א שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרַ֑י יֹֽאמַר־נָ֝א יִשְׂרָאֵֽל׃ ב רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י גַּ֝ם לֹא־יָ֥כְלוּ לִֽי׃ ג עַל־גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים הֶ֝אֱרִ֗יכוּ למענותם (לְמַעֲנִיתָֽם׃) ד יְהוָ֥ה צַדִּ֑יק קִ֝צֵּ֗ץ עֲב֣וֹת רְשָׁעִֽים׃ ה יֵ֭בֹשׁוּ וְיִסֹּ֣גוּ אָח֑וֹר כֹּ֝֗ל שֹׂנְאֵ֥י צִיּֽוֹן׃ ו יִ֭הְיוּ כַּחֲצִ֣יר גַּגּ֑וֹת שֶׁקַּדְמַ֖ת שָׁלַ֣ף יָבֵֽשׁ׃ ז שֶׁלֹּ֤א מִלֵּ֖א כַפּ֥וֹ קוֹצֵ֗ר וְחִצְנ֥וֹ מְעַמֵּֽר׃ ח וְלֹ֤א אָֽמְר֨וּ ׀ הָעֹבְרִ֗ים בִּרְכַּֽת־יְהוָ֥ה אֲלֵיכֶ֑ם בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהוָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק ג:
חָרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם. הוּא תֶּלֶם הַמַּחֲרֵשָׁה, ״כַּבַּחֲצִי מַעֲנָה צֶמֶד שָׂדֶה״ (שמואל א יד:יד):
פסוק ו:
שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ. שֶׁקּוֹדֶם שֶׁיִּשְׁלְפוּהוּ וְיִתְלְשׁוּהוּ מִמְּקוֹמוֹ הוּא יָבֵשׁ:
פסוק ז:
וְחִצְנוֹ. כְּמוֹ ״וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן״ (ישעיהו מט:כב), אֵיישִׁילָ״א בְּלַעַ״ז, וְכֵן ״גַּם חָצְנִי נִעַרְתִּי״ (נחמיה ה:יג):