א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב חַלְּצֵ֣נִי יְ֭הוָה מֵאָדָ֣ם רָ֑ע מֵאִ֖ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵֽנִי׃ ג אֲשֶׁ֤ר חָשְׁב֣וּ רָע֣וֹת בְּלֵ֑ב כָּל־י֝֗וֹם יָג֥וּרוּ מִלְחָמֽוֹת׃ ד שָֽׁנֲנ֣וּ לְשׁוֹנָם֮ כְּֽמוֹ־נָ֫חָ֥שׁ חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ סֶֽלָה׃ ה שָׁמְרֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ מִ֘ידֵ֤י רָשָׁ֗ע מֵאִ֣ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵ֑נִי אֲשֶׁ֥ר חָ֝שְׁב֗וּ לִדְח֥וֹת פְּעָמָֽי׃ ו טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים ׀ פַּ֡ח לִ֗י וַחֲבָלִ֗ים פָּ֣רְשׂוּ רֶ֭שֶׁת לְיַד־מַעְגָּ֑ל מֹקְשִׁ֖ים שָֽׁתוּ־לִ֣י סֶֽלָה׃ ז אָמַ֣רְתִּי לַ֭יהוָה אֵ֣לִי אָ֑תָּה הַאֲזִ֥ינָה יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ ח יְהֹוִ֣ה אֲ֭דֹנָי עֹ֣ז יְשׁוּעָתִ֑י סַכֹּ֥תָה לְ֝רֹאשִׁ֗י בְּי֣וֹם נָֽשֶׁק׃ ט אַל־תִּתֵּ֣ן יְ֭הוָה מַאֲוַיֵּ֣י רָשָׁ֑ע זְמָמ֥וֹ אַל־תָּ֝פֵ֗ק יָר֥וּמוּ סֶֽלָה׃ י רֹ֥אשׁ מְסִבָּ֑י עֲמַ֖ל שְׂפָתֵ֣ימוֹ יכסומו (יְכַסֵּֽמוֹ׃) יא ימיטו (יִמּ֥וֹטוּ) עֲלֵיהֶ֗ם גֶּֽחָ֫לִ֥ים בָּאֵ֥שׁ יַפִּלֵ֑ם בְּ֝מַהֲמֹר֗וֹת בַּֽל־יָקֽוּמוּ׃ יב אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃ יג ידעת (יָדַ֗עְתִּי) כִּֽי־יַעֲשֶׂ֣ה יְ֭הוָה דִּ֣ין עָנִ֑י מִ֝שְׁפַּ֗ט אֶבְיֹנִֽים׃ יד אַ֣ךְ צַ֭דִּיקִים יוֹד֣וּ לִשְׁמֶ֑ךָ יֵשְׁב֥וּ יְ֝שָׁרִ֗ים אֶת־פָּנֶֽיךָ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
לַמְנַצֵּחַמִזְמוֹר לְדָוִד.
פסוק ב:
חַלְּצֵנִי, מלט אותי, ה', מֵאָדָם רָע, מֵאִישׁ חֲמָסִים, מגזלן תִּנְצְרֵנִי, תשמרני,
פסוק ג:
אֲשֶׁר חָשְׁבוּ הרעים והחמסנים רָעוֹת בְּלֵב, בכָל יוֹם הם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת, גרים כביכול בתוך המלחמות; מעוררים מלחמות; או: מתאספים למלחמות.
פסוק ד:
שָׁנְנוּ, הם מחדדים את לְשׁוֹנָם הרעה כְּמוֹ נָחָשׁ, חֲמַת, ארס של עַכְשׁוּב, יצור ארסי כלשהו, תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן.
פסוק ה:
שָׁמְרֵנִי, ה', מִידֵי רָשָׁע, מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי, לדחוק את רגלי, להפיל ולמוטט אותי. ולשם הכשלתי הם משתמשים בכל מיני תחבולות והטעיות:
פסוק ו:
טָמְנוּ גֵאִים, יהירים, בעיקר האטומים לזולתם ופוגעים בו, פַּח, מוקש לִי וַחֲבָלִים, שהם חלק ממלכודת; פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד מַעְגָּל, מסביב כדי שאסתבך בחבלים ואלכד, כפי שלוכדים בעלי חיים; מֹקְשִׁים שָׁתוּ, שמו לִי. סֶלָה.
פסוק ז:
במצבים אלו אין לי אלא להתפלל: אָמַרְתִּי לַה': אֵלִי אָתָּה, הַאֲזִינָה, ה', קוֹל תַּחֲנוּנָי.
פסוק ח:
אלוהים אֲדֹנָי, אתה הוא עֹז יְשׁוּעָתִי, סַכֹּתָה, אתה מסוכך ושׂם מגן לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק, ביום קרב.
פסוק ט:
אַל תִּתֵּן, אל תאפשר שיתבצעו, ה', מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, וזְמָמוֹ, מזימותיו הרעות אַל תָּפֵק, מנע את יציאתם אל הפועל, יָרוּמוּ, יסתלקו ממני הרשעים או מאווייהם. סֶלָה.
פסוק י:
את רֹאשׁ מְסִבָּי, הצרים עלי – עֲמַל, העוול שבשְׂפָתֵימוֹ, שפתיהם יְכַסֵּמוֹ, יכסה, יעלים. הבֵא את הרשעה עצמה למוטט את הרשע.
פסוק יא:
יִמּוֹטוּ, יתמוטטו וייפלו עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים בוערות; בָּאֵשׁ יַפִּלֵם ה' ובְמַהֲמֹרוֹת, בורות ומלכודות; וכשייפלו בהן בַּל יָקוּמוּ.
פסוק יב:
אִישׁ לָשׁוֹן, אדם המשתמש בלשונו להסית, בַּל יִכּוֹן, לא יחזיק מעמד בָּאָרֶץ. אִישׁ חָמָס, הרָע שלו-עצמו יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת, יצוד וידחוף אותו לתהומות.
פסוק יג:
ולעומת מפלתם של הרשעים ברשעותם, לצדיקים תגיע עזרה והצלה: יָדַעְתִּ כִּי יַעֲשֶׂה ה' דִּין עָנִי, יעשה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים, עניים.
פסוק יד:
וכאשר האויבים יתמוטטו מאליהם, אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים במנוחה אֶת, עם פָּנֶיךָ, בקרבתך, מולך.