פסוק א:כי טוב זמרה. כי טוב לזמר לו:
פסוק ט:לבני עורב. פירשו רבותינו שהוא אכזרי על בניו והקב"ה מרחם עליהם ומזמין להם יתושין מתוך צואתם ונכנסין לתוך פיהם:
פסוק י:לא בגבורת הסוס יחפץ. הקב"ה:
פסוק י:לא בשוקי האיש ירצה. ולא בקלות מרוצת שוקי האיש ירצה:
פסוק יד:חלב חטים. טוב חטים שמנים:
פסוק טז:כפור. גליז"א בלע"ז:
פסוק יז:משליך קרחו כפתים. המים מגלידים ונעשין פתיתין פתיתין, ומדרש אגדה כפתים הכל לפי משא הבריות העני לפי חוסר מלבושיו מיקל עליו:
פסוק יז:מי יעמוד. שלא יהא צונן בקרתו:
פסוק יח:ישלח דברו וימסם. לאותם פתים:
פסוק יח:ישב רוחו. רוח מערבי להשבית הקרח ויזלו מים: