַיָּם שֶׁיְּהֵא נִקְרָע לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יד:כז) ׳וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ׳ – לִתְנָאי שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן יוֹעֶזֶר: לֹא עִם הַיָּם בִּלְבַד הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא עִם כָּל שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיהו מה:יב) ׳אָנֹכִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל־צְבָאָם צִוֵּיתִי׳ – צִוֵּיתִי אֶת הַיָּם שֶׁיִּקָּרַע לִפְנֵי מֹשֶׁה, אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ שֶׁיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, צִוֵּיתִי אֶת הָעוֹרְבִים שֶׁיְּכַלְכְּלוּ אֶת אֵלִיָּהוּ, צִוֵּיתִי אֶת הָאוּר שֶׁלֹּא תַּזִּיק לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, צִוֵּיתִי אֶת הָאֲרָיוֹת שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ אֶת דָּנִיֵּאל, צִוֵּיתִי אֶת הַדָּג שֶׁיָּקִיא אֶת יוֹנָה, וְכֵן לִשְׁאָר מוֹפְתִים.
פסוק ב:
וַיְכַל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. כְּשֶׁהָיָה הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִשְׁלַם כָּל מְלַאכְתּוֹ וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אִם כֵּן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כִּלָּה מְלַאכְתּוֹ וּכְלוּיָה מְלָאכָה, וּפֵרֵשׁ אֲשֶׁר עָשָׂה רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁכָּל הַמְּלָאכוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּשֵׁשֶׁת יָמִים כָּלוּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית מְלָאכָה מֵהֶם שֶׁלֹּא נִגְמְרָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא נִשְׁאַר לַעֲשׂוֹת בּוֹ דָּבָר, וְכֵן ״בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאֹר״ (שמות יב:טו) שֶׁיִּהְיֶה מֻשְׁבָּת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁיְּבַעֲרוּהוּ קֹדֶם יוֹם רִאשׁוֹן.
פסוק ב:
וַיִּשְׁבֹּת. מִמָּה שָׁבַת? מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ, שֶׁלֹּא בָּרָא אַחַר יוֹם הַשִּׁשִּׁי דָּבָר, וּבְאָמְרוֹ וַיִּשְׁבֹּת דִּבְּרָה תּוֹרָה בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, כִּי אֵין לְפָנָיו יְגִיעָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר, ״לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע״ (ישעיהו מ:כח) וְלֹא בָּרָא הָעוֹלָם בִּיגִיעָה. אוֹ פֵּרוּשׁ וַיִּשְׁבֹּת וַיִּפְסֹק, וְכֵן ״תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאֹר״ (שמות יב:טו), ״הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ אֶת־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל״ (ישעיהו ל:יא).
פסוק ג:
וַיְבָרֶךְ. הַבְּרָכָה הִיא תּוֹסֶפֶת טוֹבָה, וְיוֹם הַשַּׁבָּת נוֹסָף בְּטוֹבַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהּ מְנוּחָה בְּיוֹם זֶה מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְתוּכַל לְהִתְעַסֵּק בְּחָכְמָה וּבְדִבְרֵי אֱלֹהִים, וְהָאֵל בֵּרְכוֹ וְקִדְּשׁוֹ כְּשֶׁצִּוָּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבּוֹת בּוֹ וּלְקַדְּשׁוֹ.
פסוק ג:
וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. שֶׁיְּהֵא קָדוֹשׁ וּמֻבְדָּל מִשְּׁאָר הַיָּמִים, לְפִי שֶׁשּׁוֹבְתִין בּוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה הוּא אוֹת בֵּינָם וּבֵין הָאֵל כִּי הֵם קְדוֹשִׁים בְּשָׁמְרָם אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא עֵדוּת עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וּלְהוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹלָם, כִּי הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ קַדְמוֹן, כִּי חִדְּשׁוֹ הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּשִׁשָּׁה יָמִים וְשָׁבַת בַּשְּׁבִיעִי. גַּם אָמְרוּ כִּי יֵשׁ דָּג אֶחָד בַּיָּם שֶׁאֵינוֹ שׂוֹחֶה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְהוּא נָח כָּל הַיּוֹם סָמוּךְ לַיַּבָּשָׁה אוֹ לַסֶּלַע. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ עַל נְהַר שַׁבַּתְיוֹן שֶׁבְּכָל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ הוּא מוֹשֵׁךְ אֲבָנִים וְחוֹל וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא נָח, לְפִיכָךְ קוֹרִין אוֹתוֹ שַׁבַּתְיוֹן. וְכֵן אָמְרוּ (בראשית רבה פרק יא, סנהדרין סה) שָׁאַל טוּרְנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְאָמַר לוֹ: מַה יּוֹם מִיָּמִים? אָמַר לוֹ: וּמַה גֶּבֶר מִן גּוּבְרַיָּא וְגוֹ׳. אָמַר לוֹ: מְנָאָן אַתְּ מֵידַע? אָמַר לוֹ: נְהַר שַׁבַּתְיוֹן יוֹכִיחַ שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ אֲבָנִים כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת וּבְשַׁבָּת הוּא נָח. אָמַר לוֹ: לְנַגְדָּא אַתְּ נָגֵיד לִי. הִנֵּה כִּי הָאֵל יִתְבָּרַךְ שָׂם בִּבְרִיּוֹתָיו אוֹת לְיוֹם הַשַּׁבָּת כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בּוֹ הָעוֹלָם חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ גַּם כֵּן (שם) וַיְבָרֶךְ וַיְקַדֵּשׁ, בֵּרְכוֹ וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן, בֵּרְכוֹ שֶׁהָיָה יוֹרֵד בְּשִׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמַיִם, וְקִדְּשׁוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד מָן בְּשַׁבָּת.
פסוק ג:
אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. לַעֲשׂוֹת מִכָּאן וָאֵילָךְ, הוּא בְּרָאָם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית שֶׁיִּהְיוּ הֵם עוֹשִׂים מִכָּאן וָאֵילָךְ כָּל מִין וָמִין תּוֹלְדוֹתָיו כְּפִי מַה שֶּׁהֵם.
פסוק ד:
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. אֵלֶּה שֶׁזָּכַר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כִּי הֵם תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֵל עָשָׂה הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁאָמַר, וַיִּבְרָא, וַיַּעַשׂ, הוּא עָשָׂה אֲבָל עַל יְדֵי אֶמְצָעִים וְהֵם הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה יב) לַכֹּל יֵשׁ לוֹ תּוֹלָדוֹת, שָׁמַיִם וָאָרֶץ יֵשׁ לָהֶן תּוֹלָדוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, מָטָר יֵשׁ לוֹ תּוֹלָדוֹת, דִּכְתִיב (איוב לח:כח) ״אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל״. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵלּוּ מַרְגָּלִיּוֹת תּוֹלָדוֹת שֶׁל טַל הֵם, וְהֵן הַבְּדֹלַח כְּמוֹ שֶׁנְּפָרֵשׁ. תָּנֵי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹלָדוֹת מֵת, נִבְרָא וְאֵינוֹ בּוֹרֵא, וְכָל מִי שֶׁאֵין לוֹ תּוֹלָדוֹת אֵינוֹ מֵת וְאֵינוֹ כָּלֶה וּבוֹרֵא וְאֵינוֹ נִבְרָא. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אָמַר כְּלַפֵּי מַעְלָה הַדָּבָר אָמוּר, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה תּוֹלְדוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ״. בְּהִבָּרְאָם. בְּעֵת שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם הוֹצִיאוּ אֵלֶּה הַתּוֹלָדוֹת, וְזֶהוּ בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם כְּלוֹמַר בְּיוֹם שֶׁתִּקֵּן הָאָרֶץ שֶׁהִיא הַיַּבָּשָׁה כִּי בְּיוֹם אֶחָד נַעֲשָׂה הָרָקִיעַ וְהַיַּבָּשָׁה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (בראשית רבה יא) בְּהִבָּרְאָם, מַה ה״א זֶה כָּל הָאוֹתִיּוֹת תּוֹפְשׂוֹת אֶת הַלָּשׁוֹן וְה״א זוֹ אֵינָהּ תּוֹפֶשֶׂת אֶת הַלָּשׁוֹן, כָּךְ לֹא בְּעָמָל וְלֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם. וְאָמַר ה׳ אֱלֹהִים, וּבְכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לֹא נִזְכַּר אֶלָּא אֱלֹהִים, לְכָךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה יג) נִקְרָא שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא. וְכָתַב הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בַּעֲבוּר שֶׁאֵין בָּאָרֶץ דָּבָר עוֹמֵד אֶלָּא נִשְׁמַת הָאָדָם לְבַדּוֹ עַל כֵּן לֹא נִמְצָא הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד נִזְכָּר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית רַק בְּשֵׁם אֱלֹהִים כִּדְמוּת הַדִּבּוּרִים שֶׁנִּקְרְאוּ שָׂפָה וְלָשׁוֹן בַּעֲבוּר שֶׁיֵּרָאוּ שֶׁמִּמֶּנָּה יָצְאוּ וְכֵן נִשְׁמַת הָאָדָם הָעֶלְיוֹנָה נִקְרֵאת לֵב וְהַלֵּב גּוּף, וְהִיא אֵינֶנָּה גּוּף, רַק בַּעֲבוּר הֱיוֹת הַלֵּב הַמֶּרְכָּבָה הָרִאשׁוֹנָה נִקְרֵאת כֵּן, וְכֵן בַּעֲבוּר הֱיוֹת כָּל מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם עַל יְדֵי הַמַּלְאָכִים עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ עַל כֵּן נִקְרָא עַל שְׁמָם, וְנִתְחַבֵּר שֵׁם ה׳ עִמּוֹ בַּעֲבוּר הָאָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּתַכְלִית מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בַּעֲבוּר הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת וְלֹא נֶאֱמַר ה׳ לְבַדּוֹ עַד שֶׁנּוֹלַד קַיִן; וְעוֹד נִכְתֹּב הַטַּעַם שֶׁכָּתַב בּוֹ הֶחָכָם הַזֶּה.
פסוק ה:
וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה. פֵּרַט הֵנָּה מַעֲשֵׂי בְרֵאשִׁית מַה שֶׁלֹּא זָכַר, וּמַה שֶׁקָּרָה לוֹ לָאָדָם בַּיּוֹם שֶׁנִּבְרָא, בִּקְצָת שֶׁנִּבְרְאוּ יוֹם שְׁלִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי הַנִּמְצָאִים עִמּוֹ בַּיַּבָּשָׁה, וּלְפִי שֶׁעָתִיד לִזְכֹּר עִנְיַן עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת שֶׁהֵם מִכְּלַל הַצְּמָחִים סִפֵּר תְּחִלָּה אֵיךְ הָיְתָה הַצְּמִיחָה, וְאָמַר וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, עִנְיָנוֹ אִילָן, וְכֵן ״תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים״ (בראשית כא:טו) רוֹצֶה לוֹמַר כִּי אַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה ״תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ״ לֹא הִדְשִׁיאָה הָאָרֶץ מִיָּד כִּי עֲדַיִן לֹא הִמְטִיר ה׳ עַל־הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד, כִּי שְׁנֵי דְבָרִים הָאֵלֶּה צְרִיכָה הָאֲדָמָה לְהוֹצִיא צִמְחָהּ, וְכָל זֶה לֹא הָיָה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּתְחִלָּתוֹ עֲדַיִן, וְאֵיךְ הוֹצִיאָה הָאָרֶץ צִמְחָהּ? שֶׁעָלָה אֵד מִן הָאָרֶץ בְּכֹחַ הַמְּאוֹרוֹת שֶׁנִּתְלוּ בָּרָקִיעַ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְאָז הִדְשִׁיאָה וְהוֹצִיאָה צִמְחָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, כִּי לֹא כָל הַצְּמָחִים צְרִיכִים לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה אֶלָּא אוֹתָם שֶׁהֵם לְמַאֲכָלוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמִזְמוֹר בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה׳ (תהלים קד:יד) ״וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״ וּמַה שֶׁאָמַר תְּחִלָּה, כִּי לֹא הִמְטִיר ה׳ אֱלֹהִים וְאַחַר כֵּן אָמַר ״וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ״ וְלֹא אָמַר בִּשְׁנֵיהֶם כִּי לֹא הִמְטִיר הַשֵּׁם אוֹ אֵד הֶעֱלָה, לְהוֹדִיעַ כִּי פְּעֻלַּת הַמָּטָר מֵהָאֵד וְהָאֵל הוּא הַמַּמְטִיר עַל יְדֵי הָאֵד הָעוֹלֶה בִּרְצוֹן הָאֵל בְּטִבְעוֹ שֶׁשָּׂם בּוֹ. וְהַגָּאוֹן רַבִּי סַעַדְיָה פֵּרַשׁ וְלֹא אֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְלֹא שֶׁזָּכַר, אוֹ אַיִן עוֹמֵד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם, וְכֵן פֵּרַשׁ, כִּי לֹא הָיָה בִּתְחִלַּת הָעוֹלָם לֹא אָדָם שֶׁיִּזְרַע וְיִטַּע, וְלֹא אֵד שֶׁיַּעֲלֶה וְיַשְׁקֶה אֶלָּא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּגְזֵרוֹתָיו הַכֹּל מְתֻקָּן. וּמַה שֶׁאָמַר וְלֹא אֵד יַעֲלֶה אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר כִּי לֹא הִמְטִיר, וְדַי לוֹ בָּזֶה, נֹאמַר, כִּי אֵד יַעֲלֶה הוּא פֵּרוּשׁ כִּי לֹא הִמְטִיר, לְהוֹדִיעַ כִּי הָאֵל הוּא הַמַּמְטִיר עַל יְדֵי הָאֵד כִּי זֶה תְּחִלַּת הַסִּפּוּר בַּמָּטָר כַּכָּתוּב. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרק יג) הָכָא אִתְּאָמַר וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְהָכָא אַתְּ אָמַר ״וַיַּצְמַח ה׳ אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה״ אַתְמְהָא? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לְהַלָּן לְגַן עֵדֶן וְכָאן לְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא אֵלּוּ וְאֵלּוּ לֹא צָמְחוּ עַד שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים, וְאַחַר שֶׁפֵּרַשׁ יְצִיאַת הַצְּמָחִים אֵיךְ הָיְתָה פֵּרַשׁ גַּם כֵּן יְצִירַת הָאָדָם שֶׁזָּכַר, בְּאָמְרוֹ ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם״, וּפֵרַשׁ עַתָּה אֵיךְ הָיְתָה יְצִירָתוֹ כִּי שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁהוֹצִיאָה הָאָרֶץ וְשֶׁשָּׁרְצוּ הַמַּיִם יָצְאוּ עִם נַפְשָׁם וְגוּפָם שֶׁהוֹצִיאָה אוֹתָם תּוֹלֶדֶת הָאָרֶץ, הַמַּיִם, הָאֲוִיר וְהָאֵשׁ כֵּן בִּשְׁעַת יְצִירָתָם, כִּי הַנֶּפֶשׁ גַּם כֵּן הִיא מֵאָרֶץ וּמֵהַמַּיִם וּמֵהָאֲוִיר וּמֵהָאֵשׁ כְּמוֹ הַגּוּף, אֲבָל הָאָדָם הָיְתָה יְצִירָתוֹ בְּעִנְיָן אַחֵר.
פסוק ז:
וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם עָפָר מִן־הָאֲדָמָה. זָכַר הֶעָפָר אַף עַל פִּי שֶׁאַרְבַּע הַיְסוֹדוֹת הָיוּ מְעֹרָבוֹת בּוֹ, זָכַר הֶעָפָר לְפִי שֶׁהוּא עִקַּר הַיְצִירָה בְּנִבְרָאֵי הַיַּבָּשָׁה, וּבְנִבְרָאֵי הַמַּיִם הֵם הָעִקָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מִשְׁאָר הַיְסוֹדוֹת גַּם כֵּן וּלְפִיכָךְ חַיּוּתָם בַּמַּיִם; וּבָעוֹף הָאֲוִיר הוּא עִקַּר יְסוֹדוֹ לְפִיכָךְ הוּא עָף בָּאֲוִיר. וְאָמַר שֶׁיָּצַר אֶת הָאָדָם עָפָר כְּלוֹמַר צִוָּה שֶׁיֵּעָשֶׂה גּוֹלֶם אֶחָד מִזֶּה מִשְּׁאָר הַגְּלָמִים וְצוּרַת אֵיבָרָיו עָפָר מֻגְבָּל וְהָיָה אוֹתוֹ הַגּוֹלֶם בִּרְצוֹן הָאֵל בָּשָׂר עֲצָמוֹת וְגִידִים, וְאָמַר מִן־הָאֲדָמָה כְּלוֹמַר מִן הַמְשֻׁבָּח שֶׁבָּהּ, כִּי גּוּף הָאָדָם הוּא תֹּאַר נָקִי מִשְּׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְצוּרָתוֹ הַשְּׁלֵמָה בַּצּוּרוֹת, לְפִיכָךְ הוּא הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה. וְכָתַב הֶחָכָם רַבִּי יוֹסֵף בֶּן צַדִּיק כִּי זֶה לְפִי שֶׁהַחֹמֶר שֶׁלּוֹ זַךְ וְדַק בֵּין שְׁאָר הַגּוּפִים כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁמֶן הַנֵּר בְּעוֹדוֹ זַךְ תַּעֲלֶה הַשַּׁלְהֶבֶת מִמֶּנּוּ עַל קַו יֹשֶׁר לְזַכּוּת הַשֶּׁמֶן, וְאִם לֹא יִהְיֶה זַךְ אֶלָּא עָכוּר תִּהְיֶה הַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה מִמֶּנּוּ מְעֻוֶּתֶת וְלֹא תֵּלֵךְ עַל קַו יֹשֶׁר. וְהָעִלָּה הָאַחֶרֶת שֶׁהָאָדָם צוֹמֵחַ מִן הַשָּׁמַיִם, כְּלוֹמַר שֶׁכָּל צֹמֵחַ צוֹמֵחַ מֵעִקָּרוֹ וְנִהְיָה הָעִקָּר בָּזֶה מִמּוּל הַשָּׁמַיִם לְפִיכָךְ אָנוּ צוֹמְחִים מִן הַשָּׁמַיִם, וּמִפְּנֵי זֶה נִקְרָא אָדָם פְּרִי מְהֻפָּךְ.
פסוק ז:
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים, נְפָחָהּ בּוֹ מֵהָרוּחוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת לֹא מִן הָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ״ (בראשית א:כד), אֶלָּא הָאֵל נָפַח בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״ (בראשית א:כו) לְפִיכָךְ שִׁנָּה שְׁמָהּ, וְלֹא אָמַר רוּחַ וְנֶפֶשׁ אֶלָּא נְשָׁמָה, אַף עַל פִּי שֶׁרוּחַ וְנֶפֶשׁ נִשְׁאָלִים גַּם כֵּן פְּעָמִים לְנִשְׁמַת הָאָדָם, נְשָׁמָה הוּא שֵׁם מְיֻחָד לְנִשְׁמַת הָאָדָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר ״כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו״ (בראשית ז:כב) פֵּרוּשׁ נִשְׁמַת חַיִּים וְרוּחַ חַיִּים, כִּי שְׁנֵיהֶם סְמוּכִים לְחַיִּים כְּמוֹ ״מִבְחַר וְטוֹב לְבָנוֹן״ (יחזקאל לא:טז) ״חַכְמֵי יוֹעֲצֵי פַרְעֹה״ (ישעיה יט:יא) נִשְׁמַת חַיִּים עַל הָאָדָם וְרוּחַ חַיִּים עַל שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים.
פסוק ז:
וְאָמַר בְּאַפָּיו. כִּי בָּהֶם חַי הָאָדָם וְכָל חַי, כִּי בָּהֶם יִכָּנֵס הָאֲוִיר הַצּוֹנֵן לִנְשֹׁב עַל הַלֵּב וּמֵהֶם יוֹצֵא הָאֲוִיר הַנּוֹתָר מִן הָעִכּוּל וּמִמּוֹקֵד הַלֵּב, וְהִיא נֶחְלֶקֶת בָּאָדָם לְשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ חַכְמֵי הַמֶּחְקָר: כֹּחַ הַצְּמִיחָה וְכֹחַ הַהַרְגָּשָׁה וְהַתְּנוּעָה וְכֹחַ הַשֵּׂכֶל.
פסוק ז:
וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. כִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁמִּתְנוֹעֲעִים וְהוֹלְכִים עַל רַגְלֵיהֶם בְּכֹחַ הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה תֵּכֶף לְצֵאתָם, כֵּן הוּא הָלַךְ עַל רַגְלָיו מֵעֵת שֶׁנָּפַח בּוֹ הָאֵל רוּחַ חַיִּים לֹא כְּמוֹ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ אַחֲרֵי כֵן, וְזֶה כִּי בְּקוֹמָתוֹ וּבְגַדְלוּתוֹ נִבְרָא לִשְׁעָתוֹ כִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים וְהַצְּמָחִים; וְעוֹד עִלָּה אַחֶרֶת, כִּי הַנּוֹלָד מִן הָאָדָם אֵינוֹ הוֹלֵךְ עַל רַגְלָיו מִיָּד שֶׁנּוֹלַד לְפִי חֻלְשַׁת גּוּפוֹ מִפְּנֵי שֶׁנִּזּוֹן בִּמְעֵי אִמּוֹ מִדַּם הַוֶּסֶת שֶׁהוּא יוֹתֵר מְעֻפָּשׁ וְלֹא כֵן שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁנִּזּוֹנִין בִּמְעֵי אִמָּם מִמְּזוֹן הָאֵם, לְפִיכָךְ הֵם חֲזָקִים בְּעֵת לֵדָתָם וְהוֹלְכִים עַל רַגְלֵיהֶם מִיָּד, וְנֶפֶשׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן וְכֵן נֶפֶשׁ אִשְׁתּוֹ, כֹּחַ הַחַיּוּת אֲשֶׁר בּוֹ יִתְנוֹעֲעוּ הָיָה כְּכֹחַ שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים שָׁוֶה בְּשָׁוֶה לְפִיכָךְ אָמַר לְנֶפֶשׁ חַיָּה. וּמַה שֶּׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס ״וַהֲוָה בְּאָדָם לְרוּחַ מְמַלְּלָא״, יָדוּעַ. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, אַחַר שֶׁהָאֵל נָפַח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים רָאוּי לוֹ שֶׁהָיָה דָּבֵק לְנֶפֶשׁ חַיָּה, חַיֵּי עַד, לֹא לְנֶפֶשׁ מֵתָה בְּמוֹת הַגּוּף, וּמִפְּנֵי זֶה סָמַךְ ״וַיִּטַּע אֱלֹהִים״ וְכָל הָעִנְיָן.
פסוק ח:
וַיִּטַּע. כְּמוֹ ״אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע״ (תהלים קד:טז), כְּלוֹמַר הִמְצִיאוֹ שָׁם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְזָכַר הַשֵּׁם עַל מְצִיאוּתוֹ לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, מַה שֶּׁלֹּא זָכַר בּוֹ בִּשְׁאָר הַצְּמָחִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי.
פסוק ח:
וְעֵדֶן. שֵׁם מָקוֹם, נִקְרָא כֵן עַל שֶׁהָיָה מָקוֹם דָּשֵׁן וְשָׁמֵן וּצְמָחָיו עֵדֶן וְתַעֲנוּג לַגּוּף בַּנִּרְאֶה וְלַנֶּפֶשׁ בַּנִּסְתָּר.
פסוק ח:
וְהַגָּן נָטוּעַ בּוֹ וְהוּא מִקֶּדֶם, כְּלוֹמַר מִפְּאַת מִזְרָח. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה טו:ג) פֵּרְשׁוּ מִקֶּדֶם קֹדֶם בְּרִיאָתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁבְּרָאוֹ בַּשִּׁשִּׁי וְגַן עֵדֶן בַּשְּׁלִישִׁי. וּמֵהֶם אָמְרוּ קֹדֶם בְּרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְזֶהוּ לְפִי הַנִּסְתָּר. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כָּתַב: יָדַעְנוּ כִּי גַּן עֵדֶן תַּחַת קַו הַשָּׁוֶה שֶׁלֹּא יוֹסִיף הַיּוֹם וְלֹא יֶחְסַר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
פסוק ח:
וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. מֵאַחַר אֲשֶׁר אָמַר וַיָּשֶׂם שָׁם מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נוֹצַר שָׁם, אוּלַי קָרוֹב לְגַן עֵדֶן נוֹצַר, וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּשֵׁב שָׁם בְּגַן עֵדֶן. וְטַעַם וַיָּשֶׂם שָׁם, הִפְקִידוֹ עָלָיו כְּמוֹ הַגַּנָּן בַּגָּן שֶׁלֹּא יִכָּנֵס שָׁם חַיָּה וּבְהֵמָה וְהוּא לְבַדּוֹ יֹאכַל מִפִּרְיוֹ וְתוֹלְדוֹתָיו אִם יִזְכֶּה הוּא וְהֵם.
פסוק ח:
וְטַעַם אֲשֶׁר יָצָר כִּי בַּעֲבוּר זֶה יְצָרוֹ לִהְיוֹת מִשְׁכָּנוֹ בְּגַן הָעֵדֶן כְּפִי הַנִּסְתָּר בּוֹ, וְהֵ״א הָאָדָם, לְפִי שֶׁהוּא שֵׁם תֹּאַר וְשֵׁם עֶצֶם כִּי לֹא הָיָה לוֹ שֵׁם אַחֵר אֶלָּא אָדָם, וְאָדָם הוּא שֵׁם תֹּאַר לָקוּחַ מֵאֲדָמָה וְשָׁב שֵׁם עֶצֶם וְיִקְרְאוּ לְזֶה הַשֵּׁם שֵׁם תֹּאַר כְּמוֹ חַמָּה, לְבָנָה, זְכוּכִית, וְרֹב בִּנְיַן הָאָדָם הוּא מֵאֲדָמָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם כֵּן מִשְּׁאָר הַיְסוֹדוֹת. וְהִנֵּה הָעֲצָמוֹת שֶׁהֵם יְסוֹד הַגּוּף הֵם עֲפָרִים כִּי הֵם קָרִים וִיבֵשִׁים כְּמוֹ הָאָרֶץ שֶׁהִיא קָרָה וִיבֵשָׁה, וּלְפִי שֶׁהֵם מִתּוֹלַדְתָּהּ יַעַמְדוּ בָּהּ יָמִים רַבִּים אַחַר כְּלוֹת הַבָּשָׂר. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כָּתַב כִּי הֵ״א הָאָדָם יֵשׁ לוֹ סוֹד. רוֹצֶה לוֹמַר לְפִי דַעְתִּי כִּי הוּא מְדַבֵּר עַל הַמִּין וְהַמִּין תִּכָּנֵס עָלָיו הֵ״א הַיְדִיעָה. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרק טו) מַחֲלֹקֶת בְּדָבָר גַּן עֵדֶן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר גַּן גָּדוֹל מֵעֵדֶן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לא:ט) ״וַיְקַנְאֻהוּ כָּל עֲצֵי עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים״, וְאוֹמֵר (יחזקאל כח:יג) ״בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ״. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר עֵדֶן גְּדוֹלָה מִגַּן שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּטַּע ה׳ אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן, וְהָכְתִיב ״וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן״ (בראשית ב:י)? עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסִי מִתַּמְצִית בֵּית כּוֹר שׁוֹתֶה תַרְקַב, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה כְּפִיגִי הַזֶּה, כְּמַעְיָן, שֶׁהִיא נְתוּנָה תּוֹךְ הַגִּנָּה וּמַשְׁקָה אֶת כָּל הַגִּנָּה, ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מָיִם״ (שמות טו:כז) תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי ״פּוּגִים דְּמַיִּין״. וְהָא רַבִּי יְהוּדָה יֵשׁ לוֹ מִקְרָאוֹת וְרַבִּי יוֹסִי אֵין לוֹ אֶלָּא מִקְרָא אֶחָד? אָמַר רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִי הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינָיו שֶׁל רַבִּי יוֹסִי וּמָצָא לוֹ מִקְרָא אֶחָד מַכְרִיעַ עַל גַּבָּיו, וְאֵי זֶה? זֶה, ״וְשָׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה׳״ (ישעיהו נא:ג). וְאַחַר שֶׁזָּכַר הַגָּן אָמַר.
פסוק ט:
וַיַּצְמַח ה׳ אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה. רוֹצֶה לוֹמַר מִן הָאֲדָמָה מֵאַדְמַת הַגָּן, וּבָא לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא הִצְמִיחַ הָאֵל בַּגָּן אִילַן סְרַק אֶלָּא עֲצֵי הַגָּן הָיוּ עֲצֵי מַאֲכָל שֶׁהֵם מְשֻׁנִּים לְטוֹב מִכָּל מַאֲכָל שֶׁבָּעוֹלָם, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וּפֵרַשׁ לְמַרְאֶה שֶׁהָיוּ הָעֵצִים יָפִים בְּקוֹמָתָם וּבַעֲלֵיהֶם וּבְמִינִים נֶחְמָדִים וְהָיוּ פְּרִי כָּל עֵץ שָׂדֶה טוֹב לְמַאֲכָל. וְאַחַר שֶׁהָאָדָם לֹא הִתְעַדֵּן בּוֹ אֶלָּא זְמַן מוּעָט אִם לֹא אַחַר שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, אֲבָל בָּנָיו קַיִן וְהֶבֶל לֹא נִכְנְסוּ בוֹ, הִנֵּה הוּא שָׁמוּר לְיִשְׂרָאֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְעַדְּנוּ בְּפֵרוֹתָיו, כִּי כֻלָּם יֵדְעוּ אֶת ה׳ וּבַעֲבוּרָם נִבְרָא, וּבַעֲבוּרָם אָמְרוּ (מועד קטן כב) יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית כִּי הוּא חֵלֶק מְשֻׁבָּח מֵחֲלָקָיו. וּבַכֹּל יֵשׁ לוֹ נִגְלֶה וְנִסְתָּר. וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. בְּתוֹךְ, כְּתַרְגּוּמוֹ ״בִּמְצִיעוּת גִּנְתָּא״, וְהַדָּבָר יִהְיֶה נִשְׁמָר יוֹתֵר בְּאֶמְצַע הַמָּקוֹם מִפְּנֵי שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁהֵם סְבִיבָיו יִהְיוּ כְּחוֹמָה לוֹ, וְהַדָּבָר הֶחָבִיב וְהַנֶּאֱהָב לָאָדָם יְשִׂימֶנּוּ בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ חוֹמָה וּמִשְׁמֶרֶת. וּפֵרוּשׁ עֵץ הַחַיִּים שֶׁהִצְמִיחַ גַּם עֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְהוּא עֵץ שֶׁהָיָה בְּטִבְעוֹ לְחַזֵּק טֶבַע הָאָדָם הָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ וְיִחְיֶה זְמַן רַב מְאֹד. וּלְפִי הַמָּשָׁל שֶׁהוּא הַנִּסְתָּר שֶׁכָּל הָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ יִחְיֶה עֲדֵי עַד. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרק טו) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי עֵץ הַחַיִּים מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְכָל מֵימֵי בְרֵאשִׁית מִתְפַּלְּגִין תַּחְתָּיו, רַבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי לֹא סוֹף דָּבָר גּוּפוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ קוֹרָתוֹ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּמַה טּוֹב הַדָּבָר לַמְּבִינִים. וְכֵן הִצְמִיחַ בְּתוֹךְ הַגָּן עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וּשְׁנֵי הָעֵצִים סְמוּכִים זֶה לָזֶה. וּפֵרַשׁ שֶׁבּוֹ תִּהְיֶה הַיְדִיעָה בְּטוֹב וּבְרָע, אוֹ הוּא חָסֵר הַנִּסְמָךְ, וּפֵרוּשׁוֹ, הַדַּעַת דַּעַת טוֹב וָרָע.
פסוק י:
וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת־הַגָּן. כִּי הָאָדָם אֲשֶׁר שָׂם בּוֹ הָאֵל הִפְקִידוֹ לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, אֲבָל לְהַשְׁקוֹתָהּ לֹא הָיָה צָרִיךְ כִּי הַנָּהָר הַזֶּה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ מִכָּל צַד.
פסוק י:
וּמִשָּׁם יִפָּרֵד. כְּשֶׁיָּצָא מִן הַגָּן אַחַר שֶׁהִשְׁקָהוּ הֵנָּה וְהֵנָּה, כְּלוֹמַר שֶׁיֵּחָלֵק הַנָּהָר הַהוּא לְאַרְבַּע חֲלָקִים, וְכָל אֶחָד מֵהֶם נִקְרָא נָהָר.
פסוק י:
רָאשִׁים. פֵּירוּשׁ חֲלָקִים, כִּי כָּל חֵלֶק הוּא רֹאשׁ לַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ.
פסוק יא:
שֵׁם הָאֶחָד. נִרְאֶה כִּי אֶרֶץ הַחֲוִילָה הִיא סְמוּכָה לְגַן עֵדֶן, לְפִיכָךְ הִיא מְשֻׁבַּחַת בְּמוֹצָאָהּ מִשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת, כְּמוֹ שֶׁגַּן עֵדֶן מְשֻׁבָּח בְּעֵצָיו וּבְפֵירוֹתָיו מִשְּׁאָר הַמְּקוֹמוֹת, לְפִיכָךְ אָמַר אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב. וְאָמַר הַזָּהָב בְּהֵ״א הַיְּדִיעָה לְפִי שֶׁגַּם בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת יֵשׁ זָהָב, אֶלָּא שֶׁשָּׁם הַזָּהָב לָרֹב, גַּם הוּא טוֹב מִשְּׁאָר זָהָב שֶׁבַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב״ (בראשית ב:יב), וּלְפִיכָךְ שִׁבַּח הָאָרֶץ לְפִי שֶׁהִיא קְרוֹבָה לְגַן עֵדֶן, לְפִיכָךְ הִיא טוֹבָה בְּמוֹצָא הַזָּהָב שֶׁהוּא הַטּוֹב וְהַנָּקִי שֶׁבַּמַּתָּכוֹת, וּבַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהֵם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.
פסוק יב:
וְהַבְּדֹלַח. אָמְרוּ שֶׁהִיא אֶבֶן עֲגֻלָּה קְטַנָּה וְהִיא לְבָנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״כְּעֵין הַבְּדֹלַח״ (במדבר יא:ז). וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אָמְרוּ שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית מִטִּפּוֹת הַטַּל הַיּוֹרֵד עַל הַנָּהָר הַהוּא, לְפִיכָךְ הִיא עֲגֻלָּה בַּהֲוָיָתָהּ כְּמוֹ הַטִּפָּה. וּלְפִי שֶׁמֵּאֶבֶן אַחַת מֵהַבְּדֹלַח לֹא יֵעָשֶׂה שׁוּם מַעֲשֶׂה וּמְלָאכָה לְרֹב קַטְנוּתָהּ אֶלָּא שֶׁנּוֹקְבִים אוֹתָהּ וּמְחַבְּרִים אֶבֶן עַל אֶבֶן בְּחוּט עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה מֵהֶם עֲנָק, לְפִיכָךְ לֹא אָמַר ״וְאֶבֶן הַבְּדֹלַח״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם שֶׁהִיא אֶבֶן גְּדוֹלָה וְגַם הִיא לְבָנָה וְזַכָּה וְיֵעָשֶׂה מִמֶּנָּה כֵּלִים לִמְלָכִים גְּדוֹלִים, וְעָלֶיהָ הָיוּ מְפֻתָּחוֹת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְרֹב חֲשִׁיבוּתָהּ וּנְקִיּוּתָהּ מִכָּל פְּסֹלֶת. וְהִנֵּה הַנָּהָר הַזֶּה מִזְרָחִי וְאֵינוֹ נִמְשָׁךְ מֵאֶרֶץ חֲוִילָה וְאֵילָךְ אֶלָּא סוֹבֵב אֶת הָאָרֶץ וּמִשָּׁם נִכְנָס לַיָּם לְצַד מִזְרָח, וּקְרָאוּהוּ הַקּוֹרְאִים נָהָר פִּישׁוֹן לְפִי שֶׁמֵּימָיו מַפְרִין וּמַרְבִּין הַזֶּרַע הַמֻּשְׁקֶה מֵהֶם. וּפִישׁוֹן מִן ״כִּי תָפוּשׁוּ כְּעֶגְלָה דָשָׁה״ (ירמיה נ:יא) וְתַרְגּוּם ״פְּרוּ״, ״פּוּשׁוּ״.
פסוק יג:
וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן. וְזֶה הַנָּהָר נִמְשָׁךְ לְצַד דָּרוֹם וְסוֹבֵב כָּל־אֶרֶץ כּוּשׁ שֶׁהִיא דְּרוֹמִית, וּמִשָּׁם נִכְנָס לְיָם סַרְנְדִיב שֶׁהוּא הַיָּם הַגָּדוֹל הַדְּרוֹמִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חַכְמֵי הַמֶּחְקָר. וְאַחַר שֶׁאָמַר בִּשְׁנֵי נְהָרוֹת הָאֵלֶּה הַסּוֹבֵב, נִרְאֶה כִּי לֹא נִמְשָׁךְ אֶחָד מֵהֶם מִפֵּאָתוֹ לִשְׁאָר הַפֵּאוֹת אֶלָּא הָאָרֶץ הַהִיא סוֹבֵב. וְנִקְרָא גִּיחוֹן לְפִי שֶׁיֵּחָלֵק לַחֲלָקִים רַבִּים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ בְּאֶרֶץ כּוּשׁ, לְפִיכָךְ נִקְרָא גִּיחוֹן לְשׁוֹן יְצִיאָה מִן ״כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ״ (איוב מ:כג) ״וְתָגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ״ (יחזקאל לב:ב) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְכֵן נִקְרָא הַשִּׁלוֹחַ גִּיחוֹן לְפִי שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ פְּלָגִים רַבִּים לְהַשְׁקוֹת הַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם.
פסוק יד:
חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר. הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ לְמִזְרַח אֶרֶץ אַשּׁוּר, וְאֵינוֹ סוֹבֵב הָאָרֶץ הַהִיא אֶלָּא נִמְשָׁךְ וְהוֹלֵךְ לְצַד צָפוֹן כִּי בָּבֶל וְאַשּׁוּר צְפוֹנִים, וְנִכְנָס מִצַּד הַצָּפוֹן לַיָּם הַגָּדוֹל לִפְאַת צָפוֹן מִמֶּנּוּ. וְנִקְרָא חִדֶּקֶל לְפִי שֶׁמֵּימָיו חַדִּים וְקַלִּים (בראשית רבה טז).
פסוק יד:
וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) רַבִּי יְהוּדָה וְרַב הוּנָא, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר הוּא כְּבָר הוּא פְרָת, פְּרָת שֶׁפָּרָה וְרָבָה עַד שֶׁעוֹבְרִים אוֹתוֹ בִּסְפִינוֹת, פְּרָת שֶׁמֵּימָיו פָּרִין וְרָבִין, רַב הוּנָא אָמַר פְּרָת בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אוֹמְרִים לִפְרָת מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹלְךָ הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם אֵינִי צָרִיךְ מַעֲשַׂי מוֹדִיעִים אוֹתִי, אָדָם נוֹטֵעַ בִּי נְטִיעָה עוֹשָׂה לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, זוֹרֵעַ בִּי יֶרֶק עוֹמֵד לִשְׁלֹשָׁה יָמִים. הוּא פְרָת הוּא הַיָּדוּעַ בִּגְבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ לֹא סָמַךְ אוֹתוֹ. אֶל אֶרֶץ מִן הָאֲרָצוֹת, כִּי יָדוּעַ הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַעֲרָבִית לִשְׁאָר הָאֲרָצוֹת שֶׁזָּכַר, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִכְנָס בַּיָּם הָאַחֲרוֹן. וְהִנֵּה נִזְכְּרוּ אַרְבַּע הַנְּהָרוֹת לְאַרְבַּע הַפֵּאוֹת וְכֻלָּן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בַּחֲצִי הַיִּשּׁוּב. וְהָיָה הַסִּפּוּר הַזֶּה בַּנְּהָרוֹת וּמְקוֹמוֹתָם וְהַנִּמְצָא בָּהֶם, לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כָּתַב הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֻּלָּם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִפִּי הַגְּבוּרָה, כִּי אֵיךְ יָדַע מֹשֶׁה כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, וְהוּא כָּתַב כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה בַּמִּדְבָּר, מִי הִגִּיד לוֹ וְעַל מִי סָמַךְ עַל כָּל אֲשֶׁר כָּתַב בַּדְּבָרִים הַסִּפּוּרִיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְוָה? אֶלָּא הָאֱמֶת מִפִּי הָאֵל נֶאֶמְרוּ לוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְקַיֵּם חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְכָתַב חִדּוּשׁוֹ וְרָאשֵׁי הַדְּבָרִים הַהוֹוִים מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד צֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עָשׂוּ מָשָׁל אַרְבַּע נְהָרוֹת אֵלּוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בְּבְרֵאשִׁית רַבָּה (טז:ד). וְעוֹד אַרְבַּע נְהָרוֹת בַּנִּסְתָּר.
פסוק טו:
וַיִּקַּח ה׳ אֱלֹהִים. אַף עַל פִּי שֶׁזָּכַר לְמַעְלָה ״וַיָּשֶׂם שָׁם״, חָזַר וְשָׁנָה עוֹד וְאָמַר וַיִּקַּח, לְפִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכֹּר הַמִּצְוָה שֶׁצִּוָּהוּ הָאֵל.
פסוק טו:
וְעוֹד הוֹסִיף לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. שֶׁלֹּא זָכַר בַּתְּחִלָּה. וּפֵרַשׁ וַיַּנִּחֵהוּ שֶׁלְּקָחוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנִּבְרָא שָׁם סָמוּךְ לְגַן עֵדֶן וְהִנִּיחָהוּ בְּגַן עֵדֶן. וְלָמָּה לֹא יְצָרוֹ תְּחִלָּה בְּגַן עֵדֶן אַחַר שֶׁסּוֹפוֹ הָיָה לְהַנִּיחוֹ שָׁם? כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם הַהוּא חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר, שֶׁהָיָה חָדָשׁ אֶצְלוֹ, וְשֶׁיַּכִּיר כִּי הָאֵל הוֹלֵךְ וּמֵטִיב עִמּוֹ. וְטַעַם וַיִּקַּח כְּמוֹ ״וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם מֵעֵבֶר הַנָּהָר״ (יהושע כד:ג). לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, בְּכִנּוּי הַנְּקֵבָה רוֹצֶה לוֹמַר עַל הָאֲדָמָה שֶׁהַגַּן נָטוּעַ בָּהּ, אוֹ אָמַר לְשׁוֹן נְקֵבָה עַל הַגַּן, כִּי יִקָּרֵא גִּנָּה בְּהֵ״א הַנְּקֵבָה כְּמוֹ ״וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ״ (ישעיהו סא:יא). וְהִנִּיחָהוּ בָּהּ שֶׁיַּעֲבֹד הָאֲדָמָה הַהִיא בְּנִכּוּשׁ וּבְעִדּוּר בִּירָקוֹת וּבְאִילָנוֹת לְמַאֲכָלוֹ, וּלְשָׁמְרָהּ מֵחַיּוֹת וּמֵעוֹפוֹת כְּפִי כֹחוֹ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ זֶה בְּמָשָׁל, לְעָבְדָהּ זֶה תַּלְמוּד, וּלְשָׁמְרָהּ אֵלּוּ מִצְווֹת.
פסוק טז:
וַיְצַו ה׳ אֱלֹהִים. הַמִּצְוָה עַל ״לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ״ אוֹ עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי מִצְוָה הִיא לְהַחֲיוֹת הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ בַּמֻּתָּר לוֹ, לְפִיכָךְ אָמַר אָכֹל תֹּאכֵל, כִּי בְּבֹא הַמָּקוֹר עַל הַפֹּעַל הוּא לְחַזֵּק הַדָּבָר, כְּמוֹ ״שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ״ (דברים יא:יג), ״שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן״ (דברים יא:כב).
פסוק יז:
וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. אָמַר מִמֶּנּוּ, אַחַר שֶׁאָמַר וּמֵעֵץ לְתוֹסֶפֶת בֵּאוּר וּלְחַזֵּק הָאַזְהָרָה, אוֹ פֵּרוּשׁ מִמֶּנּוּ מִמַּה שֶּׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ וְהוּא הַפְּרִי. וְהִנֵּה לֹא מְנָעָהוּ מֵעֵץ הַחַיִּים שֶׁהָיָה גַּם כֵּן בְּתוֹךְ הַגָּן אֲבָל צִוָּהוּ לְאָכְלוֹ כִּי הוּא בִּכְלַל ״מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל״, וְעוֹד יִתְבָּאֵר זֶה בַּנִּסְתָּר.
פסוק יז:
מוֹת תָּמוּת. תִּהְיֶה נִגְזֶרֶת עָלֶיךָ מִיתָה יוֹתֵר קָרוֹב מִמָּה שֶׁהָיָה רָאוּי לְךָ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה יט) כִּי פֵּרֵשׁ בְּיוֹם יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא אֶלֶף שָׁנִים וְאָדָם חַי אֶלֶף שָׁנִים פָּחוֹת שִׁבְעִים וְהִנִּיחַ לְזַרְעוֹ לְדוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו שֶׁנֶּאֱמַר ״יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה״ (תהלים צ:י); וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ כִּי הַמִּיתָה הִיא הַקְּלָלָה שֶׁקִּלְלוּהוּ כִּי הָרַע הוּא הַמָּוֶת, וְהַטּוֹב הוּא הַחַיִּים. וִידִיעַת הַטּוֹב וְהָרָע פֵּרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים יְדִיעַת הַמִּשְׁגָּל כִּי פְּרִי הָעֵץ הַהוּא הוֹלִיד בְּאָדָם תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְטוֹב הוּא הַמֻּתָּר, וְרַע הוּא הָאָסוּר, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן מָלֵא דַעַת הָיָה לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹ תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְהָרְאָיָה כִּי אַחַר שֶׁאָכְלוּ אָמַר ״וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם״. וְטַעַם ״וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים״, שֶׁפֵּרְשׁוּ הַמַּלְאָכִים, וְהַמַּלְאָכִים אֵין לָהֶם יְדִיעָה זֹאת, אֱמֶת כִּי אֵין לָהֶם יְדִיעָה זוֹ לְעַצְמָם אֲבָל יֵשׁ לָהֶם יְדִיעָה כִּי בִּבְנֵי אָדָם וּבִשְׁאָר הַחַיִּים הִיא יְדִיעָה זוֹ בְּטֶבַע לְהוֹלִיד כְּמוֹתָם, אוֹ נֹאמַר כִּי הַנָּחָשׁ לֹא הָיָה מֵבִין יְדִיעַת טוֹב וָרָע מַה הִיא, אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע זֶה הַלָּשׁוֹן מֵהָאִשָּׁה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּפָּסוּק שֶׁהִיא אָמְרָה לוֹ דַּעַת טוֹב וָרָע אֶלָּא ״מִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן״, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא קְדָמוּם דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת הָאִשָּׁה לַנָּחָשׁ וְהַנָּחָשׁ לָאִשָּׁה, כִּי אֵיךְ יָדַע הַנָּחָשׁ שֶׁאָסַר לָהֶם הָאֵל דָּבָר אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע מֵהָאִשָּׁה, וְעוֹד שֶׁאָמַר ״אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים״ וְאֵין מִלַּת אַף תְּחִלַּת דְּבָרִים.
פסוק יח:
וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים. אָמַר אֶל לִבּוֹ, אוֹ אָמַר וְאָדָם שָׁמַע, וְהָאֲמִירָה קוֹל נִבְרָא לִשְׁעָתוֹ. וּלְפִי שֶׁשָּׁמַע מֵהָאֵל אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ לְפִיכָךְ קִוָּה שֶׁיִּמְצִיאֵהוּ בְּהֵאָסֵף הַבְּרִיּוֹת לְפָנָיו, וְלָכֵן נִכְתַּב בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן עַצְמוֹ ״לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ״ (בראשית ב:כ). וְנִכְתְּבוּ אֵלֶּה הַדְּבָרִים בֵּין הַמִּצְוָה וְהַחֵטְא, הַמִּצְוָה הָיְתָה לְאָדָם, וְאָדָם אָמַר לָאִשָּׁה אַחַר שֶׁהוּבְאָה אֵלָיו כִּי זֶה צִוָּה עָלָיו הָאֵל, וְהִיא קִבְּלָה הַמִּצְוָה כַּאֲשֶׁר אָמַר לָהּ אִישָׁהּ כִּי בַּת דַּעַת הָיְתָה וְיָדְעָה כִּי הָאֵל בְּרָאָם, וְהָיָה מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּאֶמְצָעוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁנָּתַן לָהֶם עַל שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים הַשְּׁפָלִים.
פסוק יח:
לֹא־טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ. לֹא טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לְבַדּוֹ בְּלֹא חֶבְרָה, כִּי אֵין לוֹ חֶבְרָה עִם הַבְּהֵמוֹת הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת כִּי אֵינוֹ שָׁוֶה עִמָּהֶם בַּבְּרִיאָה.
פסוק יח:
אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר. שֶׁיִּהְיֶה עוֹזֵר כַּאֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (קהלת ד:ט) ״טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד״, וְעוֹד שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו מִמִּינוֹ וְלֹא יִתָּכֵן זֶה מִבְּלִי אַחֵר שֶׁיִּהְיֶה מִמִּינוֹ.
פסוק יח:
כְּנֶגְדּוֹ. שֶׁיִּהְיֶה לְפָנָיו וּלְעֶזְרָתוֹ תָּמִיד לְשָׁרְתוֹ, וְהַכָּף כְּכָ״ף ״כַּהַיּוֹם״ (שמואל א ט:יג), ״כְּמַשִּׂיגֵי גְבוּל״ (הושע ה:י), ״כְּמִתְאֹנְנִים״ (במדבר יא:א), וְהַדּוֹמִים לָהֶם, שֶׁהֵם לֶאֱמֶת הַדָּבָר וּלְחַזְּקוֹ. וּדְרָשׁ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ יָדוּעַ: זָכָה – עֵזֶר, לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ (בראשית רבה יז, יבמות סב:). וּמַה שֶּׁהִבְדִּילוֹ מִשְּׁאָר הַיְצוּרִים הַחַיִּים, כִּי כֻלָּם נִבְרְאוּ זָכָר וּנְקֵבָה וְהָאָדָם נִבְרָא לְבַדּוֹ, הָיָה זֶה לְטוֹבַת הָאָדָם וְלִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מִשְּׁאָר הַחַיִּים בְּחָמְרוֹ וְצוּרָתוֹ. כִּי שְׁאָר הַחַיִּים אֵין לַזָּכָר יִתְרוֹן עַל הַנְּקֵבָה, וְהָאָדָם יֵשׁ לוֹ יִתְרוֹן עַל נְקֵבָתוֹ לִמְשֹׁל עָלֶיהָ וּלְצַוּוֹת אוֹתָהּ כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה, כִּי הִיא אֶחָד מֵאֵבָרָיו, וּכְמוֹ שֶׁהָאֵבֶר שֶׁבָּאָדָם הוּא לִרְצוֹן אָדָם לְהַנְהִיגוֹ כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה, כֵּן הָאִשָּׁה לָאָדָם. וּבַעֲבוּר שֶׁהָאָדָם עִקַּר הַיְצִירָה שֶׁנִּבְרָא תְּחִלָּה וְהָאִשָּׁה טְפֵלָה לוֹ וְנוֹצְרָה מִמֶּנּוּ, הָיָה כֹּחַ בָּאָדָם לְכָל דָּבָר יוֹתֵר מֵהַנְּקֵבָה, וְכֹחַ הַשֵּׂכֶל גּוֹבֵר בּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בָּאִשָּׁה.
פסוק יט:
וַיִּצֶר. בְּיוֹ״ד אית״ן לְבַד, וְיוֹ״ד הַשֹּׁרֶשׁ נֶעֱלָמָה מֵהַכְּתִיבָה, וּפֵרוּשׁוֹ: וּכְבָר יָצַר ה׳ אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבִכְלַל חַיַּת הַשָּׂדֶה הַבְּהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ בְּפָסוּק וַיִּקְרָא הָאָדָם, וְנוֹצְרוּ מִן הָאֲדָמָה טֶרֶם הָאָדָם; וְכֵיוָן שֶׁבָּרָא הָאָדָם וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּמְשֹׁל בָּהֶם, הֱבִיאָם לְפָנָיו לוֹמַר שֶׁיִּמְשֹׁל עַל כֻּלָּם כְּמוֹ שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָם, כְּעֶבֶד לִפְנֵי מוֹשֵׁל, וְשֶׁיִּקְרָא לָהֶם שֵׁמוֹת לְפִי טִבְעָם הַנָּתוּן בָּהֶם כְּפִי חָכְמָתוֹ שֶׁנָּתַן הָאֵל בּוֹ יוֹתֵר עַל כֻּלָּם.
פסוק יט:
וְטַעַם לִרְאוֹת. שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִים וְיוֹדְעִים הַבָּאִים אַחֲרָיו חָכְמָתוֹ, כִּי קָרָא לָהֶם שֵׁמוֹת בַּמְּקֻבָּל בִּידָם בֵּן מִפִּי אָב הַשֵּׁמוֹת שֶׁקָּרָא לְכָל אֶחָד לְפִי טִבְעוֹ שֶׁיָּדַע בּוֹ בְּחָכְמָתוֹ. וְהִנֵּה יָדַע אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אוֹתָם טֶבַע כָּל אֶחָד מֵהֶם וּמִנְהָגוֹ, רָאָה חָכְמָה יְתֵרָה שֶׁנָּתַן ה׳ בְּלִבּוֹ. בְּזָכְרוֹ הָעוֹף אָמַר שֶׁנּוֹצַר מִן הָאֲדָמָה, וּבִיצִירָתוֹ אָמַר שֶׁנּוֹצַר מִן הַמַּיִם? מִזֶּה וּמִזֶּה נִבְרָא, כְּלוֹמַר מִן הַמַּיִם הַסְּמוּכִים לַיַּבָּשָׁה, וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חלין כז) מִן הָרֶקֶק נִבְרְאוּ. אוֹ אָמַר מִן הָאֲדָמָה כִּי מִן הָאֲדָמָה הֵבִיאוֹ אֶל אָדָם, כִּי שָׁם גִּדּוּלוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ״ (בראשית א:כ). וְלֹא זָכַר דַּג הַיָּם, כִּי לֹא יִתָּכֵן לְפִי הַטֶּבַע שֶׁנָּתַן בָּהֶם הָאֵל שֶׁיָּבֹאוּ לִפְנֵי הָאָדָם, כִּי אֵין חַיּוּתָם כִּי אִם בַּמַּיִם, וּכְשֶׁיּוֹצְאִים מִן הַמַּיִם יָמוּתוּ, גַּם אֵין לָהֶם כְּלֵי הַהֲלִיכָה אֶלָּא כְּלֵי הַשִּׁיטָה; וְהַשֵּׁמוֹת שֶׁיִּקְרְאוּ לְדִגְיֵי הַיָּם הוּא שֵׁם מֻסְכָּם מִצִּדֵּי הַדָּגִים, לְפִיכָךְ שְׁמוֹתָם מִשְׁתַּנִּים לְפִי שִׁנּוּי הַמְּקוֹמוֹת. מַה יִּקְרָא לוֹ. מַה שֵּׁם יִקְרָא לוֹ.
פסוק יט:
וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא־לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה. פֵּרוּשׁ, וְכֹל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם שֵׁם, הוּא שְׁמוֹ, וְכֵן ״מָקוֹם שָׁם קֶבֶר״ (יחזקאל לט:יא) כְּמוֹ מָקוֹם קֶבֶר שָׁם, וְכֵן רַבִּים. וּפֵרוּשׁ הוּא שְׁמוֹ, הוּא שְׁמוֹ הַנָּאוֹת לוֹ לְפִי טִבְעוֹ, וּבְנֶפֶשׁ חַיָּה כָּלַל כָּל הַמִּתְנוֹעֲעִים. וְאָמַר לוֹ, כְּנֶגֶד הַגּוּף. וּמַה שֶּׁאָמַר נֶפֶשׁ חַיָּה, לְפִי שֶׁהוּא כְּלָל לְכֹל אֲשֶׁר קָרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, וֶהֱבִיאָם לְפָנָיו קֹדֶם שֶׁיָּצַר הָאִשָּׁה כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בָּהֶם שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָם כֻּלָּם זָכָר וּנְקֵבָה וּלְעַצְמוֹ לֹא רָאָה נְקֵבָה, וְהִתְבּוֹנֵן בָּזֶה כִּי לְטוֹבָתוֹ וְלִכְבוֹדוֹ עָשָׂה הָאֵל זֶה.
פסוק כ:
וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת... וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. רָאָה כָּל הַיְצוּרִים לְפָנָיו זָכָר וּנְקֵבָה וּלְעַצְמוֹ לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, וְכָמוֹהוּ ״וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה׳״ (שמות כד:א), ״נְשֵׁי לֶמֶךְ״ (בראשית ד:כג), ״וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל״ (שמואל א יב:יא) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְהַשֵּׁמוֹת שֶׁקָּרָא אָדָם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ קָרָא אוֹתָם, כִּי הַלָּשׁוֹן הַזֶּה הָיָה דִּבּוּרוֹ וְכֵן דִּבּוּר כָּל בְּנֵי אָדָם עַד דּוֹר הַפַּלָּגָה. וּבְאוֹתוֹ לָשׁוֹן דִּבֵּר הָאֵל עִמּוֹ וְצִוָּהוּ עַל הָעֵץ, וְהָרְאָיָה שֶׁהָאֵל קְרָאָם אָדָם שֶׁהוּא נִגְזָר מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִבְרָא מִמֶּנָּה, וְכֵן קָרָא ״שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי״ (בראשית ג:כ), וְכֵן בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁנִּפְלְגוּ שֵׁם אָדָם וְחַוָּה לֹא נִשְׁתַּנּוּ בְּפִי בַּעֲלֵי הַלְּשׁוֹנוֹת, וְכֵן קָרְאָה חַוָּה שֵׁם בְּנָהּ קַיִן וַתֹּאמֶר ״קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה׳״ (בראשית ד:א), וְכֵן נֹחַ מִן ״יְנַחֲמֵנוּ״ (בראשית ה:כט).
פסוק כא:
וַיַּפֵּל תַּרְדֵּמָה. תַּרְדֵּמָה יוֹתֵר מִשֵּׁנָה, וְשֵׁנָה יוֹתֵר מִתְּנוּמָה, וְהִפִּיל ה׳ תַּרְדֵּמָה עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ הַכְּאֵב בְּקַחְתּוֹ אַחַת מִצַּלְעֹתָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוּכַל הָאֵל לַעֲשׂוֹת זֶה שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ הָאָדָם כְּאֵב בְּקַחַת הַצֵּלָע, דַּע שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הָאֵל מוֹפֵת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ מוֹפֵת, וְהַפָּלַת הַתַּרְדֵּמָה אֵינָהּ מוֹפֵת וְחִדּוּשׁ כִּי פְּעָמִים רַבִּים יֵרָדֵם הָאָדָם בִּשְׁנָתוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (בראשית רבה יז) כִּי אִם הָיָה לוֹקְחָהּ מִמֶּנּוּ מִדַּעְתּוֹ וְהוּא עֵר הָיְתָה מְאוּסָה לוֹ, עַכְשָׁו שֶׁהֱבִיאָהּ לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ הָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו, וּלְקִיחַת הַצֵּלָע וּסְגִירַת בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה וּבִנְיַן הָאִשָּׁה מִן הַצֵּלָע הַכֹּל גְּזֵרָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת כָּךְ, וְלֹא הָיָה בִּשְׁאָר הַיְצוּרִים, וּכְבָר כָּתַבְנוּ קְצָת טַעַם בַּדָּבָר. וּבְאָמְרוֹ וַיִּישָׁן אַחַר שֶׁאָמַר תַּרְדֵּמָה לְהוֹדִיעַ כִּי הַתַּרְדֵּמָה הָיְתָה לוֹ מִתְּחִלָּה עַד שֶׁנִּלְקְחָה מִמֶּנּוּ הַצֵּלָע וְנִסְגַּר לוֹ הַחֶסְרוֹן בְּבָשָׂר וְאַחַר כָּךְ יָשֵׁן שֵׁנַת מְנוּחָה עַד שֶׁנָּח לוֹ מִכְּאֵבוֹ. וְאֶפְשָׁר שֶׁשֵּׁנָה הַזֹּאת הָיְתָה הַשֵּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיָּשֵׁן אַחֲרֵי שֶׁנּוֹצַר, כִּי בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי הָיוּ כָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁסִּפֵּר הַכָּתוּב בּוֹ עַד שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ הַבָּנִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כב) כִּי הַכֹּל הָיָה בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי.
פסוק כא:
וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו. מָצָאנוּ מַחֲלֹקֶת בָּזֶה בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין יח): יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי שְׁנֵי פַּרְצוּפִים הָיוּ מְחֻבָּרִים גַּב זֶה לְגַב זֶה, וְזֶה שֶׁאָמַר ״זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם״ (בראשית א:כז), וַיְפָרְשׁוּ צֵלָע צַד כְּמוֹ ״צֶלַע הַמִּשְׁכָּן״ (שמות כו:כ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים צֵלָע כְּמַשְׁמָעוֹ, וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס: עַלְעָא, ״וּנְסִיב חֲדָא מֵעַלְעוֹהִי״. תַּחְתֶּנָּה, כְּמוֹ תַּחְתֶּיהָ, כִּי יָבֹא נוּ״ן הֵ״א לְכִנּוּי הַנְּקֵבָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמִּנְהָג כֵּן בְּשֵׁמוֹת וְכֵן ״תַּכְרִיעַ קָמֵי תַחְתֶּנִי״ (שמואל ב כב:מ) כְּמוֹ תַּחְתַּי.
פסוק כב:
וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע. צֵלָע מִלְּרַע. אָמַר שֶׁבָּנָה הַצֵּלָע לְאִשָּׁה, כְּלוֹמַר שֶׁנִּסְתַּבְּבָה הַצֵּלָע לִשְׁאָר עֲצָמוֹת וְגִידִים וּבָשָׂר וְעָלָה בְּגִזְרַת הָאֵל וְנִבְנְתָה בְּתַבְנִית הָאָדָם, אֶלָּא שֶׁהִיא נְקֵבָה וְהוּא זָכָר.
פסוק כב:
וַיְבִאֶהָ אֶל־הָאָדָם. אַחַר שֶׁהֵקִיץ הֱבִיאָהּ אֵלָיו לִהְיוֹתָהּ לוֹ לְבַת זוּג, כְּלוֹמַר רָאָה אוֹתָהּ נִצֶּבֶת לְפָנָיו.
פסוק כג:
וַיֹּאמֶר זֹאת הַפַּעַם. כִּי בְפַעַם רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהֵבִיא הָאֵל לְפָנָיו הַבְּהֵמוֹת הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת לֹא רָאָה בָּהֶם בַּת זוּג, כִּי לֹא הָיָה בָּהֶם בְּתַכּוּנָתוֹ וּבִדְמוּתוֹ וּבְקוֹמָה זְקוּפָה, אֲבָל זֹאת הַפַּעַם שֶׁהֱבִיאָהּ אֵלָיו רָאָה וְהִכִּירָהּ כִּי מֵעַצְמוֹ וּמִבְּשָׂרוֹ הָיְתָה, כִּי רָאָה אוֹתָהּ בְּתַכּוּנָתוֹ וּבִדְמוּתוֹ. וְגַם יִתָּכֵן שֶׁהִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ עַל הַצֵּלָע שֶׁלֻּקְּחָה מִמֶּנּוּ וּמִשֵּׁשׁ בִּמְקוֹמָהּ וְלֹא מְצָאָהּ וּמָצָא בִּמְקוֹמָהּ בָּשָׂר.
פסוק כג:
לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה־זֹּאת. וְלֹא אָמַר ״לְזֹאת יִקָּרֵא אֲדָמָה כִּי מֵאָדָם לֻקְחָה״, לְפִי שֶׁהִיא לֹא הָיְתָה מֵאֲדָמָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָדָם, אֶלָּא מִצַּלְעוֹתָיו, לְפִיכָךְ נִקְרָא לָהּ שֵׁם לָקוּחַ מִשְּׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁלֻּקְחָה מֵעַצְמוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹלָדִים מֵאָדָם וּמִזַּרְעוֹ נִקְרָאוּ אָדָם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לֻקְּחוּ מֵאֲדָמָה, עַל שְׁמוֹ נִקְרְאוּ אָדָם כְּמוֹ שֶׁנִּקְרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ״יִשְׂרָאֵל״ עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם.
פסוק כג:
וְאִישׁ. שֵׁם כְּלָל לְאָדָם וּפַעַם פְּרָט, וּמִמֶּנּוּ הוּשְׁאַל הַשֵּׁם לִשְׁאָר פִּרְטֵי הַיְצוּרִים כְּמוֹ ״אִישׁ לֹא נֶעְדָּר״ (ישעיהו מ:כו), ״אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ״ (בראשית ז:ב). וּלְפִי שֶׁהָאִישׁ הוּא אָדוֹן וּבַעַל לְאִשָּׁה כִּי הִיא אֶחָד מֵאֵבָרָיו, לְפִיכָךְ קָרְאוּ הָאָדוֹן אִישׁ כְּמוֹ ״גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל״ (שופטים ז:יד), וְכֵן ״אִישׁ מִלְחָמָה״ (שמות טו:ג) כְּתַרְגּוּמוֹ. וְיוֹ״ד אִישׁ נִבְלַעַת בְּדָגֵשׁ שִׁי״ן אִשָּׁה, וְלֹא אָמַר אִישָׁה בְּיוֹ״ד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּף עִם אִישָׁהּ שֶׁתְּהֵא בְּמַפִּיק שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בַּעְלָהּ, כִּי פְעָמִים יִפֹּל הַמַּפִּיק אֲשֶׁר בְּהֵ״א הַפְּעֻלָּה שֶׁהִיא כִּנּוּי לְהָקֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסֵפֶר מִכְלֹל.
פסוק כג:
וְלֻקְחָה־זֹאת. הַלָּמֶ״ד בְּמַאֲרִיךְ וְהַקּוּ״ף רָפָה בְּקָמָץ חָטֵף. וּבְאָמְרוֹ לְזֹאת אֵינוֹ אוֹמֵר לָהּ לְבַדָּהּ, כִּי גַּם לְכָל הַנְּקֵבוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִמֶּנָּה וּמִזַּרְעָהּ, וְאִשָּׁה אֵינוֹ שֵׁם מְיֻחָד לָהּ אֶלָּא חַוָּה הוּא הַשֵּׁם מְיֻחָד לָהּ.
פסוק כד:
עַל־כֵּן יַעֲזָב אִישׁ. יֵשׁ מְפָרְשִׁים כִּי זֶה הַפָּסוּק דִּבְרֵי מֹשֶׁה לֹא דִּבְרֵי אָדָם, וְהַנָּכוֹן כִּי אָדָם אֲמָרוֹ, וְיוֹדֵעַ הָיָה כִּי יוֹלִיד בָּנִים כִּי לְכָךְ נִבְרָא לְהוֹלִיד הוּא וּמִינוֹ בָּעוֹלָם כִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים. וּפְשַׁט הַכָּתוּב קָרוֹב לְתַרְגּוּמוֹ, כִּי לֹא אָמַר שֶׁיַּעֲזֹב אִישׁ אָבִיו וְאִמּוֹ בַּעֲבוּר אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא יַעַבְדֵם וִיכַבְּדֵם כְּפִי כֹּחוֹ, אֶלָּא אָמַר כִּי דִין הוּא כִּי יַעֲזֹב אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ שֶׁגָּדַל עִמָּהֶם עַד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְיַעַזְבֵם מִלָּדוּר עִמָּהֶם וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְיָדוּר עִמָּהּ בְּבַיִת אֶחָד.
פסוק כד:
וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. כְּלוֹמַר בָּשָׂר אֶחָד וְגוּף אֶחָד, כִּי הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה נִבְרְאָה מֵהָאִישׁ מֵעַצְמוֹ וּמִבְּשָׂרוֹ, וְהִנֵּה הָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד, וְכֵן יִהְיוּ דְּבֵקִים לְעוֹלָם זֶה בָּזֶה כְּבָשָׂר אֶחָד, וּמִשְּׁנֵיהֶם יִתְקַיֵּם הַמִּין. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (סנהדרין נח) כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן אָמַר זֶה הַפָּסוּק עַל יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהוּא אַזְהָרָה לִבְנֵי נֹחַ בְּאִסּוּר עֲרָיוֹת. וּמַה שֶּׁהִרְגִּילוּ בִּלְשׁוֹנָם ״לִבְנֵי נֹחַ״ מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם נִתְקַיֵּם מֵהֶם, כִּי הַקּוֹדְמִים לָהֶם מֵתוּ בַּמַּבּוּל. אֲבָל הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים לִבְנֵי נֹחַ גַּם לְאָדָם וּלְבָנָיו עַד נֹחַ הָיוּ אֲסוּרִים גַּם כֵּן, חוּץ מֵאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁלֹּא נֶאֱסַר לָהֶם כִּי לֹא הֻצְרַךְ, כִּי לֹא הָיוּ אוֹכְלִים בָּשָׂר. וְאָמְרוּ (שם) ״עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, כְּמַשְׁמָעוֹ, וְדָבַק – וְלֹא בְּזָכָר שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ דִּבּוּק אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּאִשְׁתּוֹ – וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד – מִי שֶׁנַּעֲשִׂין בָּשָׂר אֶחָד עִם הָאָדָם וְכוּ׳״.
פסוק כה:
וַיִּהְיוּ עֲרוּמִּים. בְּוָי״ו עִם הַדָּגֵשׁ.
פסוק כה:
וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ. בָּא לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא אָכְלוּ מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת וְלֹא הָיָה לָהֶם בֹּשֶׁת אִם עֶרְוָתָם מְגֻלָּה, כִּי לֹא שִׁמְּשׁוּ עֲדַיִן כִּי לֹא הָיָה לָהֶם עֲדַיִן כֹּחַ תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, וְהָיוּ לָהֶם אֵבְרֵי הָעֶרְוָה כִּשְׁאָר הָאֵבָרִים וְלֹא הָיוּ בּוֹשִׁים מֵהֶם.