תנ"ך על הפרק - תהילים קמ - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

תהילים קמ

707 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃חַלְּצֵ֣נִי יְ֭הוָה מֵאָדָ֣ם רָ֑ע מֵאִ֖ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵֽנִי׃אֲשֶׁ֤ר חָשְׁב֣וּ רָע֣וֹת בְּלֵ֑ב כָּל־י֝֗וֹם יָג֥וּרוּ מִלְחָמֽוֹת׃שָֽׁנֲנ֣וּ לְשׁוֹנָם֮ כְּֽמוֹ־נָ֫חָ֥שׁ חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ סֶֽלָה׃שָׁמְרֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ מִ֘ידֵ֤י רָשָׁ֗ע מֵאִ֣ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵ֑נִי אֲשֶׁ֥ר חָ֝שְׁב֗וּ לִדְח֥וֹת פְּעָמָֽי׃טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים ׀ פַּ֡ח לִ֗י וַחֲבָלִ֗ים פָּ֣רְשׂוּ רֶ֭שֶׁת לְיַד־מַעְגָּ֑ל מֹקְשִׁ֖ים שָֽׁתוּ־לִ֣י סֶֽלָה׃אָמַ֣רְתִּי לַ֭יהוָה אֵ֣לִי אָ֑תָּה הַאֲזִ֥ינָה יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃יְהֹוִ֣ה אֲ֭דֹנָי עֹ֣ז יְשׁוּעָתִ֑י סַכֹּ֥תָה לְ֝רֹאשִׁ֗י בְּי֣וֹם נָֽשֶׁק׃אַל־תִּתֵּ֣ן יְ֭הוָה מַאֲוַיֵּ֣י רָשָׁ֑ע זְמָמ֥וֹ אַל־תָּ֝פֵ֗ק יָר֥וּמוּ סֶֽלָה׃רֹ֥אשׁ מְסִבָּ֑י עֲמַ֖ל שְׂפָתֵ֣ימוֹיכסומויְכַסֵּֽמוֹ׃ימיטויִמּ֥וֹטוּעֲלֵיהֶ֗ם גֶּֽחָ֫לִ֥ים בָּאֵ֥שׁ יַפִּלֵ֑ם בְּ֝מַהֲמֹר֗וֹת בַּֽל־יָקֽוּמוּ׃אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃ידעתיָדַ֗עְתִּיכִּֽי־יַעֲשֶׂ֣ה יְ֭הוָה דִּ֣ין עָנִ֑י מִ֝שְׁפַּ֗ט אֶבְיֹנִֽים׃אַ֣ךְ צַ֭דִּיקִים יוֹד֣וּ לִשְׁמֶ֑ךָ יֵשְׁב֥וּ יְ֝שָׁרִ֗ים אֶת־פָּנֶֽיךָ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
[למנצח מזמור לדוד -] חלצני ה' מאדם רע - זה המזמור חברו דוד לפני מלכו בימי שאול, כי היה מפחד מבני אדם שילשינוהו אל שאול. וכן אומר: איש לשון. ומלת תנצרני – באה שלימה, כמו: וכל עצביכם תנגושו.אשר, יגורו - יקבצו כמו יגורו יצפונו. ויש אומרים: שהוא כמו: אל תתגר בם, והם שנים שרשים.שננו לשונם - שהוא נושך כמו נחש עכשוב שם חיה רעה נושכת. סלה - באמת.שמרני - שב לפרש טעם שמרני ופירש אשר חשבו לדחות פעמי, כמו: ואת רגלי מדחי.טמנו, ליד - מקום, כמו: ויד תהיה לך - מעגל המקום הישר הדרוך תמיד.אמרתי - אין לאל ידי להמלט מהם או לעמוד כנגדם, רק בך ואתה לבדך אלהי.ה', סכותה - שיסוך ראשו כמו הכובע ולא יזיקנו חץ. והנה הטעם סכותה - כובע הישועה לראשי, על כן אמר: עז ישועתי.אל - מלת אל תפק - תשרת בעבור אחרת. וכן הוא זממו אל תפק אל ירומו סלה הוא והדומה לו, או יהיה דבק תפק עם ראש ובא ירומו תחת ירום. ורבי משה אמר: ראשים מה שיקרה מסיבי, עמל שפתימו יכסימו והטעם שהם מתפארים כי יאחזוני במוקשים.ימוטו, גחלים - מהשמים כמו גחלים בערו ממנו, ברד וגחלי אש. באש יפילם - היא האבן שהיא ממיתה בריחה ואף כי בגופה. במהמורות - מקום שפל, בעבור בל יקומו, ואין ריע לו בלשוננו.איש - יתכנו לו עלילות שלא יכון בארץ. והטעם: ישב ביישוב. יצודנו - יצוד נפשו למדחפות, שידחפוהו אנשי ארצו.ידעתי - אז אדע. ומלת יעשה – בעבור אחרת יעשה משפט אביונים.אך - טעם אך להוציא הרשעים, והישרים יתמידו לשבת את פניך - בבית התפלה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך