האהבה לירושלים, ו"בית ד'"

הקדמה 

נאמר בפרקנו:

א. שיר המעלות לדוד: שמחתי באֹמרים לי בית ד' נלך.
ב. עֹמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם.
ג. ירושלם הבנויה כעיר שחֻבְּרה לה יחדו.
ד. ששם עלו שבטים שבטי י-ה, עדות לישראל, להֹדות לשם ד'.
ה. כי שמה ישבו כסאות למשפט, כסאות לבית דויד.
ו. שאלו שלום ירושלם, ישליו אֹהביך.
ז. יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך.
ח. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך.
ט. למען בית ד' אלקינו אבקשה טוב לך.

המזמור בכללותו מובן, ואין בו קשיים.

א. ההתרגשות הגדולה שאחזה בעם ישראל בעת שחרור ירושלים העתיקה ומקום המקדש

הרב פיבל מלצר (בנו של הגאון הרב איסר זלמן מלצר) בספרו "פני ספר תהלים" בפתיחתו למזמור זה כותב: "זכינו לחויה מיוחדת בקשר עם שיר זה: שעה שתושבי ירושלים היו עוד קרובים מאד למקלטים שלהם ולגזרת האפלה חמורה, בקע אור מ'קול ישראל', שהודיע בהודעה מיוחדת, לא בזמן הקבוע לחדשות, כי ירושלים העתיקה שוחררה על ידי צבא ההגנה לישראל. ומיד עם ההודעה הצבאית הזאת השמיע קולו של המודיע, משה חובב, צלילים נלבבים ביותר, כשקרא: 'שיר המעלות לדוד, שמחתי באומרים לי בית ד' נלך'".

ב. האהבה לירושלים

עוד כתב הרב מלצר:

אכן אם אפשר ואם מותר לציין דרגות במזמורי תהלים, הרי יש לומר כי ברכסים הנעלים או בפסגות הנעלות של מזמורי תהלים זהו אחד השיאים המופלאים ביותר, שכן לפנינו אחד השירים הנלבבים ביותר.
נלבב הוא משום שהוא שופע לבביות רבה לנושא שעליו הוא שר,
נלבב הוא משום שנושאו הוא לב ישראל - ירושלים.
על הכל מתבטאת הקִרבה והחיבה לירושלים באמור אליה המשורר: 'בשעריך ירושלם' - בנוכחת.
בדברו על 'אֹהביך', 'חילך', 'ארמנותיך'. והצלילים האחרונים בשיר הם: 'בך' ו'לך', במשפטים הנלבבים: 'אדברה נא שלום בך', 'אבקשה טוב לך'.

ג. "בית ד'"

עוד כתב הרב מלצר: "ירושלים היא לב האומה, אך הלב הזה אף הוא יש לו מרכז: מרכז המרכז, לב הלב. הלא הוא 'בית ד''. ב'בית ד'' פותח השיר: 'שמחתי באֹמרים לי בית ד' נלך'. וב'בית ד'' מסים השיר: 'למען בית ד' אלקינו אבקשה טוב לך'".

יהי רצון שכשם שזכינו לשמוע קול שופרו של הרב גורן, המבשר על שחרור מקום המקדש, כן נזכה לשמוע בקרוב קול שופרו של משיח צדקנו בבית מקדשנו.