שיר המעלות בשוב ה' וכו' הנה אמרו רז"ל על פסוק גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון השני לא נאמר אלא האחרון הוי על השלישי הוא מדבר לומר כי השני אדרבה גרע מהראשון כנודע שחסרו ה' דברים גדולים וכן אשר ראו הבית הראשון והאריכו ימים וראו השני גדלה בכייתם על שחוק אשר לא ראו הראשון וזה נאמר בבני הגלות החיל הזה הנה בשוב ה' את שיבת ציון בבנין בית שני היינו כחולמים כי כאשר יחלום החולם שיש לו טובה ושמח בחלומו ובהקיצו איננו רואה במה לשמוח כך היה נראה לנו טובה גדולה ולא כן היה לפי האמת כי לא היתה שמחה שלמה בשום דבר או יותר כפשוטו כי ערך יתרון הראשון היה נראה לנו כאלו היה זה חלום שיתרון הראשון על זה היה כיתרון טובה שהיא בהקיץ על טובה שאדם רואה בחלום כי העדר החמשה דברים היה חסרון רב מאד:
פסוק ב:
אך אז שהוא בגאולה העתידה יגדל הטוב עד גדר כי ימלא שחוק פינו כו' והוא כי דרך הממלא שחוק פיו שנמתחות שפתיו אנה ואנה ולא יוכל לרנן כי לא יוכל לחתך אותיות הדבור אמר כי כ"כ יהיה שפע אשר יערה עלינו ממרום רב טוב שאפילו האברים הגשמיים ישמשו בהוראת השמחה לשני הפכים כאחד כי ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה כי הלא הפלגת הטובה תגיע עד גדר שאז יאמרו בגוים כו' והוא כי הנה דרך אשר לא ראו טובה וגדולה גדולה כי בבא להם איזו גדולה יתירה על אשר היה להם ישמחו מאד אך אשר נתגדלו בטובה ומלכות רב ועצום שצריך לשישמחו על גדולה שתבא אליהם שתהיה מופלגת הרבה שתגדל בעיניהם על מה שהיה להם מתחלה. ונבא אל הענין והוא כי אנו בני ישראל שלא ראינו טובה ומה גם בני הגלות החיל הזה השותים במזרקי יין תרעלה ימים אין מספר אף מעלה בלתי גדולה תופלג בעינינו אך בעיני הגוים אשר גדלה שרכת מלכותם הרבה לא תגדל בעיניהם כי אם הפלגת גדולת מלכות וטובה מרובה אמר כי אז יאמרו הגוים בהתמהם על גדולתנו העתידה הנה אם מה שהגדיל ה' לעשות עם אלה היהודים שלא ראו טובה ומעלה
פסוק ג:
היה מגדיל ה' לעשות עמנו שנתגדלנו בעוצם גדולה היינו שמחים כי עם שתמיד גדולה מלכותנו יהיה שיעור מה שהגדיל ה' עם אלה גדולה מאד על כל מה שהיה לנו ומה גם עתה לאלו שלא ראו טובה שתגדל בעיניהם ושישמחו על המעלה העצומה הזאת עד אין קץ:
פסוק ד:
שובה ה' כו' הנה ידענו כי גדולה תהיה טובתנו אך נשאלה שלא תהיה לאט מעט מעט עד הגיע אל הגדולה כי אם בבת אחת כי שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב שמהיות מקום נגוב ויבש יבא גשם שיעשה בו אפיקים שהוא מן הקצה אל הקצה כאחת:
פסוק ה:
משיבה רוח הקדש ואומרת כך יהיה כי הזורעים בדמעה אחרי זריעתם יקצורו ככלותם לזרעו :
פסוק ו:
כי הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע מראש השדה עד קצהו ובחזרתו משם בא יבא מיד ברנה ובשוב נושא אלומותיו מאשר זרע בלכתו שהוא יותר משאלתכם: