מדרש תנחומא על ויקרא כא

רבותינו זכרונם לברכה

🔗 שתף
פסוק א:
אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת וְגוֹ' (תהלים יב, ז). עַל כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל קְדֻשָּׁתָן וְטָהֳרָתָן. הֱוֵי, אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת. דָּבָר אַחֵר, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, הֲרֵי אֲמִירָה שְׁנֵי פְּעָמִים. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְטַבָּח שֶׁהָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר הַמֶּלֶךְ, גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא תִּרְאֶה אֶת הַמֵּת כָּל יָמֶיךָ, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה נִכְנָס וְיוֹצֵא וְרוֹאֶה פָּנַי, שֶׁלֹּא תְּטַמֵּא אֶת פַּלְטְרִין שֶׁלִּי. כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַכֹּהֲנִים הַנִּכְנָסִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא יִטַּמְּאוּ לַמֵּת. לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר, לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.
פסוק א:
דָּבָר אַחֵר, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי מוֹת יוּמָתוּ, בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אוֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם, וְאַחֲרֵי כֵן, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעוֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים, הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים (ישעיה ח, יט). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם יֹאמְרוּ לָכֶם אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַנִּיחוּ אֶל הָאֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְדִרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת. אִמְרוּ לָהֶם, הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ לַאֲחַזְיָהוּ, הֲמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתָּה שׁוֹלֵחַ לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן (מ״ב א, ו). לָמָּה לָנוּ לְהַנִּיחַ חַי הָעוֹלָמִים, וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת, הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, וְנִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים, פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ (תהלים קטו, ה). אָנוּ כְּתִיב בָּנוּ, וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם (דברים ד, ד), לְפִיכָךְ נִדְרֹשׁ בֵּאלֹהִים חַיִּים. אֲבָל אֱלֹהוּת שֶׁל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עוֹשֵׂיהֶם (תהלים קטו, ח). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שַׁחַר (ישעיה ח, כ). רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵין לָהֶם שַׁחַר, אֵינוֹ מַזְרִיחַ לָהֶם אֶת הַשַּׁחַר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר, אֲשֶׁר אֵין לוֹ שַׁחַר, הָאוֹבוֹת וְהַיִּדְּעוֹנִים עַל עַצְמָן אֵינָן מַעֲלִין אֶת הַשַּׁחַר, שֶׁהֵן נְתוּנִין בָּאֹפֶל, וְכָל שֶׁכֵּן עַל אֲחֵרִים. וְאִם תֹּאמְרוּ, מִמִּי נִדְרֹשׁ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר, וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְּוִיִּם וְאֶל הַשּׁוֹפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְגוֹ', עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְגוֹ' (דברים יז, ט-יא). וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. מָה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה. אֶלָּא שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁעָתִיד שָׁאוּל לִמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְלַהֲרֹג אֶת הַכֹּהֲנִים בְּנוֹב וְלִדְרֹשׁ בְּאוֹב וְיִדְּעוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ (ש״א כח, ז). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מָשָׁל לְמָה שָׁאוּל דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ, כָּל הַתַּרְנְגוֹלִין שֶׁיֵּשׁ בַּמָּקוֹם הַזֶּה יִשָּׁחֲטוּ בַּלַּיְלָה. בִּקֵּשׁ לָצֵאת לְדַרְכּוֹ בַּבֹּקֶר, אָמַר, אֵין כָּאן תַּרְנְגוֹל שֶׁיִּקְרָא. אָמְרוּ לוֹ: לֹא אַתָּה הוּא שֶׁצִּוִּיתָ לְשָׁחְטָן. אַף כָּאן שָׁאוּל הֵסִיר אֶת הָאוֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעוֹנִים, וְהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר: בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב. וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל (שם פסוק ח). מַהוּ וַיִּתְחַפֵּשׂ, שֶׁנַּעֲשָׂה חָפְשִׁי מִן הַמַּלְכוּת. וַיֵּלֵךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל הָאִשָּׁה לַיְלָה וַיֹּאמֶר קָסֳמִי נָא לִי בָּאוֹב וְהַעֲלִי לִי אֶת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלַיִךְ (שם). וּמִי הָיוּ. אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא. לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יֵצֵא אָדָם לַדֶּרֶךְ לְבַדּוֹ. שֶׁכָּל הַיּוֹצֵא לְבַדּוֹ לַדֶּרֶךְ, נַעֲשֶׂה עֶבֶד לָעֲבָדִים. אָמַר רַבִּי אֵיבוֹ, שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נָהֲגוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אַבְרָהָם וְשָׁאוּל. אַבְרָהָם, כְּתִיב בּוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּבְקַע עֲצֵי עוֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים (בראשית כב, ג). וְכָאן: וַיֵּלֵךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ. וַיָּבֹאוּ אֶל הָאִשָּׁה לַיְלָה, וְכִי לַיְלָה הָיָה. אֶלָּא אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה לָהֶם אֲפֵלָה כַּלַּיְלָה. וַיֹּאמֶר קָסֳמִי נָא לִי בָּאוֹב וְהַעֲלִי לִי אֶת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלַיִךְ (ש״א כח, ח). אָמְרָה הָאִשָּׁה, הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁאוּל אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְעֹנִי מִן הָאָרֶץ, וְלָמָּה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי (שם פסוק ט). אָמַר לָהּ: חַי ה' אִם יִקְּרֵךְ עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה (שם פסוק י). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מָשָׁל לְמִי שָׁאוּל דּוֹמֶה. לְאִשָּׁה שֶׁהִיא נְתוּנָה אֵצֶל אֲהוּבָהּ, וְהִיא נִשְׁבַּעַת בְּחַיֵּי בַּעֲלָהּ. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶת מִי אַעֲלֶה לָךְ (שם פסוק יא), מֵאוֹמְרֵי מִי ה', אוֹ מֵאוֹמְרֵי מִי כָּמֹכָה בָּאֵלִים ה'. אָמַר לָהּ: שְׁמוּאֵל הַעֲלִי לִי (שם), רַבָּן שֶׁל הַנְּבִיאִים. עָשְׂתָה מַה שֶּׁעָשְׂתָה וְהֶעֱלַתּוּ. וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת שְׁמוּאֵל וְתִזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֹּאמַר הָאִשָּׁה לָמָּה רִמִּיתַנִי וְאַתָּה שָׁאוּל (שם פסוק יב). מֵהֵיכָן יָדְעָה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לֹא כְּשֵׁם שֶׁהוּא עוֹלֶה לְמֶלֶךְ כָּךְ הוּא עוֹלֶה לְהֶדְיוֹט. אֶלָּא לְמֶלֶךְ, פָּנָיו לְמַעְלָה וְרַגְלָיו לְמַטָּה כְּדֶרֶךְ כָּל הָעוֹלָם. וּלְהֶדְיוֹט, פָּנָיו לְמַטָּה וְרַגְלָיו לְמַעְלָה. וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּירְאִי כִּי מָה רָאִיתָ, וַתֹּאמַר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל, אֱלֹהִים רָאִיתִי עוֹלִים מִן הָאָרֶץ (שם פסוק יג). אֱלֹהִים, תְּרֵי. וּמִי הָיוּ. שְׁמוּאֵל וּמֹשֶׁה. כְּשֶׁשָּׁמַע שָׁאוּל כָּךְ, נִתְיָרֵא, שֶׁקָּרָא לְאֶחָד וְעָלוּ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים רָאִיתִי עוֹלִים מִן הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר לָהּ מַה תָּאֳרוֹ (שם פסוק יד) שֶׁל אֶחָד. וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עוֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל (שם). שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אָמְרוּ בְּמַעֲלֶה הַמֵּת בִּזְכוּרוֹ. הַמַּעֲלֶה אוֹתוֹ, רוֹאֵהוּ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ. וְהַשּׁוֹאֲלוֹ, שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֵהוּ. וְהָעוֹמְדִים שָׁם, לֹא שׁוֹמְעִין וְלֹא רוֹאִין. אִישׁ זָקֵן עוֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל. וּלְהַלָּן כְּתִיב: וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לוֹ אִמּוֹ (ש״א ב, יט). תָּנָא, הוּא הַמְּעִיל אֲשֶׁר בּוֹ גָּדַל, בּוֹ נִקְבַּר, בּוֹ עָלָה. תַּנָּא בְּשֵׁם רַבִּי נָתַן, כְּסוּת שֶׁיּוֹרֶדֶת עִם אָדָם לִקְבוּרָה, בּוֹ עָתִיד לַעֲלוֹת בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ (איוב לח, יד). וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי שְׁמוּאֵל הוּא וַיִּפֹּל אַפַּיִם אַרְצָה, וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אוֹתִי (ש״א כח, יד-טו). אָמַר לֵיהּ לֹא הָיָה לְךָ לְהַרְגִּיז לְבוֹרְאֲךָ אֶלָּא בִּי, שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתִי עֲבוֹדָה זָרָה. לֹא כֵן שָׁנִינוּ, כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִים מִן הָעוֹבֵד, כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַנֶּעֱבָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי. שֶׁאָמַר לֵיהּ: הָיִיתִי מַרְגִּיז שֶׁמָּא יוֹם הַדִּין הוּא וְהָיִיתִי מִתְיָרֵא. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר. וּמַה שְּׁמוּאֵל רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, הָיָה מִתְיָרֵא מִיּוֹם הַדִּין. שְׁאָר בְּנֵי אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי כִּי הֲוָה מָטֵי לְהַאי קְרָא, הֲוָה בָּכִי, שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט, אוּלַי יֶחֱנַן ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף (עמוס ה, טו). אָמַר, כֻּלֵי הַאי וְאוּלַי. בַּקְּשׁוּ אֶת ה' כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ, בַּקְּשׁוּ צֶדֶק, בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה, אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף ה' (צפניה ב, ג). כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ (עמוס ד, יג). רַבִּי חַגַּי אוֹמֵר, יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה (איכה ג, כח). כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִיא בַּמִּשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם (קהלת יב, יד). וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר לִי מְאֹד וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי, וֵאלֹהִים סָר מֵעָלַי וְלֹא עֲנָנִי עוֹד גַּם בְּיַד הַנְּבִיאִים גַּם בַּחֲלוֹמוֹת וְגוֹ' (ש״א כח, טו). וְלָמָּה לֹא אָמַר לֵיהּ בָּאוּרִים וְתֻמִּים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ (משלי יד, י). עַל שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, לֹא הִזְכִּיר לוֹ אוּרִים וְתֻמִּים. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל, וַיַּעַשׂ ה' לוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר בְּיָדִי וַיִּקְרַע ה' אֶת הַמַּמְלָכָה מִיָּדְךָ וַיִּתְּנָהּ לְרֵעֲךָ לְדָוִד (ש״א כח, יז). אָמַר לֵיהּ: כַּד הֲוֵית גַּבָּן, אָמַרְתְּ לִי, וַיִּתְּנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ. וְכַדּוֹ אָמַרְתְּ, לְרֵעֲךָ לְדָוִד. אֲמַר לֵהּ, כַּד הֲוֵינָא גַּבָּךְ, הֲוֵינָא בְּעַלְמָא דִּשְׁקַר, וַהֲוֵינָא אָמְרִי לָךְ מִלִּין דִּשְׁקַר, מִדְּחִיל מִנָּךָ דְּלָא תִּקְטְלִינַנִּי. בְּרַם אֲנָא כְעַן בְּעַלְמָא דִּקְשׁוֹט, לָא תִּשְׁמַע מִנִּי אֶלָּא מִלִּין דִּקְשׁוֹט. לֹא עַל חִנָּם עָשָׂה לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּדָּבָר הַזֶּה, אֶלָּא, כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְלֹא עָשִׂיתָ חֲרוֹן אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק וְגוֹ', וַיִּתֵּן ה' גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים, וּמָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי (שם פסוק יח יט). עִמִּי, בִּמְחִיצָתִי, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע כָּךְ, וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּירָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל (שם פסוק כ). אָמְרוּ אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא, מָה אָמַר לְךָ. אָמַר לָהֶם: אָמַר לִי, לְמָחָר אַתְּ נָחַת לִקְרָבָא וְנָצַחְתְּ, וּבָנֶיךָ מִתְמַנִּין רַבְרְבִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה, אֵינוֹ מוֹלִיךְ בָּנָיו עִמּוֹ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, וְזֶה יוֹרֵד לַמִּלְחָמָה וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶהֱרָג, וְנוֹטֵל בָּנָיו עִמּוֹ, וְשָׂמֵחַ עַל מִדַּת הַדִּין שֶׁפּוֹגַעַת בּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, מְלַמֵּד, שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, דּוֹר דּוֹר וְשׁוֹפְטָיו, דּוֹר דּוֹר וְשׁוֹטְרָיו, דּוֹר דּוֹר וּמְלָכָיו, וְהֶרְאָהוּ אֶת שָׁאוּל וּבָנָיו נוֹפְלִים בַּחֶרֶב. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ רִאשׁוֹן שֶׁיַּעֲמֹד עַל בָּנֶיךָ יִדָּקֵר בַּחֶרֶב. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִי אַתָּה אוֹמֵר. אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים שֶׁהָרַג, שֶׁמְּקַטְרְגִין עַל שָׁאוּל עַל שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. תָּנוּ רַבָּנָן, עַל חָמֵשׁ חַטָּאוֹת נֶהֱרַג אוֹתוֹ צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה' (דה״א י, יג), עַל שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְעַל שֶׁחָמַל עַל אֲגָג. וְעַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמַע לִשְׁמוּאֵל, שֶׁאָמַר לוֹ: שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחִיל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ (ש״א י, ח), וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא, וָאֶתְאַפַּק וָאַעֲלֶה הָעוֹלָה (שם יג, יב). וְגַם לִשְׁאֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ, וְלֹא דָּרַשׁ בַּה' וַיְמִיתֵהוּ (דה״א י, יג-יד).
פסוק א:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֹר וְאָמַרְתָּ, צָרִיךְ לִדְרֹשׁ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר, לָמָּה לִי. אָמַר לָהּ: אִם הוּא זֶה, מוּטָב. וְאִם לָאו, אִמְרִי שֶׁהוּא הוּא. דָּבָר אַחֵר, עַד שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא יְהוּדִית, הָיָה מֵשִׂיחַ עִמָּהּ עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן. מִשֶּׁהִכִּיר בָּהּ, הִתְחִיל לְסַפֵּר עִמָּהּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' (מ״א כ, כח). וַיֹּאמֶר שְׁנֵי פְּעָמִים לָמָּה לִי. אֶלָּא אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיִּפֹּל בֶּן הֲדַד בְּיָדְךָ, לֹא תַּחְמְלוּ עָלָיו. אֲמִירָה שְׁנִיָּה, אָמַר לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ כַּמָּה מְצוּדוֹת וַחֲרָמִים פָּרַשְׂתִּי לוֹ עַד שֶׁבָּא לְיָדְךָ. וְעַכְשָׁו אִם הִפָּקֵד יִפָּקֵד, וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל (יחזקאל י, ב). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לַמַּלְאָךְ, וְהַמַּלְאָךְ לַכְּרוּב. אָמַר לוֹ: גָּזַר עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַאֲנִי אֵין לִי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ מְחִיצָתְךָ, אֶלָּא עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְתֵן לִי שְׁנֵי גֶּחָלִים. מִיָּד, וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן אֶל חָפְנֵי לְבוּשׁ הַבַּדִּים (יחזקאל י, ז). רַבִּי פִּנְחָס אָמַר, הִפְשִׁירָן וּנְתָנָן לוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, שְׁנֵי גֶּחָלִים הָיוּ עֲמוּמוֹת בְּיַד גַּבְרִיאֵל, סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ, בִּקֵּשׁ לִזְרֹק וּלְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְגַבְרִיאֵל גַּבְרִיאֵל, לְהוֹנָךְ לְהוֹנָךְ, יֵשׁ בָּהֶן בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂין צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם (שם פסוק ח). וְאַף כָּאן, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ. אֲמִירָה רִאשׁוֹנָה, לְמֵת מִצְוָה יִטַּמָּא. וְהַשְּׁנִיָּה, לָאֲחֵרִים לֹא יִטַּמָּא. לְפִיכָךְ, אֱמֹר וְאָמַרְתָּ. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, כֹּהֵן מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. אֲבָל לֶעָתִיד, אֵין אַתֶּם מִטַּמְּאִין כָּל עִקָּר. לָמָּה, שֶׁאֵין מִיתָה לֶעָתִיד, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח (ישעיה כה, ח).
פסוק י:
מַה כְּתִיב אַחַר הָעִנְיָן הַזֶּה, וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל. שֶׁהוּא גָּדוֹל בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים. בְּנוֹי, בְּכֹחַ, בְּעֹשֶׁר, וּבְחָכְמָה, וּבְשָׁנִים. בְּנוֹי, שֶׁיְּהֵא נָאֶה מֵאֶחָיו. בְּכֹחַ, שֶׁיְּהֵא גִּבּוֹר בְּכֹחַ. בּוֹא וּרְאֵה כְּשֶׁהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְּוִיִּם, שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף הֵנִיף בְּיוֹם אֶחָד. כֵּיצַד הָיָה מֵנִיף אוֹתָם. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. הֱוֵי, שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּכֹחַ. בְּעֹשֶׁר מִנַּיִן. שֶׁאִם לֹא הָיָה עָשִׁיר, שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְעַשְּׂרִין אוֹתוֹ. מַעֲשֶׂה בְּפִנְחָס הַסַּתָּת שֶׁמִּנּוּ אוֹתוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל, וְיָצְאוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְרָאוּ אוֹתוֹ חוֹצֵב אֲבָנִים, וּמִלְּאוּ אֶת הַמַּחְצָב לְפָנָיו דִּינְרֵי זָהָב. וּמִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לוֹ שֶׁאֶחָיו מְגַדְּלִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו. וְלֹא כֹּהֵן גָּדוֹל בִּלְבַד, אֶלָּא הַמֶּלֶךְ כַּיּוֹצֵא בּוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ לְהִלָּחֵם בְּגָלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי. אָמַר לוֹ שָׁאוּל, לֹא תּוּכַל לָלֶכֶת אֶל הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ כִּי נַעַר אַתָּה, וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעוּרָיו (ש״א יז, לג). אָמַר לוֹ דָּוִד, רוֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן וּבָא הַאֲרִי וְאֶת הַדֹּב וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר, וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו וַיָּקָם עָלַי וְגוֹ', גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדֹּב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם (ש״א יז, לד-לו). אָמַר לֵיהּ שָׁאוּל, וּמִי אָמַר לְךָ שֶׁאַתָּה יָכֹל לַהֲרֹג אוֹתוֹ. מִיָּד הֱשִׁיבוֹ דָּוִד, ה' אֲשֶׁר הִצִּילַנִי מִיָּד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב, הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה (שם פסוק לז). מִיָּד, וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו (שם פסוק לח). וּכְתִיב בְּשָׁאוּל, מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם (שם ט, ב). כֵּיוָן שֶׁהִלְבִּישׁוֹ בְּגָדָיו וְרָאָה שֶׁעֲשׂוּיִין לוֹ, מִיָּד הִכְנִיס בּוֹ עַיִן צָרָה. כְּשֶׁרָאָה דָּוִד כֵּן שֶׁהִלְבִּין פְּנֵי שָׁאוּל, אָמַר לוֹ: לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי, וַיְסִירֵם דָּוִד מֵעָלָיו (שם יז, לט). הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֲפִלּוּ יְהֵא אָדָם קָצָר וְהוּא מִתְמַנֶּה מֶלֶךְ, נַעֲשֶׂה אָרֹךְ. כָּל כָּךְ לָמָּה. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִמְשָׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, נַעֲשָׂה מְשֻׁבָּח מִכָּל אֶחָיו. אָמַר דָּוִד, בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁנִּמְשַׁחְתִּי בּוֹ, אֲנִי שָׂמֵחַ. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח (תהלים טז, ט).

ויקרא כא - צִוּוּיִּם מיוחדים לכהנים וכהנים גדולים, פסולי כהונה

א וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו׃ ב כִּ֚י אִם־לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ וּלְבִתּ֖וֹ וּלְאָחִֽיו׃ ג וְלַאֲחֹת֤וֹ הַבְּתוּלָה֙ הַקְּרוֹבָ֣ה אֵלָ֔יו אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָיְתָ֖ה לְאִ֑ישׁ לָ֖הּ יִטַּמָּֽא׃ ד לֹ֥א יִטַּמָּ֖א בַּ֣עַל בְּעַמָּ֑יו לְהֵ֖חַלּֽוֹ׃ ה לֹֽא־יקרחה (יִקְרְח֤וּ) קָרְחָה֙ בְּרֹאשָׁ֔ם וּפְאַ֥ת זְקָנָ֖ם לֹ֣א יְגַלֵּ֑חוּ וּבִ֨בְשָׂרָ֔ם לֹ֥א יִשְׂרְט֖וּ שָׂרָֽטֶת׃ ו קְדֹשִׁ֤ים יִהְיוּ֙ לא-להיהם וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ שֵׁ֖ם א-להיהם כִּי֩ אֶת־אִשֵּׁ֨י ה' לֶ֧חֶם א-להיהם הֵ֥ם מַקְרִיבִ֖ם וְהָ֥יוּ קֹֽדֶשׁ׃ ז אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי־קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לא-להיו׃ ח וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם א-להיך ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י ה' מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ ט וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת־אָבִ֙יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ י וְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵאֶחָ֜יו אֲ‍ֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ וּמִלֵּ֣א אֶת־יָד֔וֹ לִלְבֹּ֖שׁ אֶת־הַבְּגָדִ֑ים אֶת־רֹאשׁוֹ֙ לֹ֣א יִפְרָ֔ע וּבְגָדָ֖יו לֹ֥א יִפְרֹֽם׃ יא וְעַ֛ל כָּל־נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא׃ יב וּמִן־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א יֵצֵ֔א וְלֹ֣א יְחַלֵּ֔ל אֵ֖ת מִקְדַּ֣שׁ א-להיו כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת א-להיו עָלָ֖יו אֲנִ֥י ה'׃ יג וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח׃ יד אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם־בְּתוּלָ֥ה מֵעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה׃ טו וְלֹֽא־יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י ה' מְקַדְּשֽׁוֹ׃ טז וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ יז דַּבֵּ֥ר אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִֽזַּרְעֲךָ֞ לְדֹרֹתָ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם לֹ֣א יִקְרַ֔ב לְהַקְרִ֖יב לֶ֥חֶם א-להיו׃ יח כִּ֥י כָל־אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א יִקְרָ֑ב אִ֤ישׁ עִוֵּר֙ א֣וֹ פִסֵּ֔חַ א֥וֹ חָרֻ֖ם א֥וֹ שָׂרֽוּעַ׃ יט א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ שֶׁ֣בֶר רָ֑גֶל א֖וֹ שֶׁ֥בֶר יָֽד׃ כ אֽוֹ־גִבֵּ֣ן אוֹ־דַ֔ק א֖וֹ תְּבַלֻּ֣ל בְּעֵינ֑וֹ א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת א֖וֹ מְר֥וֹחַ אָֽשֶׁךְ׃ כא כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ מ֗וּם מִזֶּ֙רַע֙ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן לֹ֣א יִגַּ֔שׁ לְהַקְרִ֖יב אֶת־אִשֵּׁ֣י ה' מ֣וּם בּ֔וֹ אֵ֚ת לֶ֣חֶם א-להיו לֹ֥א יִגַּ֖שׁ לְהַקְרִֽיב׃ כב לֶ֣חֶם א-להיו מִקָּדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וּמִן־הַקֳּדָשִׁ֖ים יֹאכֵֽל׃ כג אַ֣ךְ אֶל־הַפָּרֹ֜כֶת לֹ֣א יָבֹ֗א וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ לֹ֥א יִגַּ֖שׁ כִּֽי־מ֣וּם בּ֑וֹ וְלֹ֤א יְחַלֵּל֙ אֶת־מִקְדָּשַׁ֔י כִּ֛י אֲנִ֥י ה' מְקַדְּשָֽׁם׃ כד וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן וְאֶל־בָּנָ֑יו וְאֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק