פסוק ב:בנתה לרעי מרחוק. בנתה מרחוק למושכני אל רעותך וחבתך:
פסוק ב:לרעי. לקרבני אליך:
פסוק ג:ארחי ורבעי זרית. דרכי ורבצי ושכני סבבת מחיצה שאין לי לעשות דבר בלא ידיעתך, זרית לשון זר זהב סביב (שמות כה) וכן חברו מנחם, ורבותינו דרשו על טיפת תשמיש שהולד נוצר מן הברור שבה ופירושו זרית לשון זורה התבואה לברור את הפסולת שבה:
פסוק ה:אחור וקדם צרתני. פני ואחורי:
פסוק ה:כפכה. אכפך ורדוייך דישטרוי"ט בלעז:
פסוק ו:פליאה דעת וגו'. מכוסה ונעלם ממני מקום לברוח מפניך (מצאתי):
פסוק ח:ואציעה. מצע ומשכב:
פסוק ט:אשא כנפי שחר. אם אשא לי כנפים כשחר הזה המבהיק לפי שעה מסוף העולם לסופו כן אמהר לעוף עד אשר אשכון באחרית ים:
פסוק יא:ואמר אך חשך ישופני. אם אמרתי אהיה נסתר במחשך והחשך יחשיך עלי ולא תראני, ישופני לשון נשף:
פסוק יא:ולילה אור בעדני. והלילה יהי מאפיל לנגדי, אור זה לשון אופל הוא כמו (איוב לז, יא) יפיץ ענן אורו וכן כל ככבי אור (לקמן קמ"ח) וכן ויאר את הלילה (שמות י"ד):
פסוק יב:גם. שם אין לי מנוס כי כל חשך לא יחשיך ממך:
פסוק יב:כחשיכה כאורה. שניהם שוין לך:
פסוק יג:כליותי. החושבים כל מחשבותי:
פסוק טו:עשיתי בסתר. בתשמיש:
פסוק טו:בתחתיות ארץ. במדור התחתון שבמעי אמי:
פסוק טז:גלמי ראו עיניך. מאז בראת את העולם ראו עיניך את כל גולמי הדורות הבאים:
פסוק טז:גולמי. זהרתי ותבנית צורתי בטרם הולדי ובטרם בואי לעולם ראו עיניך:
פסוק טז:ועל ספרך כולם יכתבו. וכל יצורי עולם כמוני כמוהם גם כלם בטרם הבראם יחדיו גלוים לפניך:
פסוק טז:ימים יצרו ולא אחד בהם. כל מעשה האדם ותכליתיהם גלוים לפניך כאילו יוצרו כבר אע"פ שלא היה אחד מכולם ולא היה עדיין כאחד בעולם ואלו הם פלאי מפעלות אלהים ומשפט גבורתו שעתידות גלוים לפניו טרם תבאנה וכן הוא אומר בטרם אצרך בבטן וגו' (ירמיהו א׳:ה׳):
פסוק טז:ועל ספרך כלם יכתבו. ספר תולדות אדם שהראית לאדם הראשון:
פסוק טז:כלם יכתבו. כמו נכתבו:
פסוק טז:ימים יוצרו ולא אחד בהם. לסוף ימים רבים היו עתידין להבראות ולא היה עדיין אחד מהם נברא בהן לפי המסורת שכתוב ולא זהו פירושו, ולפי המקרא שהוא נקרא ולו כך פירושו ימים יוצרו הראהו ימים העתידים להבראות ולחלקו בירר אחד את יום השבת ד"א זה יום הכפורים לסליחה:
פסוק יז:ולי מה יקרו רעיך. כנסת ישראל אומרת מה נכבדו בעיני הצדיקים שבכל דור ודור:
פסוק יז:ומה עצמו ראשיהם חשבון ספירותיה' לשון כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל׳:י״ב):
פסוק יח:אספרם מחול. אם באתי לספור את טוב מעשיהם מחול ירבון:
פסוק יח:הקיצותי ועודי עמך. הנני באתי עתה לקץ הדורות אשר קצבת מאז עד היום ועוד דור זה עמך וביראתך ולא נטיתי מאחריך:
פסוק יט:אם תקטל וגו'. הלואי ותקטול את עמלק הרשע:
פסוק כ:ימרוך למזמה. מזכירים שמך על כל מחשבות רעתם ומכנים אלהותך לע"ג:
פסוק כ:נשוא לשוא. כמו נשאו לשוא:
פסוק כ:עריך. אויביך, נשאו לשוא אויביך את שמך:
פסוק כד:אם דרך עוצב וגו'. אם דרך מעצבה וקלקול בי: