לפרק קל"ה
תכלית הפרק היא לזרז את היושבים לפני ה' תמיד, המכונים בראש הפרק: "עַבְדֵ֥י ה' " ובסופו "יִֽרְאֵ֥י ה' ", להלל את שם ה', ואין פלא, כי בפרק הפונה אל הקבועים בבית ה' והוגים שם בתורה, המשורר רודף אחרי לשונות שאולים מספר התורה, ומכאן צורת לשונו בפסוק ה': "כִּ֤י אֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי כִּי-גָד֣וֹל ה' וַ֝אֲדֹנֵ֗ינוּ מִכָּל-אֱ-לֹהִֽים" הבאה לחקות לשון יתרו בשמות: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל הא-להים"(שמות יז יא), וכן לשונו בפסוק י"ד: "כִּֽי-יָדִ֣ין ה' עַמּ֑וֹ וְעַל-עֲ֝בָדָ֗יו יִתְנֶחָֽם" לקוחה משירת האזינו.