א לַ֭מְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר יְהוָ֥ה חֲ֝קַרְתַּ֗נִי וַתֵּדָֽע׃ ב אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ שִׁבְתִּ֣י וְקוּמִ֑י בַּ֥נְתָּה לְ֝רֵעִ֗י מֵרָחֽוֹק׃ ג אָרְחִ֣י וְרִבְעִ֣י זֵרִ֑יתָ וְֽכָל־דְּרָכַ֥י הִסְכַּֽנְתָּה׃ ד כִּ֤י אֵ֣ין מִ֭לָּה בִּלְשׁוֹנִ֑י הֵ֥ן יְ֝הוָ֗ה יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃ ה אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה׃ ו פלאיה (פְּלִ֣יאָֽה) דַ֣עַת מִמֶּ֑נִּי נִ֝שְׂגְּבָ֗ה לֹא־א֥וּכַֽל לָֽהּ׃ ז אָ֭נָ֥ה אֵלֵ֣ךְ מֵרוּחֶ֑ךָ וְ֝אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח׃ ח אִם־אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ׃ ט אֶשָּׂ֥א כַנְפֵי־שָׁ֑חַר אֶ֝שְׁכְּנָ֗ה בְּאַחֲרִ֥ית יָֽם׃ י גַּם־שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ׃ יא וָ֭אֹמַר אַךְ־חֹ֣שֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי וְ֝לַ֗יְלָה א֣וֹר בַּעֲדֵֽנִי׃ יב גַּם־חֹשֶׁךְ֮ לֹֽא־יַחְשִׁ֪יךְ מִ֫מֶּ֥ךָ וְ֭לַיְלָה כַּיּ֣וֹם יָאִ֑יר כַּ֝חֲשֵׁיכָ֗ה כָּאוֹרָֽה׃ יג כִּֽי־אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי׃ יד אֽוֹדְךָ֗ עַ֤ל כִּ֥י נוֹרָא֗וֹת נִ֫פְלֵ֥יתִי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃ טו לֹא־נִכְחַ֥ד עָצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ׃ טז גָּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֪ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ ולא (וְל֖וֹ) אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃ יז וְלִ֗י מַה־יָּקְר֣וּ רֵעֶ֣יךָ אֵ֑ל מֶ֥ה עָ֝צְמוּ רָאשֵׁיהֶֽם׃ יח אֶ֭סְפְּרֵם מֵח֣וֹל יִרְבּ֑וּן הֱ֝קִיצֹ֗תִי וְעוֹדִ֥י עִמָּֽךְ׃ יט אִם־תִּקְטֹ֖ל אֱל֥וֹהַּ ׀ רָשָׁ֑ע וְאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים ס֣וּרוּ מֶֽנִּי׃ כ אֲשֶׁ֣ר יֹ֭אמְרֻךָ לִמְזִמָּ֑ה נָשֻׂ֖א לַשָּׁ֣וְא עָרֶֽיךָ׃ כא הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְהוָ֥ה ׀ אֶשְׂנָ֑א וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט׃ כב תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי׃ כג חָקְרֵ֣נִי אֵ֭ל וְדַ֣ע לְבָבִ֑י בְּ֝חָנֵ֗נִי וְדַ֣ע שַׂרְעַפָּֽי׃ כד וּרְאֵ֗ה אִם־דֶּֽרֶךְ־עֹ֥צֶב בִּ֑י וּ֝נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק ב:
בנתה. מלשון בינה:
פסוק ב:
לרעי. ענין מחשבה כמו וברעיון לבו (קהלת ב):
פסוק ג:
ארחי. דרכי:
פסוק ג:
ורבעי. ענין רביצה והוא השכיבה לנוח כמו ותרבץ תחת בלעם (במדבר כג) תרגומו ורבעת וקרוב לו לא תרביע כלאים (ויקרא י״ט:י״ט):
פסוק ג:
זרית. ענין סבוב והוא מלשון זר זהב (שמות כ״ה):
פסוק ג:
הסכנתה. ענין ההרגל כמו ההסכן הסכנתי (במדבר כג):
פסוק ד:
מלה. ענין דבור:
פסוק ה:
צרתני. מלשון מצור וסבוב:
פסוק ה:
ותשת. ענין שימה:
פסוק ו:
פליאה. מכוסה כמו והוא פלאי (שופטים יג):
פסוק ו:
נשגבה. חזקה:
פסוק ו:
אוכל. מל׳ יכולת:
פסוק ז:
אנה. להיכן:
פסוק ז:
מרוחך. ענין כעס כמו אל תבהל ברוחך (קהלת ז):
פסוק ח:
אסק. אעלה כמו והוסק דניאל מן גובא (דניאל ז):
פסוק ח:
ואציעה. מלשון מצע ומשכב:
פסוק ח:
הנך. הנה אתה:
פסוק י:
תנחני. ענין הנהגה:
פסוק יא:
ישופני. ענין חשך כמו על הרי נשף (ירמיהו י״ג:ט״ז):
פסוק יא:
בעדני. נגדי:
פסוק יג:
קנית. יש קנין שאין שם מכירה כמו קונה שמים (בראשית יד):
פסוק יג:
כליותי. הם היועצות לאדם:
פסוק יג:
תסכני. מל׳ סכך וכסוי:
פסוק יד:
נפליתי. מל׳ פלא ודבר מכוסה:
פסוק טו:
לא נכחד. לא נעלם כמו לא נכחד מאדוני (שם מז):
פסוק טו:
עצמי. ענין עצמות הדבר ותכונתו כמו הגישו עצמותיכם (ישעיה מא):
פסוק טו:
עשיתי. מל׳ עשיה רוקמתי. דימה יצירת הולד בבשר וגידים למעשה הרקמה שנעשה על פנים רבים ומהלכים מסתבכים:
פסוק טז:
גלמי. ענין דבר שלא נגמרה מלאכתו ובדרז״ל גולמי כלי עץ (חולץ כה):
פסוק יז:
יקרו. מל׳ יקר וחשוב:
פסוק יז:
רעיך. מל׳ רעיון ומחשבה:
פסוק יז:
עצמו. ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיה טו):
פסוק יט:
אם תקטול. אשר תהרוג:
פסוק כ:
יומרוך. ענין רוממות וכן את ה׳ האמרת (דברים כו) ובא היו״ד במקום אל״ף וכן ובכבודם תתיימרו (ישעיה סא):
פסוק כ:
למזמה. ענין דבר תועבה ומעשה רעה וכן זמה היא (ויקרא כ׳):
פסוק כ:
נשוא. ענין הרמה:
פסוק כ:
עריך. שונאיך כמו ויהי ערך (ש״א כ״א):
פסוק כג:
בחנני. ענין חקירה הוא כצורף הבוחן כסף לחקור הטובה היא:
פסוק כג:
שרעפי. ענין מחשבה כמו ברוב שרעפי בקרבי (לעיל צד):
פסוק כד:
ונחני. נהגני:
פסוק כד:
בדרך עולם. המיתה נקרא כן כמו הנה אנכי הולך בדרך כל הארץ (מ״א ב) וכמו כי הולך האדם אל בית עולמו (קהלת יא):