תנ"ך על הפרק - תהילים קכו - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים קכו

693 / 929
היום

הפרק

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים׃אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮ וּלְשׁוֹנֵ֪נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֭ז יֹאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל יְ֝הוָ֗ה לַעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה׃הִגְדִּ֣יל יְ֭הוָה לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּ֗נוּ הָיִ֥ינוּ שְׂמֵחִֽים׃שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־שבותנושְׁבִיתֵ֑נוּכַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב׃הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ׃הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ ׀ וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע בֹּֽ֬א־יָב֥וֹא בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
בשוב ה' את שיבת ציון. אפשר במ"ש בזהר דבגאולה העתידה ב"ב הקב"ה יקים סוכת דוד וז"ש בשוב ה' את שיבת ציון כי ה' בעצמו יקים אותה וישיבנה וז"ש את שיבת ציון השכינה ומרוב השמחה על שכינת עזנו אשר היתה ח"ו בצד מה בגלות בשבילנו ועתה שבה לאיתנה שכחנו מכל הצער הגדול שהיינו בגלות ונראה בעינינו שהיינו כחולמים ולא היה לנו צער ממש רק כמי שחולם שהיה בצער. ובהקיצו משנתו ידע שהצער היה בחלום ואינו כלום. אז ימלא שחוק פינו דבחרבן אסור למלא פיו שחו"ק מפני שח"ו ב' אור גימטריא שחו"ק חסרו ובגאולה שיהיו לה לשכינה ג' אור כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל ואפשר שזה רמז כי עמך מקור חיי"ם גימטריא אהי"ה הוי"ה אהי"ה. אז ב' אורך שני אורך נראה אור שהם ג' אורות. וז"ש אז ימלא שחוק פינו על שמחת השכינה. ולשוננו רנה שזכינו לחזור עטרה ליושנה. אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה שאינו דרך טבע שהרי הם כאלו לא היה להם צער וגלות מעולם והוא פלא. ועל זה משיבים ישראל. הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים כלומר אלו מה שהגדיל ה' לעשות היה עמנו דוקא היינו שמחים כדרך העולם. ר"ל אבל עתה שעשה עם השכינה שחזרה לאיתנה זו השמחה הוא דבר אשר לא ישוער:הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע וכו'. אפשר לרמוז מעשה שהביא בספר עמר השכחה דף נ"ה כי בעיר קורטובא רב העיר נפטר ומינו הקהל תלמידו שהיה חכם והוא בן הדיוט. ובן הרב היה עם הארץ וביזה בן הרב את תלמיד אביו שהוא בן הדיוט. והשיבו היחס והמשפחה נשלמה בהרב אביך ובי התחיל היחס והמשפחה. וזה רמז הלוך ילך ובכה בגימטריא יסוף מגזרת לא יסוף מזרעם שפירוש לא יתום. והכא יסוף פירוש תם ונשלם ולזה הלך ילך ובכה נושא משך הזרע שאביו וזקנו חכמים. שכבר נשלם היחס והחכמה וזהו יסוף. כל קבל דנא בא יבא ברנה מי שהוא עצמו חכם וז"ש נושא אלומותיו:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך