פסוק ג:חָרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם. הוּא תֶּלֶם הַמַּחֲרֵשָׁה, ״כַּבַּחֲצִי מַעֲנָה צֶמֶד שָׂדֶה״ (שמואל א יד:יד):
פסוק ו:שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ. שֶׁקּוֹדֶם שֶׁיִּשְׁלְפוּהוּ וְיִתְלְשׁוּהוּ מִמְּקוֹמוֹ הוּא יָבֵשׁ:
פסוק ז:וְחִצְנוֹ. כְּמוֹ ״וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן״ (ישעיהו מט:כב), אֵיישִׁילָ״א בְּלַעַ״ז, וְכֵן ״גַּם חָצְנִי נִעַרְתִּי״ (נחמיה ה:יג):