א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃ ב עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃ ג יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו׃ ד שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה׃ ה כִּ֤י שָׁ֨מָּה ׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד׃ ו שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ׃ ז יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃ ח לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ׃ ט לְ֭מַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃

📖

פרשנים על הפרק

תרגוםרבותינו זכרונם לברכה9 פסוקים

רש"ירש״י10 פסוקים

אבן עזראאבן עזרא8 פסוקים

מאיריהמאירי8 פסוקים

מנחת שיידידיה שלמה רפאל נורצי2 פסוקים

רוממות אלאלשיך9 פסוקים

מצודת דודרבי דוד אלטשולר12 פסוקים

מצודת ציוןרבי דוד אלטשולר3 פסוקים

חומת אנךר' חיים יוסף דוד אזולאי1 פסוקים

מלבי"ם באור המילותמלבי"ם1 פסוקים

מלבי"םמלבי"ם9 פסוקים

ביאור שטיינזלץעדין שטיינזלץ9 פסוקים

תורה תמימה (נבון)שמואל נבון4 פסוקים

📚

מאמרים על הפרק

הרב מרדכי הוכמן שליט"א

דוד המלך מחבר את ירושלים

הרב שלמה זלמן פינס ז"ל

מזמור לחבורת עולי רגל

הרב איתן שנדורפי שליט"א

האהבה לירושלים, ו"בית ד'"

רוממות אל

אלשיך

פסוק א:

שיר המעלות לדוד כו' ידוע ממאמרם ז"ל כי בהמ"ק של מטה מכוון כנגד של מעלה והנכנס בשל מטה כנכנס בשל מעלה והקרבן הנעשה בשל מטה כנעשה בשל מעלה וכמאמר שלמה באמרו בנה בניתי בית זבול לך שבבנותו של מטה היה כבונה גם של מעלה שבזבול והוא כי כל שפע העליון נשפע בתחתון שאל"כ איך ישב אלהים על הארץ וכן ירושלים של מטה היא כנגד ירושלים של מעלה. ונבא אל הביאור אמר דוד הנה שמחתי במכירים גדר בית המקדש שהעומד בבית המקדש של מטה כעומד בשל מעלה כנודע כי על כן מכוון כנגד של מעלה והנה בית ה' לא יקרא רק העליון הרוחני כתמיהת שלמה האמנם ישב אלהים על הארץ ואמר הנה שמחתי באומרים לי על בית המקדש העתיד אז בימיו ליבנות בית ה' נלך כלומר כי לא בלבד נלך לתחתון כי אם לעליון שהוא בית השם הגדול של הויה כי מכוון התחתון כנגדו:

פסוק ב:

והנה ממאמרם זה היו מורים כי לא למעלה תחשב בעיניהם ירושלים רק בהמ"ק בלבד ולא כן הוא כי גם ירושלים של מטה היא כנגד ירושלים של מעלה ושפע שעריה ועצמה הרוחניים כנגד של מטה עד החשב העומד בשל מטה כעומד בשל מעלה על כן בא דוד כמדבר על לב ירושלים ויאמר לה עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים והוא בשום לב כי יראה כי בשני שערים יעמדו רגליהם כאחד אך הוא כלו' בעמדנו בא' שעריך למטה עמדנו בשני שעריך בשל מטה ושל מעלה המכוון נגדו שאל"כ לא יעמוד העומד בירושלים בשני שערים כאחד:

פסוק ג:

ופי' ואמר מה שאמרתי שעומדות היו רגלינו בשני שערים כאחד הוא כי ירושלים הבנויה היא של מטה הגשמית העשויה ע"י בנין היא כאלו עיר שחברה לה הוא ירושלים של מעלה המחוברת ומכוונת נגדה כאלו שתיהן יחדו וע"כ העומד באחד שעריה הוא כאלו רגליו עומדות בשערי העליונה גם היא

פסוק ד:

והעומד בירושלים כעומד בירושלים של מעלה וזהו ששם עלו שבטים כו' כי הלא יקשה כי מי לא ידע שבירושלים עלו שבטים ועוד אומרו שבטי יה מה ענין תארם זה לשבטים פה אך יאמר ששם בעיר שחברה לה היא העליונה שם עלו שבטים ברגלים בבואם להראות את פני ה' בהיותם בתחתונה ואל תתמה איך יהיו בשני עולמות כאחת למטה ולמעלה כי הלא הם שבטי יה שקדשם ה' בשתי אותיות אלו שבהם נבראו שני העולמות תחתון ועליון העה"ז בה"א והעה"ב ביו"ד ע"כ אל תתמה על המצאה בשני העולמות כאחת ומי יעיד להם לישראל שכך הוא שבהיותם בירושלים ובבית המקדש של מטה הוא כשל מעלה וששם עלו שבטים בשניהם הנה עדות לישראל שכך הוא הלא הוא להודות לשם ה' והוא כי בי"ה כשהיו שומעים את השם המפורש יוצא מפי כ"ג היו משתחוים בפישוט ידים ורגלים ולא היה המקום אץ להם עם עמדם צפופים כמאמר התנא עומדים צפופים ומשתחוים רווחים כי מקום שהיה מחזיק ב' כפות רגלי כל אחד מחזיק אותו שטוח על הארץ בפישוט ידים ורגלים שאין זה בלי ספק רק כי שפע ירושלים ובהמ"ק של מעלה הרוחנים היו שם אתם כאלו שם עלו והרוחניות מתרחב כי הוא כאלו חובר אל התחתון ואם כן אין לך עדות לישראל גדול מזה וזהו עדות לישראל הוא בבואם להודות ולהשתחוות לשם ה' שהיה מזכיר כהן גדול ולא אמר בהודות רק להודות למה שלא היה נרגש הדבר בהודאה והשתחויה לבד כי אם בשום לב אל מה שמקודם בסמוך היו מצומצמים בעמידה נערך עם מה שבעת ההודאה ולזה אמר להודות שישימו לב אל מצבם בעמדם להודות עם ההודאה והוא עדות גמורה בלי ספק:

פסוק ה:

כי שמה ישבו וכו' אומרת רוח הקדש במה שאמרתי תבין מאמר הכתוב וישב שלמה על כסא ה' מה שאי אפשר לשמוע אך הוא כי שמה ישבו כסאות למשפט כי גם כסא משפט אשר למטה היה מכוון כנגד כסא משפט שבירושלים של מעלה נמצאו כאלו שמה ישבו שני הכסאות כי שפע העליונה דבקה בשכנגדה למטה ופירש ואמר כסאות לבית דוד הוא ענין וישב שלמה כו' וכיוצא בו מהראויים לבית דוד:

פסוק ו:

שאלו שלום כו' כהתימו לספר בשבח ירושלים לעומת האומרים בית ה' נלך כאלו אין מעלה גם לירושלים אמר אם כן אפוא אשר לא הזכרתם רק בית ה' שאלו שלום ירושלים גם היא ולא של בית המקדש לבדו כי גם שלמותה רב וגדולה לאלהים והנה ממאמרו זה היה מורה כי היא צריכה אליהם ישאלו שלומה מאתו יתברך על כן הפך פניו אליה ותאמר כמדבר לה ישליו אהביך כלומר מה שאמרתי ישאלו שלומך לא שאתה צריכה אליהם כי אם אדרבא למען ייטב להם כי הלא ישליו אוהביך השואלים שלומך כי בשלומך יהיה להם שלום:

פסוק ז:

כי הלא כאשר יהיה שלום בחילך ששם זה של שלום הוא בחילך שיהיה לך חומת אש אז תהיה שלוה בארמנותיך לישראל הדרים בה:

פסוק ח:

משיבה רוח הקדש כאלו הוא יתברך המדבר ואמר הלא הקלת בכבוד הצדיקים שבבני הנקראים אחי בייחס נשמותם ורעי בקיימם העולם שאני בראתי שהם כשותפים עמי בבריאה בקיימם אותו כי אמרת שישאלו שלום ירושלים לא שהיא צריכה אליהם כי אם כדי שבהיות שלום בחילה ימשך להם שלוה דע כי נהפוך הוא כי גדולים צדיקים לפני ואדרבא אני אומר לך ירושלים הבנויה שלמען אחי ורעי אדברה נא שלום בך:

פסוק ט:

משיב דוד ואומר אני תליתי הכבוד אל ירושלים והוא יתברך תלה כבוד ירושלים בישראל והראוי הוא שאנחנו נעשה את שלנו ונאמר כי לך נתן הכבוד ולא כמאמרנו שתלינו הכבוד בירושלים ולא כמו שהחשבתנו בענותנותך שתלית טוב ירושלים בשבילנו כי אם על כבודך נעשה העיקר כראוי ונאמר למען בית ה' שבך ירושלים ואחר עשות העיקר מטענה זו וגם להיותו יתברך אלהינו שהוא רמז למאמרו יתברך למען אחי ורעי הוא מה שאבקשה טוב לך:

חזרה לפרק →